יצחק פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(36 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יצחק פרדימן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מבוהוש]]
{{דמות
רבי '''יצחק פרידמן''' ([[תרס"ג]] - [[תשנ"ב]]) האדמו"ר מבוהוש - שפיקוב.
|שם=רבי יצחק פרידמן
==תולדותיו==
|תמונה=יצחק פרדימן.JPG
נולד ב[[כ"ו באייר]] [[תרס"ג]] לאביו רבי שלום יוסף משפיקוב, שהיה דור רביעי בן אחר בן לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בגיל טושנים התייתם מהוריו, והחל להנהיג את עדת החסידים בעיר אבותיו שפיקוב. אח"כ נישא לבת דודו רבי מנחם מנדל מבוהוש, וישב על התורה והעבודה בקדושה ובטהרה כשהוא סמוך על שלחן חותנו שמונה שנים. בשנת [[תר"צ]] הוכתר לאדמו"ר בבוקרשט, ועם פטירת חותנו למחר [[יום הכיפורים]] [[תש"ג]] מילא את מקום חותנו כאדמו"ר מבוהוש.
|כינוי=ה[[אדמו"ר]] מבוהוש
|תיאור=
|תאריך לידה=[[כ"ו באייר]] [[תרס"ג]]
|מקום לידה=שפיקוב, [[אוקראינה]]
|תאריך פטירה=[[י"ד במנחם אב]] [[תשנ]]
|מקום פטירה=שוויץ
|מקום פעילות=שפיקוב, בוהוש, [[תל אביב]] ו[[בני ברק]]
|תפקידים נוספים=[[רב]] הקהילה החסידית בשפיקוב
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=חסידות בוהוש
}}


בשנות שבתו ב[[רומניה]] קידש שם שמים בהנהגתו המופתית וב[[מסירות נפש]]ו להצלת [[יהודים]] ולהקלת חבלי השואה הנוראים מהפליטים הניצולים. היה ידוע שם כפועל ישועות וכל יהודי מצא אוזן קשבת אצלו בשעותיו הקשות.
רבי '''יצחק פרידמן''' ([[כ"ו באייר]] [[תרס"ג]] – [[י"ד במנחם אב]] [[תשנ"ב]]) היה [[רב]] בעיר שפיקוב שב[[אוקראינה]] ו[[אדמו"ר]] מבוהוש. היה ידיד [[חב"ד]].


לאחר הצלתו הפלאית מממשלת רומניה שרדפה אותו, הצליח לעלות לארה"ק ב[[פסח שני]] [[תשי"א]], וייסד את בית מדרשו בעיר תל אביב. דבריו נשמעו בחרדת כבוד בקרב כל גדולי ישראל שראו בו [[צדיק]] עתק משיירי כנסת הגדולה. המונים נהרו לקבל עצתו וברכתו, ועשרות עניים אומללים מצאו אצלו את לחמם וזכו למלות עידוד. ב[[תשמ"ז]] עבר ל[[בני ברק]] ופתח כולל אברכים ו[[ישיבה]] לצעירים. נסתלק בפתאומיות כבן תשעים [[שנה]] ביום [[י"ד במנחם אב]] [[תשנ"ב]], כאשר היה בשוויץ לצורך ריפוי.
==תולדות חיים==
==קשריו עם הרבי==
הרב יצחק פרידמן נולד ביום [[כ"ו באייר]] שנת [[תרס"ג]] לרב שלום יוסף פרידמן משפיקוב, שהיה דור רביעי (בן אחר בן) לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בשנת [[תרפ"ד]], בהיותו בגיל שבע עשרה, נפטר אביו והוא החל למלא את מקומו בהנהגת הקהילה החסידית בעיר שפיקוב. התחתן עם בת דודו, רבי מנחם מנדל מבוהוש ולאחר החתונה הקדיש את רוב זמנו ל[[לימוד תורה]] ו[[עבודת השם]], כאשר חותנו דאג לצרכיו הכלכליים במשך שמונה שנים. בשנת [[תר"צ]] הוכתר ל[[אדמו"ר]] בבוקרשט ובשנת [[תש"ג]], לאחר פטירת חותנו ב[[יום הכיפורים]], החל למלא את מקום חותנו כאדמו"ר מבוהוש ברומניה.
היה ב[[יחידות]] אצל כ"ק אדמו"ר בשנת [[תשל"ז]], ותמיד נתן ביטוי להערצתו את הרבי ואת מפעליו הקדושים. חתם על הכרוזים לעידוד [[מבצע תפילין]]<REF> בשנת [[תשכ"ז]]. ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF> ו[[מבצע הדלקת נרות שבת קודש]] לבנות ישראל שהגיעו ל[[חינוך]]. וכן היה בין החתומים על מכתב ה[[ברכה]] של גדולי התורה מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ז]], ועל המכתב משנת השמונים ביחד עם כ"ק האדמורי"ם ממודז'יץ ומוואסלוי בתל אביב, וכך נאמר בו:
 
