גזירת הקנטוניסטים – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| (20 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
{{ש}} קנטוניסט אחד שהתנצר סיפר לי, כיצד הטבילו בסַרַטוֹב,6 בבת אחת, שישה קנטוניסטים יהודים מתוך קבוצה של שלושים. זה קרה כך: כשנוכח מפקד הגדוד שהמכות לא הועילו, עלה בדעתו רעיון חדש כיצד לכפות עליהם לטבול. הכניסו את שלושים הקנטוניסטים לבית המרחץ והגבירו את אדי הקיטור עוד ועוד. אי אפשר היה לשאת זאת. שישה אכן לא יכלו לעמוד בכך וטבלו, ואילו היתר איבדו את הכרתם והתעלפו. כשהעירו אותם אחר כך מצאו כי שלושה מהם כבר מתו. הקנטוניסט שלי כעס מאוד על הקב"ה. | {{ש}} קנטוניסט אחד שהתנצר סיפר לי, כיצד הטבילו בסַרַטוֹב,6 בבת אחת, שישה קנטוניסטים יהודים מתוך קבוצה של שלושים. זה קרה כך: כשנוכח מפקד הגדוד שהמכות לא הועילו, עלה בדעתו רעיון חדש כיצד לכפות עליהם לטבול. הכניסו את שלושים הקנטוניסטים לבית המרחץ והגבירו את אדי הקיטור עוד ועוד. אי אפשר היה לשאת זאת. שישה אכן לא יכלו לעמוד בכך וטבלו, ואילו היתר איבדו את הכרתם והתעלפו. כשהעירו אותם אחר כך מצאו כי שלושה מהם כבר מתו. הקנטוניסט שלי כעס מאוד על הקב"ה. | ||
}} | }} | ||
בתחילת הקיץ של שנת [[תקפ"ז]], פירסם הממשל הרוסי את גזירתו החדשה של הצאר{{הערה|באיגרת של [[אדמו"ר הזקן]] לחסיד ר' [[משה מייזליש]], אודות רצונו שממשלת [[רוסיה]] תנצח במלחמת רוסיה-צרפת, ניבא אדמו"ר הזקן את גזירת הקנטוניסטים: {{ציטוטון|וזה לכם האות שבקרב הימים יוטל מחמד עיניכם, ויתחילו ליקח אנשי חיל מאחינו בני ישראל}} (אגרות קודש של אדמו"ר הזקן, חלק א', עמוד קנא).}}, המחייבת צעירים יהודיים להתגייס לצבא הצאר. | בתחילת הקיץ של שנת [[תקפ"ז]], פירסם הממשל הרוסי את גזירתו החדשה של הצאר{{הערה|באיגרת של [[אדמו"ר הזקן]] לחסיד ר' [[משה מייזליש]], אודות רצונו שממשלת [[רוסיה]] תנצח במלחמת רוסיה-צרפת, ניבא אדמו"ר הזקן את גזירת הקנטוניסטים: {{ציטוטון|וזה לכם האות שבקרב הימים יוטל מחמד עיניכם, ויתחילו ליקח אנשי חיל מאחינו בני ישראל}} (אגרות קודש של אדמו"ר הזקן, חלק א', עמוד קנא).}}, המחייבת צעירים יהודיים להתגייס לצבא הצאר. | ||
| שורה 35: | שורה 33: | ||
לאורך שנות קיומה של הגזירה, חלו תמורות רבות בחיובי הקהילה וההתגייסות, עד שבשנת [[תרט"ז]] ב[[כ"ה מנחם אב]] בוטלה הגזירה בפקודת הצאר אלכסנדר השני. | לאורך שנות קיומה של הגזירה, חלו תמורות רבות בחיובי הקהילה וההתגייסות, עד שבשנת [[תרט"ז]] ב[[כ"ה מנחם אב]] בוטלה הגזירה בפקודת הצאר אלכסנדר השני. | ||
[[קובץ:קונטונסטים.jpg|ממוזער|ילדים יהודים בצבא "הקנטוניסטים".]] | [[קובץ:קונטונסטים.jpg|ממוזער|ילדים יהודים בצבא, "הקנטוניסטים".]] | ||
===החוטפים=== | ===החוטפים=== | ||
