מחצית השקל – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־11:52, 9 בפברואר 2026

מחצית השקל היא מצוה הנוהגת בזמן שבית המקדש קיים, המצווה היא לתת מחצית השקל כדי לקנות בהם את קרבנות הציבור. כיום נהוג לתת בתענית אסתר בתפילת מנחה שלושה מטבעות של חצאי שקלים^[1]. זכר למצוות מחצית השקל, ולקרוא את פרשת שקלים בשבת הסמוכה לראש חודש אדר.

מפרטי המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כל אחד נותן שלוש^[2] מטבעות של 'מחצית' מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן^[3], ומנהג זה כולל את כל ישראל, ועל-כל-פנים - כל אחד מבן עשרים שנה ומעלה, או החל מי"ג שנה. ומה טוב ומה נעים - שיחנכו גם קטנים לתת ג' מחצית-השקל מכספם [ו"מפורסם המנהג לתת גם עבור כל בני הבית"^[4]], ובאופן שההורים עוזרים להם, שיוכלו לתת זאת מתוך הרחבה, ושיישאר להם עוד מספיק כסף לצורכיהם, כך שלא יחסר להם כלום{{הערה|שיחות-קודש תשנ"ב חלק ב' עמ' 787. ובספר-המנהגים שם, שהאדמו"ר נותן מחצית-השקל גם בעד הרבנית ובנים ובנות קטנים, ע"כ. וכמו ששנינו (שקלים פ"א מ"ה) "אם שקלו - מקבלים מהם". אגב, מהלשון 'מחצית-השקל' (שהיא לשון הרבי עצמו) מוכח שאין צריך להיזהר ולומר "זכר למחצית-השקל". (ולא כמנהג העולם שנזהרים בזה, וכ"ה בלוח כולל-חב"ד, על פי מסכת סופרים פכ"א ה"ד, סידור רע"ג, שו"ת גאוני מזרח ומערב סימן מ, שו"ת מהרש"ם חלק ב' סימן עד ועוד. וע' בפסקי תשובות שם הערה 27). והטעם נתבאר בשיחות-קודש תשכ"ו עמ' 219, כיוון שמוכח מהגמ' ב"ב ט, א ופירש"י ותוס' שם, וכן מהלימוד מהפסוק "כי באמונה הם עושים" שנאמר במחצית-השקל, לענייני צדקה - שגם עניינה של מחצית-השקל עצמה הוא צדקה, עיי"ש. וראה גם ליקוטי-שיחות כרך כא עמ' 469. ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמ' 287.

ענינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ענינה על פי תורת החסידות: נתינת מחצית השקל היא כדי להמשיך מים דוכרין למטה על מנת לברר את הניצוצין בעליית המים נוקבין לשכינה כדי לברר ניצוצות מקליפת נוגה על ידי עבודת הקרבנות, ובכך למנוע מחלק הרע שבקליפת נוגה להתחבר עם חלק הטוב שבו העולה על ידי הקרבן^[5].

עבודה זו נעשית על ידי מחצית מטבע כסף מלשון כיסופין ואהבה, על ידי התבוננות באהבה עזה כרשפי אש למסור נפשו לה' להיות כל מעשיו ורצונו ומחשבותיו מרכבה לרצון העליון וזו היא מחצית השקל שהיא חובה על ידי כל אחד ואחד מישראל, והמחצית השקל השנייה היא תרומה לה' כלומר שהיא האהבה המושפעת מלמעלה^[6].

עשרים גרה הן העשר כחות דנפש אלוקית ועשר כחות דנפש הבהמית, ובפרטיות בנפש אלוקית הן עשר כחות דשרש הנשמה כמו שהיא באצילות ועשר כחות דנשמה דבריאה, "זה יתנו מחצית השקל" - מה שהשקל שלם הוא עשרים גרה יתנו מחצית השקל, והן העשר כחות דנפש הבהמית, שזהו תכלית הכוונה בירור ותיקון הנפש הבהמית דוקא וכן בנפש אלוקית הכוונה הוא דוקא העבודה דנפש אלוקית המלובש בנפש הבהמית, דירידת הנשמה למטה אינו בשביל עצמה, ועל כרחך אין הכוונה בעבודתה מצד עצמה אלא שתעבוד לברר ולתקן את הנפש הבהמית, והוא שתהיה ההתבוננות בענינים השייכים לנפש הבהמית ודוקא בהתלבשות בשכל הטבעי שגם השכל הטבעי יבין את הענין האלקי ואת הטוב דאלקות כו' והתעוררות יהיה דוקא בהתגלות הלב, והא בהא תליא, דכאשר ההתבוננות היא באופן הנ"ל ממילא האהבה ויראה היא בהתגלות הלב כו', ואז בהתפעלות זאת גם הנפש הבהמית מתפעל באהבה לאלקות.^[7].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

