שלמה שימונוביץ' – הבדלי גרסאות

הרב '''שלמה שימונוביץ''''  ('''שימאנאוויטש;''' [[תרס"ו]], 1906 - י"ג אדר [[תשמ"ג]], 1983) היה [[שוחט]] חב"די ב[[צרפת]] ו[[מונטריאול]], מחסידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ו[[בעל מנגן]].

נולד בעיירה לאהויסק (כיום ב[[בלרוס]]) בשנת [[תרס"ו]] לר' רפאל ול נחמה פייגא בתו של הרב שאול קאמינקאוויטש שהיה מחסידי אדמו"ר [[הצמח צדק]] ומ'[[היושבים]]' ב[[ליובאוויטש]]. בצעירותו נפטר עליו אביו. ואמו התחתנה בזיווג שני עם הרב [[אברהם חיים אקסלרוד]]<ref>אביו של הרה"ח [[משה אקסלרוד]].</ref>.

אביו לא נמנה על עדת החסידים, אך לאחר פטירתו נתחנך בבית חסידי. למד בישיבות [[תומכי תמימים]] [[קרמנטשוג]], פולטבה, חרקוב ורוסטוב בשנים [[תר"פ]] עד [[תרפ"ז]]. התחתן עם אשתו שרה  בת הרה"ח ר' [[אהרן תומרקין]] רבה של [[חרקוב]]. בעת לימודו בחרקוב (כנראה בקיץ [[תרפ"ב]]) ביקר [[הרבי]] במקום על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו דובער, והוא זכה לאכול "טעג" על שולחן אחד עם [[הרבי]] במשך כמה שבועות.

בשנת [[תש"ו]] יצא מרוסיה ביציאה הגדולה. שהה לתקופה במחנה [[פוקינג]], ובהמשך עבר ל[[צרפת|צרפת,]] שם שימש כשו"ב החסידי המקומי. בשנת תש"ח לערך נסע לאירנלד ושימש כאחד מ[[שוחטים חב"ד באירלנד|שוחטים החב"דיים באירנלד]].  

הוא היה [[בעל מנגן]] מוכשר. כמה מניגוני חב"ד נשמרו מפיו, ובהם: [[ונזכה ונחיה ונראה (ניגון)]], [[ניגון געגועים לר' חיים בער]], [[ניגון שמחה (משל למלך)]], [[ניגון הגלה נא|הגלה נא]], [[ניגון מיוחס לחסידי אדמו"ר הזקן]].

נפטר בשבת קודש, י"ג אדר [[תשמ"ג]] במונטריאול, בגיל 77. מנחותו כבוד ב[[בית העלמין]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].