מתן תורה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{להשלים|כל הערך=כן}}[[קובץ: מעמד הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של מעמד הר סיני]]
+{{להשלים|כל הערך=כן}}[[קובץ:מעמד הר סיני.jpg|ממוזער|איור של מעמד הר סיני]]
 '''מעמד מתן תורה בהר סיני''' הינו מעמד בו התגלה [[אלוקים]] לבני [[עם ישראל]] למרגלות הר סיני ונתן להם את [[עשרת הדברות]].
-המעמד התרחש ב-[[ו' בסיוון]] (ב-[[ז' בסיוון]] לשיטת [[רבי יוסי]]) [[ב'תמ"ח]]{{מקור}}, 50 יום לאחר צאת [[בני ישראל]] מ[[מצרים]]. בראש [[חודש סיון]] הגיעו בני ישראל למרגלות הר סיני, שלושה ימים נחו ישראל מהדרך, ובשלושה ימים הנוספים התקדשו לקראת קבלת ה[[תורה]], שלושה ימים אלו נקראים [[שלושת ימי ההגבלה]]. לציון יום זה חוגגים מידי שנה את [[חג השבועות]].
+המעמד התרחש ב-[[ו' בסיוון]] (ב-[[ז' בסיוון]] לשיטת [[רבי יוסי]]) [[ב'תמ"ח]]{{הערה|בס' סדר עולם רבה השלם עם פי' ימות עולם. (וראה לקו"ש חל"ו ע' 217).}}, 50 יום לאחר צאת [[בני ישראל]] מ[[מצרים]]. בראש [[חודש סיון]] הגיעו בני ישראל למרגלות הר סיני, שלושה ימים נחו ישראל מהדרך, ובשלושה ימים הנוספים התקדשו לקראת קבלת ה[[תורה]], שלושה ימים אלו נקראים [[שלושת ימי ההגבלה]]. לציון יום זה חוגגים מידי שנה את [[חג השבועות]].
 ==הכנה למעמד==
@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 {{להשלים|יעודו של ההר מבריאת העולם וכו'}}
 [[קובץ:הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלע על הר סיני עם תחריטים]]
+במדרש מסופר{{הערה|מדרש תהלים מזמור סה.}} על ריב שפרץ בין ההרים על מי ייתן [[הקב"ה]] את התורה, כאשר כל הר מצדד במעלותיו, לבסוף החליט ה' לתת את התורה דווקא על ההר הנמוך מכולם - [[הר סיני]].
-במדרש מסופר על ריב שפרץ בין ההרים: על מי ייתן [[הקב"ה]] את התורה, כאשר כל הר מצדד במעלותיו, לבסוף החליט ה' לתת את התורה דווקא על ההר הנמוך מכולם - הר סיני.
+הרבי מסביר את ההחלטה: הכוונה של מתן תורה הוא לחבר שני הפכים: שיהיה [[גשמיות]] אך מהגשמיות לעשות רוחניות. הר סיני מסמל את שני ההפכים: מצד אחד הוא הר ומצד שני הוא ההר הנמוך.
-הרבי מסביר את ההחלטה: הכוונה של מתן תורה הוא לחבר שני הפכים: שיהיה [[גשמיות]] אך מהגשמיות לעשות רוחניות.
-הר סיני מסמל את שני ההפכים: מצד אחד הוא הר ומצד שני הוא ההר הנמוך.
 בלימוד התורה צריך לשלב שני הפכים מצד אחד לימוד בדרך התנשאות - לקיים את ציווי ה[[שולחן ערוך]] "אל יבוש מפני המלעיגים" ומצד שני לימוד בדרך ביטול, מכיוון שעל [[גאווה]] נאמר "אין אני [=הקב"ה] והוא יכולים לדור{{הערה|[[מסכת סוטה]] דף ה' עמוד א'}}".
 ====נעשה ונשמע====
 {{ערך מורחב|נעשה ונשמע}}
-כאשר בא [[הקב"ה]] וביקש לתת את התורה לבני-ישראל, הכריזו כל בני-ישראל כאיש אחד "[[נעשה ונשמע]]". אמירה זו שלהם נעשתה מאז סמל ל[[קבלת עול]] ולהתמסרות לרצון ה'.
+כאשר בא [[הקב"ה]] וביקש לתת את התורה לבני-ישראל, הכריזו כל בני-ישראל כאיש אחד "[[נעשה ונשמע]]"{{הערה|שמות כד, ז.}}. אמירה זו שלהם נעשתה מאז סמל ל[[קבלת עול]] ולהתמסרות לרצון ה'.