לראות שטוב, שיחה מעובדת של הרבי מתוך לקוטי שיחות חלק כ' שיחה לפרשת וישב, שבועון התקשרות גליון 1479 עמוד 4
אברהם דובקין, זכר למחצית השקל, גליון שונה הלכות 636 תרומה תשפ"ג עמוד 14

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שניאור אשכנזי, למה מצוות מחצית השקל היא מצווה כל-כך מסובכת?
הרבי: מסתבר שמאחורי מצות "מחצית השקל" ישנו סוד לא קטן • מחצית השקל ביטלה את גזירת המן
יהודה לייב נחמנסון: דיני מחצית השקל ותענית אסתר
הרב יוסף הכט, כינוס תורה: דיני מחצית השקל
נחשפה משקולת בת 3,000 שנה לשקילת מחצית השקל
הרב עומר הלוי, השאיפה לשלימות
מטבע של אש, הגהות הרבי לשיחת פרשת שקלים תשמ"ה
אופן הכפרה דמחצית השקל על חטא העגל, קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י"א ניסן תשפ"ד (גליון ד') עמוד 305

הערות שוליים

^ או מחצית מהמטבע של אותה מדינה
^ בזמן המקדש נתנו מחצית אחת (וכן מנהג הגר"א, כף החיים ס"ק כג), והרמ"א כתב על פי המרדכי לתת ג', כיוון דג"פ תרומה [במקור: ג"פ מחצית] כתוב בפ' שקלים. אבל אין מקור (ואין מקום) לתת יותר ממניין זה (וכש"כ ג"פ ג').
^ רמ"א סימן תרצ"ד ס"א (ומזה ברור שאין עניין כיום "להדר" לתת מטבעות של דולר. וגם לדעות אחרות - כיוון שאין בתוכן מתכת כסף, ראה פסקי תשובות כאן הערות 21–25). עניינה: נתינה בבת-אחת סכום השווה לכל, דהיינו עבודה שלמעלה מגדרי האדם - 'התוועדויות' תש"נ חלק ב' עמ' 311. ומהטעמים לזה: א) ברמ"א או"ח ר"ס תרצ"ד - כנגד ג' פעמים שכתוב 'תרומה' בפ' שקלים. ב) רמז לשלושת ימים שהתענו בימי אסתר, כדאיתא בספרים (מטה-משה סימן תשנ"ו, א"ר סימן תקס"ו ס"ק ב) שביום התענית יש ליתן סכום הסעודות לצדקה, כדי שמה שאינו אוכל ושותה באותו היום אכן יעלה לקדושה ממש - שערי-המועדים, אדר, עמ' קמה. ג) על דבר "אוריין תליתאי לעם תליתאי" רמז למתן-תורה בפורים "קיימו מה שקיבלו כבר", 'התוועדויות' תנש"א חלק ב' עמ' 332.
^ מג"א תרצ"ד ס"ק ג מהגהות מיימוניות, כף-החיים שם ס"ק כז, דרכי-חיים-ושלום סימן תתמג, שיחת תענית אסתר תשמ"ט - 'אוצר' עמ' רנג. - ולכאורה כאשר הם נותנים בעצמם, אין האב צריך לתת עבורם.
^ תורה אור כי תשא קיב, ד
^ תורה אור פרשת כי תשא
^ אדמור הרש"ב

[1] או מחצית מהמטבע של אותה מדינה

[2] בזמן המקדש נתנו מחצית אחת (וכן מנהג הגר"א, כף החיים ס"ק כג), והרמ"א כתב על פי המרדכי לתת ג', כיוון דג"פ תרומה [במקור: ג"פ מחצית] כתוב בפ' שקלים. אבל אין מקור (ואין מקום) לתת יותר ממניין זה (וכש"כ ג"פ ג').

