מנחם מענדל נאה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←בניו) |
||
| (27 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:No'eh, Mendel.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל נאה]] | [[קובץ:No'eh, Mendel.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל נאה]] | ||
הרב '''מנחם מענדל נאה''' מרבני וראשי חב"ד בחברון ובירושלים, ממנהלי [[כולל חב"ד]]. | הרב '''מנחם מענדל נאה''' ([[י"ג אדר]] [[תרכ"ז]] - [[כ"ד אדר|כ"ד אדר ב']] [[תרח"צ]]) מרבני וראשי חב"ד בחברון ובירושלים, ממנהלי [[כולל חב"ד]], אביו של [[הגר"ח נאה]]. | ||
נולד לאביו הרב [[משה צבי נאה]] רבה של קאליסק. בגיל 18 עלה ל[[ארץ הקודש]], התחתן עם | ==תולדות חיים== | ||
נולד בקאליסק ב[[י"ג אדר]]{{הבהרה|א' או ב'?}} [[תרכ"ז]] לאביו הרב [[משה צבי נאה (קאליסק)|משה צבי נאה]] רבה של קאליסק. בגיל 18 עלה ל[[ארץ הקודש]], התחתן עם מרת מוסא בתו של הרב [[דובער אשכנזי|בערל קאליסקער]] והתיישב ב[[חברון]]. יחד עם גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] היה מראשי היישוב היהודי בחברון, ופעל בכל דרך להטבת מצב היהודים ומוסדות החינוך בעיר. | |||
==מראשי חב"ד בחברון== | ===מראשי חב"ד בחברון=== | ||
לאחר נישואיו הקדיש את עיתותיו ללימוד התורה, ובמשך תקופה ארוכה למד יחד עם גיסו הרב אליעזרוב בישיבת רבי אליהו סלימאן מני רבה של חברון. הרב מענדל נאה היה עמקן גדול ומוסר שיעורים לפני קהל תלמידי חכמים בחברון {{ | לאחר נישואיו הקדיש את עיתותיו ללימוד התורה, ובמשך תקופה ארוכה למד יחד עם גיסו הרב אליעזרוב בישיבת רבי אליהו סלימאן מני רבה של חברון. הרב מענדל נאה היה עמקן גדול ומוסר שיעורים לפני קהל תלמידי חכמים בחברון{{הערה|נודע בשיעורים ע' 31}}. | ||
עוד בהיותו אברך צעיר פעל יחד עם גיסו הנזכר, למען | עוד בהיותו אברך צעיר פעל יחד עם גיסו הנזכר, למען היישוב היהודי בכלל וחסידי חב"ד בחברון בפרט, ועד מהרה היה לאחד מראשי הקהילה בעיר. | ||
בשנת תרמ"ט, והוא בן 22 היה ממייסדי ישיבה ותלמוד תורה חב"ד שנקראו "מגן אבות" בהם למדו בני | בשנת תרמ"ט, והוא בן 22 היה ממייסדי ישיבה ותלמוד תורה חב"ד שנקראו "מגן אבות" בהם למדו בני היישוב היהודי האשכנזי בחברון{{הערה|נודע בשיעורים ע' 32}}. | ||
קשר מיוחד היה לו עם בעל ה[[שדי חמד]] שהתגורר בחברון והקים בה ישיבה, ובראשות הישיבה העמיד את הרב מענדל נאה. | קשר מיוחד היה לו עם בעל ה[[שדי חמד]] שהתגורר בחברון והקים בה ישיבה, ובראשות הישיבה העמיד את הרב מענדל נאה. | ||
תפקידו הראשון | ==עסקנות ציבורית== | ||
תפקידו הראשון בעסקנות הציבורית לטובת כלל חסידי חב"ד בארץ היה כאשר התמנה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לתפקיד מנהל החשבונות והגזבר של [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]. מספר שנים אחר כך, מונה על ידי האדמו"ר הרש"ב{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב}}.(ובהסכמת האדמו"ר מבאבריסק והאדמו"ר מליאדי) ל"ממונה" (מנהל) בכולל חב"ד{{הערה|נודע בשיעורים ע' 37-38}}. | |||
משהתיישב בירושלים הפך לאחד מחשובי הרבנים בקהילה החרדית בעיר ונטל חלק פעיל בביצור וחיזוק חומות הקהילה. גאונותו הכבירה, יושרו ופיקחותו הביאו רבים לערוך דיני תורה, ביודעם כי יפסוק בצורה אובייקטיבית ומתאימה להלכה. בקיץ [[תרפ"ד]] מונה לחבר הנהלת [[העדה החרדית]], ובשנים יותר מאוחרות שימש גם כחבר ועד השחיטה של העדה החרדית{{הערה|נודע בשיעורים ע' 44}}. | |||
===במצרים=== | |||
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], גורש יחד עם בני משפחתו ל[[מצרים]], שם הקים יחד עם בנו הרב [[אברהם חיים נאה]] ישיבה מיוחדת לגולים. במקביל הרב מענדל נאה היה דיין לכל הגולים. | בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], גורש יחד עם בני משפחתו ל[[מצרים]], שם הקים יחד עם בנו הרב [[אברהם חיים נאה]] ישיבה מיוחדת לגולים. במקביל הרב מענדל נאה היה דיין לכל הגולים. | ||
== | ===עם אדמו"ר הריי"צ=== | ||
הרב מענדל נאה | כאשר ביקר בארץ [[אדמו"ר הריי"צ]], הגיסים הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב נסעו לקבל את פניו במצרים ומשם נסעו עם האדמו"ר לארץ הקודש, ובכל משך המסע היו עמו{{הערה|מסע הרבי בארץ הקודש}}. | ||