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] עסק רבות להצלת [[יהודים]] ודאגה לפליטים וניצולים. היה עוזר לאנשים בברכותיו והיה תומך בהם נפשית. ממשלת רומניה רדפה אותו ובאופן פלאי הצליח לברוח משם ולעלות ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע ב[[פסח שני]] שנת [[תשי"א]], שם יסד בית מדרש בעיר [[תל אביב]]. בהיותו בתל אביב היה נערץ על ידי גדולי ישראל ואנשים רבים באו לקבל ממנו עצה וברכה והיה מעודד ומנחם עניים ואומללים. בשנת [[תשמ"ז]] עבר ל[[בני ברק]] ופתח [[כולל אברכים]] ו[[ישיבה]] לצעירים.


{{ציטוטון|רחש לבבם של מע"כ הרבנים הגאונים שליט"א, יושבי על מדין מורי צדק וראשי ישיבה בעירנו [[תל אביב]] רבתי יצ"ו, דבר טוב, ואין טוב אלא [[תורה]], להוציא לאור עולם קובץ חשוב של דברי תורה ועניני הלכה, מוקטר מוגש לכבודו ולזכותו של רבם ומאורם של ישראל, פאר הדור והדרו, [[לוחם מלחמת ה']], כקש"ת אדמו"ר הגאוה"ק מליובאוויטש שליט"א, מקים עולה של [[תורה]] ו[[תשובה]] בכל קצוי תבל, מרחיב גבולי ה[[קדושה]] וה[[טהרה]] בכל רחבי העולם. מעוזם ומעודדם של אלפי ישראל שומרי גחלת הקודש ב[[מסירות נפש]] בארצות המצוקה, ורועה נאמן לרבבות ישראל בכל אתר ואתר, לרבות קהל עדת ישורון בארצנו הקדושה תובב"א. "והננו אף אנו בזה, בהזדמנות נעימה זו, להביע מקרב [[לב]] ו[[נפש]] חפצה, [[ברכה|ברכתנו]] ו[[תפילה|תפלתנו]] העמוקה להוכ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שיתן לו השי"ת כח ועוצמה לו ירבה, לנהל את ישראל מתוך בריאות שלימה והרחבת דעתו הקדושה, ויזכה, ונזכה כולנו, להשפיע מתורתו [[חכמה|חכמתו]] [[קדושה|וקדושתו]], ולשאת דגל התורה והחסידות ברמה, עד כי יבוא שילה במהרה, ובימיו ובימינו תיוושע יהודא וישראל עם ה' ישכון בטח בארצו נחלת עולם, בעגלא דידן אכי"ר.}}
ביום [[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשנ"ב]] נפטר בפתאומיות, כאשר שהה בשוויץ.


