שמריה נח שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←צאצאיו) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (63 גרסאות ביניים של 30 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו היחידה של | [[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו היחידה של ר' שמריה נח]] | ||
האדמו"ר '''שמריהו נח שניאורסון''' ([[תר"ב]] - [[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ג]]) היה רב ב[[בברויסק]] ואדמו"ר לשושלת [[חסידות חב"ד - קאפוסט|קאפוסט]]. | |||
בצעירותו למד עם סבו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], ועם אחיו, | ==תולדות חיים== | ||
האדמו"ר שמריהו נח שניאורסון מ[[בברויסק]] נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תר"ב]]. הוא היה בן הזקונים של אביו [[אדמו"ר]] [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. | |||
בצעירותו למד עם סבו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], ועם אחיו, הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]], לימים האדמו"ר מקאפוסט. מסורות שונות טוענות כי למד גם עם דודו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{מקור}}. | |||
הוא נשא לאשה את בת דודו אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן]] מ[[נעז'ין]]. | הוא נשא לאשה את בת דודו אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן]] מ[[נעז'ין]]. | ||
לאחר [[הסתלקות]] זקנו, | לאחר [[הסתלקות]] זקנו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר [[הסתלקות]] אביו חזר לליובאוויטש. בשנת [[תרל"ב]] מינה אותו דודו, [[אדמו"ר המהר"ש]], כרב עדת החסידים בעיר בברויסק; היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]].}}. | ||
לאחר פטירת אחיו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], מונו הוא ואחיו רבי שלום דובער לאדמו"רים בשושלת קאפוסט, רשד"ב ב[[רציצא]] ורבי שמריה נח ב[[בברויסק]]. | |||
בשנת [[תרס"א]] יסד ישיבה בבברויסק בראשות בנו רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגריה שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות ברחבי [[רוסיה]]. מהבולטים שבהם: הרב [[משה דון יחיא]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]]. | |||
===קשריו עם ליובאוויטש=== | ===קשריו עם ליובאוויטש=== | ||
במשך השנים | במשך השנים אירעה תקרית עם [[ליובאוויטש]], כך לדוגמא ייסד את [[כולל חב"ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב"ד]] שנוהל על-ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם | |||
דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה [[אסיפת הרבנים ברוסיה בשנת עת"ר|אסיפת הרבנים ברוסיה]], בה השתתפו גדולי הדור. באסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב לדעת את השפה הרוסית והשכלה כללית מינימלית. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}. | |||
שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפ" | שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפ"ג]] חלה מאוד וביום [[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]] נסתלק{{הערה|בספר 'שמן למאור' המלקט את דרושי החסידות שלו, נדפס בהקדמה שנפטר ביום רביעי [[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]].}}. מנוחתו כבוד בעיר בברויסק. | ||
כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ר הריי"צ בשם 'אדמו"ר' ונשיא חסידות חב"ד. | |||
==ממשיכו בבאברויסק== | |||
בצוואתו{{הערה|אשכבתא דרבי וצוואתו נדפסו בספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד קנ ואילך}} ביקש למנות לממלאי מקומו ברבנות את אחד מנכדיו הרבנים ישראל משה בן חתנו ר' דוד ברב"ש או הרב משה דוד בן בנו הרב מנחם מענדל. | |||
אך בפועל חלק מצאצאיו נסתלקו עוד בחייו, והאחרים מיאנו לקבל על עצמם את עול ההנהגה, לאחר חיפושים רבים, הגיעו חסידיו לבעל נכדתו - רבי שמואל באזעפלאוו, אך גם הוא לא שש לקבל את ההצעה. בצר להם פנו חסידי חב"ד-קאפוסט אל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש, בבקשה שיפנה לרבי שמואל בבקשה שיקבל על עצמו את ההנהגה, נענה להם [[אדמו"ר הריי"צ]] וכתב מכתב לרבי שמואל (ראו בערך ר' שמואל בזפלוב). בפועל המשיך רבי שמואל באזעפלאוו את סב אשתו ברבנות בלבד, אך לא בנשיאות. | |||
*בעל נכדתו הרב [[שמואל בזפלוב]] - כיהן לאחריו כרבה של | ==צאצאיו== | ||
*בנו ר' מנחם מענדל (נהרג על קידוש ה' ב[[ב' מנחם אב]] [[תרע"ט]]), אביו של ר' [[ברוך אליהו שניאורסון]]. | |||
*בתו מוסיה נשאה לר' דוד ברב"ש{{הערה|ברב"ש זה ראשי תיבות של '''ב'''ן '''רב'''י '''ש'''ניאור}}. נפטר כ"ח אדר [[תרע"ט]]. | |||
*בעל נכדתו הרב [[שמואל בזפלוב]] - כיהן לאחריו כרבה של בברויסק. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
{{ערך מורחב|שמן למאור}} | |||
*'''שמ"ן למאור''', ליקוט מדברי תורתו, נלקט על ידי נכדיו ונדפס בשני חלקים בברכת [[הרבי]] על ידי הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] והרב [[רפאל | *'''שמ"ן{{הערה|ר"ת של שמו - שמריהו נח.}} למאור''', ליקוט מדברי תורתו, נלקט על ידי נכדיו ונדפס בשני חלקים בברכת [[הרבי]] על ידי הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] והרב [[רפאל וילשנסקי]] בשנים [[תשכ"ד]] ו[[תשכ"ו]] ב[[כפר חב"ד]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב [[עמרם בלוי]], '''המאור הגדול: קורות חייו של הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק זי"ע''', [[היכל הבעש"ט]] גליון כ"ב, [[ניסן]] [[תשס"ח]], עמ' צה-קלא. | |||
*הרב שניאור ברגר, '''אחדות בעולם האמת ובעולם הזה''', האחדות בין חסידות חב"ד בברויסק וליובאוויטש, שבועון בית משיח י' טבת תשפ"א עמוד 40 | |||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות קפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תר"ב]] - [[ט"ז טבת]] [[תרפ"ד]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | ||
| שורה 40: | שורה 49: | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים בבאברויסק]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:47, 25 באוגוסט 2023
האדמו"ר שמריהו נח שניאורסון (תר"ב - ט"ו בטבת תרפ"ג) היה רב בבברויסק ואדמו"ר לשושלת קאפוסט.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
האדמו"ר שמריהו נח שניאורסון מבברויסק נולד בליובאוויטש בשנת תר"ב. הוא היה בן הזקונים של אביו אדמו"ר יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק).
