![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
רבי אברהם אבן עזרא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
ביטול גרסה 814583 של מ. רובין (שיחה) עי' קטגורי': ראשונים, אחרונים וכדו' (ובערך זה ישנו הרבה יותר מידע וקשר חב"די מאשר רוב הערכים השייכים להנ"ל).. |
||
| (14 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''אברהם בן מאיר אִבּן עזרא''' (מכונה '''ראב"ע'''; ד'תתמ"ט, 1089 – לערך ד'תתקכ"ד, 1164) היה משורר, פרשן מקרא, פילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד והוגה יהודי בולט בימי הביניים. | רבי '''אברהם בן מאיר אִבּן עזרא''' (מכונה '''ראב"ע'''; ד'תתמ"ט, 1089 – לערך ד'תתקכ"ד, 1164) היה משורר, פרשן מקרא, פילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד והוגה יהודי בולט בימי הביניים. | ||
== תולדות | == תולדות חיים == | ||
נולד בעיר טודלה שב[[ספרד]] בשנת ד'תתמ"ט (1089 למניינם). בצעירותו עזב את עיר הולדתו והחל לנדוד בערי ספרד בתקווה למציאת מקור כלכלי. בהמשך הרחיב את נדודיו לאזור צפון אפריקה, ובהמשך הגיע אף ל[[מצרים]]. | |||
היה מיודד עם [[רבי יהודה הלוי]], ואף מזכירו בפירושו לתורה כמה פעמים. ישנם הטוענים שהיה חתנו. | היה מיודד עם [[רבי יהודה הלוי]], ואף מזכירו בפירושו לתורה כמה פעמים. ישנם הטוענים שהיה חתנו. | ||
| שורה 19: | שורה 18: | ||
''''לוּ אֶהֱיֶה סֹחֵר בְּתַכְרִיכִין– / לֹא יִגְוְעוּן אִישִׁים בְּכָל יָמָי}} | ''''לוּ אֶהֱיֶה סֹחֵר בְּתַכְרִיכִין– / לֹא יִגְוְעוּן אִישִׁים בְּכָל יָמָי}} | ||
== חיבוריו == | == חיבוריו ושיריו == | ||
רבי אברהם חיבר פירוש | רבי אברהם חיבר פירוש ל[[תורה]] ורוב הנ"ך, בעיקר על דרך הפשט{{הערה|"האבן עזרא הינו מפשטני המקרא" – התבטא הרבי (שיחות-קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 283). והוסיף: כשהאבן עזרא מביא סוד (פירוש בדרך הסוד) מדגיש הוא שפירוש זה הוא בדרך סוד. ובהזדמנות נוספת (ש"פ במדבר תשל"ז – שיחות-קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 142): "ובאופן כזה אכן לומד ראב"ע, שהוא ראש הפשטנים".. .וב'לקוטי שיחות כרך י"ז עמ' 50: "מראשי פשטני המקרא"}} וה[[דקדוק]]. | ||
ב[[שיחה|שיחות]] ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] על פירוש [[רש"י]] מרבה להביא את פירושו ולפלפל בדבריו. | |||
בנוסף השאיר אחריו חיבורים מתמטיים | בנוסף השאיר אחריו חיבורים מתמטיים ודקדוקיים שונים. | ||
== פטירתו == | רבי אברהם אבן עזרא הרבה לכתוב שירים ופיוטים (מהם הפיוטים 'לך אלי' 'כי אשמרה שבת' 'אגדלך' 'צמאה נפשי' ועוד) והיה מהמשוררים הגדולים ביותר בתקופתו. מצויים בידינו למעלה משלוש מאות שירים ופיוטים מפרי עטו, רבים מהם מושרים עד היום בקרב יהודי קהילות המזרח. | ||
== פטירתו ואזכוריו בחסידות == | |||
זמן, מקום ונסיבות פטירתו אינם ידועים. | זמן, מקום ונסיבות פטירתו אינם ידועים. | ||
אולם בספר '[[שערי תשובה]]'{{הערה|חלק א' סוף פ"ה}} כותב [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]: "וכידוע דגם האבן עזרא וכיוצא בו '''מסרו נפשם על קה"ש [=קידוש השם]'''" והעיר על זה הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|'אגרות קודש']] כרך יו"ד עמ' קסט}}: 'ולעת עתה לא מצאתי מקור לזה'. | |||
בהזדמנות אחרת ציין הרבי{{הערה|שבת קודש פרשת תצווה י"א אדר ראשון תשכ"ה – שיחות קודש תשכ"ה כרך א' עמ' 392}}:" האבן עזרא מובא לפעמים בדא"ח [=ב[[תורת החסידות]]], ואדמו"ר האמצעי כותב אודותיו כי הוא נפטר על קידוש השם; ופרט זה לא מצאתי אצל אף אחד שכותב אודות דברי ימי חייו". | |||
ובהתייחסות נוספת{{הערה|יום ב' דחג השבועות תש"ל – 'שיחות קודש' תש"ל כרך ב' עמ' 234}}: "דברי האבן עזרא הובאו כמה פעמים בתורת החסידות". | |||
