שניאור זלמן גרליק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(115 גרסאות ביניים של 39 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:גרליק 7.jpg|left|thumb|250px|הרב שניאור זלמן גרליק]]
{{דמות|
[[תמונה:גרליק.jpg|left|thumb|250px|נואם: הרב שניאור זלמן גרליק]]
שם=הרב שניאור זלמן גרליק
|תמונה=גרליק 7.jpg
|תיאור=רבו הראשון של [[כפר חב"ד]]
|תאריך לידה=[[כ"ה סיון]] [[תר"מ]]
|תאריך פטירה=[[ח' סיון]] [[תשל"ד]]
|מקום פעילות=[[כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[קובץ:גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם: הרב שניאור זלמן גרליק]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבה של [[כפר חב"ד]]|אחר=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[באר שבע]]|ראו=[[שניאור זלמן גורליק]]}}


הרב '''שניאור זלמן גרליק'' נולד ביום כ”ה ב[[סיון]] [[תר"מ]] בעיר רוגצ’וב שבבלורוסיה, לאביו הרב יהושע, מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאמו שהיתה בת מאומצת אצל דודה ר’ הירשל, שו”ב בבית [[אדמו"ר הצמח צדק]]. מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], היה רב בערי רוסיה וב[[כפר חב"ד]] במשך למעלה משבעים שנה. הוא היה רב פיקח, תקיף מחד, ובעל חסד גדול מאידך.  
הרב '''שניאור זלמן גרליק''' ([[כ"ה סיון]] [[תר"מ]] - [[ח' סיון]] [[תשל"ד]]) היה [[רב]]ו הראשון של [[כפר חב"ד]]. התלמיד הראשון בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[התקשרות|מקושר]] לרבותינו [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].  


==בתומכי תמימים==
==תולדות חיים==
===נעוריו===
נולד ביום [[כ"ה בסיון]] [[תר"מ]] בעיר [[רוגצ'וב]] שבבלורוסיה, לאביו הרב יהושע, מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאמו ליבא שהייתה בתו של ר' הירשל, [[שו"ב]] בבית [[אדמו"ר הצמח צדק]].


בהיותו בגיל 17 נסע עם אביו לחתונת [[אדמו”ר הריי”צ]] שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]]. כידוע בימי השבע ברכות הכריז אדמו”ר הרש”ב על הקמת ישיבה, שברבות הימים הייתה לישיבת ‘[[תומכי תמימים]]המפורסמת. הרב גרליק ששמע את דברי הרבי, הבין כי ב[[השגחה פרטית]] הגיע בפעם הראשונה בחייו לליובאוויטש דווקא כאשר הרבי מודיע על הקמת ישיבה. בתום הסעודה ניגש לרבי ללא היסוס וביקש להתקבל לישיבה החדשה.  
בשנת [[תרנ"ז]] בגיל 17 נסע עם אביו לחתונת [[אדמו"ר הריי"צ]] שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]]. בימי השבע ברכות הכריז [[אדמו"ר הרש"ב]] על הקמת ישיבת '[[תומכי תמימים ליובאווויטש]]' המפורסמת. בתום הסעודה ניגש לרבי וביקש להתקבל לישיבה החדשה. ואכן, הרב גרליק היה אחד משמונת התמימים הראשונים שנתקבלו לישיבה. לאחר [[תשרי]] [[תרנ"ח]] הועברו שמונת התמימים ל[[ז'מבין]] יחד עם המשפיע ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], אולם לאחר תקופה חזרו בחזרה לליובאוויטש.


ואכן, הרב גרליק היה אחד מעשרת התמימים הראשונים שנתקבלו לישיבה. כבר בצעירותו היתה התמדתו בלימוד התורה לשם דבר. כשהגיע ל’תומכי תמימים’ השקיע עצמו בעומקה של הלכה, מלבד השיעורים הקבועים בגמרא ובחסידות. במשך שלוש שנים סיים ללמוד את כל חלקי השולחן ערוך, והוסמך להוראה על ידי הרב דוד יעקובסון, מו”צ בליובאויטש.  
בהוראת אדמו"ר הרש"ב, למד במשך שלוש שנים סיים ללמוד את כל חלקי השולחן ערוך, והוסמך להוראה על ידי הרב [[דוד יעקובסון]], מו"צ בליובאויטש. בתחילה נרתע מלהיבחן להוראה, אולם אדמו"ר הרש"ב אמר לו: "אז מ'גיט דארף מען נעמען" [= כשנותנים צריכים לקחת].  