[3] רמ"א סימן תרצ"ד ס"א (ומזה ברור שאין עניין כיום "להדר" לתת מטבעות של דולר. וגם לדעות אחרות - כיוון שאין בתוכן מתכת כסף, ראה פסקי תשובות כאן הערות 21–25). עניינה: נתינה בבת-אחת סכום השווה לכל, דהיינו עבודה שלמעלה מגדרי האדם - 'התוועדויות' תש"נ חלק ב' עמ' 311. ומהטעמים לזה: א) ברמ"א או"ח ר"ס תרצ"ד - כנגד ג' פעמים שכתוב 'תרומה' בפ' שקלים. ב) רמז לשלושת ימים שהתענו בימי אסתר, כדאיתא בספרים (מטה-משה סימן תשנ"ו, א"ר סימן תקס"ו ס"ק ב) שביום התענית יש ליתן סכום הסעודות לצדקה, כדי שמה שאינו אוכל ושותה באותו היום אכן יעלה לקדושה ממש - שערי-המועדים, אדר, עמ' קמה. ג) על דבר "אוריין תליתאי לעם תליתאי" רמז למתן-תורה בפורים "קיימו מה שקיבלו כבר", 'התוועדויות' תנש"א חלק ב' עמ' 332.

[4] מג"א תרצ"ד ס"ק ג מהגהות מיימוניות, כף-החיים שם ס"ק כז, דרכי-חיים-ושלום סימן תתמג, שיחת תענית אסתר תשמ"ט - 'אוצר' עמ' רנג. - ולכאורה כאשר הם נותנים בעצמם, אין האב צריך לתת עבורם.

