יהודה הבר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "|left" ב־"|שמאל") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (27 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ר' יהודה הבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יהודה הבר]] | [[קובץ:ר' יהודה הבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יהודה הבר]] | ||
הרב '''יהודה הבר (עבער)''' ([[איסרו חג]] ה[[פסח]] [[תרס"א]] | הרב '''יהודה הבר (עבער)''' ([[איסרו חג]] ה[[פסח]] [[תרס"א]] – [[י' כסלו]] [[תש"ב]]) היה ראש ישיבת [[תומכי תמימים נעוול]], ולאחר מכן היה מנהל וראש ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] וב[[תומכי תמימים אטווצק]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד באיסרו חג הפסח תרס"א לאביו ר' אברהם יעקב המלמד ב[[עיירה]] קרוסנילוקי. | נולד באיסרו חג הפסח [[תרס"א]] לאביו ר' אברהם יעקב המלמד ב[[עיירה]] קרוסנילוקי. | ||
בגיל עשר, בשנת [[תרע"א]], התקבל לחדר ב[[ליובאוויטש]], בקיץ [[תרע"ד]] התקבל ללמוד אצל הרב [[שמואל ניסנוביץ]] (שמואל באריסאווער) | בגיל עשר, בשנת [[תרע"א]], התקבל לחדר ב[[ליובאוויטש]], בקיץ [[תרע"ד]] התקבל ללמוד אצל הרב [[שמואל ניסנוביץ]] (שמואל באריסאווער) ב[[עיירה]] [[שצעדרין]], אצלו קיבל את דרך הלימוד בדרכי ההגיון והסברה בסברות דקות, שבה דגל כל חייו וב[[תרע"ו]] התקבל לאולם הגדול{{הערה|ישיבת תומכי תמימים כללה כמה מחלקות: האולם הגדול שהיה חלקה העיקרי של הישיבה, שתי כתות קטנות לצעירים שהתקיימו בעיירות שצעדרין וקרמנצ'וג, וחדר לילדים שהיה גם כן בליובאוויטש.}}. ב[[תרע"ח]] עברה הישיבה יחד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[רוסטוב]]. לאחר סגירת הישיבה על ידי השלטון הקומוניסטי ב[[תרפ"א]] שימש כראש ישיבה בישיבות פולטבה, רוסטוב, נעוול וויטבסק. | ||
בכסלו [[תרפ"ו]] [[נישואין|נשא]] את פריידא בתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]]{{הערה|בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)|לוי יצחק]] בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' אגרת א'שעג עמוד ער.}} רב העיר ראפקה, ואחותו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]], שהיה רב ב[[פריז]]. בשנים [[תרע"ח]]-[[תר"צ]] שימש כר"מ ו[[משגיח]] בישיבות תומכי תמימים בחרקוב, פאלטאווא, | בכסלו [[תרפ"ו]] [[נישואין|נשא]] את פריידא בתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]]{{הערה|בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)|לוי יצחק]] בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' אגרת א'שעג עמוד ער.}} רב העיר ראפקה, ואחותו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]], שהיה רב ב[[פריז]]. בשנים [[תרע"ח]]-[[תר"צ]] שימש כר"מ ו[[משגיח]] בישיבות תומכי תמימים בחרקוב, פאלטאווא, ובנעוול, והיה מוסר שיעורים ב[[תניא]] לפני התלמידים. | ||
בשנת [[תר"ץ]] הצליח להמלט מהמשטר הקומוניסטי יחד עם זוגתו ובנם אברהם אליהו, מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]], שם | בשנת [[תר"ץ]] הצליח להמלט מהמשטר הקומוניסטי יחד עם זוגתו ובנם אברהם אליהו, מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]], שם שהה אז [[אדמו"ר הריי"צ]], לאחר מכן עבר ל[[ורשה]] שם מונה ל[[ר"מ]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים וילנא]], ב[[תרצ"ב]] מונה לר"מ ראשי ב[[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים בוורשה]]. בקיץ אותה השנה, כשהחמיר מצבן הכלכלי של סניפי של ישיבת תומכי תמימים ב[[פולין]] (וילנה, אוטבוצק, לודז', חמלניק, קאלושין, פאצאנאוו, חלם ועוד), הוטל עליו להיות גם המנהל הגשמי של הישיבות. | ||
