ברכה – הבדלי גרסאות
תיקון שגיאות, ניסוח קל, דקדוק, קישורים, תיקון קישור והסרת קישורים מיותרים |
קידוד קישורים |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
כל ברכה מתחילה במילה "ברוך", לה שתי משמעויות: 1) הוספת שפע למי שמברכים אותו, 2) המשכת שפע. לפי זה משמעות הברכה היא, שאנו מברכים את [[הקב"ה]] ומוספים שפע בעולמות העליונים, וגם ממשיכים שפע ל[[עולם הזה]]. | כל ברכה מתחילה במילה "ברוך", לה שתי משמעויות: 1) הוספת שפע למי שמברכים אותו, 2) המשכת שפע. לפי זה משמעות הברכה היא, שאנו מברכים את [[הקב"ה]] ומוספים שפע בעולמות העליונים, וגם ממשיכים שפע ל[[עולם הזה]]. | ||
[[הרשב"א]] בספר השאלות ותשובות שלו מבאר ששני הפירושים תלויים זה בזה, כ[[משל]] למלך שאוצרותיו גנוזים וחתומים ונראה כ[[עני]], וכשאוצרותיו פתוחים אזי נראה ומתגלה שהמלך יש לו שפע רב. ולכן בכך שאנו ממשיכים ממנו שפע בהיותו מקור הברכות אנו כביכול מברכים אותו ומגדלים את שמו{{מקור}}. | [[הרשב"א]] בספר השאלות ותשובות שלו מבאר ששני הפירושים תלויים זה בזה, כ[[משל]] למלך שאוצרותיו גנוזים וחתומים ונראה כ[[עני]], וכשאוצרותיו פתוחים אזי נראה ומתגלה שהמלך יש לו שפע רב. ולכן בכך שאנו ממשיכים ממנו שפע בהיותו מקור הברכות אנו כביכול מברכים אותו ומגדלים את שמו{{מקור}}. | ||
ה[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בקונטרס פירוש המילות (ע' סג}} ביאר שממשיכים שפע מהעולם שלמעלה לעולם שלמטה, שהרי השפע בא כידוע מעולם לעולם, נמצא כי מצד אחד אנו ממשיכים שפע לעולם הקדוש שמשם בא השפע, ומצד שני אנו ממשיכים ממנו שפע. | ה[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בקונטרס פירוש המילות (ע' סג}} ביאר שממשיכים שפע מהעולם שלמעלה לעולם שלמטה, שהרי השפע בא כידוע מעולם לעולם, נמצא כי מצד אחד אנו ממשיכים שפע לעולם הקדוש שמשם בא השפע, ומצד שני אנו ממשיכים ממנו שפע. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
ב[[חסידות]] מבואר ש"ברוך" היא ההמשכה, "אתה" מרמז לשון נוכח על [[עצמות]] הבורא, "[[הוי']]" - ההמשכה של [[אור אין סוף]], "[[שם אלוקים|אלוקינו]]", לשון כוחנו וחיותנו, היא ההתלבשות בתוכנו ובתוך כל דבר עליו אנחנו מברכים, "מלך" - הירידה ל[[ספירת המלכות]], "העולם" - הברכה נמשכת לתוך העלם והסתר. | ב[[חסידות]] מבואר ש"ברוך" היא ההמשכה, "אתה" מרמז לשון נוכח על [[עצמות]] הבורא, "[[הוי']]" - ההמשכה של [[אור אין סוף]], "[[שם אלוקים|אלוקינו]]", לשון כוחנו וחיותנו, היא ההתלבשות בתוכנו ובתוך כל דבר עליו אנחנו מברכים, "מלך" - הירידה ל[[ספירת המלכות]], "העולם" - הברכה נמשכת לתוך העלם והסתר. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר את תוכנה של הברכה: "ברוך אתה מלך העולם", פירוש כי כל העולמות נמשכו מבחינת מלך. כמו שכתוב "מלכותך מלכות כל עולמים", והוא בחינת [[חיצוניות (בחסידות)|חיצוניות]] לבד להיות נקרא עליהם שמו ומלכותו לבד, ומבקשים שיהיה ברוך אתה ה' אלוקינו כמ"ש ברוך ה' אלהי ישראל מהעולם ועד העולם, דהיינו שיתברך ויומשך ממקורא עילאה ראשיתה דכולא מהעלם אל הגילוי אשר יאמר עליו, כי הוא זה אתה בלשון