וב[[רשימת היומן]]{{הערה|ע' כד. וראו גם שם ע' קכח, שם מספר אדמו"ר הריי"צ שבהגיעו לגיל 14 החל ללמוד איתו אביו בקביעות: משנה, תניא, פי' הרמב"ן והראב"ע עה"ת. וראו גם סה"ש תרצ"ו ע' 45. ע' 136. תרצ"ז ע' 197. תש"א ס"ע 150. תש"ב ע' 27. תש"ו ע' 8. תורת מנחם חכ"ט ע' 113. חמ"ו ע' 373.}} כותב הרבי בשם אדמו"ר הריי"צ, שאדמו"ר הרש"ב היה לומד פירוש נוסף ב[[חת"ת|שיעור היומי]] בכל שנה (מלבד פירוש רש"י), ובניהם גם פירוש האבן עזרא. | |||
בגיל שמונה התחיל [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] לחבר פירוש על התורה שיכלול ויסכם את הפירושים של [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]] על התורה. בהיותו בן עשר חלם [[חלום]], בו רבי [[ראובן בעל שם|ראובן בעל-שם]] (שהיה צדיק נסתר) אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס איתו ל[[בית הכנסת]] ב[[ליאזנא]], רבי ראובן הוליכו לעבר השולחן, שם ישבו שלשה זקנים, ואמר לו: "שלושה זקנים אלה, [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]], תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי חיבור פירושך הכלול משלושת פירושיהם". אדמו"ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש [[חידושי תורה]] ודרכי עבודה ב[[עבודת ה']]. לאחר שהתעורר התענה אדמו"ר הזקן, ולאחר שחלם בשנית, שרף את פירושו. | |||
לפי השמועה{{הערה|ראה כפר חב"ד גיליון 718 עמ' 51}}, [[הרבי]] התבטא בהזדמנות מסויימת, כי {{ציטוטון|לא בכדי הניח מסדר החומש את פירוש האבן עזרא בסמיכות לפירוש רש"י}}. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
*הפיוט [[ניגון צמאה נפשי|צמאה נפשי]] שחיבר | *הפיוט [[ניגון צמאה נפשי|צמאה נפשי]] שחיבר | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4705&CategoryID=1131 התקשרות | 710 רבי אברהם אבן עזרא] | *[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4705&CategoryID=1131 '''התקשרות | 710 רבי אברהם אבן עזרא'''] אתר צא"ח | ||
*[https://col.org.il/news/132520 מפרש וחד חידות] | *[https://col.org.il/news/132520 '''מפרש וחד חידות'''] חב"ד אונליין | ||
{{ראשונים}} | |||
{{ | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:משוררים]] | [[קטגוריה:משוררים]] | ||
[[קטגוריה:פרשני המקרא]] | [[קטגוריה:פרשני המקרא]] | ||
[[en:Rebbe Abraham Ibn Ezra]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:46, 17 בדצמבר 2025
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – לערך ד'תתקכ"ד, 1164) היה משורר, פרשן מקרא, פילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד והוגה יהודי בולט בימי הביניים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר טודלה שבספרד בשנת ד'תתמ"ט (1089 למניינם). בצעירותו עזב את עיר הולדתו והחל לנדוד בערי ספרד בתקווה למציאת מקור כלכלי. בהמשך הרחיב את נדודיו לאזור צפון אפריקה, ובהמשך הגיע אף למצרים.
היה מיודד עם רבי יהודה הלוי, ואף מזכירו בפירושו לתורה כמה פעמים. ישנם הטוענים שהיה חתנו.
מקובל שהיה מיודד עם הרמב"ם.
היה חסר מזל מבחינה כלכלית, ובכל עסק שעסק נחל הפסד. בשיר מסוים התבטא על עצמו:
'גַּלְגַּל וּמַזָּלוֹת בְּמַעְמָדָם / נָטוּ בְּמַהְלָכָם לְמוֹלַדְתִּי;
'לוּ יִהְיוּ נֵרוֹת סְחוֹרָתִי – / לֹא-יֶחֱשַׁךְ שֶׁמֶשׁ עֲדֵי מוֹתִי
'אִיגַע לְהַצְלִיחַ וְלֹא-אוּכַל, / כִּי עִוְּתוּנִי כּוֹכְבֵי שָׁמָי;
'לוּ אֶהֱיֶה סֹחֵר בְּתַכְרִיכִין– / לֹא יִגְוְעוּן אִישִׁים בְּכָל יָמָי
חיבוריו ושיריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי אברהם חיבר פירוש לתורה ורוב הנ"ך, בעיקר על דרך הפשט[1] והדקדוק.