על פי הפקודת הממשלתית, חלה חובת הגיוס על הנהלת הקהילות ביישובים היהודיים, והם היו צריכים לגייס את הנערים היהודים, ולשלוח לצבא הרוסי את המכסה שנקבעה לאותה קהילה. | על פי הפקודת הממשלתית, חלה חובת הגיוס על הנהלת הקהילות ביישובים היהודיים, והם היו צריכים לגייס את הנערים היהודים, ולשלוח לצבא הרוסי את המכסה שנקבעה לאותה קהילה. | ||
מכיון שההורים היהודים התנגדו לשלוח את בניהם לצבא, והחביאו אותם במועדי הגיוס, הוצרכו ראשי הקהילה לחטוף ילדים יהודיים, על מנת להשלים את מכסת המתגייסים. לצורך כך שכרה הקהילה אנשים מתוך הקהילה (שכונו בשם 'חאפערים'), שתפקידם היה לחטוף ילדים נגד רצון הוריהם, ולהמציא אותם לידי הצבא הרוסי. כאשר לא הצליחו החוטפים להניח את ידם על נערים צעירים המיועדים לגיוס, היו חוטפים ומוסרים לשלטונות גם ילדים מתחת ל-12, ומצהירים שהינם בגיל מבוגר יותר. על מנת שלא לפגוע בתרומתם של אנשיה העשירים של הקהילה היהודית, הורו ראשי הקהילה במקומות רבים לחוטפים ששכרו לא לחטוף את בניהם של העשירים ובעלי המעמד. | מכיון שההורים היהודים התנגדו לשלוח את בניהם לצבא, והחביאו אותם במועדי הגיוס, הוצרכו ראשי הקהילה לחטוף ילדים יהודיים, על מנת להשלים את מכסת המתגייסים. לצורך כך שכרה הקהילה אנשים מתוך הקהילה (שכונו בשם 'חאפערים'="תפסנים" ביידיש מזרחית), שתפקידם היה לחטוף ילדים נגד רצון הוריהם, ולהמציא אותם לידי הצבא הרוסי. כאשר לא הצליחו החוטפים להניח את ידם על נערים צעירים המיועדים לגיוס, היו חוטפים ומוסרים לשלטונות גם ילדים מתחת ל-12, ומצהירים שהינם בגיל מבוגר יותר. על מנת שלא לפגוע בתרומתם של אנשיה העשירים של הקהילה היהודית, הורו ראשי הקהילה במקומות רבים לחוטפים ששכרו לא לחטוף את בניהם של העשירים ובעלי המעמד. | ||
בנוסף לכך, השתמשו ראשי הקהילה בפקודה זו על מנת להרחיק מהקהילה נערים לא רצויים, שהזיקו לקהילה. | בנוסף לכך, השתמשו ראשי הקהילה בפקודה זו על מנת להרחיק מהקהילה נערים לא רצויים, שהזיקו לקהילה. | ||
פעילות החוטפים הייתה מנוגדת לדעת של הרבנים, ובראשם רבותינו נשיאנו. הרב אליהו שיק במהלך ביקורו בעיר הורודנו פעל להברחתם של הילדים החטופים מבית הקהילה, ופסק שהחוטפים חייבים מיתה מדין "וגנב איש ומכרו"{{הערה|[[ספר שמות]], פרק כ"א, פסוק ט"ז.}}{{הערה|פישמן מימון, שרי המאה, חלק ד', עמ' 247.}}. בעיירה אושיץ, נרצחו שני "מוסרים" שהלשינו לשלטונות על החבאתם של הילדים, על ידי הקהילה המקומית, לאחר | פעילות החוטפים הייתה מנוגדת לדעת של הרבנים, ובראשם רבותינו נשיאנו. הרב אליהו שיק במהלך ביקורו בעיר הורודנו פעל להברחתם של הילדים החטופים מבית הקהילה, ופסק שהחוטפים חייבים מיתה מדין "וגנב איש ומכרו"{{הערה|[[ספר שמות]], פרק כ"א, פסוק ט"ז.}}{{הערה|פישמן מימון, שרי המאה, חלק ד', עמ' 247.}}. בעיירה אושיץ, נרצחו שני "מוסרים" שהלשינו לשלטונות על החבאתם של הילדים, על ידי הקהילה המקומית, לאחר ש[[רבי ישראל מרוז'ין ]] פסק כי יש להם דין מוות. לאחר הרצח, נעצרו שמונים יהודים מהקהילה על ידי השלטונות, ומתוכם עשרים נרצחו באשמת רצח{{הערה|מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 93.}}. | ||
