לדלג לתוכן

שלום יהודה לייב גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
הוספתי תוכן
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:האחים היישקע, לייבל ואיצ'קע.jpg|ממוזער|הרב שלום יהודה לייב גינזבורג (במרכז התמונה), עם אחיו [[יצחק גנזבורג|איצ'קע]] ו[[צבי הירש גנזבורג|היישקע]]]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=בעל שמועה חסידי, בוגר ישיבות תומכי תמימים, וממפיצי תורת החסידות בבני ברק|אחר=שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בשכונת כרמל צרפתי בחיפה, מנהל הפעילות בבית חב"ד המרכזי בעיר ומייסד בית הספר "שלהבות חב"ד" בעיר|ראו=שלום יהודה לייב גינזבורג (חיפה)}}
[[קובץ:האחים היישקע, לייבל ואיצ'קע.jpg|ממוזער|250px|הרב שלום יהודה לייב גינזבורג (במרכז התמונה), עם אחיו [[יצחק גנזבורג|איצ'קע]] ו[[צבי הירש גנזבורג|היישקע]]]]
הרב '''שלום יהודה לייב גינזבורג''' ([[ג' חשון]] [[תרפ"ה]] - [[ז' תמוז]] [[תשמ"ה]]) היה [[בעל שמועה]] חסידי, בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]], וממפיצי [[תורת החסידות]] ב[[בני ברק]].
הרב '''שלום יהודה לייב גינזבורג''' ([[ג' חשון]] [[תרפ"ה]] - [[ז' תמוז]] [[תשמ"ה]]) היה [[בעל שמועה]] חסידי, בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]], וממפיצי [[תורת החסידות]] ב[[בני ברק]].


שורה 9: שורה 10:
ב[[כ' כסלו]] [[תרצ"ח]], עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], שם למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]], בישיבה היה תלמידו המובהק של הרב [[חיים שאול ברוק]], ובפטירתו קרע עליו קריעה כמנהג אבלים.
ב[[כ' כסלו]] [[תרצ"ח]], עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], שם למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]], בישיבה היה תלמידו המובהק של הרב [[חיים שאול ברוק]], ובפטירתו קרע עליו קריעה כמנהג אבלים.


בשנת [[תש"ח]] [[נישואין|התחתן]] עם זהבה בת הרב מנחם זאב בוטשאן-חסידה{{הערה|חסידה הינו התרגום של תיבת 'בוטשאן' בשפה הפולנית. היה חסיד אלכסנדר, וקשור גם ל[[חסידות גור]].}}. אחרי החתונה התיישב ב[[תל אביב]] ומאוחר יותר עבר לגור בעיר [[בני ברק]].
בשנת [[תש"ח]] [[נישואין|התחתן]] עם זהבה{{הערה|נפטרה ב[[ח' בתמוז]] [[תשע"ח]].}} בת הרב מנחם זאב בוטשאן-חסידה{{הערה|חסידה הינו התרגום של תיבת 'בוטשאן' בשפה הפולנית. היה חסיד אלכסנדר, וקשור גם ל[[חסידות גור]].}}. אחרי החתונה התיישב ב[[תל אביב]] ומאוחר יותר עבר לגור בעיר [[בני ברק]].


למד [[סמיכה לרבנות]], והוסמך על ידי הרב הראשי [[יצחק אייזיק הרצוג]] והרב צבי פסח פרנק.
למד [[סמיכה לרבנות]], והוסמך על ידי הרב הראשי [[יצחק אייזיק הרצוג]] והרב צבי פסח פרנק.
שורה 24: שורה 25:


== משפחתו ==
== משפחתו ==
;ילדיו
*בנו, הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורב היישוב עומר.
;רעייתו, מרת זהבה ( גולדה מלכה) גינזבורג - קליבנסקי - נפטרה ח' תמוז תשע"ח - צפת.
*בנו, הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] וכותב טור שבועי ב[[שבועון בית משיח]].
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורב היישוב עומר.
*בתו, מרת רות הנדלס, חיפה.
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] וכותב טור שבועי ב[[שבועון בית משיח]].
*בנו, הרב [[משה דוב גינזבורג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר [[חיפה]].
*מרת רות הנדלס, חיפה.
*הרב [[משה דוב גינזבורג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר [[חיפה]].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־14:57, 14 ביולי 2025

הרב שלום יהודה לייב גינזבורג (במרכז התמונה), עם אחיו איצ'קע והיישקע

הרב שלום יהודה לייב גינזבורג (ג' חשון תרפ"ה - ז' תמוז תשמ"ה) היה בעל שמועה חסידי, בוגר ישיבות תומכי תמימים, וממפיצי תורת החסידות בבני ברק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בג' חשון תרפ"ה כבן בכור לאביו הרב משה דובער ולאמו מרת דאבא במוסקבה.

הוריו רצו לקרוא לו על שם אדמו"ר הרש"ב - שלום בער, אך שמו של אביו היה דובער, לכן קרוא לו את השם "שלום", כשלזה הוסיפו "יהודה לייב", על שם סבו מצד אמו, ר' יהודה לייב דוטליבוב.

בכ' כסלו תרצ"ח, עלה עם משפחתו לארץ הקודש, שם למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב, בישיבה היה תלמידו המובהק של הרב חיים שאול ברוק, ובפטירתו קרע עליו קריעה כמנהג אבלים.

בשנת תש"ח התחתן עם זהבה[1] בת הרב מנחם זאב בוטשאן-חסידה[2]. אחרי החתונה התיישב בתל אביב ומאוחר יותר עבר לגור בעיר בני ברק.

למד סמיכה לרבנות, והוסמך על ידי הרב הראשי יצחק אייזיק הרצוג והרב צבי פסח פרנק.

אחרי מלחמת תש"ח שירת בצה"ל בתפקיד שוחט ובודק עד לשנת תשי"ב, וכשסיים את השירות עבד בהנהלת חשבונות.

לקראת שנת תשל"ז נסע עם זוגתו ושניים מילדיו, הרב משה דוב ובתו רות, לסידני לעבודה בשחיטה שם שהה מספר שנים אז חזר לארץ. שני בניו האחרים, הרב יוסף שמחה והרב חיים לוי יצחק נותרו בארץ, הראשון כשליח והשני כתלמיד בתומכי תמימים.

היה ידוע כאומן במסירת סיפורים, ועסק הרבה בלימוד בכלל ובחסידות בפרט, בתפילה באריכות ובהתוועדויות בין אנ"ש.

במשך שנים רבות (בפרט בצעירותו) אירגן והנחה פעילות רבה של צא"ח בין בני תורה, ובפרט בישיבות תיכוניות, התוועדויות (במיוחד בי"ב תמוז וי"ט כסלו) ושיעורי תניא וחסידות.

מידי שבת היה מסתובב בין בתי הכנסת בשכונות החדשות בבני ברק, לחזור דברי חסידות בפני הקהל. בתחילת שנות המ"מים חלה, ובז' בתמוז תשמ"ה נפטר והוא בן שישים. ונטמן בבית העלמין בצפת.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. נפטרה בח' בתמוז תשע"ח.
  2. חסידה הינו התרגום של תיבת 'בוטשאן' בשפה הפולנית. היה חסיד אלכסנדר, וקשור גם לחסידות גור.