מרדכי חפץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (הוספת קטגוריה:אישים בדיסנא באמצעות HotCat)
 
(38 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חפץ.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי חפץ]]
[[קובץ:מרדכי חפץ2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב מרדכי חפץ]]
הרב '''מרדכי חפץ''' - (ידוע בכינוי '''מוטל דיסנר''') - נולד בעיירה [[דיסנה]].  
[[קובץ:חפץ מרדכי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב מרדכי חפץ]]
הרב '''מרדכי חפץ''' ([[תרמ"ט]] - [[תש"א]]; ידוע בכינוי '''מוטל דיסנר''') היה [[שו"ב]] ב[[ריגא]], מהעסקנים החב"דיים הבולטים בלטביה עד השואה, ומהעומדים בראש סניף אגודת חסידי חב"ד בלטביה.{{הערה|אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, יג, עמ' שכט.}} בין יתר תפקידיו מונה להיות מ[[שלושת הרועים]] של ארגון '[[אחות התמימים]]'. בשנת [[תרח"צ]] שימש כ[[שד"ר]] עבור '[[מעמד]]' בארצות הברית.


בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה מה"[[חוזר]]ים" אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותם שנים למד שחיטה אצל השוחט ר' [[שלמה חיים קוטאין]]ובשנת [[תרס"ח]] החל לסייע לר' שלמה חיים בשחיטה. בהגיעו לפרקו נשא את ביתו של שו"ב ב[[ריגה]], ונהיה בעצמו לשו"ב בעיר.
== תולדות חיים ==
נולד ב[[דיסנה]] בשנת [[תרמ"ט]] לערך.{{הערה|[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', ניו יורק תשע"א, עמ' תנג. במסמכים רשמיים (למשל ראה תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שעז) נרשמה שנת לידתו 1869 ([[תרכ"ט]]).}}.


ב[[שמחת תורה]] [[תרפ"ט]] התוועד [[אדמו"ר הריי"צ]] בריגה והורה לר' מרדכי להשקיע עצמו ב[[הפצת המעיינות]]. ר' מרדכי קיים את הוראתו והפך ל[[משפיע]] בלתי רישמי בריגא.
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה מה"[[חוזר|חוזרים]]" אצל [[הרבי הרש"ב]]. באותן שנים למד [[שחיטה]] אצל השוחט ר' [[שלמה חיים קוטאין]] ובשנת [[תרס"ח]] החל לסייע לר' שלמה חיים בשחיטה.{{הערה|[[ישראל ג'ייקובסון]], '''[[זכרון לבני ישראל]]''', ברוקלין תשנ"ו, עמ' ט.}} בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של [[שוחט ובודק|שו"ב]] ב[[ריגה]], ונתמנה בעצמו ל[[שו"ב]] בעיר, ובמקביל עסק בייצור טליתות.


בהיות אדמו"ר הריי"צ בריגא היה מניין מיוחד בביתו בשם "דעם רבינ'ס מניין". גם אחרי שעזב אדמו"ר הריי"צ את העיר המשיך המניין להתקיים. על המניין נמנו נאמני [[בית רבי]], ביניהם ר' מרדכי.
ב[[שמחת תורה]] [[תרפ"ט]] [[התוועדות|התוועד]] [[הרבי הריי"צ]] בריגה והורה לר' מרדכי להשקיע עצמו ב[[הפצת המעיינות]]. ר' מרדכי קיים את הוראתו והפך ל[[משפיע]] בלתי רשמי בריגה.


== שד"ר בארצות הברית ==
בהיות [[הרבי הריי"צ]] בריגה היה מניין מיוחד בביתו בשם "דעם רבינ'ס מניין". גם אחרי שעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את העיר המשיך המניין להתקיים. על המניין נמנו נאמני [[בית רבי]], ביניהם ר' מרדכי.
בין השנים [[תרצ"ד]] - [[תרח"צ]] פעל ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] כ[[שד"ר]] ו[[שליח נודד]] ב[[ארצות הברית]] מטעם אדמו"ר הריי"צ ו[[אגודת חסידי חב"ד]].ב[[תרח"צ]] מונה ר' מרדכי לשד"ר בארה"ב. ר' מרדכי נסע לשם וקירב שם בחורים ליטאיים רבים.


במשך למעלה משלושה חודשים שהה ר' מרדכי שם, ובחודש [[אייר]] [[תרח"צ]] חזר למקומו.
בהמשך להקמת [[אחות התמימים]] בפולין, הורה הרבי הריי"צ לייסד סניף בריגה, והמשפיעים שנבחרו לעמוד בראש הסניף היו הרב [[אברהם אליהו אשרוב]], הרב חפץ, והרב [[אליהו חיים אלטהויז]]. שלושת המשפיעים כונו על ידי [[הרבי הריי"צ]] "[[שלשת הרועים (אחות התמימים)|שלושת הרועים]]".