מצד ענוותנותו נרתע בתחילה מלהיבחן להוראה, אולם אדמור הרש”ב אמר לו: “אז מ’גיט דארף מען נעמען” [= כשנותנים צריכים לקחת].  
לאחר שעמד בבחינה זו, נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל '[[סמיכה לרבנות]]' מהרב הערש-בער, שהיה ממלא מקומו של רבי יצחק אייזיק מויטבסק, מחסידיו המפורסמים של [[אדמו"ר הזקן]]. על [[סמיכה]] זו נהג הרב גרליק לומר: "אני המוסמך השלישי מאז אדמו"ר הזקן". שכן ידוע ש[[אדמו"ר הזקן]] הסמיך רק אחד - הרב יצחק אייזיק מויטבסק. רבי יצחק אייזיק הסמיך את ממלא מקומו ר' הערש בער, וזה האחרון הסמיך את הרב גרליק{{הערה|כולם בחכמה, חלק א', עמ' 31.}}.  


לאחר שעמד בבחינה זו, נשלח על ידי אדמו”ר הרש”ב לקבל ‘[[סמיכה לרבנות]]’ מהרב הערש-בער, שהיה ממלא מקומו של רבי יצחק אייזיק מויטבסק, מחסידיו המפורסמים של [[אדמו"ר הזקן]]. על ‘סמיכה’ זו נהג הרב גרליק לומר: “אני המוסמך השלישי מאז אדמו”ר הזקן”. שכן ידוע שאדמו”ר הזקן הסמיך רק אחד בסמיכת חכמים - הרב יצחק אייזיק מויטבסק. רבי יצחק אייזיק הסמיך את ממלא מקומו ר’ הערש בער, וזה האחרון הסמיך את הרב גרליק.  
לאחר מכן הוסמך גם על ידי הרב [[דוד צבי חן]], הרד"צ, רבה של צ'רניגוב, אצלו גם עשה את השימוש.


לאחר מכן הוסמך גם על ידי הרב [[דוד צבי חן]], הרד”צ, רבה של צ’רניגוב, אצלו גם עשה את השימוש.  
===רבנותו ונידודיו===
בשנת [[תרס"א]] כאשר הרב אברהם וואלצ'וק, רבה של העיירה ברעזנא הסמוכה לצ'רניגוב, נפטר. בצוואתו הורה לידידו הר' [[דוד צבי חן]] למצוא חתן לבתו שיהיה ראוי גם למלא את מקומו ברבנות. לאחר הפטירה נסע הרד"צ לחודש [[תשרי]] לליובאוויטש, ובהזדמנות זו שאל את [[אדמו"ר הרש"ב]] מי ראוי להיות חתן ורב בברעזנא?, [[אדמו"ר הרש"ב]] הציע מיד את הרב גרליק. ואכן הרב גרליק נשא עם בת הרב וואלצ'וק, וביום חתונתו מונה לרבה של העיירה. במקום זה כיהן כרב במשך חצי יובל שנים.


==חתונתו ומשפחתו ==
באותה תקופה נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לשליחויות שונות, שחלקם עסקו בגיוס כספים לישיבת תומכי תמימים.


לאחר שקיבל ‘סמיכה’ מגדולי הרבנים על פי הוראת אדמו”ר הרש”ב, נישא ומונה לרב.  
במשך כל השנים הנהיג הרב גרליק את קהילתו ביד רמה. הוא המשיך בתפקידו זה גם לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, כאשר הקומוניסטים רדפו אחר הרבנים והצרו את צעדיהם.  


היה זה בשנת [[תרס"א]] כאשר הרב אברהם וואלצ’וק, רבה של העיירה ברעזנא הסמוכה לצ’רניגוב, נפטר. בצוואתו הורה לידידו הר' [[דוד צבי חן]] למצוא חתן לבתו שיהיה ראוי גם למלא את מקומו ברבנות.  
בלחץ השלטונות נאלץ לעזוב את העיירה בשנת [[תרפ"ז]]. הוא ומשפחתו העתיקו את מקום מגוריהם לעיר סנובסק שם כיהן כרב העיר באופן בלתי רשמי. גם שם רדפו אותו השלטונות, והוא נאלץ לעבור לויטבסק. גם שם כיהן כרב בלתי רשמי. ב[[מלחמת העולם השנייה]], ברח הרב גרליק עם משפחתו לעיירה דוברניקה בפרברי העיר סטלינגרד. לאחר שהצבא הנאצי תקרב לסטלינגרד, הוא ברח בעזרתו של קצין יהודי בצבא האדום ששיחד נהג רכב צבאי שהבריח את הרב ובני משפחתו הרחק מהעיר.  