שיעוריו של הרב הבר נודעו בעמקותם הגדולה. הוא היה רגיל ללמוד פשט ב[[רש"י]], כך שכל שאלות | שיעוריו של הרב הבר נודעו בעמקותם הגדולה. הוא היה רגיל ללמוד פשט ב[[רש"י]], כך שכל שאלות ה[[תוספות]] תורצו. בתחילת השנה היה אומר שיעור בו הניח יסוד, שעל פיו ביאר במהלך השנה כמה וכמה סוגיות. יחד עם זה, השתדל בדרך כלל למוד פשט בסוגייא בסברות "מקומיות", בלא ראיות ממקומות אחרים{{הערה|ראה בהקדמת הספר "שערי יהודה".}}. | ||
הרב הבר ערך את מדור שערי תורה בשבועון [[התמים]] וכתב את הספר "שערי יהודה". | הרב הבר ערך את מדור שערי תורה בשבועון [[התמים]] וכתב את הספר "שערי יהודה". | ||
היה ידוע כבעל חוש מיוחד ב[[ניגונים|נגינה]] שתופסת מקום חשוב בחב"ד, היה דקדקן גדול בתווי הניגונים וגם חיבר בעצמו [[ניגונים]] חדשים | היה ידוע כבעל חוש מיוחד ב[[ניגונים|נגינה]] שתופסת מקום חשוב בחב"ד, היה דקדקן גדול בתווי הניגונים וגם חיבר בעצמו [[ניגונים]] חדשים. בשנת [[תרצ"ח]] החל על פי הוראה של אדמו"ר הריי"צ, ללמד ניגוני חב"ד לתלמידים שהיו בעלי חוש בנגינה. בשיעורי הנגינה שנתן הקפיד שבנוסף לדיוק בנגינה ידעו התלמידים גם את הסיפור העומד מאחורי הניגון. | ||
בחורף של שנת [[ת"ש]], הצליח להימלט בעזרת | בחורף של שנת [[ת"ש]], הצליח להימלט בעזרת אדמו"ר הריי"צ, יחד עם זוגתו בנו ובתו מה[[נאצים]], והגיע לריגא במטרה להמשיך ל[[ארצות הברית]] אך לא הצליח לקבל רישיונות הגירה. ב[[י' בכסלו]] [[ה'תש"ב]] (1942) עשו הנאצים ימח-שמם אקציה והובילו את רוב היהודים לבית הכנסת ולאחר מכן העלו את [[בית הכנסת]] באש עם כל הנמצאים בתוכו. באותו טבח נרצחו גם החסידים הבאים: | ||
*הרב [[יחזקאל פייגין]]. | |||
*הרב [[רפאל כהן]]. | |||
*הרב [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד). | |||
*הרב [[אליהו חיים אלטהויז]]. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
[[ | [[קובץ:770770.jpg|שמאל|250px|ממוזער|שער הספר]] | ||
*'''שערי יהודה''' - שיעוריו של הרב הבר על מסכתות בשתי כרכים כרך א:כתובות, גיטין ו[[מסכת קידושין|קידושין]] וכרך ב: מסכתות פסחים [[בבא קמא]] [[בבא מציעא]] [[בבא בתרא]] [[קה"ת]], [[תשי"ט]]{{הערה|יצא לאור בהוראה מיוחדת של [[הרבי]], לצורך הוצאתו לאור מונה צוות מיוחד שכונה "הועד להוצאת שערי יהודה".}} | *'''שערי יהודה''' - שיעוריו של הרב הבר על מסכתות בשתי כרכים כרך א:כתובות, גיטין ו[[מסכת קידושין|קידושין]] וכרך ב: מסכתות פסחים [[בבא קמא]] [[בבא מציעא]] [[בבא בתרא]] [[קה"ת]], [[תשי"ט]]{{הערה|יצא לאור בהוראה מיוחדת של [[הרבי]], לצורך הוצאתו לאור מונה צוות מיוחד שכונה "הועד להוצאת שערי יהודה".}}. יצא לאור שוב בדפוס צילום ט"ו [[מנחם אב]] תשע"ה. | ||
==ניגוניו== | |||
*'''ניגון שלימד ר' יוד'ל הבר (א)''' (ניגון קנ"ג בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]){{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%93_%D7%A8%27_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%A8_%28%D7%90%29.mp3 לשמיעת הניגון מפי הבעל מנגן דוד הורביץ] {{שמע}}}} | |||
