פנות צבאיו

הביטוי "פנות צבאיו קדושים" מופיע בברכה הראשונה של קריאת שמע בשחרית חול (בפסקה "המאיר לארץ"). הביטוי מתאר את מלאכי מעלה המהללים את הבורא, ופירושו גדולי שרי צבא הקב"ה.

מקור הביטוי

מקור הביטוי במקרא, שמשתמש לעיתים במילה "פינות" במשמעות של "קצוות" (במובן המטאפורי של המילה), היינו, ראשי וגדולי העם. וכמו שמפרש רש"י את הפסוק "גשו הלום כל פנות העם" - "שרי העם, אבן הפנה היא החשובה", ואת "ויתייצבו פינות כל העם" - "רישי כל עמא" (וברד"ק שם: "פינות – חשובי העם, שהם כמו פינות ויסודות").

ובהתאם לזה פירש האבודרהם בסידור (במקומו) ש"פנות צבאיו" הם שרי צבא מעלה, המלאכים הראשיים והגדולים ביותר במחנה המלאכים.

רוממי שדי

בכמה מקומות בחסידות מוסבר שהמשך המילים בברכה זו (פנות צבאיו קדושים) רוממי שדי, הוא תיאור פעולתם של המלאכים הקדושים הנקראים "פנות צבאיו". ומתוך ביאורים אלו מובנת גם דרגתם.

מלאכים אלו (פנות צבאיו, המרוממים את שם שדי) הם המלאכים דבריאה עליהם נאמר "ארוממך אלקי המלך", והם הנקראים "חיות המרכבה" הנושאים את בחינת ה"אדם" שעל הכסא. דלמרות שהם נבראים בעלי גבול הנה שורשם בעולם התוהו (שלמעלה מעולם התיקון), ובכח זה הם מעלים את בחינת ה"אדם" שעל הכסא לבחינת "לא אדם" (למעלה מבחינת אדם). והוא על דרך שהעלו הפרות את ארון הברית לירושלים: דמכיון שנשאו הפרות את הארון שהאירה בו בחינת קודש הקודשים דבריאה, האיר בהן בגלוי שורשן שבמרכבה העליונה, ולכן העלו אותו לירושלים – שהיא בחינת אדם העליון דאצילות).

טעם שנקראו "צבאיו"

המלאכים (בהיותם נבראים) מקומם אינו באצילות אלא בעולמות (בריאה, יצירה ועשיה). גדרם של העולמות הינו חילוק וריבוי ועל שם זה נקראים גדודי המלאכים שבהם "צבא'", כי ריבוי גדודים הינו צבא.