לאחר הפטירה נסע הרד”צ לחודש [[תשרי]] לליובאוויטש, ובהזדמנות זו שאל את אדמו”ר הרש”ב מי ראוי להיות חתן ורב בברעזנא? אדמו”ר הרש”ב הציע מיד את הרב גרליק. ואכן הרב גרליק נשא עם בת הרב וואלצ’וק, וביום חתונתו מונה לרבה של העיירה. במקום זה כיהן כרב במשך חצי יובל שנים.
לאחר תקופת נדודים קשה הגיע ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן, שם התקבצו חסידים רבים. הרב גרליק פעל למען החזקת היהדות בעיר, ושימש כרב הקהילה החב"דית במקום. הוא דאג גם להקמת "[[תלמוד תורה]]" ו[[מקווה טהרה]]" במקום.


להרב גרליק נולד בן ושני בנות: הרב אברהם שמואל גרליק, תושב כפר חב"ד.
בתום המלחמה הבריח את הגבול דרך לבוב כמו חסידים רבים ("[[יציאת רוסיה תש"ו]]") ל[[פולין]], ומשם הועבר למחנות פליטים ב[[אוסטריה]]. לאחר מכן, עבר ל[[פריז]] שם עמד בראשות מוסד לימודי להכשרת שוחטים וסופרים. לקראת שנת [[תש"ט]] נסע יחד עם קבוצת שוחטים מהמוסד בו לימד לאירלנד, בכדי לעזור בשחיטת בהמות שהוקצבו עבור [[מדינת ישראל]] על ידי ה[[ג'וינט]]. לאחר שחזר מאירלנד, לקראת [[חג השבועות]] [[תש"ט]], קיבל אישורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לעלות ל[[ארץ ישראל]]. עלה [[ארץ ישראל]] ב[[ג' בתשרי]] [[תש"י]] והשתקע ב[[כפר חב"ד]].
בתו חיה רבקה נישאה להרב [[נחום טרבניק]], ששימש כרבה של [[כפר חב"ד]].
בתו השניה התחתנה עם הרב [[נחום גורלניק]].


==נדודיו==
===רבה של כפר חב"ד===
[[קובץ:שזר ביקור בכפר קיץ תשכג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושב במסיבה לרגל ביקורו של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[זלמן שז"ר]] ב[[כפר חב"ד]] בקיץ [[תשכ"ג]], ימים ספורים לפני שמר שז"ר נבחר לתפקיד]]
עם הגיעו ל[[כפר חב"ד]] החל לארגן שיעורי תורה, ואף דאג לשפץ מבנה עבור המקווה. החסידים שהכירו ביקשו למנותו כרב, אך הוא סירב תחילה בשל זקנותו. את חששותיו אלו כתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שבירך אותו בברכת 'מזל טוב' לרגל התמנותו. בעקבות מענה זה, מונה רשמית כרב ב[[כ' כסלו]] [[תש"י]], ומאז כיהן הרב גרליק כרבו של [[כפר חב"ד]] במשך עשרים וחמש שנים, עד יומו האחרון.


במשך כל השנים הנהיג הרב גרליק את קהילתו ביד רמה. הוא המשיך בתפקידו זה גם לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, כאשר הקומוניסטים רדפו אחר הרבנים והצרו את צעדיהם. את תפקידו זה עשה במסירות נפש רבה. באותם שנים נשלח על ידי אדמו”ר הרש”ב לשליחויות שונות. כמו כן שימש כשד”ר של ישיבת ‘תומכי תמימים’.  
במסגרת תפקידו פעל להתקנת ה[[גנרטור]] בכפר, לבנייתם של בתי הכנסת "המרכזי" ו[[בית מנחם]]" ועוד. פעל רבות בעניין "[[חזית דתית]]" ובתיקון חוק [[מיהו יהודי]].


בלחץ השלטונות נאלץ לעזוב את העיירה בשנת [[תרפ"ז]]. הוא ומשפחתו העתיקו את מקום מגוריהם לעיר סנובסק שם כיהן כרב העיר באופן בלתי רישמי. גם שם רדפו אותו השלטונות עד חורמה, ושוב נאלץ לקחת את מקל הנדודים ועבר לויטבסק.  
בשנת [[תשי"ח]], לאחר התחלת בניית המקווה בכפר חב"ד, התברר כי אין די תקציב לבניה. הרב גרליק יצא ל[[ארצות הברית]] כדי לאסוף כסף למרות שכבר היה קרוב לשמונים. על מעשהו זה התבטא [[הרבי]] מלך המשיח בפני אחד החסידים (תוכן הדברים): "הלוואי על רבים אותו מרץ נעורים שיש לרב גרליק. למרות גילו המופלג, הוא נוסע ובא כאחד הצעירים. יש הרבה מה ללמוד ממנו".