[5] תורה אור כי תשא קיב, ד

[6] תורה אור פרשת כי תשא

[7] אדמור הרש"ב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:מחצית השקל 770.jpg|שמאל|ממוזער|חסידים ב[[תענית אסתר]] ב-[[770]] פורטים דולרים לשלושה מטבעות של חצאים על מנת לקיים את ה[[מנהג]] זכר למצוות מחצית השקל]]
-{{לפשט}} '''מחצית השקל''' היא מצוה הנוהגת בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, המצווה היא לתת מחצית השקל כדי לקנות בהם את קרבנות הציבור.
+[[קובץ:מחצית השקל שטרות.jpg|ממוזער|שטרות שנתן הרבי עבור מחצית השקל בשנת תשמ"ה]]
+'''מחצית השקל''' היא מצוה הנוהגת בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, המצווה היא לתת מחצית השקל כדי לקנות בהם את [[קרבנות הציבור]].
 כיום נהוג לתת ב[[תענית אסתר]] ב[[תפילת מנחה]] שלושה מטבעות של חצאי שקלים{{הערה|או מחצית מהמטבע של אותה מדינה}}.
 זכר למצוות מחצית השקל, ולקרוא את [[פרשת שקלים]] בשבת הסמוכה ל[[ראש חודש אדר]].
+==מפרטי המצווה==
+כל אחד נותן שלוש{{הערה|בזמן המקדש נתנו מחצית אחת (וכן מנהג הגר"א, כף החיים ס"ק כג), והרמ"א כתב על פי המרדכי לתת ג', כיוון דג"פ תרומה [במקור: ג"פ מחצית] כתוב בפ' שקלים. אבל אין מקור (ואין מקום) לתת יותר ממניין זה (וכש"כ ג"פ ג').}} מטבעות של 'מחצית' מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן{{הערה|רמ"א סימן תרצ"ד ס"א (ומזה ברור שאין עניין כיום "להדר" לתת מטבעות של דולר. וגם לדעות אחרות - כיוון שאין בתוכן מתכת כסף, ראה פסקי תשובות כאן הערות 21–25). עניינה: נתינה בבת-אחת סכום השווה לכל, דהיינו עבודה שלמעלה מגדרי האדם - 'התוועדויות' תש"נ חלק ב' עמ' 311. ומהטעמים לזה: א) ברמ"א או"ח ר"ס תרצ"ד - כנגד ג' פעמים שכתוב 'תרומה' בפ' שקלים. ב) רמז לשלושת ימים שהתענו בימי אסתר, כדאיתא בספרים (מטה-משה סימן תשנ"ו, א"ר סימן תקס"ו ס"ק ב) שביום התענית יש ליתן סכום הסעודות לצדקה, כדי שמה שאינו אוכל ושותה באותו היום אכן יעלה לקדושה ממש - שערי-המועדים, אדר, עמ' קמה. ג) על דבר "אוריין תליתאי לעם תליתאי" רמז למתן-תורה בפורים "קיימו מה שקיבלו כבר", 'התוועדויות' [[תנש"א]] חלק ב' עמ' 332.}}, ומנהג זה כולל את כל ישראל, ועל-כל-פנים - כל אחד מבן עשרים שנה ומעלה, או החל מי"ג שנה. ומה טוב ומה נעים - שיחנכו גם קטנים לתת ג' מחצית-השקל מכספם [ו"מפורסם המנהג לתת גם עבור כל בני הבית"{{הערה|מג"א תרצ"ד ס"ק ג מהגהות מיימוניות, כף-החיים שם ס"ק כז, דרכי-חיים-ושלום סימן תתמג, שיחת תענית אסתר [[תשמ"ט]] - 'אוצר' עמ' רנג. - ולכאורה כאשר הם נותנים בעצמם, אין האב צריך לתת עבורם.}}], ובאופן שההורים עוזרים להם, שיוכלו לתת זאת מתוך הרחבה, ושיישאר להם עוד מספיק כסף לצורכיהם, כך שלא יחסר להם כלום{{הערה|שיחות-קודש [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 787. ובספר-המנהגים שם, שהאדמו"ר נותן מחצית-השקל גם בעד הרבנית ובנים ובנות קטנים, ע"כ. וכמו ששנינו (שקלים פ"א מ"ה) "אם שקלו - מקבלים מהם". אגב, מהלשון 'מחצית-השקל' (שהיא לשון הרבי עצמו) מוכח שאין צריך להיזהר ולומר "זכר למחצית-השקל". (ולא כמנהג העולם שנזהרים בזה, וכ"ה בלוח כולל-חב"ד, על פי מסכת סופרים פכ"א ה"ד, סידור רע"ג, שו"ת גאוני מזרח ומערב סימן מ, שו"ת מהרש"ם חלק ב' סימן עד ועוד. וע' בפסקי תשובות שם הערה 27). והטעם נתבאר בשיחות-קודש [[תשכ"ו]] עמ' 219, כיוון שמוכח מהגמ' ב"ב ט, א ופירש"י ותוס' שם, וכן מהלימוד מהפסוק "כי באמונה הם עושים" שנאמר במחצית-השקל, לענייני [[צדקה]] - שגם עניינה של מחצית-השקל עצמה הוא צדקה, עיי"ש. וראה גם ליקוטי-שיחות כרך כא עמ' 469. [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 287.
 ==ענינה==
-ענינה על פי תורת החסידות: נתינת מחצית השקל היא כדי להמשיך [[מין דוכרין]] למטה על מנת לברר את הניצוצין בעליית ה[[מין נוקבין]] ל[[שכינה]] כדי לברר ניצוצות מקליפת נוגה על ידי עבודת ה[[קרבנות]], ובכך למנוע מחלק הרע שב[[קליפת נוגה]] להתחבר עם חלק הטוב שבו העולה על ידי הקרבן{{הבהרה}} {{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/28/112d&search=%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F תורה אור כי תשא קיב, ד]}}.
+ענינה על פי תורת החסידות: נתינת מחצית השקל היא כדי להמשיך [[מים דוכרין]] למטה על מנת לברר את הניצוצין בעליית ה[[מים נוקבין]] ל[[שכינה]] כדי לברר ניצוצות מקליפת נוגה על ידי עבודת ה[[קרבנות]], ובכך למנוע מחלק הרע שב[[קליפת נוגה]] להתחבר עם חלק הטוב שבו העולה על ידי הקרבן{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/28/112d&search=%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F תורה אור כי תשא קיב, ד]}}.
