ברזל – הבדלי גרסאות
זה המקום המתאים |
צ'קטי |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ברזל''' היא [[מתכת]] קשה ביותר, הזולה ביותר (לקניה) מבין ששת סוגי המתכות הנזכרות בתורה{{הערה|במדבר לא כב, "אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת".}}. | '''ברזל''' היא [[מתכת]] קשה ביותר, הזולה ביותר (לקניה) מבין ששת סוגי המתכות הנזכרות בתורה{{הערה|במדבר לא כב, "אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת".}}. | ||
==בבית המקדש== | ==בבית המקדש== | ||
===במזבח=== | ===במזבח=== | ||
התורה אוסרת לסתת את אבני ה[[מזבח]] עם ברזל: {{ציטוטון|וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ}}{{הערה|שמות כ, כא.}}; {{ציטוטון|וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹקֶיךָ, מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹקֶיךָ}}{{הערה|דברים כז, ה-ו.}}. | התורה אוסרת לסתת את אבני ה[[בית המקדש|מזבח]] עם ברזל: {{ציטוטון|וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ}}{{הערה|שמות כ, כא.}}; {{ציטוטון|וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹקֶיךָ, מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹקֶיךָ}}{{הערה|דברים כז, ה-ו.}}. | ||
בטעם האיסור הסבירו [[חז"ל]], שהברזל מקצר את חייו של האדם, ותפקיד המזבח הוא לכפר על העוונות ובכך להאריך את חייו של האדם. לכן לא מתאים להניף המקצר על המאריך{{הערה|מכילתא שמות שם, הובא ברש"י שם.}}. כמה מהמפרשים הביאו טעמים אחרים: ה[[אבן עזרא]]{{הערה|שם=שם|שמות שם.}} כתב שכאשר יקחו למזבח חלקי אבנים מסותתות, ישארו חלקי אותם אבנים וייתכן שישתמשו בהם ל[[עבודה זרה]], וזהו ביזיון למזבח. ה[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]]{{הערה|חלק ג' פרק מה.}} כתב שדרך עובדי עבודה זרה היה לבנות מזבחותיהם באבני גזית, וה' ציוונו להתרחק מהם. ה[[רלב"ג]]{{הערה|שם=שם}} כתב שכדי לסמל את שלימותו של ה' צריכות גם אבני המזבח לה' להיות שלמות מעצמן, ללא מגע יד אדם. ה[[רמב"ן]]{{הערה|שם=שם}} דחה את טעמי האבן עזרא והרמב"ם, בטענה שלשיטתם היו צריכים להאיסר אבנים מסותתות בכל מתכת שהיא ולא רק בברזל; ולכן הסיבהה שנאסר הברזל דוקא, היא משום שמקצר ימי אדם כדברי חז"ל. | בטעם האיסור הסבירו [[חז"ל]], שהברזל מקצר את חייו של האדם, ותפקיד המזבח הוא לכפר על העוונות ובכך להאריך את חייו של האדם. לכן לא מתאים להניף המקצר על המאריך{{הערה|מכילתא שמות שם, הובא ברש"י שם.}}. כמה מהמפרשים הביאו טעמים אחרים: ה[[אבן עזרא]]{{הערה|שם=שם|שמות שם.}} כתב שכאשר יקחו למזבח חלקי אבנים מסותתות, ישארו חלקי אותם אבנים וייתכן שישתמשו בהם ל[[עבודה זרה]], וזהו ביזיון למזבח. ה[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]]{{הערה|חלק ג' פרק מה.}} כתב שדרך עובדי עבודה זרה היה לבנות מזבחותיהם באבני גזית, וה' ציוונו להתרחק מהם. ה[[רלב"ג]]{{הערה|שם=שם}} כתב שכדי לסמל את שלימותו של ה' צריכות גם אבני המזבח לה' להיות שלמות מעצמן, ללא מגע יד אדם. ה[[רמב"ן]]{{הערה|שם=שם}} דחה את טעמי האבן עזרא והרמב"ם, בטענה שלשיטתם היו צריכים להאיסר אבנים מסותתות בכל מתכת שהיא ולא רק בברזל; ולכן הסיבהה שנאסר הברזל דוקא, היא משום שמקצר ימי אדם כדברי חז"ל. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
א. אמה [[כלה עורב]] שהייתה מעל גבי ההיכל, וכן מעל גבי המזבח ב[[משכן]], הייתה עשויה מברזל. | א. אמה [[כלה עורב]] שהייתה מעל גבי ההיכל, וכן מעל גבי המזבח ב[[משכן]], הייתה עשויה מברזל. | ||
ב. בזמן ה[[חשמונאים]] עשו [[מנורה]] מברזל, וחיפוה בשיפודי עץ. | ב. בזמן ה[[חשמונאים]] עשו [[המנורה|מנורה]] מברזל, וחיפוה בשיפודי עץ. | ||