בינתיים פרצה מלחמת העולם השניה, והרב גרליק עם משפחתו ברחו מאימת הכובש הנאצי. הם הגיעו לעיירה דוברניקה בפרברי העיר סטלינגרד. קרבות עקובים מדם התחוללו סביב העיר והרב גרליק היה נתון בסכנה. בניסי ניסים ניצל בזכות קצין יהודי בצבא האדום. הוא שיחד נהג רכב צבאי שהבריח את הרב ובני משפחתו הרחק מהעיר.  
כשנכנס הרב גרליק ל[[יחידות]] הראשונה, קם הרבי ממקומו וביקש ממנו לשבת. "הרי אתם מגדולי וזקני [[אנ"ש]]", אמר לו הרבי. אך הרב גרליק מיאן באומרו: "אצל רבי איני יושב". "אם כך גם אני לא אשב", השיב לו הרבי. הרב גרליק לא ויתר ואמר: "לא באתי לגאון וגדול, באתי אל 'רבי' ואצל 'רבי' אף פעם לא ישבתי ולכן גם עתה לא אשב".  


לאחר תקופת נדודים קשה הגיע ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן, שם התקבצו חסידים רבים. הרב גרליק מסר את נפשו למען החזקת היהדות בעיר. הוא דאג שילדים ילמדו תורה וגם טרח בבניית מקווה טהרה.  
הרבי התיישב והרב גרליק עמד במשך כל ה[[יחידות]] שנמשכה שלוש וחצי שעות. הרבי התעניין במצב הרוחני והגשמי של הכפר. הרב ענה על כל השאלות ואף זכה לקבל שורה של הוראות והדרכות.  


בתום המלחמה הבריח את הגבול דרך לבוב כמו חסידים רבים, ולאחר תלאות רבות הגיע עם בני משפחתו לארץ הקודש, לקראת [[חג השבועות]] [[תש"ט]], כאן השתקע ב[[כפר חב"ד]].  
במשך השנים קיבל מכתבים והוראות רבות מהרבי בענייני הכלל והפרט. ציין מספר פעמים, כי הצלחתו בתפקיד מגיעה מפני שהוא פועל כמקל של הרבי "רק כוחו של המשלח עובר דרכי".  


==רבה של כפר חב”ד==
הרב גרליק הקים גמ"ח מיוחד ממנו הלוה סכומים גדולים לתושבי הכפר כסיוע לפרנסת הבית. כל השנים דאג להרחיב את הגמ"ח, והוא בעצמו תרם סכומים גדולים כדי שיוכל לסייע לתושבים להתקיים בכבוד.


הרב גרליק לא נח על זירי דפנה, ועם הגיעו ל[[כפר חב"ד]] החל לארגן שיעורי תורה, ואף דאג לשפץ מבנה עבור המקווה. החסידים שהכירו בגאונותו ותכונותיו התרומיות ביקשו למנותו כרב, אולם הוא ברוב צניעותו חשש לקבל עליו את התפקיד. את חששותיו אלו כתב לאדמו”ר הריי”צ שבירך אותו בברכת ‘מזל טוב’ לרגל התמנותו.  
היה ידוע בשקידתו וגאונתו, ומסופר כי עבר מספר פעמים על כל הש"ס עם פירושי [[רש"י]] ותוספות. שינן פעמים רבות את כל חלקי השולחן ערוך, וכמעט בכל שעות היממה הייתה לו קביעות עיתים לתורה.


היה זה ביום כ’ [[כסלו]] בשנת [[תש"י]], ומאז כיהן הרב גרליק כרבו של כפר חב”ד במשך עשרים וחמש שנים, עד יומו האחרון.  
===פטירתו===
{{ערך מורחב|ערך=[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|התאונה בח' סיון תשל"ד]]}}
במוצאי [[אסרו חג]] של [[חג השבועות]], באור ל[[ח' סיון]] [[תשל"ד]] (28 במאי 1974) היה נוכח במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, יחד עם חמישה חסידים נוספים. מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, שניים מהם נפצעו וארבעה נהרגו במקום - הרב גרליק (94), ר' ישעיהו וייס (34), ר' יחיאל גולדברג (23) ונחמה רוזנברג (19).


הרב גרליק התמסר מאוד לתפקידו החשוב, והיה אב נאמן לקהל עדתו. ביתו היה פתוח כל שעות היממה, וכל תושב ידע כי הוא יכול לפקוד את בית הרב כל אימת שירצה. על מסירות נפשו תעיד העובדה שלעת זקנותו יצא לגייס כספים עבור בניית המקווה.  
לאחר פטירתו נתמנה חתנו, הרב [[נחום טרבניק]], לממלא מקומו כרבו של כפר חב"ד, ואילו הרב [[מרדכי אשכנזי]] מונה למו"צ של [[כפר חב"ד]]. לאחר פטירתו של הרב טרבניק, ירשו הרב אשכנזי.