===הפטורים מהגזירה=== | ===הפטורים מהגזירה=== | ||
| שורה 54: | שורה 52: | ||
==זכויות הקנטוניסטים== | ==זכויות הקנטוניסטים== | ||
הממשלה הרוסית העניקה | הממשלה הרוסית העניקה פריבילגיות רבות לחיילים הקנטוניסטים שסיימו את שירותם הצבאי, והתירה להם לעסוק במסחר, לגור בערים מחוץ ל[[תחום המושב]], ולהנות משירותים ממשלתיים נוספים, שיהודים אחרים לא זכו להנות מהם. | ||
==התייחסות רבותינו נשיאינו== | ==התייחסות רבותינו נשיאינו== | ||
| שורה 69: | שורה 67: | ||
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הצמח צדק שהקים את חברת "תחיית המתים" שפעלה להברחת החטופים]] | [[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הצמח צדק שהקים את חברת "תחיית המתים" שפעלה להברחת החטופים]] | ||
====חברת תחיית המתים==== | ====חברת תחיית המתים==== | ||
כאשר החלה הגזירה, וראשי הקהילות לא הצליחו לבטל את רוע הגזירה באמצעים דיפלומטיים, הקים [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועד מיוחד לטפל בגזירה, | כאשר החלה הגזירה, וראשי הקהילות לא הצליחו לבטל את רוע הגזירה באמצעים דיפלומטיים, הקים [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועד מיוחד לטפל בגזירה, שנשא את השם 'חברת תחיים המתים'{{הערה|בשנת [[תקצ"ד]] התקיימה אסיפה חשאית של גדולי חסידי הצמח צדק, ובמהלכה טענו החסידים שאינו צריך להתערב בזה, כי הוא יהיה נתון בסכנה גדולה. באותה אסיפה, הוכיח הצמח צדק בראיות ברורות כי על פי הלכה כל אחד ואחת מישראל שיש ביכולתו להציל ילדי ישראל משמד - מחוייב הוא בזה על פי דין.}}. | ||
ועד זה פעל במספר מישורים מקבילים: | ועד זה פעל במספר מישורים מקבילים: | ||
| שורה 80: | שורה 78: | ||
בראש 'חברת תחיית המתים' עמד הרב [[איסר בער גילרסון]] (הרב ממאלינסק). | בראש 'חברת תחיית המתים' עמד הרב [[איסר בער גילרסון]] (הרב ממאלינסק). | ||
בין העוסקים בהצלת הילדים החטופים, היה הרב [[חיים יהושע מקאליסק]], שהיה סוחר בקאזאן, והצליח | בין העוסקים בהצלת הילדים החטופים, היה הרב [[חיים יהושע מקאליסק]], שהיה סוחר בקאזאן, והצליח להתיידד עם אנשי המקום, ובמשך שמונה שנים עסק בהצלת הילדים והצליח לפדות מאות ילדים יהודיים, עד שהצליחו לעלות על עקבותיו באמצעות סוחר יהודי מפלך וואהלין שהתחזה לידידו, והצליח להפליל אותו ולשים אותו במאסר{{הערה|בעקבות מאסרו, כתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא' מהחסידים בשם זאב וולף (נדפס באגרות קודש לאדמו"ר הצמח צדק ח"א, עמ' שלט), בו ביקש ממנו לעשות את כל ההשתדלות שיש בידו להציל אותו מגזר דין מוות, ולפדות אותו בכל מחיר.}}. | ||
הממשלה הרוסית חששה מפעילותו של הצמח צדק, והציבה במקום מושבו ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] פקיד ממשלתי בעל דרגה גבוהה, על מנת שיעקוב אחרי מעשיו של הצמח צדק והבאים אליו, וימסור דו"ח מפורט לממשל הרוסי. | הממשלה הרוסית חששה מפעילותו של הצמח צדק, והציבה במקום מושבו ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] פקיד ממשלתי בעל דרגה גבוהה, על מנת שיעקוב אחרי מעשיו של הצמח צדק והבאים אליו, וימסור דו"ח מפורט לממשל הרוסי. | ||
