לדלג לתוכן

משתמש:ספרא רבא/טיוטה – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שיע.ק (שיחה | תרומות)
מ שיע.ק העביר את הדף משתמש:מענדל סופר/טיוטה לשם משתמש:ספרא רבא/טיוטה: העברה אוטומטית בעקבות שינוי שם המשתמש "מענדל סופר" ל־"ספרא רבא"
 
(14 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ר' מאיר סעיד.jpg|ממוזער|הרב סעיד (במרכז) פועל להפצת המעיינות, בישיבת קיץ שאירגן ביישוב [[ברקת (מושב)|ברקת]]]]
הרב '''מאיר סעיד''' הינו רב בית הכנסת וקהילת 'מצמיח ישועה' בעיר לוד.
==תולדות חיים==


'''חזית דתית מאוחדת''' הינה כינוי לפעולת והשתדלות הרבי (שהצליחה בחלקה) בשנים [[תש"כ]] - [[תשכ"ו]] לאיחוד המפלגות הדתיות בארץ ישראל, כדי להגדיל את כוחן בהשפעה במדינה.
https://chabad.info/magazine/442288/?utm_source=chatgpt.com
https://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1246&CategoryID=786&utm_source=chatgpt.com
ב"שנת הארבעים" של הרבי, תש"נ - תנש"א (1991-1990) נערך "מבצע" להדפסת 40 ספרי תניא ב-40 יישובים מעבר ל"קו הירוק", ור' דוד גלייזר קנה את הזכות להדפיס את ספר התניא ביישוב נחליאל. כאשר הביא עותק אחד של התניא שנדפס שם לרבי, ב"חלוקת דולרים לצדקה" בצום גדליה תנש"א, בירך אותו הרבי: "הצלחה רבה, והפצת המעיינות חוּצה מקרבת ביאת משיח. אזי נעלה כולנו אליכם לארץ הקודש".
ב"שנת הארבעים" של הרבי, תש"נ - תנש"א (1991-1990) נערך "מבצע" להדפסת 40 ספרי תניא ב-40 יישובים מעבר ל"קו הירוק", ור' דוד גלייזר קנה את הזכות להדפיס את ספר התניא ביישוב נחליאל. כאשר הביא עותק אחד של התניא שנדפס שם לרבי, ב"חלוקת דולרים לצדקה" בצום גדליה תנש"א, בירך אותו הרבי: "הצלחה רבה, והפצת המעיינות חוּצה מקרבת ביאת משיח. אזי נעלה כולנו אליכם לארץ הקודש".


שורה 13: שורה 6:
[[חיים גלינסקי]]
[[חיים גלינסקי]]
[[מנחם שמח]]
[[מנחם שמח]]
[[רבי יצחק אברבנאל]]
[[רבי יצחק אברבנאל]] [[משה הלל]]
[[נתן אורטנר]]
[[מרדכי שרעבי]]
[[משה יהודה שלום וייס]]
בנה ביתך ניגון פ
נסים רבקין
==אברהם אסייג==
הרב '''אברהם אסייג''' היה איש חינוך ותיק וידוע בקהילת חב"ד ב[[צפת]], שליח הרבי בכפר שמאי ובבית הסוהר 'צלמון'.
==סעדיה מעטוף==
 
[[קובץ:אבנים רבות.JPG|שמאל|ממוזער|אבן, משמשת כמשל לבחינת איתן שבנפש האלוקית]]{{פירוש נוסף|נוכחי=אבן ככינוי לבחינת איתן שבנפש|אחר=פירושים נוספים באבן|ראו=[[אבן|אבן (פירושונים)]]}}
[[אבן (גשמית)]] - מצד חוזקה וקשיותה היא כינוי לבחינת [[איתן]] שב[[נפש האלקית]] - תוקף וחוזק הנשמה.
 
ה[[נשמה]] להיותה [[חלק אלוקה ממעל ממש]], הריהי בשיא התוקף והחוזק, ועוצמתה היא למעלה מכל העולמות - גם מהמדריגות הגבוהות ביותר שב[[קדושה]], כל-שכן [[נברא|מהנבראים]] ב[[עולם התחתון]] השרויים בחושך ה[[קליפה]], וכמו ה[[נפש בהמית]] שבאדם ויצרו הרע, שאפילו מעט [[אור]] מה[[נפש אלוקית]] יכול לדחות הרבה [[חושך]] של הנפש הבהמית, וכמו שכתוב: "וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כ[[יתרון האור מן החושך]]".
 