בשנת [[תשי"ח]], לאחר התחלת בניית המקווה בכפר חב”ד, התברר כי אין די תקציב לבניה. הרב גרליק יצא לארצות הברית כדי לאסוף כסף למרות שכבר היה קרוב לשמונים. הוא כיתת רגליו ממקום למקום כבחור צעיר. על מעשהו זה התבטא [[הרבי]] מלך המשיח בפני אחד החסידים (תוכן הדברים): “הלוואי על רבים אותו מרץ נעורים שיש לרב גרליק. למרות גילו המופלג, הוא נוסע ובא כאחד הצעירים. יש הרבה מה ללמוד ממנו”.
על שמו נקרא רחוב בכפר חב"ד.


==מקושר לכ"ק אדמו"ר שליט"א==
==פסקיו והנהגותיו==
'''ענייני תפילה''':
*בנוגע לאלו התוחבים רצועות תפילין של ראש בחגורה, פסק שבליובאוויטש הקפידו לא לעשות כן.
*הנהיג שהכהנים בבית הכנסת בכפר חב"ד ישאו כפיים רק בשבתות, אמנם בישיבה הנהיג שישאו כפיהם כל יום.
*העולה לתורה בפסוקי דזמרה לא יקרא עם הבעל קורא, אבל בין ישתבח לברכת 'יוצר' קורא.
'''מעגל השנה''':
*בחור ישיבה שמגיע בליל פורים דמוקפין לירושלים לא מתחייב שוב המצוות החג כי לא עקר דירתו, למרות שלדעתו לחזור שוב לירושלים. כייון שהשאיר את כל כליו וחפציו בישיבה.
*אין להשתמש בחג הפסח בשמן המופק מכותנה.
*תלמידי ישיבה יבדקו את החמץ בחדריהם בישיבה, אך ללא ברכה.
*איסור שמיעת קול זמרה בימי הספירה הוא בכלי זמר וכדו', אבל אין איסור לשיר בהתוועדות.
*בשלושת השבועות יש להתיר שמיעת קלטת שלא לשם שמחה כמו הקייטנה וכיו"ב לצורך קירוב הילדים,וכל זה עד תשעת הימים.


כשנכנס הרב גרליק ל[[יחידות]] הראשונה, קם הרבי ממקומו וביקש ממנו לשבת. “הרי אתם מגדולי וזקני [[אנ"ש]], אמר לו הרבי. אך הרב גרליק מיאן באומרו: “אצל רבי איני יושב”. “אם כך גם אני לא אשב”, השיב לו הרבי. הרב גרליק לא ויתר ואמר: “לא באתי לגאון וגדול, באתי אל ‘רבי’ ואצל ‘רבי’ אף פעם לא ישבתי ולכן גם עתה לא אשב”.
==משפחתו==
*בנו, ר' [[אברהם שמואל גורליק]] - מייסד פרדס האתרוגים בכפר חב"ד, וממייסדי כפר חב"ד. חתן הרב אלעזר מרדכי טרבניק.
*בתו מרת זעלדא, רעיית הרב [[מנחם נחום גורלניק]]
*בתו מרת צילה, רעיית הרב [[מנחם נחום גורלניק]] בזיווג שני{{הערה|לאחר שאחותה מרת זעלדא נפטרה בצעירותה.}}
*בתו מרת חיה רבקה, רעיית הרב [[נחום טרבניק]] - מרבני [[כפר חב"ד]]


הרבי התיישב והרב גרליק עמד במשך כל היחידות שנמשכה שלוש וחצי שעות. הרבי התעניין במצב הרוחני והגשמי של הכפר. הרב ענה על כל השאלות ואף זכה לקבל שורה של הוראות והדרכות.
==לקריאה נוספת==
 
[[קובץ:ספר גרליק.png|150px|ממוזער|ספר תולדות חייו של הרב גרליק]]
במשך השנים קיבל מכתבים והוראות רבות מהרבי בענייני הכלל והפרט. תמיד טען שהצלחתו בתפקיד אינה שלו, ואם בני קהילתו נשמעים לו, הרי אין זה מחמת תכונותיו, אלא מפני שהוא פועל כמקל של הרבי “רק כוחו של המשלח עובר דרכי”.
*[[שניאור זלמן רבינוביץ (קריית גת)|שניאור זלמן רבינוביץ]], '''התמים הראשון''' ספר תולדות חייו של הרב גרליק, תשפ"א
 
* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
הרב גרליק הקים גמ”ח מיוחד ממנו הלוה סכומים גדולים לתושבי הכפר כסיוע לפרנסת הבית. כל השנים דאג להרחיב את הגמ”ח, והוא בעצמו תרם סכומים גדולים כדי שיוכל לסייע לתושבים להתקיים בכבוד.
*'''רב פעלים''', שבועון כפר חב"ד גליון 1861 עמוד 53
 
שקידתו והתמדתו היו לשם דבר. יודעי דבר סיפרו כי עבר מספר פעמים על כל הש”ס עם פירושי רש”י ותוספות. הוא שינן אין ספור פעמים את כל חלקי השולחן ערוך, וכמעט בכל שעות היממה היתה לו קביעות עיתים לתורה.
 