| שורה 91: | שורה 89: | ||
====קירוב החיילים היהודים==== | ====קירוב החיילים היהודים==== | ||
במקביל לפעולות שנעשו על ידי חברת | במקביל לפעולות שנעשו על ידי חברת תחיית המתים שהקים, פעל אדמו"ר ה'צמח צדק' בעצמו לקרב את החיילים הקנטוניסטים, ולקרב אותם ככל האפשרי, ולהרעיף עליהם חיבה. | ||
כאשר ביקר ב[[פטרבורג]] ב[[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] שהתקיימה בשנת [[תר"ג]], ביקשו החיילים הקנטוניסטים ששהו במחנה הצבאי הסמוך לפטרבורג, שהצמח צדק יבוא לנאום בפניהם, והוא אכן הגיע באישור מפקדי הצבא, ונשא בפניהם דברי התעוררות. | כאשר ביקר ב[[פטרבורג]] ב[[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] שהתקיימה בשנת [[תר"ג]], ביקשו החיילים הקנטוניסטים ששהו במחנה הצבאי הסמוך לפטרבורג, שהצמח צדק יבוא לנאום בפניהם, והוא אכן הגיע באישור מפקדי הצבא, ונשא בפניהם דברי התעוררות. | ||
| שורה 103: | שורה 101: | ||
===אדמו"ר המהר"ש=== | ===אדמו"ר המהר"ש=== | ||
למרות שהגזירה התבטלה כבר בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], החיילים הקנטוניסטים | למרות שהגזירה התבטלה כבר בימיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], החיילים הקנטוניסטים שגויסו קודם לכן נשארו לשרת בצבא עד סיום תקופת השירות, והיה צורך לדאוג לכך שהצבא יאפשר להם שמירת תורה ומצוות כרצונם, ולא יכפה עליהם לקבל את הדת הנוצרית. | ||
במקביל, ברחבי [[רוסיה]] התהוו קהילות יהודיות גדולות של חיילים קנטוניסטים שהיו שלימים באמונתם, אך גדלו כל ימיהם בצבא הרוסי ולא ידעו קרוא וכתוב, ובקושי ידעו מהם הדברים הבסיסים הנדרשים מיהודי שומר תורה ומצוות. | במקביל, ברחבי [[רוסיה]] התהוו קהילות יהודיות גדולות של חיילים קנטוניסטים שהיו שלימים באמונתם, אך גדלו כל ימיהם בצבא הרוסי ולא ידעו קרוא וכתוב, ובקושי ידעו מהם הדברים הבסיסים הנדרשים מיהודי שומר תורה ומצוות. | ||
הבעיה העיקרית בכך הייתה, שלקנטוניסטים התאפשר לגור גם מחוץ לתחום המושב של היהודים, ולרבנים לא התאפשרה גישה חופשית אליהם, והקהילות של החיילים | הבעיה העיקרית בכך הייתה, שלקנטוניסטים התאפשר לגור גם מחוץ לתחום המושב של היהודים, ולרבנים לא התאפשרה גישה חופשית אליהם, והקהילות של החיילים הקנו'חברת תחיית המתיםטוניסטים היו מרוחקות ומנותקות מהמרכזים היהודיים. | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] עסק רבות עם שליחת שלוחי מיוחדים לקהילות אלו, ושיכנע סוחרים המוכרים מטעם הממשל הרוסי להתיישב בקהילות הקנטוניסטים, ולפעול עמם בלימוד תורה וקיום מצוות מעשיות{{הערה|לאחד הסוחרים שהתיישב בעיר ולדימיר בה היה קיבוץ גדול של יהודים, אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|יש לך טעות, לא לצורך פרנסה גשמית הביאך השם יתברך לוולדימיר.. השם יתברך העביר אותך מפאלאצק לוולדימיר והביאך אל בין קנטוניסטים וחיילי ניקולאי כדי שתפעל עמם משהו ביהדות.. יהודי שסובר שהשם יתברך מנהיג סביבו אנשים ממקום למקום לצורך פרנסה, הוא מקטני אמונה}}. ([[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק ז' עמוד כא).