מסכת בכורות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
#הפניה [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/חידושי הרבי על הש/סדר קדשים#מסכת בכורות]]
 
ב[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=32&daf=2&format=pdf מסכת בכורות] יש 9 פרקים, ו59.5 דפים.
המסכת עוסקת בעניני מצוות קדושת בכורות, ומצוות פדיון פטר חמור.
 
=== ביאורי הרבי ===
 
המסכת עוסקת בעניני המרת בהמת חולין לבהמת הקדש.
 
במסכת נידון מה תהיה ההלכה כאשר אדם טעה, וכאשר עישר את בהמותיו, הוא קרה לתשיעי עשירי ולאחד עשר עשירי, וב[[משנה]] מובא כי כולם קדושים, והאחד עשר קרב כשלמים וניתן להחליפו ולעשותו תמורה. [[רבי יהודה]] חולק וסובר כי אין לעשותו תמורה, מכיון שאין תמורה עושה תמורה, אך [[רבי מאיר]] סבור כי לאחד עשר דין תמורה, מפני שאילו היה לה דין תמורה לא היתה קריבה על גבי המזבח.
 
הרבי{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4605&hilite=b688e4a2-30d2-4752-b17e-d68d9d4a6149&st=%D7%A8%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&pgnum=230 תשל"ב].}} מבאר בשיחה ארוכה כי רבי מאיר פוסק בזה לפי שיטתו, שהגביר תמיד הענין של איכות לגבי כמות, והוא היה ענין של עוקר הרים יותר מסיני{{הערת שוליים|ראה בערך על [[מסכת הוריות]] בארוכה.}}, ולכן רצה להדיח את [[רבן שמעון בן גמליאל]] מנשיאותו{{הערת שוליים|1=כמובא בסוף [[מסכת הוריות]] דף [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4221&hilite=16063d3e-2fa9-401d-ad11-29d963926b7e&st=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95+%D7%94%D7%99%D7%94+%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%9C%D7%90+%D7%94%D7%99%D7%94+%D7%A7%D7%A8%D7%91&pgnum=27 י"ג ע"א]}}, ולכן כאשר [[רבי יהודה הנשיא]] למד עם בנו [[רבי שמעון בן רבי]] את משנה זו, בשם "אחרים" ורבי שמעון שאל למה לא מזכיר את שמו, הוא הגיב כי מדובר בחכמים שרצו לעקור את כבוד הנשיאות מביתם ולהדיח את רבן שמעון בן גמליאל{{{הערת שוליים|שם.}}, מכיון שכל ענינים אלו יש להם שייכות זה לזה.
 
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה מ־17:57, 30 ביולי 2010

במסכת בכורות יש 9 פרקים, ו59.5 דפים. המסכת עוסקת בעניני מצוות קדושת בכורות, ומצוות פדיון פטר חמור.

ביאורי הרבי

המסכת עוסקת בעניני המרת בהמת חולין לבהמת הקדש.

במסכת נידון מה תהיה ההלכה כאשר אדם טעה, וכאשר עישר את בהמותיו, הוא קרה לתשיעי עשירי ולאחד עשר עשירי, ובמשנה מובא כי כולם קדושים, והאחד עשר קרב כשלמים וניתן להחליפו ולעשותו תמורה. רבי יהודה חולק וסובר כי אין לעשותו תמורה, מכיון שאין תמורה עושה תמורה, אך רבי מאיר סבור כי לאחד עשר דין תמורה, מפני שאילו היה לה דין תמורה לא היתה קריבה על גבי המזבח.

הרבי[1] מבאר בשיחה ארוכה כי רבי מאיר פוסק בזה לפי שיטתו, שהגביר תמיד הענין של איכות לגבי כמות, והוא היה ענין של עוקר הרים יותר מסיני[2], ולכן רצה להדיח את רבן שמעון בן גמליאל מנשיאותו[3], ולכן כאשר רבי יהודה הנשיא למד עם בנו רבי שמעון בן רבי את משנה זו, בשם "אחרים" ורבי שמעון שאל למה לא מזכיר את שמו, הוא הגיב כי מדובר בחכמים שרצו לעקור את כבוד הנשיאות מביתם ולהדיח את רבן שמעון בן גמליאל{[4], מכיון שכל ענינים אלו יש להם שייכות זה לזה.

הערות שוליים

  1. שיחות קודש תשל"ב.
  2. ראה בערך על מסכת הוריות בארוכה.
  3. כמובא בסוף מסכת הוריות דף י"ג ע"א
  4. שם.