-עבודה זו נעשית על ידי מחצית [[כסף (מתכת)|מטבע כסף]] מלשון כיסופין ואהבה, על ידי התבוננות ב[[אהבה]] עזה כרשפי אש למסור נפשו לה' להיות כל מעשיו ורצונו ומחשבותיו מרכבה ל[[רצון העליון]] וזו היא מחצית השקל שהיא חובה על ידי כל אחד ואחד מישראל, והמחצית השקל השניה היא תרומה להוי"ה כלומר שהיא האהבה המושפעת מלמעלה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/21/86c&search=%D7%9E%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%9C תורה אור פרשת כי תשא]}}.
+עבודה זו נעשית על ידי מחצית [[כסף (מתכת)|מטבע כסף]] מלשון כיסופין ואהבה, על ידי התבוננות ב[[אהבה]] עזה כרשפי אש למסור נפשו לה' להיות כל מעשיו ורצונו ומחשבותיו מרכבה ל[[רצון העליון]] וזו היא מחצית השקל שהיא חובה על ידי כל אחד ואחד מישראל, והמחצית השקל השנייה היא תרומה לה' כלומר שהיא האהבה המושפעת מלמעלה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/21/86c&search=%D7%9E%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%9C תורה אור פרשת כי תשא]}}.
-עשרים גרה השקל כו' - עשרים גרה הן העשר כחות ד[[נפש אלוקית]] ועשר כחות ד[[נפש הבהמית]], ובפרטיות בנפש אלוקית הן עשר כחות דשרש הנשמה כמו שהיא ב[[אצילות]] ועשר כחות דנשמה ד[[בריאה]], "זה יתנו מחצית השקל" - מה שהשקל שלם הוא עשרים גרה יתנו מחצית השקל, והן העשר כחות דנפש הבהמית, שזהו תכלית הכוונה בירור ותיקון הנפש הבהמית דוקא וכן ב[[נפש אלוקית]] הכוונה הוא דוקא העבודה דנפש אלוקית המלובש בנפש הבהמית, דירידת הנשמה למטה אינו בשביל עצמה, ועל כרחך אין הכוונה בעבודתה מצד עצמה אלא שתעבוד לברר ולתקן את הנפש הבהמית, והוא שתהיה ההתבוננות בענינים השייכים לנפש הבהמית ודוקא בהתלבשות בשכל הטבעי שגם השכל הטבעי יבין את הענין האלקי ואת הטוב דאלקות כו' והתעוררות יהיה דוקא בהתגלות הלב, והא בהא תליא, דכאשר ההתבוננות היא באופן הנ"ל ממילא ה[[אהבה ויראה]] היא בהתגלות הלב כו', ואז בהתפעלות זאת גם הנפש הבהמית מתפעל באהבה לאלקות.{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/2/26/874&search=%D7%9E%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%9C אדמור הרש"ב]}}.
+עשרים גרה הן העשר כחות ד[[נפש אלוקית]] ועשר כחות ד[[נפש הבהמית]], ובפרטיות בנפש אלוקית הן עשר כחות דשרש הנשמה כמו שהיא ב[[אצילות]] ועשר כחות דנשמה ד[[בריאה]], "זה יתנו מחצית השקל" - מה שהשקל שלם הוא עשרים גרה יתנו מחצית השקל, והן העשר כחות דנפש הבהמית, שזהו תכלית הכוונה בירור ותיקון הנפש הבהמית דוקא וכן ב[[נפש אלוקית]] הכוונה הוא דוקא העבודה דנפש אלוקית המלובש בנפש הבהמית, דירידת הנשמה למטה אינו בשביל עצמה, ועל כרחך אין הכוונה בעבודתה מצד עצמה אלא שתעבוד לברר ולתקן את הנפש הבהמית, והוא שתהיה ההתבוננות בענינים השייכים לנפש הבהמית ודוקא בהתלבשות בשכל הטבעי שגם השכל הטבעי יבין את הענין האלקי ואת הטוב דאלקות כו' והתעוררות יהיה דוקא בהתגלות הלב, והא בהא תליא, דכאשר ההתבוננות היא באופן הנ"ל ממילא ה[[אהבה ויראה]] היא בהתגלות הלב כו', ואז בהתפעלות זאת גם הנפש הבהמית מתפעל באהבה לאלקות.{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/2/26/874&search=%D7%9E%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%9C אדמור הרש"ב]}}.
+==לקריאה נוספת==
+*'''לראות שטוב''', שיחה מעובדת של הרבי מתוך לקוטי שיחות חלק כ' שיחה לפרשת וישב, שבועון התקשרות גליון 1479 עמוד 4
+*אברהם דובקין, '''זכר למחצית השקל''', גליון שונה הלכות 636 תרומה תשפ"ג עמוד 14
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 18: / שורה 25: @@
 *'''[https://chabad.info/news/428290/ נחשפה משקולת בת 3,000 שנה לשקילת מחצית השקל]''' {{אינפו}}
 *הרב עומר הלוי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99/38875/ השאיפה לשלימות]''' {{וידפו}}
-*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/12-02-2021-02-02-01-%D7%A2%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%92%D7%94%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%A9-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%94.pdf מטבע של אש''', הגהות הרבי לשיחת פרשת שקלים תשמ"ה {{אינפו}}{{PDF}}
+*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/12-02-2021-02-02-01-%D7%A2%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%92%D7%94%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%A9-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%94.pdf מטבע של אש''', הגהות הרבי לשיחת פרשת שקלים תשמ"ה {{אינפו}}{{PDF}}]
+*'''[https://drive.google.com/file/d/15z_EBcOHHdbjyhqDMCxyNmUS7NnpHOOi/view אופן הכפרה דמחצית השקל על חטא העגל]''', קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י"א ניסן תשפ"ד (גליון ד') עמוד 305
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:שבת]]
+[[קטגוריה:קרבנות]]