מחלוקת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+המונח '''מחלוקת''' משומש לרוב לשני אנשים שיש ביניהם חילוקי דעות, אז יש ביניהם מחלוקת. בזה ישנם כמה רבדים מחלוקת ב[[משנה]] או ב[[גמרא]] הרי זה מחלוקת בין ה[[תנאים]] או ה[[אמוראים]], אין זה מגדר כדבר שלילי, כי אם פילפולא דאורייתא - יגדיל תורה ויאדיר.
-'''מחלוקת''' בין [[יהודים]], היא כאשר יהודים אינם ב[[אחדות]], ואף ישנה [[שנאה]] ביניהם, המחלקת אותם ב[[לב]]ם זה מזה.
+מחלוקת גם משומש לרובד נחות שהוא ריב (חילוקי דיעות) בין שני [[יהודים]] (כשיש [[שנאה]] ביניהם המחלקת אותם ב[[לב]]ם זה מזה).
-בספרי רבותינו נאמרו ביטויים חריפים בגנות המחלוקת, אחת היא מהם היא מאמרו של [[אדמו"ר האמצעי]]:
+== שורש המחלוקת ==
+מבואר בחסידות ששורש ובריאת המחלוקת הוא ב[[יום שני]] מ[[ששת ימי בראשית]] שבו נבראת מחלוקת. ובשורשו הוא ה[[צמצום הראשון]].
+כש[[בני ישראל]] היו ב[[מדבר (מקום)|מדבר]], [[קורח]] החזיק במחלוקת, הוא רצה שיהיה קיום למחלוקת. אך הוא טעה{{הבהרה}}.
+==מחלוקת לשם שמים==
+פעמים רבות מוצאים אנו מחלוקת בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. לכן, למרות שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם, ומחלוקת כזו היא מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים, כלומר שאין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם ה[[מעשה]], אך הדיעה השניה היא גם חלק מהתורת אמת למרות שלא נפסק כך ההלכה.
+ואכן, [[לעתיד לבוא]], תהיה ההלכה כ[[בית שמאי]], על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=c5e37670-affb-4f00-90a0-b67e1bca7a0a&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A עמ' 13, (168)].}}.
+== מחלוקת במציאות ==
+לא יתכן מחלוקת במציאות, או קרה משהו או לא, או אם יקרה משהו או לא.
+[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מסביר בריבוי שיחות איך שהרבה מחלוקות בגמרא או משנה ועוד, למרות שנראים בהשקפה ראשונה כמחלוקת במציאות, מכיון שאי אפשר להיות כן, מסביר איך אינם חולקים במציאותם של הדברים, כי אם בהגדרה וכיוצא בזה.
-{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=267 אגרת ט]|תוכן=כמה קשה ה[[מחלוקת]], עד אבדון תאכל ממש ברוחניות ובגשמיות}}
+להלן כמה דוגמאות:
-מחלוקת היא אחת הסיבות המעכבות את ה[[גאולה]]. הרבי הבהיר בשיחה מסוימת, כי מכיון שחורבן [[בית המקדש]] נגרם על ידי שנאת חינם, וכאשר בטל הסיבה בטל ממילא המסובב, ולכן מיד כאשר תבטל שנאת החינם והמחלוקת מכלל ישראל יבוא [[משיח]], וכל סיבת עיכובו היא אכן בשביל בעלי המחלוקת המרבים שנאת חינם.
+* מחלוקת במשנה כמה שערים היו ב[[בית המקדש]] - המחלוקת היא איזה שערים יש להם דין של שער (שיהיה חייב במזוזה, שחייב שמירה).
+* מחלוקת במשנה אם [[אליהו הנביא]] בא לטהר ולטמא לרחק ולקרב - המחלוקת היא איזה פעולות מהם היא כלק מפעולתו כהקדמה לביאת המשיח ואזה מהם אליהו הנביא עושה שלא כחלק מתפקיד זו.
+* איזה אחוז מבני ישראל [[יציאת מצרים|יצאו ממצרים]] (כמה מהם האמינו בהגאולה ממצרים), האם זה אחד מחמש מאות, או אחד מחמישים, או אחד מחמישה - הרבי מסביר שאין זה מחלוקת במציאות כי בתחילה אכן היו רק אחד מחמש מאות שהאמינו בבשורת הגאולה של [[משה רבינו]], והם פעלו על יותר יהודים עד שהיו אחד מחמישים, והם פעלו על עוד יהודים עד שהיה אחד מחמידה שהאמינו, ואכן יצאו ממצרים.
+* מענין לענין, זה שהאמורא אמר שהוא ראה את ה[[ציץ]] והיה כצוב "קודש לה'" בשני שורות, לא הכריע את ההלכה, כי יכול להיות שלא ראה את הציץ המקורי, וגם אולי לפעמים היה הציץ בשורה אחת ולפעמים בשני שורות.
-באותה שיחה הוסיף הרבי, כי גם התקוטטות ומחלוקת עם ה[[רשעים]], היא דבר שאינו הגון, מכיון שהמתאבק עם מנוול מתנוול גם כן {{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]].}} כמותו{{הערה|1=הרבי, בשיחה לר' [[צבי כהנא]].}}.