-[[הרבי]] מסביר כי אמירה זו וקבלת העול הייתה כהכנה ותנאי לקבלת התורה, אף שאמירת ה"נשמע" לכאורה גורעת מה[[קבלת עול]], אך שלימות העבודה בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] הוא, שבנוסף לעניין של "נעשה" (קבלת עול), יבין האדם וירגיש ב[[שכל]]ו ו[[מדות]]יו הטוב והיוקר וההכרח של התורה ומצוות (נשמע).
+[[הרבי]] מסביר{{הערה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&hilite=4f900e77-8bc0-4cbe-84a3-3520edcd19be&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90&pgnum=230 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח ח"ג].}} כי אמירה זו וקבלת העול הייתה כהכנה ותנאי לקבלת התורה, אף שאמירת ה"נשמע" לכאורה גורעת מה[[קבלת עול]], אך שלימות העבודה בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] הוא, שבנוסף לעניין של "נעשה" (קבלת עול), יבין האדם וירגיש ב[[שכל]]ו ו[[מדות]]יו הטוב והיוקר וההכרח של התורה ומצוות (נשמע).
 ====הערבים====
-ה[[מדרש]] מספר, כי כשרצה ה' לתת לעם-ישראל את התורה, ביקש ערבים לכך שהיהודים ישמרו את התורה, אמרו היהודים: "אבותינו הקדושים - הם יהיו ערבים בעדנו, אך ה' לא קיבל תשובה זו, אמרו עוד היהודים: "נביאינו יהיו ערבים בעדנו". אך גם תשובה זו לא הסכים [[הקדוש ברוך הוא]] לקבל. ואז אמרו היהודים: "בנינו ערבים בעדנו", כששמע ה' תשובה זו, מצאה חן בעיניו ונתן ליהודים את התורה.
+ה[[מדרש]] מספר{{הערה|שיר השירים רבה א, ד.}}, כי כשרצה ה' לתת לעם-ישראל את התורה, ביקש ערבים לכך שהיהודים ישמרו את התורה, אמרו היהודים: "אבותינו הקדושים - הם יהיו ערבים בעדנו", אך ה' לא קיבל תשובה זו, אמרו עוד היהודים: "נביאינו יהיו ערבים בעדנו". אך גם תשובה זו לא הסכים ה' לקבל. ואז אמרו היהודים: "בנינו ערבים בעדנו", כששמע ה' תשובה זו, מצאה חן בעיניו ונתן ליהודים את התורה.
-==נתינת תורה==
+==נתינת התורה==
 {{להשלים|1.תיאור המעמד על פי פסוקי התורה פרשנות חז"ל ופרשי המקרא, 2.פעולת הגילוי בעולם (גילוי אלוקי), בנשמות ישראל (פרחה נשמתם) 3. דרגת הגילוי האלוקי באותו הזמן.}}
 [[חז"ל]] מלמדים שכל ה[[תורה]] כולה, גם ה[[תורה שבעל פה]] ואפילו "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש", וכל דברי "ה[[נביאים]] וה[[חכמים]] העומדים בכל דור ודור" - כולם ניתנו ל[[משה]] במתן-תורה ב[[הר סיני]].
 גם [[פנימיות התורה]], [[תורת הקבלה]] וה[[חסידות]], ניתנו ב[[הר סיני]], ואדרבה, הם התגלו וניתנו בגלוי לעין-כל יותר מ[[תורת הנגלה|התורה הנגלית]] באותו המעמד.
 ====עשרת הדברות====
-במרכז המעמד אמר ה' את "[[עשרת הדברות]]" חלקם נאמרו ישירות לעם, ולאחר שהעם התעלף, אמר זאת ה' דרך [[משה]].
+{{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הדברות]]}}
-ב[[חסידות]] מוסבר הסיבה לכך שפרחו נשמות ישראל: בשל הרצון להתחבר בבורא, הם כאילו "שכחו" את גופם ועניניהם הגשמיים והם עלו מעלה להתחבר לקדושה האלוקית.
+במרכז המעמד אמר [[ה']] את "[[עשרת הדברות]]" חלקם נאמרו ישירות לעם, ולאחר שהעם התעלף, אמר זאת ה' דרך [[משה]].
+ב[[חסידות]] מוסבר הסיבה לכך שפרחו נשמות ישראל: בשל הרצון להתחבר בבורא, הם כאילו "שכחו" את גופם ועניניהם ה[[גשמי]]ים והם עלו מעלה להתחבר ל[[קדושה]] ה[[אלוקות|אלוקית]].