בשיחות הרבי על פירוש רש"י מרבה להביא את פירושו ולפלפל בדבריו.
בנוסף השאיר אחריו חיבורים מתמטיים ודקדוקיים שונים.
רבי אברהם אבן עזרא הרבה לכתוב שירים ופיוטים (מהם הפיוטים 'לך אלי' 'כי אשמרה שבת' 'אגדלך' 'צמאה נפשי' ועוד) והיה מהמשוררים הגדולים ביותר בתקופתו. מצויים בידינו למעלה משלוש מאות שירים ופיוטים מפרי עטו, רבים מהם מושרים עד היום בקרב יהודי קהילות המזרח.
פטירתו ואזכוריו בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
זמן, מקום ונסיבות פטירתו אינם ידועים.
אולם בספר 'שערי תשובה'[2] כותב אדמו"ר האמצעי: "וכידוע דגם האבן עזרא וכיוצא בו מסרו נפשם על קה"ש [=קידוש השם]" והעיר על זה הרבי[3]: 'ולעת עתה לא מצאתי מקור לזה'.
בהזדמנות אחרת ציין הרבי[4]:" האבן עזרא מובא לפעמים בדא"ח [=בתורת החסידות], ואדמו"ר האמצעי כותב אודותיו כי הוא נפטר על קידוש השם; ופרט זה לא מצאתי אצל אף אחד שכותב אודות דברי ימי חייו".
ובהתייחסות נוספת[5]: "דברי האבן עזרא הובאו כמה פעמים בתורת החסידות".
וברשימת היומן[6] כותב הרבי בשם אדמו"ר הריי"צ, שאדמו"ר הרש"ב היה לומד פירוש נוסף בשיעור היומי בכל שנה (מלבד פירוש רש"י), ובניהם גם פירוש האבן עזרא.
בגיל שמונה התחיל אדמו"ר הזקן לחבר פירוש על התורה שיכלול ויסכם את הפירושים של רש"י, האבן עזרא והרמב"ן על התורה. בהיותו בן עשר חלם חלום, בו רבי ראובן בעל-שם (שהיה צדיק נסתר) אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס איתו לבית הכנסת בליאזנא, רבי ראובן הוליכו לעבר השולחן, שם ישבו שלשה זקנים, ואמר לו: "שלושה זקנים אלה, רש"י, האבן עזרא והרמב"ן, תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי חיבור פירושך הכלול משלושת פירושיהם". אדמו"ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש חידושי תורה ודרכי עבודה בעבודת ה'. לאחר שהתעורר התענה אדמו"ר הזקן, ולאחר שחלם בשנית, שרף את פירושו.
לפי השמועה[7], הרבי התבטא בהזדמנות מסויימת, כי "לא בכדי הניח מסדר החומש את פירוש האבן עזרא בסמיכות לפירוש רש"י".
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הפיוט צמאה נפשי שחיבר
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- התקשרות | 710 רבי אברהם אבן עזרא אתר צא"ח
- מפרש וחד חידות חב"ד אונליין
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |
הערות שוליים
- ↑ "האבן עזרא הינו מפשטני המקרא" – התבטא הרבי (שיחות-קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 283). והוסיף: כשהאבן עזרא מביא סוד (פירוש בדרך הסוד) מדגיש הוא שפירוש זה הוא בדרך סוד. ובהזדמנות נוספת (ש"פ במדבר תשל"ז – שיחות-קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 142): "ובאופן כזה אכן לומד ראב"ע, שהוא ראש הפשטנים".. .וב'לקוטי שיחות כרך י"ז עמ' 50: "מראשי פשטני המקרא"
- ↑ חלק א' סוף פ"ה
- ↑ 'אגרות קודש' כרך יו"ד עמ' קסט
- ↑ שבת קודש פרשת תצווה י"א אדר ראשון תשכ"ה – שיחות קודש תשכ"ה כרך א' עמ' 392
- ↑ יום ב' דחג השבועות תש"ל – 'שיחות קודש' תש"ל כרך ב' עמ' 234
- ↑ ע' כד. וראו גם שם ע' קכח, שם מספר אדמו"ר הריי"צ שבהגיעו לגיל 14 החל ללמוד איתו אביו בקביעות: משנה, תניא, פי' הרמב"ן והראב"ע עה"ת. וראו גם סה"ש תרצ"ו ע' 45. ע' 136. תרצ"ז ע' 197. תש"א ס"ע 150. תש"ב ע' 27. תש"ו ע' 8. תורת מנחם חכ"ט ע' 113. חמ"ו ע' 373.
- ↑ ראה כפר חב"ד גיליון 718 עמ' 51