חיים רפפורט: הבדלים בין גרסאות בדף
(הערך מויקפדיה. יעבור הגהה מדוקדקת אי"ה על ידי חסיד) |
(באמצע עריכה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חיים רפפורט''' | הרב '''חיים רפפורט''' הוא [[רב]], [[ר"מ]] וסופר; חבר הרבנות הראשית ל[[אנגליה]]. | ||
==ביגורפיה== | |||
נולד ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]] בשנת [[תשכ"ג]], לאביו, שהיה רב בית כנסת הגדול במנצ'סטר. | |||
בצעירותו למד בישיבות מנצ'סטר וגייטסהד, שם התקרב ל[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] ול[[חסידות חב"ד]]; הוא עבר ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירולשים]], ולאחר מכן נסע ל[[קבוצה]] ל[[770]], שם [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] והרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]. | |||
בשנת [[תשמ"ז]] נישא לאשתו והחל ללמוד ב[[כול מנחם]] שע"י [[מזכירות אדמו"ר לשיט"א]] בק[[ראון הייטס]], בראשות הרב [[יוסף אברהם הלר]]. | |||
בשנת ה'[[תשמ"ט]] נבחר הרב רפפורט לשמש כראש כולל בלידס, שם שימש כראש הכולל עד שנת ה'[[תשנ"ד]], לאחר מכן שימש כחבר במועצת ברמינגהם, וכראש רבני ברמינגהם. בשנת ה'[[תשנ"ז]] מונה לרב בית הכנסת בעיר אילפורד שבאנגליה. מרבנות זו התפטר הרב רפפורט, ביחד עם חזן בית הכנסת אברהם לוין. מהלך זה הוביל למחלוקת גדולה על איגוד הקהילות של אנגליה, אודות מימון בתי הכנסת, בקהילות הקטנות של אנגליה. רפפורט ממעט לדבר על נושא זה. | בשנת ה'[[תשמ"ט]] נבחר הרב רפפורט לשמש כראש כולל בלידס, שם שימש כראש הכולל עד שנת ה'[[תשנ"ד]], לאחר מכן שימש כחבר במועצת ברמינגהם, וכראש רבני ברמינגהם. בשנת ה'[[תשנ"ז]] מונה לרב בית הכנסת בעיר אילפורד שבאנגליה. מרבנות זו התפטר הרב רפפורט, ביחד עם חזן בית הכנסת אברהם לוין. מהלך זה הוביל למחלוקת גדולה על איגוד הקהילות של אנגליה, אודות מימון בתי הכנסת, בקהילות הקטנות של אנגליה. רפפורט ממעט לדבר על נושא זה. |
גרסה מ־21:11, 18 ביולי 2010
הרב חיים רפפורט הוא רב, ר"מ וסופר; חבר הרבנות הראשית לאנגליה.
ביגורפיה
נולד במנצ'סטר שבאנגליה בשנת תשכ"ג, לאביו, שהיה רב בית כנסת הגדול במנצ'סטר.
בצעירותו למד בישיבות מנצ'סטר וגייטסהד, שם התקרב לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח ולחסידות חב"ד; הוא עבר ללמוד בישיבת תורת אמת שבירולשים, ולאחר מכן נסע לקבוצה ל770, שם הוסמך לרבנות על ידי הרב ישראל יצחק פיקרסקי והרב שניאור זלמן לבקובסקי.
בשנת תשמ"ז נישא לאשתו והחל ללמוד בכול מנחם שע"י מזכירות אדמו"ר לשיט"א בקראון הייטס, בראשות הרב יוסף אברהם הלר.
בשנת ה'תשמ"ט נבחר הרב רפפורט לשמש כראש כולל בלידס, שם שימש כראש הכולל עד שנת ה'תשנ"ד, לאחר מכן שימש כחבר במועצת ברמינגהם, וכראש רבני ברמינגהם. בשנת ה'תשנ"ז מונה לרב בית הכנסת בעיר אילפורד שבאנגליה. מרבנות זו התפטר הרב רפפורט, ביחד עם חזן בית הכנסת אברהם לוין. מהלך זה הוביל למחלוקת גדולה על איגוד הקהילות של אנגליה, אודות מימון בתי הכנסת, בקהילות הקטנות של אנגליה. רפפורט ממעט לדבר על נושא זה.
בשנת ה'תשנ"ח מונה הרב רפפורט כחבר הקבינט של הרב הראשי של אנגליה. וכיועץ הרב הראשי, לענייני אתיקה ורפואית יהודית. בשנת ה'תשס"ה הקים הרב רפופורט את מכון מעיין חיים, לחקירת "גישות ייחודיות" של לימוד התורה. הוא מרצה רבות במדעי היהדות בבתי הספר של איגוד הקהילות של אנגליה.
בשנת ה'תשס"ב הוציא לאור רפפורט את ספרו "בעיית המשיח" כתגובה לספרו של דוד ברגר "הרבי המלך המשיח - שערוריית האדישות והאיום על אמונת ישראל".
כמו כן פרסם רפפורט מחקרים רבים במדעי היהדות, ומאמרים תורניים רבים המתפרסמים בקובץ הערות וביאורים. כן הביע את הסתיגותו מתהליך שיבוט אנושי. בשנת 2010 פירסם מאמר תגובה למנחם פרידמן על ספרו על הרבי מליובאוויטש.
בליובאוויטש הסתייגות חריפה מדיעותיו הלא נכונות, שהובעה על ידי הרבי במספר הזדמנויות, אם כי הרבי נהנה ממאמריו הגאוניים.