![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
חנוך העניך שיק – הבדלי גרסאות
יצירת דף חדש |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''חנוך הניך שיק''' (ז' באייר ה'תפ"ג – ח' באייר ה'תקס"ט) היה | הרב '''חנוך הניך שיק''' (ז' באייר ה'תפ"ג – ח' באייר ה'תקס"ט) היה רב ומורה צדק בברלין, פרוז'ני וב[[שקלוב]], ואחד מחשובי רבני ליטא נתן את הסכמתו על [[הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן|הלכות תלמוד תורה]] של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] בסוף ימיו התקרב ל[[אדמו"ר הזקן]]. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד | נולד לרבר שמואל וניסל (שהייתה מצאצאי רבי [[יום טוב ליפמן הלר|יום-טוב ליפמן הלר]]), ביום [[ז' באייר]] שנת ה'תפ"ג. | ||
בגיל חמש זכה לברכה מרבי לייב מסלוצק ממינסק, שהיה קרוב משפחתו. | |||
התייתם בצעירותו וגדל בבית הרב זאב וולף, רבה של לחוביצ'ה{{מקור}} נהג לא לאכול [[בשר]]. | |||
נשא | נשא את מינדל, בתו של רבי שלמה זלמן ריבלין משקלוב. לאחר פטירתה ביום [[י"א באדר|י"א באדר ב']] [[תקנ"א]], נישא בשנית לאמו של רבי יעקב בן ר' יצחק אייזיק ליפשיץ. | ||
כיהן כ[[דיין]] ו[[מורה צדק]] ב[[ברלין]]. | |||
כיהן גם ברבנות בעיר פרוז'ני, | כיהן גם ברבנות בעיר פרוז'ני, ולאחר מכן כאב"ד בעיר [[שקלוב]]. | ||
רבים מרבני דורו פנו אליו בבקשה להסכמה לספריהם, ובהם [[אדמו"ר הזקן]], ו[[הגר"א]]. | |||
בסוף ימיו | בסוף ימיו, עבר להתגורר בעיר [[קרוהלה]], הסמוכה לשקלוב, שם חי עד לפטירתו. | ||
== קשוריו עם חב"ד == | == קשוריו עם חב"ד == | ||
באותה תקופה שכיהן כאב"ד בשקלוב, נחשבה שקלוב למעוז ההתנגדות לתנועת החסידות. ביום י' בטבת תקמ"ז פורסם | באותה תקופה שכיהן כאב"ד בשקלוב, נחשבה שקלוב למעוז [[ההתנגדות לתורת החסידות|ההתנגדות לתנועת החסידות]]. ביום [[י' בטבת]] [[תקמ"ז]] פורסם בשקלוב חרם נגד [[תנועת החסידות]], ובפרט נגד מנהיגה באותה עת, [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]. הרב שיק היה חתם על החרם, אך לימים השלים עם אדמו"ר הזקן, והיה לאחד המתווכים בין המתנגדים לחסידים. | ||
נתן | נתן הסכמה ל[[הלכות תלמוד תורה]] של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]. | ||
בנו, רבי פנחס, הצטרף לעדת החסידים והיה | בנו, רבי פנחס, הצטרף לעדת החסידים והיה מתלמידיו המובהקים של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]. וכן גיסו ר' [[אליהו ריבלין]] היה מחסידי אדמו"ר הזקן וכן בני משפחה של משפחת אשתו. | ||
בסוף ימיו הרבה לשבח את אדמו"ר הזקן, והיה מקרב - והורה שלא לרחק - את בני שקלוב שהפכו ל[[חסידים]], הרב שיק רצה [[נסיעה לרבי|לנסוע]] [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|לאדמו"ר הזקן]]. | |||
== פטירתו == | == פטירתו == | ||
בחודש ניסן שנת תקס"ט לקה הרב שיק בחוליו, ונפטר בקרוהלה | בחודש ניסן שנת תקס"ט לקה הרב שיק בחוליו, ונפטר בקרוהלה ב[[ח' באייר|ח' אייר]] [[תקס"ט]], בגיל 86. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