בצעירותו למד עם סבו, אדמו"ר הצמח צדק, ועם אחיו, הרב שלמה זלמן שניאורסון, לימים האדמו"ר מקאפוסט. מסורות שונות טוענות כי למד גם עם דודו אדמו"ר המהר"ש[דרוש מקור].
הוא נשא לאשה את בת דודו אדמו"ר המהרי"ן מנעז'ין.
לאחר הסתלקות זקנו, אדמו"ר הצמח צדק, נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר הסתלקות אביו חזר לליובאוויטש. בשנת תרל"ב מינה אותו דודו, אדמו"ר המהר"ש, כרב עדת החסידים בעיר בברויסק; היו מאנ"ש חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; אדמו"ר המהר"ש הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש[1].
לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן, מונו הוא ואחיו רבי שלום דובער לאדמו"רים בשושלת קאפוסט, רשד"ב ברציצא ורבי שמריה נח בבברויסק.
בשנת תרס"א יסד ישיבה בבברויסק בראשות בנו רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגריה שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות ברחבי רוסיה. מהבולטים שבהם: הרב משה דון יחיא, הרב שלמה יוסף זווין והרב שמריהו יהודה לייב מדליה.
קשריו עם ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך השנים אירעה תקרית עם ליובאוויטש, כך לדוגמא ייסד את כולל חב"ד המיוחד - בנפרד מכולל חב"ד שנוהל על-ידי אדמו"ר הרש"ב.
דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם בשבט תר"ע התקיימה אסיפת הרבנים ברוסיה, בה השתתפו גדולי הדור. באסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב לדעת את השפה הרוסית והשכלה כללית מינימלית. רבי מאיר שמחה מדווינסק בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו רבי חיים מבריסק, בתמיכתו של אדמו"ר הרש"ב והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים[2].
שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת תרפ"ג חלה מאוד וביום ט"ו טבת תרפ"ג נסתלק[3]. מנוחתו כבוד בעיר בברויסק.
כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ר הריי"צ בשם 'אדמו"ר' ונשיא חסידות חב"ד.
ממשיכו בבאברויסק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בצוואתו[4] ביקש למנות לממלאי מקומו ברבנות את אחד מנכדיו הרבנים ישראל משה בן חתנו ר' דוד ברב"ש או הרב משה דוד בן בנו הרב מנחם מענדל.
אך בפועל חלק מצאצאיו נסתלקו עוד בחייו, והאחרים מיאנו לקבל על עצמם את עול ההנהגה, לאחר חיפושים רבים, הגיעו חסידיו לבעל נכדתו - רבי שמואל באזעפלאוו, אך גם הוא לא שש לקבל את ההצעה. בצר להם פנו חסידי חב"ד-קאפוסט אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, בבקשה שיפנה לרבי שמואל בבקשה שיקבל על עצמו את ההנהגה, נענה להם אדמו"ר הריי"צ וכתב מכתב לרבי שמואל (ראו בערך ר' שמואל בזפלוב). בפועל המשיך רבי שמואל באזעפלאוו את סב אשתו ברבנות בלבד, אך לא בנשיאות.
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו ר' מנחם מענדל (נהרג על קידוש ה' בב' מנחם אב תרע"ט), אביו של ר' ברוך אליהו שניאורסון.
- בתו מוסיה נשאה לר' דוד ברב"ש[5]. נפטר כ"ח אדר תרע"ט.
- בעל נכדתו הרב שמואל בזפלוב - כיהן לאחריו כרבה של בברויסק.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שמן למאור |
- שמ"ן[6] למאור, ליקוט מדברי תורתו, נלקט על ידי נכדיו ונדפס בשני חלקים בברכת הרבי על ידי הרב בנימין אליהו גורודצקי והרב רפאל וילשנסקי בשנים תשכ"ד ותשכ"ו בכפר חב"ד.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב עמרם בלוי, המאור הגדול: קורות חייו של הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק זי"ע, היכל הבעש"ט גליון כ"ב, ניסן תשס"ח, עמ' צה-קלא.
- הרב שניאור ברגר, אחדות בעולם האמת ובעולם הזה, האחדות בין חסידות חב"ד בברויסק וליובאוויטש, שבועון בית משיח י' טבת תשפ"א עמוד 40
| הקודם: האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניארסון |
אדמו"רי קאפוסט תר"ב - ט"ז טבת תרפ"ד |
הבא: חסידות חב"ד ליובאוויטש |
הערות שוליים
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |