לדלג לתוכן

פלא – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(23 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות}} {{לפשט}}"'''פלא'''" - מלשון הפלאה והבדלה, שמובדל ומופרד לגמרי מכל שייכות ל[[עולם]].{{הערה| מובא במקומות רבים בחסידות א' מהם: דבר מלכות אחרון של פסח תשנ"א}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
"'''פלא'''" היא הנהגה שחורגת מדרך הטבע, בדומה ל[[נס]] ו[[מופת]]. הדגש בלשון 'פלא' הוא מלשון הפלאה והבדלה, שמובדל ומופרד לגמרי מכל שייכות ל[[עולם]]{{הערה| מובא במקומות רבים בחסידות א' מהם:קונטרס אחש"פ תש"נ- דבר מלכות אחרון של פסח התנש.}}.


והוא בחינת עצם ה[[מוחין]] - [[פנימיות החכמה]] כמו שהיא לעצמה ללא שייכות ל[[מידות]], ועוד יותר - כפי שקשורה ל[[פנימיות הכתר]] שלמעלה מ[[עולם האצילות]], דרגת האלקות בבחינת [[אור אין סוף]], שמופלא ונבדל לגמרי מהנבראים ולמעלה מהם לאין קץ, והוא בתכלית ה[[העלם]].
== בגאולה==
אחד מיעודי הגאולה הוא: כימי צאתך מארץ מצריים הראנו נפלאות. מוסבר בחסידות{{הערה| מאמר ד"ה [[כימי צאתך מארץ מצריים]] מלוקט ה'}} שניסי מצריים היו '''פלאות''' נסים ששברו את גדר העולם שבנס זה ישנו חיסרון ששובר את הטבע ולא משנה אותו
(אך הוא ביטול גמור בשונה מנס המלובש בטבע (הנעלה יותר בשורשו{{הערה| עיין ערך [[אתערותא דלתתא]] וכן[[אתערותא דלעילא]]}}  שאינו ביטול גמור שעולם כמנהגו נוהג אך לא מבטל את העולם אלא בא מצידו)
ובגאולה יהיו פלאות שהם ביטול גמור-שינוי מנהגו של העולם ולמרות זאת מלובשים בטבע
(המעלה של שני סוגי הנסים) זאת ע"י עבודתנו בגלות כמה ביטלנו את רצון הנה"ב והעולם!
=== ערכים לעיון:===
#[[נס]]
#[[מין נוקבין]]
#[[מין דכורין|מין דיכרין]]


הפלא הרמוז באות [[אל"ף]] - מורה על [[עצמותו]] יתברך, וזה מתאים גם עם זה שאל"ף [[אותיות]] "אפל" בחינת חושך (ישת חשך סתרו), שהוא בחינת [[עצמותו]] יתברך הנעלם, שלמעלה מאור וגילוי.
==בספירות האלוקיות==
== ג' פירושי הזוהר על פלא:==
בספירות האלוקיות, ה'פלא' מורה על בחינת עצם ה[[מוחין]] - [[פנימיות החכמה]] כמו שהיא לעצמה ללא שייכות ל[[מידות]], ועוד יותר - כפי שקשורה ל[[פנימיות הכתר]] שלמעלה מ[[עולם האצילות]], דרגת האלקות בבחינת [[אור אין סוף]], שמופלא ונבדל לגמרי מהנבראים ולמעלה מהם לאין קץ, והוא בתכלית ה[[העלם]].
# עושה פלא המשכה מבחי' כתר {{הערה| ספר הליקוטים ערך נפלאות}}
 
הפלא הרמוז באות [[אל"ף]] (האות אל"ף כפי שמבטאים אותה במלואה, 'אלף' הוא בסיכול אותיות = פלא), שמורה על [[עצמותו]] יתברך{{הערה|האות הראשונה שמורה על הקב"ה שהוא קדמונו של עולם, וכן בכך שהיא רומזת ל'אלופו של עולם'.}}, והדבר מתאים גם עם כך שאל"ף [[אותיות]] "אפל" בחינת חושך (ישת חשך סתרו), שהוא בחינת [[עצמותו]] יתברך הנעלם, שלמעלה מאור וגילוי.
 
מדובר בדרגות גבוהות שגילוים יכול להראות כצמצום או כהעלם גילוי בחינת פלא - על ידי צמצום{{הערה|1=בדומה לנס שנעשה לאדםף אבל לאדם זה נראה דבר לא טוב ועיין ערך [[עלמא דאתכסיא|עלמא דאיתכסיא]]. ראו ספר הליקוטים ערך[[נפלאות]]  [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&pgnum=27 עמוד יט].}}.
 
== פירושים על פלא:==
# עושה פלא המשכה מבחינת כתר {{הערה| ספר הליקוטים ערך נפלאות}}
# פנימיות אבא- פנימיות עתיק{{הערה|ז"ג א' עמ' מ"ו (ספר הליקוטים ערך נפלאות)}}
# פנימיות אבא- פנימיות עתיק{{הערה|ז"ג א' עמ' מ"ו (ספר הליקוטים ערך נפלאות)}}
# שער החמישים - ונרמז נ' פלאות {{ המגיה -ספר הליקוטים}}
# שער החמישים - ונרמז נ' פלאות {{ הערה|המגיה -ספר הליקוטים}}
# פנימיות העניין - נלמד מהפסוק גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך - אראה לי פנימיות התורה.
# פנימיות עניין - נלמד מהפסוק גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך -שדוד מבקש מה' אראה לי פנימיות התורה.{{הערה|זהר חלק א' פרשת חיי שרה דף קל"א: - ספר הליקוטים ערך פלאות}}
# תשובה עילאה-ששורשה מהמקיף הרחוק-המשכת אור ללא שיכות לעולמות-אור '''נפלא'''