במברקו ל[[סיום הרמב"ם]] כתב: {{ציטוטון|אני משתתף בשמחת לומדי ומסיימי ה[[רמב"ם]]. אין לי כוח להשתתף אישית, תתפללו עלי שיהיה לי כוח להשתתף בפעם הבאה. זקני [[ישראל מרוזין|הרהמרוז'ין]] אמר שלימוד הרמב"ם מסוגל לעמוד נגד [[יצר הרע]], ובפרט בענין מאכלות אסורות}}.
==קשריו עם הרבי==
הרב יצחק פרידמן העריץ את [[הרבי]] והיה מרבה לתת ביטוי להערצתו את הרבי ולפעולותיו. הוא חתם על עצומות של גדולי ישראל לחיזוק [[מבצע תפילין]] של הרבי{{הערה|1= בשנת [[תשכ"ז]]. ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}} ו[[מבצע הדלקת נרות שבת קודש]] לבנות ישראל שהגיעו ל[[חינוך]]. לקראת [[י"א בניסן]] [[תשל"ז]] חתמו גדולי ישראל על מכתב ברכה לרגל שנת השמונים של הרבי. בין החותמים מופיע הרב פרידמן, יחד עם האדמו"רים ממודז'יץ ומוואסלוי בתל אביב{{הערה|במכתב נכתב: {{ציטוטון|רחש לבבם של מע"כ הרבנים הגאונים שליט"א, יושבי על מדין מורי צדק וראשי ישיבה בעירנו [[תל אביב]] רבתי יצ"ו, דבר טוב, ואין טוב אלא [[תורה]], להוציא לאור עולם קובץ חשוב של דברי תורה ועניני הלכה, מוקטר מוגש לכבודו ולזכותו של רבם ומאורם של ישראל, פאר הדור והדרו, [[לוחם מלחמת ה']], כקש"ת אדמו"ר הגאוה"ק מליובאוויטש שליט"א, מקים עולה של [[תורה]] ו[[תשובה]] בכל קצוי תבל, מרחיב גבולי ה[[קדושה]] וה[[טהרה]] בכל רחבי העולם. מעוזם ומעודדם של אלפי ישראל שומרי גחלת הקודש ב[[מסירות נפש]] בארצות המצוקה, ורועה נאמן לרבבות ישראל בכל אתר ואתר, לרבות קהל עדת ישורון בארצנו הקדושה תובב"א. "והננו אף אנו בזה, בהזדמנות נעימה זו, להביע מקרב [[לב]] ו[[נפש]] חפצה, [[ברכה|ברכתנו]] ו[[תפילה|תפילתנו]] העמוקה להוכמרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שיתן לו השי"ת כח ועוצמה לו ירבה, לנהל את ישראל מתוך בריאות שלימה והרחבת דעתו הקדושה, ויזכה, ונזכה כולנו, להשפיע מתורתו [[חכמה|חכמתו]] [[קדושה|וקדושתו]], ולשאת דגל התורה והחסידות ברמה, עד כי יבוא שילה במהרה, ובימיו ובימינו תיוושע יהודא וישראל עם ה' ישכון בטח בארצו נחלת עולם, בעגלא דידן אכי"ר.}}}}.


ביום שלפני האחרון ליציאתו מ[[ארה"ב]]  
בשנת [[תשל"ז]], יומיים לפני שיצא מ[[ארצות הברית]], הגיע ל[[יחידות]] אצל הרבי והרבי התעניין היכן הוא מתאכסן. בין הדברים אמר לו הרבי: {{ציטוטון|הרי קוראים אתכם בוהושער רבי?.. אצלנו בחב"ד הייתה הערכה גדולה לצדיקי בית [[רוז'ין]], והייתה קירבה עצומה בינינו עוד בשבתם ב[[רוסיה]]}}. הרבי התנצל על שאינו יכול להחזיר לו ביקור ויצא ללוותו עד למכונית שהמתינה בחוץ. קשר זה המשיך עוד שנים ארוכות{{הערה|קובץ "מאסף לתורה וחסידות - באר יצחק" בוהוש קובץ ג' מנחם אב תשנ"ג.}}.
בשנת [[תשל"ז]], הלך אל הרבי ללא שהזדהה בשמו.. כשהתחילו לדבר,
שאלו אהרבי היכן הוא מתאכסן. וכשהשיב אצל אדמו"ר מבאיאן, שאלו הרבי: "הרי קוראים אתכם בוהושער רבי?",
והמשיך: "אצלנו בחב"ד היתה הערכה גדולה לצדיקי בית [[רוז'ין]], והיתה קירבה עצומה בינינו עוד בשבתם ברוסיה". הרבי התנצל על שאינו יכול להחזיר לו ביקור.. ויצא ללוותו עד למכונית שהמתינה בחוץ. הקשר האמיתי והיחס ההדדי נשמר זמן רב, ושנים רבות אח"כ עוד היו התבטאויות שונות וסיפורים מופלאים שעדיין לא הגיע זמן פרסומם{{הערת שוליים|קובץ "מאסף לתורה וחסידות - באר יצחק" בוהוש קובץ ג' מנחם אב תשנ"ג.}}.


