הבדלים בין גרסאות בדף "מסכת כלים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 7: שורה 7:
 
הרבי {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=452 ח"ב].}}מסביר כי החילוק בין מטפחות מצוירות ללא, שמטפחות מצויירות משמשות את האדם והם להנאתו, בניגוד למטפחות שאינן מצויירות שמשמשות רק את הכלי, וזהו החילוק בין תיק לחיפוי.
 
הרבי {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4604&hilite=51a3d15d-a64f-4b08-b8ed-78477693cc82&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=452 ח"ב].}}מסביר כי החילוק בין מטפחות מצוירות ללא, שמטפחות מצויירות משמשות את האדם והם להנאתו, בניגוד למטפחות שאינן מצויירות שמשמשות רק את הכלי, וזהו החילוק בין תיק לחיפוי.
  
===ביאורי הרבי===
+
עוד נידון במסכת{{הערת שוליים|פט"ו מ"ב.}} הוא בענין דף של נחותמים שקבעו בכותל, בהם נחלקים [[רבי אליעזר]] וחכמים, רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאים. הרבי תולה זאת במחלוקת כללית ביניהם אם מחובר לקרקע הרי הוא כקרקע.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea&pgnum=307 שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' ו' (עמ' 305)].}}
'''פט"ו מ"ב.''' דף של נחתומים שקבעו בכותל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea&pgnum=307 שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' ו' (עמ' 305)]
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{שס}}
 
{{שס}}
 
[[קטגוריה:שס]]
 
[[קטגוריה:שס]]

גרסה מ־05:44, 2 באוגוסט 2010

במסכת כלים שמסדר טהרות יש 29 פרקים.

המסכת עוסקת בדיני טומאת וטהרת אדם וכלים.

במסכת נידון בין השאר דינם של מטפחות הידים, לפי בית שמאי גם אם הם מצויירות וגם אם לא, הם טמאות, אך לפי בית הלל רק אם הם לא מצויירות הם טמאות, אך אם הם מצויירות הם לא טמאות.

הרבי [1]מסביר כי החילוק בין מטפחות מצוירות ללא, שמטפחות מצויירות משמשות את האדם והם להנאתו, בניגוד למטפחות שאינן מצויירות שמשמשות רק את הכלי, וזהו החילוק בין תיק לחיפוי.

עוד נידון במסכת[2] הוא בענין דף של נחותמים שקבעו בכותל, בהם נחלקים רבי אליעזר וחכמים, רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאים. הרבי תולה זאת במחלוקת כללית ביניהם אם מחובר לקרקע הרי הוא כקרקע.[3]

הערות שוליים