משנה ברורה – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
שורה 54: שורה 54:
בתקופה שלאחר השואה גברה השפעתו של המשנה ברורה בקרב הישיבות הליטאיות, וכמעט דחתה לחלוטין את השפעתו של הספר [[ערוך השולחן]] שהיה עד לאותה עת הספר שלא מש משולחנם של רבנים כספר פסיקה בסיסי, שנכתב על ידי הרב [[יחיאל מיכל הלוי אפשטיין]], רב ו[[אב בית דין]] בקהילת נבהרדק.
בתקופה שלאחר השואה גברה השפעתו של המשנה ברורה בקרב הישיבות הליטאיות, וכמעט דחתה לחלוטין את השפעתו של הספר [[ערוך השולחן]] שהיה עד לאותה עת הספר שלא מש משולחנם של רבנים כספר פסיקה בסיסי, שנכתב על ידי הרב [[יחיאל מיכל הלוי אפשטיין]], רב ו[[אב בית דין]] בקהילת נבהרדק.


השפעתו של המשנה ברורה לאחר השואה, הייתה כה גדולה עד שהצליחה לעקור למעשה פסיקות ומנהגים רבים של קהילות ה[[מתנגדים]] ב[[מזרח אירופה]]{{הערה|שם=הנקין|{{HebrewBooks|הרב [[יהודה הרצל הנקין]]|שו"ת בני בנים|20022|ח"ב, סי' ח'|עמוד=31}}}}.
השפעתו של המשנה ברורה לאחר השואה, הייתה כה גדולה עד שהצליחה לעקור למעשה פסיקות ומנהגים רבים של קהילות ה[[מתנגדים]] ב[[מזרח אירופה]]{{הערה|שם=הנקין|{{HebrewBooks|הרב [[יהודה הרצל הנקין]]|שו"ת בני בנים|20022|ח"ב, סי' ח'|עמוד דיגיטלי=31}}}}.


למרות זאת, היו פוסקי הלכה גם בתקופה שלאחר השואה שהחשיבו מאוד את ערוך השולחן, ביניהם הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דב סולובייצ'יק]]. ואף כאלו שבמפורש הכריזו שהוא עדיף על המשנה ברורה בתור ספר פסיקה, ביניהם הרב [[יוסף אליהו הנקין]]{{הערה|שם=הנקין}}, והרב בנימין זאב בנדיקט.
למרות זאת, היו פוסקי הלכה גם בתקופה שלאחר השואה שהחשיבו מאוד את ערוך השולחן, ביניהם הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דב סולובייצ'יק]]. ואף כאלו שבמפורש הכריזו שהוא עדיף על המשנה ברורה בתור ספר פסיקה, ביניהם הרב [[יוסף אליהו הנקין]]{{הערה|שם=הנקין}}, והרב בנימין זאב בנדיקט.