}}. | [[אדמו"ר המהר"ש]] עסק רבות עם שליחת שלוחי מיוחדים לקהילות אלו, ושיכנע סוחרים המוכרים מטעם הממשל הרוסי להתיישב בקהילות הקנטוניסטים, ולפעול עמם בלימוד תורה וקיום מצוות מעשיות{{הערה|לאחד הסוחרים שהתיישב בעיר ולדימיר בה היה קיבוץ גדול של יהודים, אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|יש לך טעות, לא לצורך פרנסה גשמית הביאך השם יתברך לוולדימיר.. השם יתברך העביר אותך מפאלאצק לוולדימיר והביאך אל בין קנטוניסטים וחיילי ניקולאי כדי שתפעל עמם משהו ביהדות.. יהודי שסובר שהשם יתברך מנהיג סביבו אנשים ממקום למקום לצורך פרנסה, הוא מקטני אמונה}}. ([[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק ז' עמוד כא).}}. | ||
== | ==ביטול הגזירה== | ||
תוכניתו העיקרית של הצאר הייתה 'חינוכם מחדש' של יהודי [[רוסיה]], אך הדבר לא הניב את התוצאות הרצויות, וגרם רק התמרדות יהודית נגד הממשלה הרוסית, ולפירוק הקהילות היהודיות. | תוכניתו העיקרית של הצאר הייתה 'חינוכם מחדש' של יהודי [[רוסיה]], אך הדבר לא הניב את התוצאות הרצויות, וגרם רק התמרדות יהודית נגד הממשלה הרוסית, ולפירוק הקהילות היהודיות. | ||
| שורה 119: | שורה 117: | ||
*[[משפט סטרדוב]] | *[[משפט סטרדוב]] | ||
*[[גזירת הלבוש]] | *[[גזירת הלבוש]] | ||
*[[לא תשתחוו]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*מנחם מענדל ברונפמן, '''קדושי פערם''', שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 105 | |||
*זלמן רודרמן, '''אורות באפילה''' | |||
* הרב אברהם אלאשוילי, מנחם ברונפמן, '''[[חיים גראביצר]]''' הוצאת מכון הספר תשפ"ב, הערות בסוף הספר למקורות הלכתיים בעניין התערבות הרבנים | |||
{{בית|שניאור זלמן ברגר|החטופים אדמו"ר הצמח צדק נגד גזירת הקנטוניסטים|1477||תשפ"ה}} | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*{{אוצר החכמה|הרב יוסף מנדלוביץ'|'''הקנטוניסטים - נערים יהודיים במוסדות הצבא הרוסי'''|195970|הוצאת ארז, [[תש"ע]]}}. | *{{אוצר החכמה|הרב יוסף מנדלוביץ'|'''הקנטוניסטים - נערים יהודיים במוסדות הצבא הרוסי'''|195970|הוצאת ארז, [[תש"ע]]}}. | ||
*'''[http://www.beismoshiach.org/pdf/308/Mas308_b.pdf נבואתו של אדמו"ר הזקן]''' - כתבתו של אברהם יעקובסון, [[שבועון בית משיח]] גליון 308, עמוד 32. {{PDF}} | *'''[http://www.beismoshiach.org/pdf/308/Mas308_b.pdf נבואתו של אדמו"ר הזקן]''' - כתבתו של אברהם יעקובסון, [[שבועון בית משיח]] גליון 308, עמוד 32. {{PDF}} | ||