==פטירתו==
[[תמונה:תאונה.jpg|left|thumb|250px|הרכב לאחר התאונה]]
 
ב[[ז' סיון תשל"ד|מוצאי אסרו-חג שבועות תשל"ד]], במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, ישבו ששה חסידים. מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום, ביניהם הרב גרליק.
 
לאחר פטירתו נתמנה חתנו, הרב [[נחום טרבניק]], לממלא מקומו כרבו של כפר חב”ד, ואילו הרב [[מרדכי אשכנזי]] מונה למו"צ של [[כפר חב"ד]]. לאחר פטירתו של הרב טרבניק, ירשו הרב אשכנזי.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38811 הרב אלעזר מרדכי גרליק מספר על סבו בראיון לעיתונאי י' קמינצקי]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38811 הרב אלעזר מרדכי גרליק מספר על סבו בראיון לעיתונאי י' קמינצקי]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=21090 סקירה בעיתון בית משיח על התאונה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21090 סקירה בעיתון בית משיח על התאונה]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|גרליק שניאור]]
*{{קישור חבד און ליין|90162|41 שנה לרב גרליק: צרור סיפורים נדירים ● מרתק||י"א סיון תשע"ה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גרליק שניאור]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גרליק שניאור]]
{{סדרה|הבא=הרב [[נחום טרבניק]]|רשימה=[[מרא דאתרא|רבו הראשי]] של [[כפר חב"ד]]}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|גרליק שניאור]]
 
{{מיון רגיל:גרליק שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"מ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]

גרסה אחרונה מ־18:15, 28 ביוני 2024

הרב שניאור זלמן גרליק

רבו הראשון של כפר חב"ד
לידה כ"ה סיון תר"מ
פטירה ח' סיון תשל"ד
מקום פעילות כפר חב"ד
השתייכות חסידות חב"ד
נואם: הרב שניאור זלמן גרליק

הרב שניאור זלמן גרליק (כ"ה סיון תר"מ - ח' סיון תשל"ד) היה רבו הראשון של כפר חב"ד. התלמיד הראשון בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, מקושר לרבותינו אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ והרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נעוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ביום כ"ה בסיון תר"מ בעיר רוגצ'וב שבבלורוסיה, לאביו הרב יהושע, מחסידי אדמו"ר הרש"ב ולאמו ליבא שהייתה בתו של ר' הירשל, שו"ב בבית אדמו"ר הצמח צדק.

בשנת תרנ"ז בגיל 17 נסע עם אביו לחתונת אדמו"ר הריי"צ שהתקיימה בליובאוויטש. בימי השבע ברכות הכריז אדמו"ר הרש"ב על הקמת ישיבת 'תומכי תמימים ליובאווויטש' המפורסמת. בתום הסעודה ניגש לרבי וביקש להתקבל לישיבה החדשה. ואכן, הרב גרליק היה אחד משמונת התמימים הראשונים שנתקבלו לישיבה. לאחר תשרי תרנ"ח הועברו שמונת התמימים לז'מבין יחד עם המשפיע ר' שמואל גרונם אסתרמן, אולם לאחר תקופה חזרו בחזרה לליובאוויטש.

בהוראת אדמו"ר הרש"ב, למד במשך שלוש שנים סיים ללמוד את כל חלקי השולחן ערוך, והוסמך להוראה על ידי הרב דוד יעקובסון, מו"צ בליובאויטש. בתחילה נרתע מלהיבחן להוראה, אולם אדמו"ר הרש"ב אמר לו: "אז מ'גיט דארף מען נעמען" [= כשנותנים צריכים לקחת].

לאחר שעמד בבחינה זו, נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לקבל 'סמיכה לרבנות' מהרב הערש-בער, שהיה ממלא מקומו של רבי יצחק אייזיק מויטבסק, מחסידיו המפורסמים של אדמו"ר הזקן. על סמיכה זו נהג הרב גרליק לומר: "אני המוסמך השלישי מאז אדמו"ר הזקן". שכן ידוע שאדמו"ר הזקן הסמיך רק אחד - הרב יצחק אייזיק מויטבסק. רבי יצחק אייזיק הסמיך את ממלא מקומו ר' הערש בער, וזה האחרון הסמיך את הרב גרליק[1].