ולפי זה היה צריך להיות שכל בני ישראל יהיו [[צדיק]]ים, שהרי לכולם - [[נפש]] א-לקית?
אלא, שלגבי קדושת [[נפש האלקית]] שבאדם, נתן [[הקב"ה]] רשות ויכולת ל[[נפש הבהמית]] להגביה עצמה כנגדה, כדי שהאדם יתעורר להתגבר עליה, להשפילה ולהכניעה לרצון ה', וזאת על ידי התעוררות פנימיות [[נשמה|נשמתו]] - בחינת [[יחידה]] שבנפש, שהיא איתנה, חזקה וקשה כאבן, ומבחינה זו יש בה הכח לברר ולתקן את ה[[נפש הבהמית]].
 
וכמו ששיבח [[משה רבינו]] את בני ישראל בשעה שביקש מה' שיסלח להם על חטאם, ואמר: {{ציטוטון|כי עם [[קשה עורף]] הוא וסלחת}}, שהיא מעלת הקשיות שבישראל.

גרסה אחרונה מ־00:51, 15 בספטמבר 2025

ב"שנת הארבעים" של הרבי, תש"נ - תנש"א (1991-1990) נערך "מבצע" להדפסת 40 ספרי תניא ב-40 יישובים מעבר ל"קו הירוק", ור' דוד גלייזר קנה את הזכות להדפיס את ספר התניא ביישוב נחליאל. כאשר הביא עותק אחד של התניא שנדפס שם לרבי, ב"חלוקת דולרים לצדקה" בצום גדליה תנש"א, בירך אותו הרבי: "הצלחה רבה, והפצת המעיינות חוּצה מקרבת ביאת משיח. אזי נעלה כולנו אליכם לארץ הקודש".

נחליאל (יישוב) דוד בייץ' חיים גלינסקי מנחם שמח רבי יצחק אברבנאל משה הלל נתן אורטנר מרדכי שרעבי משה יהודה שלום וייס בנה ביתך ניגון פ נסים רבקין

אברהם אסייג[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אברהם אסייג היה איש חינוך ותיק וידוע בקהילת חב"ד בצפת, שליח הרבי בכפר שמאי ובבית הסוהר 'צלמון'.

סעדיה מעטוף[עריכה | עריכת קוד מקור]

אבן, משמשת כמשל לבחינת איתן שבנפש האלוקית

אבן (גשמית) - מצד חוזקה וקשיותה היא כינוי לבחינת איתן שבנפש האלקית - תוקף וחוזק הנשמה.

הנשמה להיותה חלק אלוקה ממעל ממש, הריהי בשיא התוקף והחוזק, ועוצמתה היא למעלה מכל העולמות - גם מהמדריגות הגבוהות ביותר שבקדושה, כל-שכן מהנבראים בעולם התחתון השרויים בחושך הקליפה, וכמו הנפש בהמית שבאדם ויצרו הרע, שאפילו מעט אור מהנפש אלוקית יכול לדחות הרבה חושך של הנפש הבהמית, וכמו שכתוב: "וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך".

ולפי זה היה צריך להיות שכל בני ישראל יהיו צדיקים, שהרי לכולם - נפש א-לקית? אלא, שלגבי קדושת נפש האלקית שבאדם, נתן הקב"ה רשות ויכולת לנפש הבהמית להגביה עצמה כנגדה, כדי שהאדם יתעורר להתגבר עליה, להשפילה ולהכניעה לרצון ה', וזאת על ידי התעוררות פנימיות נשמתו - בחינת יחידה שבנפש, שהיא איתנה, חזקה וקשה כאבן, ומבחינה זו יש בה הכח לברר ולתקן את הנפש הבהמית.

וכמו ששיבח משה רבינו את בני ישראל בשעה שביקש מה' שיסלח להם על חטאם, ואמר: "כי עם קשה עורף הוא וסלחת", שהיא מעלת הקשיות שבישראל.