![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
פסח משה זיידע – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ החלפת טקסט – "רעייתו, מרת" ב־"רעייתו" |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד בסביבות שנת [[תרפ"ו]] בעיר [[קייב]] לאביו ר' יעקב ולאמו מרת שיינדל זיידא. שם המשפחה מעיד על כך שמשפחתו נמנית על צאצאי [[הסבא משפולי]] כאשר הוא עצמו דור שביעי לסבא משפולי, בן אחר בן{{הערה|ראו להלן בנוסח המצבה את פירוט השתלשלות הדורות.}}. | נולד בסביבות שנת [[תרפ"ו]] בעיר [[קייב]] לאביו ר' יעקב ולאמו מרת שיינדל זיידא. שם המשפחה מעיד על כך שמשפחתו נמנית על צאצאי [[הסבא משפולי]] כאשר הוא עצמו דור שביעי לסבא משפולי, בן אחר בן{{הערה|ראו להלן בנוסח המצבה את פירוט השתלשלות הדורות.}}. | ||
התחתן עםלובא מיכלא בת ר' [[בצלאל רובשקין]] וצביה. | |||
התגורר ב[[לבוב]], ולאחר עלייתו לארץ הקודש התגורר ב[[בני ברק]], ובערוב ימיו קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]]. | התגורר ב[[לבוב]], ולאחר עלייתו לארץ הקודש התגורר ב[[בני ברק]], ובערוב ימיו קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]]. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
רעייתו | רעייתו לובא מיכלא - נפטרה כ' מנחם אב תשפ"ב. התחתנה בזיווג שני, עם הרב רפאל נחוביץ' - נפטר ל' ניסן תש"ס. | ||
*בתו מרת בתיה, רעיית ר' [[יעקב גלויברמן]] | *בתו מרת בתיה, רעיית ר' [[יעקב גלויברמן]] | ||
*בתו מרת רחל, רעיית ר' [[זלמן מענדל סטמבלר]] | *בתו מרת רחל, רעיית ר' [[זלמן מענדל סטמבלר]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:12, 12 בפברואר 2026
ר' פסח משה זיידע (סביבות תרפ"ו - ד' טבת תשנ"ג) היה מאנשי קהילת חב"ד בלבוב, בני ברק, וכפר חב"ד, מצאצאי הסבא משפולי שפעל רבות להנצחת דמותו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בסביבות שנת תרפ"ו בעיר קייב לאביו ר' יעקב ולאמו מרת שיינדל זיידא. שם המשפחה מעיד על כך שמשפחתו נמנית על צאצאי הסבא משפולי כאשר הוא עצמו דור שביעי לסבא משפולי, בן אחר בן[1].
התחתן עםלובא מיכלא בת ר' בצלאל רובשקין וצביה.
התגורר בלבוב, ולאחר עלייתו לארץ הקודש התגורר בבני ברק, ובערוב ימיו קבע את מגוריו בכפר חב"ד.
נהג לארגן 'חברת תהילים' לילדים בשבת מברכים, לפני תפילת שחרית, יחד עם ר' עמוס קרניאל. מעבר לכך, דאג להקים חברות תהילים דומות בכל רחבי הארץ, בקהילות אנ"ש, כאשר בכל שבת מברכים היו הילדים אומרים את כל ספר התהילים בציבור.
בשבתות מברכים היה נוסע מעירו לקהילות אחרות כדי להקים ולעודד את הפעילות, ובכך ייסד חברות תהילים קבועות בקריית מלאכי, לוד, כפר חב"ד, צפת, בני ברק ועוד. את כל ההוצאות הכרוכות בפעילות מימן מכספו הפרטי, כולל חלוקת מיני מתיקה לילדים שהשתתפו.
כבן אחר בן לסבא משפולי, עסק רבות בקשר המשפחתי והעצמתו, ולשמחות של בר-מצווה או חתונה במשפחה נהג להעניק מתנה ייחודית של גביע כסף עליו חרות כל סדר הייחוס מהסבא משפולי ועד אליו.
מידי שנה נהג לערוך בי"ט בשבט 'סעודת הודיה' על הצלתו של הסבא משפולי מטביעה בנהר, וכן עסק בהוצאה לאור של קלטות עם שירים וסיפורים לילדים על הסבא משפולי.
הסעודה אותה ייסד בכפר חב"ד, ממשיכה להתקיים עד היום בארגון בני משפחתו, בבית הכנסת 'נחום יצחק' בשיכונים שבכפר חב"ד[2].
נפטר בד' טבת תשנ"ג ונטמן בבית העלמין בבני ברק, כשעל מצבתו נכתב סדר היחוס: "בן הרה"ח ר' יעקב ז"ל, בן הרה"ח ר' פסח ז"ל, בן הרה"ח ר' משה אהרן זצ"ל, בן הרה"ח ר' ברוך גד זצ"ל, בן הרה"ח ר' יעקב זצ"ל, בנו של הצדיק המפורסם הסבא קדישא מוה"ר אריה לייב משפאלא זצ"ל, הנקרא דער שפאלער זיידה".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רעייתו לובא מיכלא - נפטרה כ' מנחם אב תשפ"ב. התחתנה בזיווג שני, עם הרב רפאל נחוביץ' - נפטר ל' ניסן תש"ס.
- בתו מרת בתיה, רעיית ר' יעקב גלויברמן
- בתו מרת רחל, רעיית ר' זלמן מענדל סטמבלר
הערות שוליים
- ^ ראו להלן בנוסח המצבה את פירוט השתלשלות הדורות.
- ^ סיפורן של שושלות.