 עשרת הדיברות נחקקו על [[לוחות הברית]].
@@ שורה 55: / שורה 56: @@
 הבחירה בבני ישראל התחדשה במתן תורה דווקא לפי שעניין הבחירה שייך לנתינת התורה דווקא היות והתורה העניינים שמחייבת והעניינים ששוללת אינם מצד תכונות הדברים אלא מצד הבחירה שבהם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1341 הערה 15 לקוטי שיחות חלק ה ע' 66 הערה 70, 74 לקוטי שיחות חלק ז ע' 23 סעיף ה.}} ולכן בעת נתינתה התגלה גם מעלה זו בישראל שגם מעלתם אינה מצד התכונות הפרטיות שלהם אלא מצד הבחירה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א הערה 49.}}
-זו אחד הטעמים ש[[חג השבועות]] הוא יום אחד וכן אין בו מצוות מיוחדות לפי שהקשר התבטא ביום זה הוא הקשר העצמי שבין ישראל לקב"ה ולא הקשר ה"פרטי" של המעלות הפרטיות שקיימים בבני שיראל. ולכן החג הוא יום אחד ואין בו מצוות פרטיות אלא רק אסור במלאכה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כח עמוד 80 ואילך.}}
+זו אחד הטעמים ש[[חג השבועות]] הוא יום אחד וכן אין בו מצוות מיוחדות לפי שהקשר התבטא ביום זה הוא הקשר העצמי שבין ישראל לקב"ה ולא הקשר ה"פרטי" של המעלות הפרטיות שקיימים בבני ישראל. ולכן החג הוא יום אחד ואין בו מצוות פרטיות אלא רק אסור במלאכה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כח עמוד 80 ואילך.}}
 ====בתורה ומצוות====
 קיימו [[האבות]] את התורה עד שלא ניתנה אמנם מ"ת חידשה עניינים שלא היו אצל האבות ובזה ריבוי פרטים כדלהלן:
 :'''בהמשכה שעל ידי המצוות'''
-{{להשלים|המשכת העצמות ( - לקו"ת וידבר אלוקים, מאמר כי ישאלך ל"ח, ועוד ועוד}}
+לפני מתן תורה המשכת הקדושה היתה רק ברוחניות, ולא בדבר הגשמי שבו קיימו המצוה, אפילו בהמצוות שהאבות קיימו בגשמיות. כי קודם מתן תורה היתה הגזירה דעליונים לא ירדו למטה ותחתונים לא יעלו למעלה, ולכן לא היה החיבור של קדושת המצוה (עליונים) עם הדבר הגשמי שבו נעשית המצוה (תחתונים).
+ובנוסף לזה, כמה וכמה מצוות קיימו האבות רק ברוחניות (כמו תפילין שנזכר בהם יציאת מצרים ואז עדיין לא היה גלות מצרים).
+אבל אחרי מתן תורה בטלה הגזירה והמחיצה שבין עליונים לתחתונים, ולכן ההמשכה בקיום המצוות היא בהדבר הגשמי שבו מקיימים את המצוה, ונעשה חיבור של הדבר הגשמי (שבו מקיימים המצוה) עם קדושת המצוה, ועד שבכמה מצוות, נעשה הדבר הגשמי חפצא של מצוה.
+וגם ההמשכה היא נעלית ביותר - המשכת אוא"ס שלמעלה מהגדר דמעלה ומטה (עליונים ותחתונים), וזה נותן את הכח להחיבור של עליונים ותחתונים שנעשה במתן תורה, וכמו כן בקיום המצוות שלאחרי מתן תורה{{הערה|ד"ה וקבל תשי"א סה"מ מלוקט ו. '''וש"נ'''.}}. {{להשלים|המשכת העצמות ( - לקו"ת וידבר אלוקים, מאמר כי ישאלך ל"ח, ועוד ועוד}}
 :'''בפעולתם בעולם'''
 {{להשלים|}}
@@ שורה 82: / שורה 89: @@
 ==קישורים חיצוניים==
-====פעולת מתן תורה על קיום התורה והמצוות====
 *הרב יואל כהן '''[https://www.toratchabad.com/החידוש-המהפכני-שנתחולל-במתן-התורה החידוש המהפכני שנתחולל במתן-התורה]''' באתר מעיינותיך
+{{שבועות}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מתן תורה]]
 [[קטגוריה:חומש שמות]]
 [[קטגוריה:שבועות]]
+[[en:Matan Torah]]