== הריגתו בזמן השואה ==
בשנת [[תרח"צ]] מינה [[הרבי הריי"צ]] את ר' מרדכי לשד"ר בארצות הברית. ר' מרדכי נסע לשם ובנסיעותיו קירב בני ישיבות רבים ל[[תורת החסידות]]. בתום שלושה חודשים, ב[[אייר]] [[תרח]] חזר לריגה.
בזמן [[השואה]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים להציל את ר' מרדכי, אולם המאמצים לא נשאו פרי, ובקיץ [[תש"א]] נרצח ר' מרדכי. עם זאת, בחורף [[תש"ב]] שלח לו אדמו"ר הריימכתב.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חפץ מרדכי]]
ב[[מלחמת העולם השנייה]] עשה [[הרבי הריי"צ]] מאמצים רבים להציל את ר' מרדכי, אולם המאמצים לא נשאו פרי, ובקיץ [[תש"א]] נספה על קידוש השם. בשל הנתק בתקשורת וחוסר הידיעה, שלח לו [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לאחר מותו, בחורף [[תש"ב]].{{הבהרה|היכן נדפס? באגרות קודש לא נמצא!}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חפץ מרדכי]]
 
== משפחתו ==
*חתנו, ר' [[ברוך דובער יודוביץ']]
 
==לקריאה נוספת==
* [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]], '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]] תשע"ה.
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חפץ מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:אישים בלטביה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]]
[[קטגוריה:אישים בדיסנא]]

גרסה אחרונה מ־11:30, 6 במאי 2022

הרב מרדכי חפץ
הרב מרדכי חפץ

הרב מרדכי חפץ (תרמ"ט - תש"א; ידוע בכינוי מוטל דיסנר) היה שו"ב בריגא, מהעסקנים החב"דיים הבולטים בלטביה עד השואה, ומהעומדים בראש סניף אגודת חסידי חב"ד בלטביה.[1] בין יתר תפקידיו מונה להיות משלושת הרועים של ארגון 'אחות התמימים'. בשנת תרח"צ שימש כשד"ר עבור 'מעמד' בארצות הברית.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בדיסנה בשנת תרמ"ט לערך.[2].

בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיה מה"חוזרים" אצל הרבי הרש"ב. באותן שנים למד שחיטה אצל השוחט ר' שלמה חיים קוטאין ובשנת תרס"ח החל לסייע לר' שלמה חיים בשחיטה.[3] בהגיעו לפרקו נשא את בתו של שו"ב בריגה, ונתמנה בעצמו לשו"ב בעיר, ובמקביל עסק בייצור טליתות.

בשמחת תורה תרפ"ט התוועד הרבי הריי"צ בריגה והורה לר' מרדכי להשקיע עצמו בהפצת המעיינות. ר' מרדכי קיים את הוראתו והפך למשפיע בלתי רשמי בריגה.

בהיות הרבי הריי"צ בריגה היה מניין מיוחד בביתו בשם "דעם רבינ'ס מניין". גם אחרי שעזב אדמו"ר הריי"צ את העיר המשיך המניין להתקיים. על המניין נמנו נאמני בית רבי, ביניהם ר' מרדכי.

בהמשך להקמת אחות התמימים בפולין, הורה הרבי הריי"צ לייסד סניף בריגה, והמשפיעים שנבחרו לעמוד בראש הסניף היו הרב אברהם אליהו אשרוב, הרב חפץ, והרב אליהו חיים אלטהויז. שלושת המשפיעים כונו על ידי הרבי הריי"צ "שלושת הרועים".

בשנת תרח"צ מינה הרבי הריי"צ את ר' מרדכי לשד"ר בארצות הברית. ר' מרדכי נסע לשם ובנסיעותיו קירב בני ישיבות רבים לתורת החסידות. בתום שלושה חודשים, באייר תרח"צ חזר לריגה.

במלחמת העולם השנייה עשה הרבי הריי"צ מאמצים רבים להציל את ר' מרדכי, אולם המאמצים לא נשאו פרי, ובקיץ תש"א נספה על קידוש השם. בשל הנתק בתקשורת וחוסר הידיעה, שלח לו אדמו"ר הריי"צ מכתב לאחר מותו, בחורף תש"ב.[דרושה הבהרה]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, יג, עמ' שכט.
  2. שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, ניו יורק תשע"א, עמ' תנג. במסמכים רשמיים (למשל ראה תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שעז) נרשמה שנת לידתו 1869 (תרכ"ט).
  3. ישראל ג'ייקובסון, זכרון לבני ישראל, ברוקלין תשנ"ו, עמ' ט.