![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אברהם יצחק קאהן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (65 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אברהם יצחק קאהן.jpg|שמאל|ממוזער| | [[קובץ:אברהם יצחק קאהן.jpg|שמאל|ממוזער|ה[[אדמו"ר]]]] | ||
רבי '''אברהם יצחק הכהן קאהן''' היה האדמו"ר מ[[תולדות אהרן]], ממשיך דרכו של חמיו | רבי '''אברהם יצחק הכהן קאהן''' ([[ו' טבת]] [[תרע"ד]] - [[כ"ז כסלו]] [[תשנ"ז]]) היה האדמו"ר מ[[תולדות אהרן]], ממשיך דרכו של חמיו הרב [[אהרן ראטה]], מייסד השושלת. עסק בההדרת ספרי חסידות, ביניהם ספריו של זקינו [[המגיד ממעזריטש]]. | ||
== | == תולדות חיים == | ||
נולד ב[[צפת]] לרבי [[אהרן קאהן|אהרן דוד]] ושיינדל ברכה. בילדותו עבר עם משפחתו להוניאד. היה מיוחס ל{{ה|מגיד ממזריטש}} דרך בנו רבי [[אברהם המלאך]]. התייחס גם לרבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'ענסק]] ורבי [[מנחם נחום מטשרנוביל]]. | |||
בלמדו בישיבת [[סאטמאר]] התקרב לרב [[אהרן ראטה]], שמאוחר יותר לקחו לחתנו לבתו היחידה הרבנית יענטא, הוא נעשה לחסידו והתפלל אצלו. | |||
נישא לבת רבו בסוף שנת [[תרצ"ט]] בעיר הוניאד, ובתחילת [[ת"ש]] הגיע עם חותנו ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]]. | |||
לאחר פטירתו של רבי אהרן ראטה בשנת [[תש"ז]] קיבלו עליהם רוב החסידים את מנהיגותו של חתנו רבי אברהם יצחק שהיה לאדמו"ר מ"תולדות אהרן" והקים את חצרו בשכונת מאה שערים. מיעוטם של החסידים בחרו בגיסו, רבי אברהם חיים ראטה אשר בהמשך הקים את [[חסידות שומרי אמונים]] ששכנה בבית המדרש של אביו. בתקופת מנהיגותו נוסדו מוסדות של החסידות ב[[ארץ ישראל]] וב[[ארצות הברית]]. | |||
נפטר ב[[חנוכה]] תשנ"ז, לאחר כ-50 שנות כהונה. בצוואתו הורה לערוך [[בחירות]] בין בניו, ובהם זכה בנו השני רבי [[דוד קאהן]]. אנשי הבן הבכור רבי [[שמואל יעקב קאהן]] פיקפקו באמיתות התוצאות והקימו [[חסידות תולדות אברהם יצחק|חצר חסידית]] חדשה בשם [[תולדות אברהם יצחק]], על שמו. | |||
== | == קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד == | ||
=== התפעל מה[[ביטול]] === | |||
בשנת [[תשמ"א]] בשיחה עם הגאון ר' [[אפרים אליעזר הכהן יאלעס]], שבא לבקר אצל הרבי ביום ג', א' דחול-המועד פסח, אמר לו הרבי | בשנת [[תשי"ט]] ביקר האדמו"ר אצל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי.]] בעקבות ביקור זה השיבה משלחת של חסידי חב"ד ביקור גומלין בבית האדמו"ר. חברי המשלחת סיפרו אחר-כך, כי האדמו"ר הביע את התפעלותו העצומה מפשטות הליכותיו של הרבי, שבאה לידי ביטוי בכל מהלך ה[[יחידות]]. כך, למשל, כשנזקק [[הרבי]] לספר מסויים, נטל כסא שעמד בחדר ובעצמו עלה, חיפש והוריד את הספר. "האם הרבי לא יכול להשתמש בבחור או באברך שיסייע בכגון-דא?!", שאל האדמו"ר. | ||
מיומן פרטי. | |||
האדמו"ר אמר ש[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] הוא נר לרגליו ולא מש משולחנו בכל עת ובכל זמן. בקשר לזה הביע בפני [[הרבי]] את צערו על כך שפוחתים ואוזלים מספר הלומדים ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. "לדעתי", אמר, "יש להדפיסו במחיר הקרן ולהפיצו בכל בתי ישראל ובפרט בין הלומדים". | |||
במקום אחר{{הערה|1=רשימת הרב מ. ד. ש שפורסמה ב'כפר חב"ד' משנת תשמ"ג, גיליון 101.}} נמסר כי בביקור הראשון אצל הרבי דיבר שעה ארוכה על נושא זה - איזה מספרי החסידות שייכים ביותר להכנה ל[[עבודת התפילה]] וכיוצא בהם. | |||
ביקור נוסף קיים האדמו"ר אצל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בשנים מאוחרות יותר. | |||
=== כמו ליובאוויטש === | |||
בשנת [[תשמ"א]] בשיחה עם הגאון ר' [[אפרים אליעזר הכהן יאלעס]], שבא לבקר אצל הרבי ביום ג', א' דחול-המועד פסח, אמר לו הרבי{{הערה|1=שיחות-קודש [[תשמ"א]] כרך ג, עמ' 918, בשילוב קטע | |||
מיומן פרטי.}}: "ה'תולדות אהרן' - שעומד בראש ישיבה - ביקר פעם אצלי ודיבר לא כמו 'אנטי | |||
ליובאוויטש'. | ליובאוויטש'. | ||
