משקיף (שיחה | תרומות)
לפי כללי העברית לא עושים רווח בין האות למקף המחבר, שהרי זה היפך כל עניינו שהוא לחבר ולא להפריד
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 30: שורה 30:


הרבי אמר, כי [[אדמו"ר הריי"צ]] לא הקפיד לומר "השל"ה הקדוש",{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4580&hilite=2dc7f4a6-959b-4a10-bd9f-c21da9b8d2c1&st=%D7%94%D7%90%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F שיחות קודש [[תש"י]] עמ' ו'. נדפס גם ב"[[תורת מנחם]]" חלק א'.]}}
הרבי אמר, כי [[אדמו"ר הריי"צ]] לא הקפיד לומר "השל"ה הקדוש",{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4580&hilite=2dc7f4a6-959b-4a10-bd9f-c21da9b8d2c1&st=%D7%94%D7%90%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F שיחות קודש [[תש"י]] עמ' ו'. נדפס גם ב"[[תורת מנחם]]" חלק א'.]}}
אולם הרבי עצמו אכן השתמש בביטוי 'השל"ה הקדוש'.{{הערה|1=ראה לדוגמה תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ב' עמ' 942.}}
אולם הרבי עצמו אכן השתמש בביטוי 'השל"ה הקדוש'.{{הערה|1=ראו לדוגמה תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק ב' עמ' 942.}}


באחת ההזדמנויות התייחס הרבי למה שמובא בספרי פולין<ref>ראה [[רמ"ח אותיות]] אות קמח. [[למען ידעו בנים יולדו]] אות כח. [[לקוטי סיפורים]] ענינים שונים אות מה. קובץ מוריה גליון רמט עמ' קג.</ref> שהשל"ה הוא אחד משלושה מגדולי ישראל שקראו את שמותיהם בשמות נעלים ([[הרמב"ם]] שקרא לספרו בשם בו נקרא ספר דברים - 'משנה תורה', רבי [[משה אלשיך]] שקרא לספרו 'תורת משה', והשל"ה שקרא לספרו 'שני לוחות הברית') והשמות לא התקבלו בתפוצות ישראל בתור 'עונש' על שנטלו לעצמם עטרה שאינה ראויה להם, אך הרבי שלל דברים אלו ואמר שאינם מתקבלים על הדעת{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&st=&pgnum=252 אג"ק ח"ז עמ' רכז. המלך במסיבו ח"א עמ' קסה. התוועדויות תשמ"ג שם. תשמ"ה ח"ב עמ' 783. תשמ"ח ח"ב עמוד 255].}}.
באחת ההזדמנויות התייחס הרבי למה שמובא בספרי פולין{{הערה|ראה [[רמ"ח אותיות]] אות קמח. [[למען ידעו בנים יולדו]] אות כח. [[לקוטי סיפורים]] ענינים שונים אות מה. קובץ מוריה גליון רמט עמ' קג.}} שהשל"ה הוא אחד משלושה מגדולי ישראל שקראו את שמותיהם בשמות נעלים ([[הרמב"ם]] שקרא לספרו בשם בו נקרא ספר דברים - 'משנה תורה', רבי [[משה אלשיך]] שקרא לספרו 'תורת משה', והשל"ה שקרא לספרו 'שני לוחות הברית') והשמות לא התקבלו בתפוצות ישראל בתור 'עונש' על שנטלו לעצמם עטרה שאינה ראויה להם, אך הרבי שלל דברים אלו ואמר שאינם מתקבלים על הדעת{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15970&st=&pgnum=252 אג"ק ח"ז עמ' רכז. המלך במסיבו ח"א עמ' קסה. התוועדויות תשמ"ג שם. תשמ"ה ח"ב עמ' 783. תשמ"ח ח"ב עמוד 255].}}.


===ציטוטים===
===ציטוטים===
שורה 40: שורה 40:


מאז החל הרבי את דרכו ושיטתו הייחודית בפירוש [[רש"י]] (בתשכ"ה), ביסס זאת על דברי השל"ה - שבפירוש [[רש"י]] לתורה יש "עניינים מופלאים". עניין זה שב ונזכר בשיחות פעמים רבות.
מאז החל הרבי את דרכו ושיטתו הייחודית בפירוש [[רש"י]] (בתשכ"ה), ביסס זאת על דברי השל"ה - שבפירוש [[רש"י]] לתורה יש "עניינים מופלאים". עניין זה שב ונזכר בשיחות פעמים רבות.
===תפילתו===
הוא תיקן תפילה להצלחת הילדים ולמציאת זיווגם לאומרה בערב ראש חודש סיון וכל בית ישראל נהגו לאומרה{{הערה|מסכת תמיד, פרק נר מצווה, ענייני תפילה.}}.
=== גדולי ישראל על השל"ה הקדוש ===
=== גדולי ישראל על השל"ה הקדוש ===


שורה 59: שורה 56:
==ספריו==
==ספריו==
*'''סידור שער השמיים'''
*'''סידור שער השמיים'''
*'''שני לוחות הברית''' (יצא-לאור במהדורות רבות, ציוני אדמו"ר שליט"א בספריו לשל"ה הם על - פי מהדורת תנ"ח)
*'''שני לוחות הברית''' (יצא-לאור במהדורות רבות, ציוני אדמו"ר שליט"א בספריו לשל"ה הם על־פי מהדורת תנ"ח)


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 67: שורה 64:


{{הערות שוליים}}  
{{הערות שוליים}}  
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:משפחת הורביץ (1)]]