נוכח דהיינו שישוב אלינו בבחינת [[פנים]] על ידי שובנו פנינו אליו כנ"ל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/32/51d&search= | [[אדמו"ר הזקן]] מבאר את תוכנה של הברכה: "ברוך אתה מלך העולם", פירוש כי כל העולמות נמשכו מבחינת מלך. כמו שכתוב "מלכותך מלכות כל עולמים", והוא בחינת [[חיצוניות (בחסידות)|חיצוניות]] לבד להיות נקרא עליהם שמו ומלכותו לבד, ומבקשים שיהיה ברוך אתה ה' אלוקינו כמ"ש ברוך ה' אלהי ישראל מהעולם ועד העולם, דהיינו שיתברך ויומשך ממקורא עילאה ראשיתה דכולא מהעלם אל הגילוי אשר יאמר עליו, כי הוא זה אתה בלשון נוכח דהיינו שישוב אלינו בבחינת [[פנים]] על ידי שובנו פנינו אליו כנ"ל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/32/51d&search=יום+הכיפורים לקוטי תורה דרושים ליו"כ סח, ג]}}. "הוי'", הענין בכך הוא, כי אנו מבקשים שיומשך בחינת '''[[הויה]]''' להוות העולמות, שלא יופסק חיותם וקיומם, ולא יסתלק למעלה כטבע האש ח"ו. "אלקינו": בנוסף לכך אנו ממשיכים ומבקשים: שיהיה בחינת '''אלקינו''', שנהיה בטלים אליו בחינת [[מרכבה]] אליו יתברך עד שיקרא שמו עלינו שהוא אלהינו, וכמו שאנו אומרים: אלהי אברהם, על שם שהוא - אברהם אבינו, - היה כל חייו עבודתו להיות בבחינת מרכבה ולא להיות דבר יש ונפרד בפני עצמו. "מלך העולם": פירוש: מה שהוא מהוה ומחיה העולמות להיות יש ונפרד בפני עצמו, הוא מפני היותו [[מלך]] שמו נקרא, ו[[אין מלך בלא עם]] מלשון עוממות דברים זרים ונפרדים, שאם יהיה לאדם הרבה בנים אין נקרא שמו מלך עליהם, ולכן מהווה [[הקדוש ברוך הוא]] את העולם בבחינת '''הסתר''' דווקא, ולא בחינת '''בן''' שהוא ביטול. מה שאין כן ישראל נקראים בנים למקום, ברא כרעא דאבוה, כמו שהרגל בטלה אצל הראש{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/9/25d&search=כגוף+בלא+נשמה לקוטי תורה פרשת אחרי].}}. | ||
==ברכות הנהנין== | ==ברכות הנהנין== | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
===קדימה בברכות=== | ===קדימה בברכות=== | ||
חכמים סידרו דיני קדימה בברכות: | חכמים סידרו דיני קדימה בברכות: | ||
*המוציא | *המוציא | ||
*מזונות | *מזונות | ||
| שורה 55: | שורה 54: | ||
===קדימה בשבעת המינים=== | ===קדימה בשבעת המינים=== | ||
*המוציא | *המוציא | ||
*מזונות | *מזונות | ||
| שורה 74: | שורה 72: | ||
[[הרבי]] לא קיבל דברים אלו והביא מספר ראיות שעניין הברכה גדול מענין ההצלחה. | [[הרבי]] לא קיבל דברים אלו והביא מספר ראיות שעניין הברכה גדול מענין ההצלחה. | ||
'''ברכה''' - מבואר בדרושי [[חסידות]], שברכה היא מלשון המשכה, כלשון המשנה{{הערה|1=כלאים ריש פ"ז.}}: "המבריך את הגפן", שפירושו - שממשיכים א' מענפי הגפן למטה בארץ. כלומר, עצם הדבר ישנו כבר, אלא שצריכים לגלות ולהמשיך את הדבר משרשו ומקורו, מן ההעלם אל הגילוי. | '''ברכה''' - מבואר בדרושי [[חסידות]], שברכה היא מלשון המשכה, כלשון המשנה{{הערה|1=כלאים ריש פ"ז.}}: "המבריך את הגפן", שפירושו - שממשיכים א' מענפי הגפן למטה בארץ. כלומר, עצם הדבר ישנו כבר, אלא שצריכים לגלות ולהמשיך את הדבר משרשו ומקורו, מן ההעלם אל הגילוי. | ||