לאחר מכן הוסמך גם על ידי הרב דוד צבי חן, הרד"צ, רבה של צ'רניגוב, אצלו גם עשה את השימוש.

רבנותו ונידודיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרס"א כאשר הרב אברהם וואלצ'וק, רבה של העיירה ברעזנא הסמוכה לצ'רניגוב, נפטר. בצוואתו הורה לידידו הר' דוד צבי חן למצוא חתן לבתו שיהיה ראוי גם למלא את מקומו ברבנות. לאחר הפטירה נסע הרד"צ לחודש תשרי לליובאוויטש, ובהזדמנות זו שאל את אדמו"ר הרש"ב מי ראוי להיות חתן ורב בברעזנא?, אדמו"ר הרש"ב הציע מיד את הרב גרליק. ואכן הרב גרליק נשא עם בת הרב וואלצ'וק, וביום חתונתו מונה לרבה של העיירה. במקום זה כיהן כרב במשך חצי יובל שנים.

באותה תקופה נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לשליחויות שונות, שחלקם עסקו בגיוס כספים לישיבת תומכי תמימים.

במשך כל השנים הנהיג הרב גרליק את קהילתו ביד רמה. הוא המשיך בתפקידו זה גם לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, כאשר הקומוניסטים רדפו אחר הרבנים והצרו את צעדיהם.

בלחץ השלטונות נאלץ לעזוב את העיירה בשנת תרפ"ז. הוא ומשפחתו העתיקו את מקום מגוריהם לעיר סנובסק שם כיהן כרב העיר באופן בלתי רשמי. גם שם רדפו אותו השלטונות, והוא נאלץ לעבור לויטבסק. גם שם כיהן כרב בלתי רשמי. במלחמת העולם השנייה, ברח הרב גרליק עם משפחתו לעיירה דוברניקה בפרברי העיר סטלינגרד. לאחר שהצבא הנאצי תקרב לסטלינגרד, הוא ברח בעזרתו של קצין יהודי בצבא האדום ששיחד נהג רכב צבאי שהבריח את הרב ובני משפחתו הרחק מהעיר.

לאחר תקופת נדודים קשה הגיע לטשקנט שבאוזבקיסטן, שם התקבצו חסידים רבים. הרב גרליק פעל למען החזקת היהדות בעיר, ושימש כרב הקהילה החב"דית במקום. הוא דאג גם להקמת "תלמוד תורה" ומקווה טהרה" במקום.

בתום המלחמה הבריח את הגבול דרך לבוב כמו חסידים רבים ("יציאת רוסיה תש"ו") לפולין, ומשם הועבר למחנות פליטים באוסטריה. לאחר מכן, עבר לפריז שם עמד בראשות מוסד לימודי להכשרת שוחטים וסופרים. לקראת שנת תש"ט נסע יחד עם קבוצת שוחטים מהמוסד בו לימד לאירלנד, בכדי לעזור בשחיטת בהמות שהוקצבו עבור מדינת ישראל על ידי הג'וינט. לאחר שחזר מאירלנד, לקראת חג השבועות תש"ט, קיבל אישורו של אדמו"ר הריי"צ לעלות לארץ ישראל. עלה ארץ ישראל בג' בתשרי תש"י והשתקע בכפר חב"ד.

רבה של כפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

יושב במסיבה לרגל ביקורו של הפרזידנט זלמן שז"ר בכפר חב"ד בקיץ תשכ"ג, ימים ספורים לפני שמר שז"ר נבחר לתפקיד

עם הגיעו לכפר חב"ד החל לארגן שיעורי תורה, ואף דאג לשפץ מבנה עבור המקווה. החסידים שהכירו ביקשו למנותו כרב, אך הוא סירב תחילה בשל זקנותו. את חששותיו אלו כתב לאדמו"ר הריי"צ שבירך אותו בברכת 'מזל טוב' לרגל התמנותו. בעקבות מענה זה, מונה רשמית כרב בכ' כסלו תש"י, ומאז כיהן הרב גרליק כרבו של כפר חב"ד במשך עשרים וחמש שנים, עד יומו האחרון.

במסגרת תפקידו פעל להתקנת הגנרטור בכפר, לבנייתם של בתי הכנסת "המרכזי" ובית מנחם" ועוד. פעל רבות בעניין "חזית דתית" ובתיקון חוק מיהו יהודי.