ג. ב[[דברי הימים]] מסופר ש[[דוד המלך]] הכין ברזל ל[[בית המקדש הראשון]]{{הערה|דברי הימים א כט, ב; ז. כב, יד (טז).}}. הרמב"ן{{הערה|שם=שם}} כתב שהברזל נועד לכלים אך לא לבניין עצמו. ויש שכתבו שבנו את הברזל בחצרות המקדש ולא בתוכו{{הערה|מהרז"ו לשמות רבה פרשה לה, ה.}}. | ג. ב[[דברי הימים]] מסופר ש[[דוד המלך]] הכין ברזל ל[[בית המקדש הראשון]]{{הערה|דברי הימים א כט, ב; ז. כב, יד (טז).}}. הרמב"ן{{הערה|שם=שם}} כתב שהברזל נועד לכלים אך לא לבניין עצמו. ויש שכתבו שבנו את הברזל בחצרות המקדש ולא בתוכו{{הערה|מהרז"ו לשמות רבה פרשה לה, ה.}}. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
ה[[גימטריא]] של המילה ברזל הוא פעמיים ק"ך. בתורת החסידות מוסבר שהטעם לכך הוא מכייון שהברזל מקביל לבחינת [[ק"כ צירופי אלקים]] ד[[קדושה]] וק"כ צירופים [[אלקים אחרים]], ולכן הוא מסתיר ומעלים לגמרי, אין בו כל שקיפות. | ה[[גימטריא]] של המילה ברזל הוא פעמיים ק"ך. בתורת החסידות מוסבר שהטעם לכך הוא מכייון שהברזל מקביל לבחינת [[ק"כ צירופי אלקים]] ד[[קדושה]] וק"כ צירופים [[אלקים אחרים]], ולכן הוא מסתיר ומעלים לגמרי, אין בו כל שקיפות. | ||
זהו המובא ב[[מדרש]] סוף [[פרשת תרומה]] ע"פ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם [[זהב]] וכסף ונחשת, {{ציטוטון|[[זהב]] זו מלכות בבל, כסף זו מדי, [[נחושת]] זו יון}}, אבל ברזל לא נכתב כאן, כי ברזל הוא נגד מלכות הרביעית שהיא עמלק, ובחינת מלכות זו אי אפשר לבררה כלל, וכמו שכתב רז"ל במד"ר שם שגם לעתיד לבא לא יקובל ממנה נדבה כו' והיינו כמו שכתוב "ראשית גוים [[עמלק]] ואחריתו עדי אובד", והיינו שאחרית של | זהו המובא ב[[מדרש]] סוף [[פרשת תרומה]] ע"פ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם [[זהב]] וכסף ונחשת, {{ציטוטון|[[זהב]] זו מלכות בבל, כסף זו מדי, [[נחושת]] זו יון}}, אבל ברזל לא נכתב כאן, כי ברזל הוא נגד מלכות הרביעית שהיא עמלק, ובחינת מלכות זו אי אפשר לבררה כלל, וכמו שכתב רז"ל במד"ר שם שגם לעתיד לבא לא יקובל ממנה נדבה כו' והיינו כמו שכתוב "ראשית גוים [[עמלק]] ואחריתו עדי אובד", והיינו שאחרית של עמלק היינו מלכות הרשעה אי אפשר לברר אותה כלל, אלא "שבירתו זהו תיקונו"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/22/156&search=כסף תורת שמואל ע' קנו]}}. | ||
בנוסף, מובא בחסידות שהברזל הוא כנגד ארבע האמהות ('''ב'''להה '''ר'''חל '''ז'''לפה '''ל'''אה). אך ראשי תיבות אלו מייצגים בעיקר את המצב הלא מתוקן, כי השפחות קודמות לאמהות בסדר הראשי תיבות{{הערה|בלהה שהייתה שפחתה של רחל מופיעה לפניה, וזלפה שהייתה שפחתה של לאה מופיעה לפניה.}}. | בנוסף, מובא בחסידות שהברזל הוא כנגד ארבע האמהות ('''ב'''להה '''ר'''חל '''ז'''לפה '''ל'''אה). אך ראשי תיבות אלו מייצגים בעיקר את המצב הלא מתוקן, כי השפחות קודמות לאמהות בסדר הראשי תיבות{{הערה|בלהה שהייתה שפחתה של רחל מופיעה לפניה, וזלפה שהייתה שפחתה של לאה מופיעה לפניה.}}. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[המתכות שבתורה]] | |||
*[[זהב]] | |||
*[[כסף]] | |||
*[[נחושת]] | *[[נחושת]] | ||
*[[בדיל]] | |||
*[[עופרת]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 42: | שורה 47: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://www.temple.org.il/single-post/2018/05/08/ | *'''[https://www.temple.org.il/single-post/2018/05/08/ברזל ברזל]''', באתר מכון המקדש | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מתכות]] | [[קטגוריה:מתכות]] | ||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | [[קטגוריה:בית המקדש]] | ||