בעת שהרגיש עצמו שלא בקו הבריאות והסיעו אותו לבית הרפואה, הציג לפניו מישהו ממלויו בדרך לבית הרפואה, תמונה של הרבי. האדמו"ר מבוהוש נטל את התמונה ונישק אותה בהתרגשות רבה{{הערת שוליים|הרב [[שלום דובער וולפא]], שמע משני אברכים שהיו בשעת מעשה.}}.
הרב פרידמן עודד את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי ואף שלח מברק לחגיגת [[סיום הרמב"ם]], בו מעודד את לימוד [[הרמב"ם]] היומי ומתנצל על שאינו יכול להשתתף בחגיגה: {{ציטוטון|אני משתתף בשמחת לומדי ומסיימי ה[[רמב"ם]]. אין לי כוח להשתתף אישית, תתפללו עלי שיהיה לי כוח להשתתף בפעם הבאה. זקני [[ישראל מרוזין|הרה"ק מרוז'ין]] אמר שלימוד [[הרמב"ם]] מסוגל לעמוד נגד [[יצר הרע]], ובפרט בענין מאכלות אסורות}}.


נפטר בשנת [[תשנ"ב]] בגיל 89 במהלך ביקור בשווייץ.
כשהרב פרידמן לא הרגיש טוב והסיעו אותו לבית הרפואה, הציג לפניו אחד ממלוויו תמונה של הרבי. הוא נטל את התמונה ונישק אותה בהתרגשות רבה{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], שמע משני אברכים שהיו בשעת מעשה. [[שמן ששון מחבריך]] חלק ד' עמ' 81}}.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 80-81.
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 80-81.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין|יצחק]]
{{מיון רגיל:פרידמן, יצחק}}
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]

גרסה אחרונה מ־03:08, 4 באוגוסט 2023

רבי יצחק פרידמן
האדמו"ר מבוהוש
לידה כ"ו באייר תרס"ג
שפיקוב, אוקראינה
פטירה י"ד במנחם אב תשנ"ב
שוויץ
מקום פעילות שפיקוב, בוהוש, תל אביב ובני ברק
השתייכות חסידות בוהוש
תפקידים נוספים רב הקהילה החסידית בשפיקוב

רבי יצחק פרידמן (כ"ו באייר תרס"גי"ד במנחם אב תשנ"ב) היה רב בעיר שפיקוב שבאוקראינה ואדמו"ר מבוהוש. היה ידיד חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יצחק פרידמן נולד ביום כ"ו באייר שנת תרס"ג לרב שלום יוסף פרידמן משפיקוב, שהיה דור רביעי (בן אחר בן) לרבי ישראל מרוז'ין. בשנת תרפ"ד, בהיותו בגיל שבע עשרה, נפטר אביו והוא החל למלא את מקומו בהנהגת הקהילה החסידית בעיר שפיקוב. התחתן עם בת דודו, רבי מנחם מנדל מבוהוש ולאחר החתונה הקדיש את רוב זמנו ללימוד תורה ועבודת השם, כאשר חותנו דאג לצרכיו הכלכליים במשך שמונה שנים. בשנת תר"צ הוכתר לאדמו"ר בבוקרשט ובשנת תש"ג, לאחר פטירת חותנו ביום הכיפורים, החל למלא את מקום חותנו כאדמו"ר מבוהוש ברומניה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה עסק רבות להצלת יהודים ודאגה לפליטים וניצולים. היה עוזר לאנשים בברכותיו והיה תומך בהם נפשית. ממשלת רומניה רדפה אותו ובאופן פלאי הצליח לברוח משם ולעלות לארץ ישראל, אליה הגיע בפסח שני שנת תשי"א, שם יסד בית מדרש בעיר תל אביב. בהיותו בתל אביב היה נערץ על ידי גדולי ישראל ואנשים רבים באו לקבל ממנו עצה וברכה והיה מעודד ומנחם עניים ואומללים. בשנת תשמ"ז עבר לבני ברק ופתח כולל אברכים וישיבה לצעירים.