בשנת תשי"ח, לאחר התחלת בניית המקווה בכפר חב"ד, התברר כי אין די תקציב לבניה. הרב גרליק יצא לארצות הברית כדי לאסוף כסף למרות שכבר היה קרוב לשמונים. על מעשהו זה התבטא הרבי מלך המשיח בפני אחד החסידים (תוכן הדברים): "הלוואי על רבים אותו מרץ נעורים שיש לרב גרליק. למרות גילו המופלג, הוא נוסע ובא כאחד הצעירים. יש הרבה מה ללמוד ממנו".

כשנכנס הרב גרליק ליחידות הראשונה, קם הרבי ממקומו וביקש ממנו לשבת. "הרי אתם מגדולי וזקני אנ"ש", אמר לו הרבי. אך הרב גרליק מיאן באומרו: "אצל רבי איני יושב". "אם כך גם אני לא אשב", השיב לו הרבי. הרב גרליק לא ויתר ואמר: "לא באתי לגאון וגדול, באתי אל 'רבי' ואצל 'רבי' אף פעם לא ישבתי ולכן גם עתה לא אשב".

הרבי התיישב והרב גרליק עמד במשך כל היחידות שנמשכה שלוש וחצי שעות. הרבי התעניין במצב הרוחני והגשמי של הכפר. הרב ענה על כל השאלות ואף זכה לקבל שורה של הוראות והדרכות.

במשך השנים קיבל מכתבים והוראות רבות מהרבי בענייני הכלל והפרט. ציין מספר פעמים, כי הצלחתו בתפקיד מגיעה מפני שהוא פועל כמקל של הרבי "רק כוחו של המשלח עובר דרכי".

הרב גרליק הקים גמ"ח מיוחד ממנו הלוה סכומים גדולים לתושבי הכפר כסיוע לפרנסת הבית. כל השנים דאג להרחיב את הגמ"ח, והוא בעצמו תרם סכומים גדולים כדי שיוכל לסייע לתושבים להתקיים בכבוד.

היה ידוע בשקידתו וגאונתו, ומסופר כי עבר מספר פעמים על כל הש"ס עם פירושי רש"י ותוספות. שינן פעמים רבות את כל חלקי השולחן ערוך, וכמעט בכל שעות היממה הייתה לו קביעות עיתים לתורה.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – התאונה בח' סיון תשל"ד

במוצאי אסרו חג של חג השבועות, באור לח' סיון תשל"ד (28 במאי 1974) היה נוכח במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, יחד עם חמישה חסידים נוספים. מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, שניים מהם נפצעו וארבעה נהרגו במקום - הרב גרליק (94), ר' ישעיהו וייס (34), ר' יחיאל גולדברג (23) ונחמה רוזנברג (19).

לאחר פטירתו נתמנה חתנו, הרב נחום טרבניק, לממלא מקומו כרבו של כפר חב"ד, ואילו הרב מרדכי אשכנזי מונה למו"צ של כפר חב"ד. לאחר פטירתו של הרב טרבניק, ירשו הרב אשכנזי.

על שמו נקרא רחוב בכפר חב"ד.

פסקיו והנהגותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ענייני תפילה:

  • בנוגע לאלו התוחבים רצועות תפילין של ראש בחגורה, פסק שבליובאוויטש הקפידו לא לעשות כן.
  • הנהיג שהכהנים בבית הכנסת בכפר חב"ד ישאו כפיים רק בשבתות, אמנם בישיבה הנהיג שישאו כפיהם כל יום.
  • העולה לתורה בפסוקי דזמרה לא יקרא עם הבעל קורא, אבל בין ישתבח לברכת 'יוצר' קורא.

מעגל השנה:

  • בחור ישיבה שמגיע בליל פורים דמוקפין לירושלים לא מתחייב שוב המצוות החג כי לא עקר דירתו, למרות שלדעתו לחזור שוב לירושלים. כייון שהשאיר את כל כליו וחפציו בישיבה.
  • אין להשתמש בחג הפסח בשמן המופק מכותנה.
  • תלמידי ישיבה יבדקו את החמץ בחדריהם בישיבה, אך ללא ברכה.
  • איסור שמיעת קול זמרה בימי הספירה הוא בכלי זמר וכדו', אבל אין איסור לשיר בהתוועדות.
  • בשלושת השבועות יש להתיר שמיעת קלטת שלא לשם שמחה כמו הקייטנה וכיו"ב לצורך קירוב הילדים,וכל זה עד תשעת הימים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר תולדות חייו של הרב גרליק

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. כולם בחכמה, חלק א', עמ' 31.
  2. לאחר שאחותה מרת זעלדא נפטרה בצעירותה.
הקודם: רבו הראשי של כפר חב"ד הבא:
הרב נחום טרבניק