![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
צבי הירש (בן הבעל שם טוב) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
קישורים |
||
| (4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''צבי הירש''' היה בנו של [[הבעל שם טוב]], ו[[אדמו"ר]] | רבי '''צבי הירש''' היה בנו של [[הבעל שם טוב]], ו[[אדמו"ר]] ב[[מעז'יבוז']] ולאחר מכן ב[[פינסק]]. | ||
נולד בשנת [[תצ"ד]]. | נולד בשנת [[תצ"ד]]. | ||
מיד בתום ה'שבעה' על הבעל שם טוב, מינו [[:קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב|תלמידי הבעל שם טוב]], '[[חבריא קדישא]]' עליהם לנשיא ומנהיג את רבי צבי, שהסכים לשאת על שכמו את נזר הנשיאות. | מיד בתום ה'[[שבעה]]' על הבעל שם טוב, מינו [[:קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב|תלמידי הבעל שם טוב]], '[[חבריא קדישא]]' עליהם לנשיא ומנהיג את רבי צבי, שהסכים לשאת על שכמו את נזר הנשיאות. | ||
שתקן ומופנם היה רבי צבי. הוא לא הנהיג את העדה בדברי תורה ובקבלת קהל, כי אם בינו לבין עצמו. מרובה הייתה שתיקתו על דיבוריו. | שתקן ומופנם היה רבי צבי. הוא לא הנהיג את העדה בדברי תורה ובקבלת קהל, כי אם בינו לבין עצמו. מרובה הייתה שתיקתו על דיבוריו. | ||
אותה שנת [[הסתלקות]] הייתה שנה קשה מנשוא. אמנם צדיק מופלג היה רבי צבי, אולם לא היו לו את הכוחות ותעצומות הנפש, להניף בגאון את נס המערכה מול מתנגדי החסידות. | אותה שנת [[הסתלקות]] הייתה שנה קשה מנשוא. אמנם צדיק מופלג היה רבי צבי, אולם לא היו לו את הכוחות ותעצומות הנפש, להניף בגאון את נס המערכה מול [[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדי החסידות]]. | ||
==העברת נזר הנשיאות ל[[מגיד]]== | ==העברת נזר הנשיאות ל[[מגיד]]== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן| | {{ציטוט|מרכאות=כן| | ||
|תוכן= היום בא אלי אבי הקדוש, והודיע לי כי הפמליה של מעלה עם משמשיה שהיו רגילים להיות אצלו, עברו לתלמיד הקדוש, מרנא ורבנא [[המגיד ממזריטש|רבי בער'ניו בן רבי אברהם]]. על כן - אמר לי אבא - תמסור לו את הנשיאות במעמד כל ה'חבריא קדישא', והוא ישב על מקומי בראש השולחן וינהיג בתבונה את עדת החסידות{{הערה| | |תוכן= היום בא אלי אבי הקדוש, והודיע לי כי הפמליה של מעלה עם משמשיה שהיו רגילים להיות אצלו, עברו לתלמיד הקדוש, מרנא ורבנא [[המגיד ממזריטש|רבי בער'ניו בן רבי אברהם]]. על כן - אמר לי אבא - תמסור לו את הנשיאות במעמד כל ה'חבריא קדישא', והוא ישב על מקומי בראש השולחן וינהיג בתבונה את עדת החסידות{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=60796#p=105 'תורת שלום – ספר השיחות', עמ' 83–84].}}.}} | ||