==הערות==
==הסברם ע"פ חסידות:==
===פנימיות עתיק:===             
מובא במאמר ו[[אשה אחת]] {{הערה|מלוקט ד' עמוד מ"ו}} שהלשון נפלאת בפסוק {{הערה| "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא" (ניצבים ל.יא.)}} מורה על כך ש"פלא" הוא בעתיק שגם פלא וגם עתיק ענינם אחד הוא: עתיק- (אור ה) נעתק ונבדל מהעולם. פלא- הפרשה והבדלה לגמרי.(בשונה מאריך השייך לעולמות-שנוצר להאיר להם) [רק במאמר מסביר שלכול אומות העולם עתיק הוא נפלא אבל ליהודי כי '''לא''' נפלא הוא ממך!]


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

גרסה אחרונה מ־22:34, 11 ביוני 2025

"פלא" היא הנהגה שחורגת מדרך הטבע, בדומה לנס ומופת. הדגש בלשון 'פלא' הוא מלשון הפלאה והבדלה, שמובדל ומופרד לגמרי מכל שייכות לעולם[1].

בגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד מיעודי הגאולה הוא: כימי צאתך מארץ מצריים הראנו נפלאות. מוסבר בחסידות[2] שניסי מצריים היו פלאות נסים ששברו את גדר העולם שבנס זה ישנו חיסרון ששובר את הטבע ולא משנה אותו (אך הוא ביטול גמור בשונה מנס המלובש בטבע (הנעלה יותר בשורשו[3] שאינו ביטול גמור שעולם כמנהגו נוהג אך לא מבטל את העולם אלא בא מצידו) ובגאולה יהיו פלאות שהם ביטול גמור-שינוי מנהגו של העולם ולמרות זאת מלובשים בטבע (המעלה של שני סוגי הנסים) זאת ע"י עבודתנו בגלות כמה ביטלנו את רצון הנה"ב והעולם!

ערכים לעיון:[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. נס
  2. מין נוקבין
  3. מין דיכרין

בספירות האלוקיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספירות האלוקיות, ה'פלא' מורה על בחינת עצם המוחין - פנימיות החכמה כמו שהיא לעצמה ללא שייכות למידות, ועוד יותר - כפי שקשורה לפנימיות הכתר שלמעלה מעולם האצילות, דרגת האלקות בבחינת אור אין סוף, שמופלא ונבדל לגמרי מהנבראים ולמעלה מהם לאין קץ, והוא בתכלית ההעלם.

הפלא הרמוז באות אל"ף (האות אל"ף כפי שמבטאים אותה במלואה, 'אלף' הוא בסיכול אותיות = פלא), שמורה על עצמותו יתברך[4], והדבר מתאים גם עם כך שאל"ף אותיות "אפל" בחינת חושך (ישת חשך סתרו), שהוא בחינת עצמותו יתברך הנעלם, שלמעלה מאור וגילוי.

מדובר בדרגות גבוהות שגילוים יכול להראות כצמצום או כהעלם גילוי בחינת פלא - על ידי צמצום[5].

פירושים על פלא:[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. עושה פלא המשכה מבחינת כתר [6]
  2. פנימיות אבא- פנימיות עתיק[7]
  3. שער החמישים - ונרמז נ' פלאות [8]
  4. פנימיות עניין - נלמד מהפסוק גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך -שדוד מבקש מה' אראה לי פנימיות התורה.[9]
  5. תשובה עילאה-ששורשה מהמקיף הרחוק-המשכת אור ללא שיכות לעולמות-אור נפלא

הסברם ע"פ חסידות:[עריכה | עריכת קוד מקור]

פנימיות עתיק:[עריכה | עריכת קוד מקור]

מובא במאמר ואשה אחת [10] שהלשון נפלאת בפסוק [11] מורה על כך ש"פלא" הוא בעתיק שגם פלא וגם עתיק ענינם אחד הוא: עתיק- (אור ה) נעתק ונבדל מהעולם. פלא- הפרשה והבדלה לגמרי.(בשונה מאריך השייך לעולמות-שנוצר להאיר להם) [רק במאמר מסביר שלכול אומות העולם עתיק הוא נפלא אבל ליהודי כי לא נפלא הוא ממך!]

הערות שוליים

  1. מובא במקומות רבים בחסידות א' מהם:קונטרס אחש"פ תש"נ- דבר מלכות אחרון של פסח התנש"א.
  2. מאמר ד"ה כימי צאתך מארץ מצריים מלוקט ה'
  3. עיין ערך אתערותא דלתתא וכןאתערותא דלעילא
  4. האות הראשונה שמורה על הקב"ה שהוא קדמונו של עולם, וכן בכך שהיא רומזת ל'אלופו של עולם'.
  5. בדומה לנס שנעשה לאדםף אבל לאדם זה נראה דבר לא טוב ועיין ערך עלמא דאיתכסיא. ראו ספר הליקוטים ערךנפלאות עמוד יט.
  6. ספר הליקוטים ערך נפלאות
  7. ז"ג א' עמ' מ"ו (ספר הליקוטים ערך נפלאות)
  8. המגיה -ספר הליקוטים
  9. זהר חלק א' פרשת חיי שרה דף קל"א: - ספר הליקוטים ערך פלאות
  10. מלוקט ד' עמוד מ"ו
  11. "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא" (ניצבים ל.יא.)