ביום י"ד במנחם אב שנת תשנ"ב נפטר בפתאומיות, כאשר שהה בשוויץ.

קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יצחק פרידמן העריץ את הרבי והיה מרבה לתת ביטוי להערצתו את הרבי ולפעולותיו. הוא חתם על עצומות של גדולי ישראל לחיזוק מבצע תפילין של הרבי[1] ומבצע הדלקת נרות שבת קודש לבנות ישראל שהגיעו לחינוך. לקראת י"א בניסן תשל"ז חתמו גדולי ישראל על מכתב ברכה לרגל שנת השמונים של הרבי. בין החותמים מופיע הרב פרידמן, יחד עם האדמו"רים ממודז'יץ ומוואסלוי בתל אביב[2].

בשנת תשל"ז, יומיים לפני שיצא מארצות הברית, הגיע ליחידות אצל הרבי והרבי התעניין היכן הוא מתאכסן. בין הדברים אמר לו הרבי: "הרי קוראים אתכם בוהושער רבי?.. אצלנו בחב"ד הייתה הערכה גדולה לצדיקי בית רוז'ין, והייתה קירבה עצומה בינינו עוד בשבתם ברוסיה". הרבי התנצל על שאינו יכול להחזיר לו ביקור ויצא ללוותו עד למכונית שהמתינה בחוץ. קשר זה המשיך עוד שנים ארוכות[3].

הרב פרידמן עודד את תקנת לימוד הרמב"ם של הרבי ואף שלח מברק לחגיגת סיום הרמב"ם, בו מעודד את לימוד הרמב"ם היומי ומתנצל על שאינו יכול להשתתף בחגיגה: "אני משתתף בשמחת לומדי ומסיימי הרמב"ם. אין לי כוח להשתתף אישית, תתפללו עלי שיהיה לי כוח להשתתף בפעם הבאה. זקני הרה"ק מרוז'ין אמר שלימוד הרמב"ם מסוגל לעמוד נגד יצר הרע, ובפרט בענין מאכלות אסורות".

כשהרב פרידמן לא הרגיש טוב והסיעו אותו לבית הרפואה, הציג לפניו אחד ממלוויו תמונה של הרבי. הוא נטל את התמונה ונישק אותה בהתרגשות רבה[4].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בשנת תשכ"ז. ראה נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.
  2. במכתב נכתב: "רחש לבבם של מע"כ הרבנים הגאונים שליט"א, יושבי על מדין מורי צדק וראשי ישיבה בעירנו תל אביב רבתי יצ"ו, דבר טוב, ואין טוב אלא תורה, להוציא לאור עולם קובץ חשוב של דברי תורה ועניני הלכה, מוקטר מוגש לכבודו ולזכותו של רבם ומאורם של ישראל, פאר הדור והדרו, לוחם מלחמת ה', כקש"ת אדמו"ר הגאוה"ק מליובאוויטש שליט"א, מקים עולה של תורה ותשובה בכל קצוי תבל, מרחיב גבולי הקדושה והטהרה בכל רחבי העולם. מעוזם ומעודדם של אלפי ישראל שומרי גחלת הקודש במסירות נפש בארצות המצוקה, ורועה נאמן לרבבות ישראל בכל אתר ואתר, לרבות קהל עדת ישורון בארצנו הקדושה תובב"א. "והננו אף אנו בזה, בהזדמנות נעימה זו, להביע מקרב לב ונפש חפצה, ברכתנו ותפילתנו העמוקה להוכ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שיתן לו השי"ת כח ועוצמה לו ירבה, לנהל את ישראל מתוך בריאות שלימה והרחבת דעתו הקדושה, ויזכה, ונזכה כולנו, להשפיע מתורתו חכמתו וקדושתו, ולשאת דגל התורה והחסידות ברמה, עד כי יבוא שילה במהרה, ובימיו ובימינו תיוושע יהודא וישראל עם ה' ישכון בטח בארצו נחלת עולם, בעגלא דידן אכי"ר."
  3. קובץ "מאסף לתורה וחסידות - באר יצחק" בוהוש קובץ ג' מנחם אב תשנ"ג.
  4. הרב שלום דובער וולפא, שמע משני אברכים שהיו בשעת מעשה. שמן ששון מחבריך חלק ד' עמ' 81