בנוסף, [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] ראה יט, א.}} מבאר שברכה ענינה המשכה משרשו ומקורו בלבד, כלומר, ברכה אינה פועלת דבר חדש, כי אם המשכה וגילוי משרשו ומקורו. | בנוסף, [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] ראה יט, א.}} מבאר שברכה ענינה המשכה משרשו ומקורו בלבד, כלומר, ברכה אינה פועלת דבר חדש, כי אם המשכה וגילוי משרשו ומקורו. | ||
| שורה 80: | שורה 78: | ||
'''הצלחה''' - מבואר בדרושי [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=אור התורה וישב רעח א.}} שהצלחה הוא ענין מזל, כמו שקוראים איש מוצלח, "בר מזל", וממשיך לבאר ש"מזל" הוא ענין הכתר, כלומר, למעלה מסדר השחלשלות. | '''הצלחה''' - מבואר בדרושי [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=אור התורה וישב רעח א.}} שהצלחה הוא ענין מזל, כמו שקוראים איש מוצלח, "בר מזל", וממשיך לבאר ש"מזל" הוא ענין הכתר, כלומר, למעלה מסדר השחלשלות. | ||
מכך מוכח שהצלחה היא למעלה מברכה. כי: ברכה ענינה המשכה משורש ומקור בלבד - שמזה גופא מוכח שזהו ענין השייך לדרך הטבע. מה שאין כן הצלחה - בחינת הכתר. שלמעלה מסדר השתלשלות, למעלה מדרך ה[[טבע]]. | מכך מוכח שהצלחה היא למעלה מברכה. כי: ברכה ענינה המשכה משורש ומקור בלבד - שמזה גופא מוכח שזהו ענין השייך לדרך הטבע. מה שאין כן הצלחה - בחינת הכתר. שלמעלה מסדר השתלשלות, למעלה מדרך ה[[טבע]]. | ||
וכן הוא בלשון העולם{{הערה|1="מילתא דאמרי אינשי". ראה [[ב"ק]] צב, א.}}: כאשר אומרים שאדם פלוני הוא "א געבענטשטער מענטש" הרי זה דבר על דרך הרגיל, מה שאין כן כאשר אומרים שאדם פלוני הוא "איש מוצלח"{{הערה|א גליקלעכער מענטש.}} הרי זה דבר שאינו על דרך הרגיל... | וכן הוא בלשון העולם{{הערה|1="מילתא דאמרי אינשי". ראה [[ב"ק]] צב, א.}}: כאשר אומרים שאדם פלוני הוא "א געבענטשטער מענטש" הרי זה דבר על דרך הרגיל, מה שאין כן כאשר אומרים שאדם פלוני הוא "איש מוצלח"{{הערה|א גליקלעכער מענטש.}} הרי זה דבר שאינו על דרך הרגיל... | ||
| שורה 90: | שורה 88: | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=0281c88c-ca4d-4ebb-8195-9656c74d9df3&st= | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=0281c88c-ca4d-4ebb-8195-9656c74d9df3&st=מלעלוב&pgnum=688 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א'] | ||
*הרב ישראל אלפנביין, '''"הוספה בכל ענייני טוב וקדושה, התורה ומצוותיה, שעל ידי כך מגדילים ומרחיבים הצינורות והכלים לקבלת תוספת ברכה ממקור הברכות''', מדור חיי רבי [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 2124, שופטים [[תשפ"ה]] עמוד 32 | *הרב ישראל אלפנביין, '''"הוספה בכל ענייני טוב וקדושה, התורה ומצוותיה, שעל ידי כך מגדילים ומרחיבים הצינורות והכלים לקבלת תוספת ברכה ממקור הברכות''', מדור חיי רבי [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 2124, שופטים [[תשפ"ה]] עמוד 32 | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[ | * [[מסכת ברכות]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:ברכות]] | [[קטגוריה:ברכות]] | ||