פינות צבאיו – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "הביטוי '''"פנות צבאיו''' קדושים" מופיע בברכת יוצר אור של שחרית שבת (לאחר הפיוט "אל אדון"). הביטוי הוא חלק מתיאור מלאכי מעלה המהללים את הבורא, ופירושו גדולי שרי צבא הקב"ה. ==מקור הביטוי== מקור הביטוי במקרא, שמשתמש לעיתים במילה "פינות" במשמעות של "קצוות" (במובן המטא..." |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) מ שלום עליכם העביר את הדף פנות צבאיו לשם פינות צבאיו תוך דריסת הפניה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הביטוי '''"פנות צבאיו''' קדושים" מופיע | הביטוי '''"פנות צבאיו''' קדושים" מופיע בברכה הראשונה של קריאת שמע בשחרית חול (בפסקה "המאיר לארץ"). הביטוי מתאר את מלאכי מעלה המהללים את הבורא, ופירושו גדולי שרי צבא הקב"ה. | ||
==מקור הביטוי== | ==מקור הביטוי== | ||
מקור הביטוי במקרא, שמשתמש לעיתים במילה "פינות" במשמעות של "קצוות" (במובן המטאפורי של המילה), היינו, ראשי וגדולי העם. וכמו שמפרש רש"י את הפסוק "גשו הלום כל פנות העם"{{הערה|שמואל א יד לח.}} - "שרי העם, אבן הפנה היא החשובה", ואת "ויתייצבו פינות כל העם"{{הערה|שופטים כ, ב.}} - "רישי כל עמא" (וברד"ק שם: "פינות – חשובי העם, שהם כמו פינות ויסודות"). | מקור הביטוי במקרא, שמשתמש לעיתים במילה "פינות" במשמעות של "קצוות" (במובן המטאפורי של המילה), היינו, ראשי וגדולי העם. וכמו שמפרש רש"י את הפסוק "גשו הלום כל פנות העם"{{הערה|שמואל א יד לח.}} - "שרי העם, אבן הפנה היא החשובה", ואת "ויתייצבו פינות כל העם"{{הערה|שופטים כ, ב.}} - "רישי כל עמא" (וברד"ק שם: "פינות – חשובי העם, שהם כמו פינות ויסודות"). | ||
ובהתאם לזה פירש האבודרהם בסידור ( | ובהתאם לזה פירש האבודרהם בסידור (במקומו) ש"פנות צבאיו" הם שרי צבא מעלה, המלאכים הראשיים והגדולים ביותר במחנה המלאכים. | ||
== | ==רוממי שדי== | ||
בכמה מקומות בחסידות מוסבר שהמשך המילים בברכה זו (פנות צבאיו קדושים) '''רוממי שדי''', הוא תיאור פעולתם של המלאכים הקדושים הנקראים "פנות צבאיו". ומתוך ביאורים אלו מובנת גם דרגתם. | |||
מלאכים אלו (פנות צבאיו, המרוממים את שם שדי) הם המלאכים דבריאה עליהם נאמר "ארוממך אלקי המלך"{{הערה|תהלים קמ"ה א.}}, והם הנקראים "חיות המרכבה" הנושאים את בחינת ה"[[אדם (אצילות)|אדם]]" שעל הכסא{{הערה|מאמרים תרמ"א עמ' שסא.}}. דלמרות שהם [[נברא|נבראים]] בעלי גבול הנה שורשם ב[[עולם התוהו]] (שלמעלה מ[[עולם התיקון]]{{הערה|וכמו שכתוב "ואלה המלכים אשר מלכו כו' לפני מלולך מלך כו', וכל "מלוכה הוא בבחינת [[שם ב"ן]] (בגימטריה "[[בהמה]]", וכמו שכתוב ב[[עץ חיים]] דבחינת הכלים דתוהו נפלו ב[[עולם הבריאה]] ומשם נמשך שרש [[מלאך#חיות הקודש|החיות שבמרכבה]].}}), ובכח זה הם מעלים את בחינת ה"אדם" שעל הכסא לבחינת "לא אדם" (למעלה מבחינת אדם){{הערה|מאמרים תקסט עמ' קע' ואילך (בהוצאה הישנה קנב ואילך). וראה עוד פרטים ומשלים בזה במאמרי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] שמות א' עמ' קכג.}}. והוא על דרך שהעלו הפרות את [[ארון הברית]] ל[[ירושלים]]{{הערה|כמסופר בשמואל א' ו'.}}: דמכיון שנשאו הפרות את הארון שהאירה בו בחינת [[קודש הקודשים]] דבריאה, האיר בהן בגלוי שורשן שבמרכבה העליונה, ולכן העלו אותו לירושלים – שהיא בחינת אדם העליון דאצילות){{הערה|פירוש המילות לאדמו"ר האמצעי, מהדורא בתרא עמ' 80.}}. | |||
==טעם שנקראו "צבאיו"== | ==טעם שנקראו "צבאיו"== | ||
המלאכים (בהיותם נבראים) מקומם אינו באצילות אלא בעולמות (בריאה, יצירה ועשיה). גדרם של העולמות הינו חילוק וריבוי{{הערה|היינו, מלבד עיקר גדרם שהוא הגבלה של זמן ומקום.}} ועל שם זה נקראים גדודי המלאכים שבהם [[צבאו"ת (שם)|"צבא'"]], כי ריבוי גדודים הינו צבא. | [[מלאך|המלאכים]] (בהיותם נבראים) מקומם אינו [[עולם האצילות|באצילות]] אלא בעולמות (בריאה, יצירה ועשיה). גדרם של העולמות הינו חילוק וריבוי{{הערה|היינו, מלבד עיקר גדרם שהוא הגבלה של זמן ומקום.}} ועל שם זה נקראים גדודי המלאכים שבהם [[צבאו"ת (שם)|"צבא'"]], כי ריבוי גדודים הינו צבא. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:ביאורים בנגלה]] | ||