*'''ניגון שלימד ר' יוד'ל הבר (ב)''' (ניגון קנ"ד בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]){{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%93_%D7%A8%27_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%A8_%28%D7%91%29.mp3 לשמיעת הניגון מפי הבעל מנגן דוד הורביץ] {{שמע}}}} | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 31: | שורה 39: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*'''[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25125&st=&pgnum=19&hilite= הרב הגאון החסיד מוהר"ר עבער | *'''[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25125&st=&pgnum=19&hilite= הרב הגאון החסיד מוהר"ר עבער]''' - פרקי זכרונות על הרב הבר, מזכרונותיהם של הרב [[יהודה חיטריק]] והרב [[אברהם יצחק גורפינקל]], בתוך בטאון חב"ד חוברת ז', ע' יט {{PDF|}} | ||
*[http://hebrewbooks.org/30478 ספרו ''''שערי יהודה'''] באתר [[ | *[http://hebrewbooks.org/30478 ספרו ''''שערי יהודה'''] {{PDF}} {{הב}} | ||
*[ | *'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_49.html מהמם: ניגון חב"ד שכולו התעלות לחסיד ר' יהודה הבר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{שמע}} | ||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/b/bc/%D7%93%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%A8.mp3 לשמיעת הניגון]''' של הרב יהודה הבר מאת הבעל-מנגן ר' שמריהו פלדמן {{שמע}} | |||
*[https://derher.org/wp-content/uploads/87-Cheshvan-5780-Biography-of-Reb-Yehuda-Eber.pdf חיים של חסיד] בתוך גליון א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 40: | שורה 50: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:צוות | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אטווצק]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | ||
[[קטגוריה:משפחת הבר]] | [[קטגוריה:משפחת הבר]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | |||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ורשה]] | |||
גרסה אחרונה מ־04:18, 9 ביולי 2024
הרב יהודה הבר (עבער) (איסרו חג הפסח תרס"א – י' כסלו תש"ב) היה ראש ישיבת תומכי תמימים נעוול, ולאחר מכן היה מנהל וראש ישיבת תומכי תמימים ורשה ובתומכי תמימים אטווצק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד באיסרו חג הפסח תרס"א לאביו ר' אברהם יעקב המלמד בעיירה קרוסנילוקי.
בגיל עשר, בשנת תרע"א, התקבל לחדר בליובאוויטש, בקיץ תרע"ד התקבל ללמוד אצל הרב שמואל ניסנוביץ (שמואל באריסאווער) בעיירה שצעדרין, אצלו קיבל את דרך הלימוד בדרכי ההגיון והסברה בסברות דקות, שבה דגל כל חייו ובתרע"ו התקבל לאולם הגדול[1]. בתרע"ח עברה הישיבה יחד עם אדמו"ר הרש"ב לרוסטוב. לאחר סגירת הישיבה על ידי השלטון הקומוניסטי בתרפ"א שימש כראש ישיבה בישיבות פולטבה, רוסטוב, נעוול וויטבסק.
בכסלו תרפ"ו נשא את פריידא בתו של הרב מנחם מענדל שניאורסון[2] רב העיר ראפקה, ואחותו של הרב שניאור זלמן שניאורסון, שהיה רב בפריז. בשנים תרע"ח-תר"צ שימש כר"מ ומשגיח בישיבות תומכי תמימים בחרקוב, פאלטאווא, ובנעוול, והיה מוסר שיעורים בתניא לפני התלמידים.
בשנת תר"ץ הצליח להמלט מהמשטר הקומוניסטי יחד עם זוגתו ובנם אברהם אליהו, מרוסיה לריגא, שם שהה אז אדמו"ר הריי"צ, לאחר מכן עבר לורשה שם מונה לר"מ ראשי בישיבת תומכי תמימים וילנא, בתרצ"ב מונה לר"מ ראשי בתומכי תמימים בוורשה. בקיץ אותה השנה, כשהחמיר מצבן הכלכלי של סניפי של ישיבת תומכי תמימים בפולין (וילנה, אוטבוצק, לודז', חמלניק, קאלושין, פאצאנאוו, חלם ועוד), הוטל עליו להיות גם המנהל הגשמי של הישיבות.