מבלי אומר פשט את בגדו העליון, עטפו, ובירכו בברכת "מזל טוב". בו ברגע נשתלהבו פניו של רבי דב בער, ובדחילו התיישב על כסא המנהיג - ראש ונשיא חדש לעדת החסידות. המגיד עבר לראש השולחן והדרוש הראשון שמסר היה "מראיהם ומעשיהם"{{הערה|מבוא | מבלי אומר פשט את בגדו העליון, עטפו, ובירכו בברכת "מזל טוב". בו ברגע נשתלהבו פניו של רבי דב בער, ובדחילו התיישב על כסא המנהיג - ראש ונשיא חדש לעדת החסידות. המגיד עבר לראש השולחן והדרוש הראשון שמסר היה "מראיהם ומעשיהם"{{הערה|מבוא ב[[התמים]] עמ' 140.}}{{הערה|המאמר נדפס ב"[[תורה אור]]" פרשת יתרו}}. | ||
מיד לאחר מכן עבר ל[[עיירה]] [[פינסק]] שם הנהיג חצר [[חסיד]]ית משלו, ובה הסתופפו מאות חסידים. | מיד לאחר מכן עבר ל[[עיירה]] [[פינסק]] שם הנהיג חצר [[חסיד]]ית משלו, ובה הסתופפו מאות חסידים. | ||
הסתלק ביום [[ז' טבת]] [[תק"מ]], ומנוחתו כבוד ב[[פינסק]]. | |||
==ילדיו== | ==ילדיו== | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
* בנו הרב ישראל מפאבלאוויטש. | * בנו הרב ישראל מפאבלאוויטש. | ||
* חתנו הרב משה זאב | * חתנו הרב משה זאב | ||
* חתנו הרב יעקב | * חתנו הרב יעקב מ[[אניפולי]] | ||
* חתנו הרב יעקב מנליס מקרלין | * חתנו הרב יעקב מנליס מקרלין | ||
גרסה אחרונה מ־21:24, 13 באוגוסט 2025
רבי צבי הירש היה בנו של הבעל שם טוב, ואדמו"ר במעז'יבוז' ולאחר מכן בפינסק.
נולד בשנת תצ"ד.
מיד בתום ה'שבעה' על הבעל שם טוב, מינו תלמידי הבעל שם טוב, 'חבריא קדישא' עליהם לנשיא ומנהיג את רבי צבי, שהסכים לשאת על שכמו את נזר הנשיאות.
שתקן ומופנם היה רבי צבי. הוא לא הנהיג את העדה בדברי תורה ובקבלת קהל, כי אם בינו לבין עצמו. מרובה הייתה שתיקתו על דיבוריו.
אותה שנת הסתלקות הייתה שנה קשה מנשוא. אמנם צדיק מופלג היה רבי צבי, אולם לא היו לו את הכוחות ותעצומות הנפש, להניף בגאון את נס המערכה מול מתנגדי החסידות.
העברת נזר הנשיאות למגיד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחג השבועות תקכ"א, שנה תמימה מהסתלקותו של הבעש"ט, ישבו תלמידי ה'חבריא קדישא' בסעודת חג, כאשר בראש השולחן יושב רבי צבי, והוא לבוש בבגדי הרבנות של אביו.
לפתע קם ממקומו רבי צבי, ואמר:
היום בא אלי אבי הקדוש, והודיע לי כי הפמליה של מעלה עם משמשיה שהיו רגילים להיות אצלו, עברו לתלמיד הקדוש, מרנא ורבנא רבי בער'ניו בן רבי אברהם. על כן - אמר לי אבא - תמסור לו את הנשיאות במעמד כל ה'חבריא קדישא', והוא ישב על מקומי בראש השולחן וינהיג בתבונה את עדת החסידות[1].
מבלי אומר פשט את בגדו העליון, עטפו, ובירכו בברכת "מזל טוב". בו ברגע נשתלהבו פניו של רבי דב בער, ובדחילו התיישב על כסא המנהיג - ראש ונשיא חדש לעדת החסידות. המגיד עבר לראש השולחן והדרוש הראשון שמסר היה "מראיהם ומעשיהם"[2][3].
מיד לאחר מכן עבר לעיירה פינסק שם הנהיג חצר חסידית משלו, ובה הסתופפו מאות חסידים.
הסתלק ביום ז' טבת תק"מ, ומנוחתו כבוד בפינסק.
ילדיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו הרב אהרון מטיטוב.
- בנו הרב דוב בער מלאנוב - מחותן ר' זושא מאניפולי.
- בנו הרב ישראל מפאבלאוויטש.
- חתנו הרב משה זאב
- חתנו הרב יעקב מאניפולי
- חתנו הרב יעקב מנליס מקרלין