* בנו, רבי יום טוב ליפמן, אב"ד | * בנו, רבי [[יום טוב ליפמן]], אב"ד וואשילישאק ופרוז'ני (נפטר בשנת [[ה'תקס"ז]]). | ||
* בנו רבי [[פנחס רייזעס]]. | |||
* בנו | |||
* בנו, רבי משה (נפטר בשנת ה'תקס"ה). | * בנו, רבי משה (נפטר בשנת ה'תקס"ה). | ||
* בנו, רבי שמואל. | * בנו, רבי שמואל. | ||
* בנו, רבי יצחק אייזיק. | * בנו, רבי יצחק אייזיק. | ||
* בתו, דרייזע. | * בתו, דרייזע. | ||
== לקריאה נוספת == | |||
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%99%D7%A7 | |||
[[קטגוריה:רבנים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ריבלין]] | |||
[[קטגוריה:אישים בשקלוב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:13, 20 באפריל 2026
הרב חנוך הניך שיק (ז' באייר ה'תפ"ג – ח' באייר ה'תקס"ט) היה רב ומורה צדק בברלין, פרוז'ני ובשקלוב, ואחד מחשובי רבני ליטא נתן את הסכמתו על הלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן בסוף ימיו התקרב לאדמו"ר הזקן.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לרבר שמואל וניסל (שהייתה מצאצאי רבי יום-טוב ליפמן הלר), ביום ז' באייר שנת ה'תפ"ג.
בגיל חמש זכה לברכה מרבי לייב מסלוצק ממינסק, שהיה קרוב משפחתו.
התייתם בצעירותו וגדל בבית הרב זאב וולף, רבה של לחוביצ'ה[דרוש מקור] נהג לא לאכול בשר.
נשא את מינדל, בתו של רבי שלמה זלמן ריבלין משקלוב. לאחר פטירתה ביום י"א באדר ב' תקנ"א, נישא בשנית לאמו של רבי יעקב בן ר' יצחק אייזיק ליפשיץ.
כיהן גם ברבנות בעיר פרוז'ני, ולאחר מכן כאב"ד בעיר שקלוב.
רבים מרבני דורו פנו אליו בבקשה להסכמה לספריהם, ובהם אדמו"ר הזקן, והגר"א.
בסוף ימיו, עבר להתגורר בעיר קרוהלה, הסמוכה לשקלוב, שם חי עד לפטירתו.
קשוריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
באותה תקופה שכיהן כאב"ד בשקלוב, נחשבה שקלוב למעוז ההתנגדות לתנועת החסידות. ביום י' בטבת תקמ"ז פורסם בשקלוב חרם נגד תנועת החסידות, ובפרט נגד מנהיגה באותה עת, אדמו"ר הזקן. הרב שיק היה חתם על החרם, אך לימים השלים עם אדמו"ר הזקן, והיה לאחד המתווכים בין המתנגדים לחסידים.
נתן הסכמה להלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן.
בנו, רבי פנחס, הצטרף לעדת החסידים והיה מתלמידיו המובהקים של אדמו"ר הזקן. וכן גיסו ר' אליהו ריבלין היה מחסידי אדמו"ר הזקן וכן בני משפחה של משפחת אשתו.
בסוף ימיו הרבה לשבח את אדמו"ר הזקן, והיה מקרב - והורה שלא לרחק - את בני שקלוב שהפכו לחסידים, הרב שיק רצה לנסוע לאדמו"ר הזקן.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש ניסן שנת תקס"ט לקה הרב שיק בחוליו, ונפטר בקרוהלה בח' אייר תקס"ט, בגיל 86.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, רבי יום טוב ליפמן, אב"ד וואשילישאק ופרוז'ני (נפטר בשנת ה'תקס"ז).
- בנו רבי פנחס רייזעס.
- בנו, רבי משה (נפטר בשנת ה'תקס"ה).
- בנו, רבי שמואל.
- בנו, רבי יצחק אייזיק.
- בתו, דרייזע.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%99%D7%A7