+==בתורת רבותינו נשיאנו==
+{{ערך מורחב|ערך=[[שנאת חינם]]}}
+בספרי רבותינו נאמרו ביטויים חריפים בגנות המחלוקת, אחת היא מהם היא מאמרו של [[אדמו"ר האמצעי]]:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=267 אגרת ט]|תוכן=כמה קשה ה[[מחלוקת]], עד אבדון תאכל ממש ברוחניות ובגשמיות}}
-==דברי הרבי בנושא==
+מחלוקת היא אחת מהסיבות שגרמו את היווצרות ה[[גלות]] ומעכבות את ה[[גאולה]]. בתורת החסידות מוסבר שמכיון שחורבן [[בית המקדש]] נגרם על ידי שנאת חינם, וכאשר בטל הסיבה בטל ממילא המסובב, ולכן מיד כאשר תבטל שנאת החינם והמחלוקת מכלל ישראל יבוא [[משיח]], וכל סיבת עיכובו היא אכן בשביל בעלי המחלוקת המרבים שנאת חינם.
-בט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]]:
-{{ציטוט|תוכן=לצערי הכי גדול, בנוגע לכפר חב"ד אשר השנה נעשה בן עשרים לכח, לא זכיתי להתבשר עד עתה על דבר קירוב הלבבות, או על כל פנים שאין המצב פוחת בזה, כי אם חדשים לבקרים מתקבלות ידיעות שנתוסף פירוד בנוגע לענין פלוני, מתחילה מחלוקת בנוגע לבעי' פלונית, ותיכף ומיד מתחלקים התושבים לשני צדדים או שלשה צדדים ויותר, וכמובן שנמשכים לזה האנשים והנשים גם יחד, ולפעמים גם הבנים והבנות, והתוצאות מובנות. ואם בזמן הרגיל כך, על אחת כמה וכמה בסמיכות לבחירות ממשמשות ובאות.
-.. כיון שבכל ענין אמרו (זח"ב קסא, ב ובכ"מ) חכמינו דמה קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא, כך בר נש עסק באורייתא ומתקן עלמא, כדאי שיקבעו לימוד בכל בתי הכנסיות בכפר חב"ד - ואשר ישתתפו בלימוד זה פשיטא - אלה העומדים בראש הצדדים החלוקים איש על רעהו וגם כל אלה ההולכים בעקבותיהם - לימוד השייך בנידון דידן, ב[[קונטרס החלצו]], אשר בודאי מצוי הוא, כיון שנדפס כאן בהוספת מאמר מו"ח אדמו"ר בזה. ובאם צורך בזה, הרי יוכלו להדפיסו בהקדם (על ידי פוטוסטאַט) מקונטרס שנדפס מאז, ובלבד שיתחילו בהקדם בלימודו, לימוד אליבא דנפשא, לימוד המביא לידי מעשה, אשר יחלצו כל הנ"ל וכל תושבי [[כפר חב"ד]] לנקום נקמת הוי' במדין, וכפירוש רבנו הזקן בזה, ונשיאי חב"ד ממלאי מקומו ועד לנשיא דורנו מו"ח אדמו"ר.|מרכאות=כן}}
+במכתב מט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]] בו הוא כותב שילמדו ב[[קונטרס החלצו]] כדי להוסיף ב[[אחדות]] (ולמנוע [[מחלוקת]] שהייתה אז ב[[כפר חב"ד]])
-==מחלוקת לשם שמים==
-פעמים רבות מוצאים אנו '''מחלוקת''' בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. לכן, למרות שבכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם. מחלוקת זו היא מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים. אין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם המעשה, אך בעולם ה[[מידות]] נשארת עדיין הדיעה. כדוגמא, גם כש[[תפארת]] מכריעה בין [[חסד]] ל[[גבורה]], אין זה אומר שהמידות התבטלו בעצם, אלא שזו היא הכרעה מעשית וזמנית.
+בשיחה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47769 מקור]}} לרב צבי כהנא הוסיף הרבי, כי גם התקוטטות ומחלוקת עם ה[[רשעים]], היא דבר שאינו הגון, מכיון ש'המתאבק עם מנוול מתנוול גם כן כמותו'{{הערה|1= ע"פ [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]].}}.
-ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כ[[בית שמאי]], על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל. {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=c5e37670-affb-4f00-90a0-b67e1bca7a0a&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A עמ' 13, (168)].}}
+==קישורים חיצוניים==
+*הרב יצחק קפלן, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/600ec8d5b0ebb_1611581653.pdf נחלקו עליה אבות העולם]''', מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ"א עמוד 13
+*מנחם ברונפמן, '''במאי קמיפלגי?''' שיחה עומק עם הרב אליעזר ברוד אודות המחלוקת, שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 46
+*מנחם מענדל כהן, '''[https://drive.google.com/file/d/1dB3zQyFmWevJIwRfNAuQkLK-KxYZ7JU9/view מתי, איפה, ומדוע הותרה מחלוקת בישראל?]''', קובץ 'מעין חי' גליון ה' עמוד נא
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מידות ורגשות]]