הרב נאה נפטר ב[[כ"ד אדר|כ"ד אדר ב']] [[תרצ"ח|תרח"צ]] ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]], סמוך לציון בעל ה[[שניאור זלמן פראדקין|תורת חסד]]. | |||
השאיר אחריו כתבים שחלקם אבדו בימי מלחמת תש"ח, וחלקם פורסמו בקונטרס "אילן נאה". | |||
השאיר אחריו כתבים שחלקם | |||
==בניו== | ==בניו== | ||
* הגאון הרב [[אברהם חיים נאה]] | |||
* הרב [[אברהם חיים נאה]] | * הרב [[יוסף יצחק נאה]] | ||
* הרב [[יצחק נאה]] | * הרב בערל נאה | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[נודע בשיעורים]] | *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''', [[חזק]], [[תשע"א]]. | ||
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] | *[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]] | ||
* אילן נאה | * '''אילן נאה''' | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | {{מיון רגיל:נאה מנחם}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:אישים בחברון]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | |||
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:משפחת נאה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:23, 29 באוגוסט 2024
הרב מנחם מענדל נאה (י"ג אדר תרכ"ז - כ"ד אדר ב' תרח"צ) מרבני וראשי חב"ד בחברון ובירושלים, ממנהלי כולל חב"ד, אביו של הגר"ח נאה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בקאליסק בי"ג אדר[דרושה הבהרה] תרכ"ז לאביו הרב משה צבי נאה רבה של קאליסק. בגיל 18 עלה לארץ הקודש, התחתן עם מרת מוסא בתו של הרב בערל קאליסקער והתיישב בחברון. יחד עם גיסו הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב היה מראשי היישוב היהודי בחברון, ופעל בכל דרך להטבת מצב היהודים ומוסדות החינוך בעיר.
מראשי חב"ד בחברון[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר נישואיו הקדיש את עיתותיו ללימוד התורה, ובמשך תקופה ארוכה למד יחד עם גיסו הרב אליעזרוב בישיבת רבי אליהו סלימאן מני רבה של חברון. הרב מענדל נאה היה עמקן גדול ומוסר שיעורים לפני קהל תלמידי חכמים בחברון[1].
עוד בהיותו אברך צעיר פעל יחד עם גיסו הנזכר, למען היישוב היהודי בכלל וחסידי חב"ד בחברון בפרט, ועד מהרה היה לאחד מראשי הקהילה בעיר.
בשנת תרמ"ט, והוא בן 22 היה ממייסדי ישיבה ותלמוד תורה חב"ד שנקראו "מגן אבות" בהם למדו בני היישוב היהודי האשכנזי בחברון[2].
קשר מיוחד היה לו עם בעל השדי חמד שהתגורר בחברון והקים בה ישיבה, ובראשות הישיבה העמיד את הרב מענדל נאה.
עסקנות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]
תפקידו הראשון בעסקנות הציבורית לטובת כלל חסידי חב"ד בארץ היה כאשר התמנה על ידי אדמו"ר הרש"ב לתפקיד מנהל החשבונות והגזבר של כולל חב"ד בארץ הקודש. מספר שנים אחר כך, מונה על ידי האדמו"ר הרש"ב[3].(ובהסכמת האדמו"ר מבאבריסק והאדמו"ר מליאדי) ל"ממונה" (מנהל) בכולל חב"ד[4].
משהתיישב בירושלים הפך לאחד מחשובי הרבנים בקהילה החרדית בעיר ונטל חלק פעיל בביצור וחיזוק חומות הקהילה. גאונותו הכבירה, יושרו ופיקחותו הביאו רבים לערוך דיני תורה, ביודעם כי יפסוק בצורה אובייקטיבית ומתאימה להלכה. בקיץ תרפ"ד מונה לחבר הנהלת העדה החרדית, ובשנים יותר מאוחרות שימש גם כחבר ועד השחיטה של העדה החרדית[5].
במצרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימי מלחמת העולם הראשונה, גורש יחד עם בני משפחתו למצרים, שם הקים יחד עם בנו הרב אברהם חיים נאה ישיבה מיוחדת לגולים. במקביל הרב מענדל נאה היה דיין לכל הגולים.
עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר ביקר בארץ אדמו"ר הריי"צ, הגיסים הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב נסעו לקבל את פניו במצרים ומשם נסעו עם האדמו"ר לארץ הקודש, ובכל משך המסע היו עמו[6].
הרב נאה נפטר בכ"ד אדר ב' תרח"צ ונטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים, סמוך לציון בעל התורת חסד.
השאיר אחריו כתבים שחלקם אבדו בימי מלחמת תש"ח, וחלקם פורסמו בקונטרס "אילן נאה".
בניו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הגאון הרב אברהם חיים נאה
- הרב יוסף יצחק נאה
- הרב בערל נאה
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, נודע בשיעורים, חזק, תשע"א.
- שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, קה"ת, תשמ"ח
- אילן נאה