שיעוריו של הרב הבר נודעו בעמקותם הגדולה. הוא היה רגיל ללמוד פשט ברש"י, כך שכל שאלות התוספות תורצו. בתחילת השנה היה אומר שיעור בו הניח יסוד, שעל פיו ביאר במהלך השנה כמה וכמה סוגיות. יחד עם זה, השתדל בדרך כלל למוד פשט בסוגייא בסברות "מקומיות", בלא ראיות ממקומות אחרים[3].
הרב הבר ערך את מדור שערי תורה בשבועון התמים וכתב את הספר "שערי יהודה".
היה ידוע כבעל חוש מיוחד בנגינה שתופסת מקום חשוב בחב"ד, היה דקדקן גדול בתווי הניגונים וגם חיבר בעצמו ניגונים חדשים. בשנת תרצ"ח החל על פי הוראה של אדמו"ר הריי"צ, ללמד ניגוני חב"ד לתלמידים שהיו בעלי חוש בנגינה. בשיעורי הנגינה שנתן הקפיד שבנוסף לדיוק בנגינה ידעו התלמידים גם את הסיפור העומד מאחורי הניגון.
בחורף של שנת ת"ש, הצליח להימלט בעזרת אדמו"ר הריי"צ, יחד עם זוגתו בנו ובתו מהנאצים, והגיע לריגא במטרה להמשיך לארצות הברית אך לא הצליח לקבל רישיונות הגירה. בי' בכסלו ה'תש"ב (1942) עשו הנאצים ימח-שמם אקציה והובילו את רוב היהודים לבית הכנסת ולאחר מכן העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. באותו טבח נרצחו גם החסידים הבאים:
- הרב יחזקאל פייגין.
- הרב רפאל כהן.
- הרב יצחק הורביץ (איצ'ה דער מתמיד).
- הרב אליהו חיים אלטהויז.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שערי יהודה - שיעוריו של הרב הבר על מסכתות בשתי כרכים כרך א:כתובות, גיטין וקידושין וכרך ב: מסכתות פסחים בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא קה"ת, תשי"ט[4]. יצא לאור שוב בדפוס צילום ט"ו מנחם אב תשע"ה.
ניגוניו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ניגון שלימד ר' יוד'ל הבר (א) (ניגון קנ"ג בפרוייקט מסורת הניגונים)[5]
- ניגון שלימד ר' יוד'ל הבר (ב) (ניגון קנ"ד בפרוייקט מסורת הניגונים)[6]
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב אליהו הבר - מראשוני תלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ששימש כמשפיע קהילת אנ"ש בנעוול.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב הגאון החסיד מוהר"ר עבער - פרקי זכרונות על הרב הבר, מזכרונותיהם של הרב יהודה חיטריק והרב אברהם יצחק גורפינקל, בתוך בטאון חב"ד חוברת ז', ע' יט
- ספרו 'שערי יהודה
- מהמם: ניגון חב"ד שכולו התעלות לחסיד ר' יהודה הבר, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- לשמיעת הניגון של הרב יהודה הבר מאת הבעל-מנגן ר' שמריהו פלדמן
- חיים של חסיד בתוך גליון א חסידישע דערהער (אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ ישיבת תומכי תמימים כללה כמה מחלקות: האולם הגדול שהיה חלקה העיקרי של הישיבה, שתי כתות קטנות לצעירים שהתקיימו בעיירות שצעדרין וקרמנצ'וג, וחדר לילדים שהיה גם כן בליובאוויטש.
- ↑ בנו של רבי לוי יצחק בנו של רבי ברוך שלום בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק. ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' אגרת א'שעג עמוד ער.
- ↑ ראה בהקדמת הספר "שערי יהודה".
- ↑ יצא לאור בהוראה מיוחדת של הרבי, לצורך הוצאתו לאור מונה צוות מיוחד שכונה "הועד להוצאת שערי יהודה".
- ↑ לשמיעת הניגון מפי הבעל מנגן דוד הורביץ
- ↑ לשמיעת הניגון מפי הבעל מנגן דוד הורביץ