נראה שהרב יאלעס לא ירד לסוף דעתו של הרבי אשר שב על דבריו: "ה'תולדות אהרן' ביקר לפני מספר שנים בניו-יורק ונפגשנו. שוחחנו בלימוד וכן גם עם אנשיו. הוא דיבר כמו ליובאוויטש - הוא הרי ידע שאני ליובאוויטש...". | נראה שהרב [[אפרים אליעזר הכהן יאלעס|יאלעס]] לא ירד לסוף דעתו של הרבי אשר שב על דבריו: "ה'תולדות אהרן' ביקר לפני מספר שנים בניו-יורק ונפגשנו. שוחחנו בלימוד וכן גם עם אנשיו. הוא דיבר כמו ליובאוויטש - הוא הרי ידע שאני ליובאוויטש..." | ||
=== "האם שקט בגבול"... === | |||
"שנה{{הערה|1=מרשימותיו של הרי"צ שי' גליצנשטיין.}} אחת, ב[[חנוכה]], התקיימה [[התוועדות]] של הרבי, ובמהלכה דיבר על כך שגם בנות ידליקו [[נרות חנוכה]]. לאחרי שמיעת השידור החלטתי שמן הראוי ללכת אל האדמו"ר מתולדות אהרן שהיה קשור לרבי, ולמסור לו את תוכן הדברים. | |||
"בשעה [[שמונה|8]] בבוקר הלך לבניין ישיבת 'תולדות אהרן'{{הערה|1=שהייתה סמוכה ל'תורת אמת', ששכנה אז ברח' מאה-שערים 21.}} ושאל היכן חדרו של האדמו"ר. כשהגיע לשם עמד משמש ליד הדלת וסירב להכניסו למרות שהרי"צ אמר שזה דחוף, בנימוק כי האדמו"ר עדיין קודם ה[[תפילה]]. החסיד עמד על שלו והציע לו שיכנס וישאל את האדמו"ר, שנמצא כאן [[חסיד חב"ד|חסיד ליובאוויטש]] ורוצה למסור תוכן שיחה מ[[התוועדות]] של הרבי שהתקיימה לפני כמה שעות, האם יאפשר את כניסתו? באין-ברירה נכנס לשאול את האדמו"ר, והוא הורה להכניסו. רבי אברהם יצחק ביקש מהחסיד לשבת, הוא מסר לו באריכות את דברי הרבי, והאדמו"ר האזין ושמע בהדרת כבוד. | |||
כשסיים להעביר את השיחה ורצה ללכת, עיכב אותו האדמו"ר והתעניין באריכות אודות המבצעים ב[[חנוכה]] אצל החיילים, האם אתם מניחים [[תפילין]] עם החיילים, ומה תגובותיהם. הוא שמח לשמוע אודות הפעילות, ושהחיילים מגיבים ב[[שמחה]] ובהתלהבות. לסיום אמר לו האדמו"ר: הדברים שאתם עושים ב[[שליחות|שליחות הרבי]] הם חשובים מאוד ותמשיכו בהנחת [[תפילין]] לחיילים וכו', ובירך בהצלחה".{{הערה|1=רוב התוכן בערך זה הוא מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג].}} | |||
== | === אבי היה חסיד גדול של הרבי === | ||
בנו הרב [[שמואל יעקב קאהן]] האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק סיפר כי אביו היה חסיד גדול של הרבי, וזכה להתקבל שלוש פעמים ל[[יחידות]]{{הערה|1=תוכן אחת היחידויות פורסמה ב[[בית משיח]] גליון 266.}}. בשנים מאוחרות יותר, כשנסע לניו יורק, שאל את אביו האם ללכת לליובאוויטש; היה זה תקופה של מתח וכו'. יעץ לו אביו האדמו"ר: "תלך יום לפני שתחזור, כך לא יספיקו לרדוף אותך"... | |||
" | "כשהגיע לרבי ואמרו לו כי הוא בנו של האדמו"ר מתולדות אהרן, נתן לו הרבי דולר והוסיף דולר בשביל אביו, באומרו: "הוא הרי מדפיס ספרי חסידות, אני רוצה לשלם 'דמי קדימה'". כשהגיע הרב [[שמואל יעקב קאהן|שמואל יעקב]] בחזרה לארץ וסיפר את כל זה ל[[אברהם יצחק קאהן|אביו]], הוא מיד רצה לדעת בדיוק איזה משתי הדולרים הרבי שלח לו. מיד כאשר הדולר הגיע לידיו, הוא פנה להניחו במקום שמור.{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=774 האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בשיחה על קשרי אביו וסבו עם חב"ד.]}} | ||
=== דבריו על ניגוני חב"ד === | |||
= | הרב אברהם יצחק, האדמו"ר מתולדות אהרן, חיבב את ניגוני ליובאוויטש העתיקים, ופעם אחת שמע את הניגון מפולטובה (ראו בערכו) והתרגש מאד מהניגון, ואמר לאחד שהתלונן לפניו שקשה לו מאד לכוון בתפילה עד שמרגיש לפעמים טעם מיתה ר"ל בתפילה: אם תנגן בעת התפילה ניגון זה - מבלי ספק ייפתח לבבך לה'. | ||
כאשר סיפרו בפניו על אחד מחסידי חב"ד, מתלמידי הרבי הרש"ב, אשר מתפלל בכל יום שחרית במשך שש שעות לערך, חקר הרי אברהם יצחק כיצד הוא מתפלל, והשיבו לו שהחסיד מנגן לעצמו בעת התפילה ניגון מהרבי הרש"ב. נענה הרב אברהם יצחק ואמר בלשון תמיהה: "א פלא?! אוודאי מיט אזא ניגון קען מען דאווענען 6 שעה!" (=הלפלא ייחשב?! הרי בוודאי עם ניגון שכזה אפשר להתפלל שש שעות!).{{הערה|חותמו של כהן גדול, תולדות והנהגות אדמו"ר מתולדות אהרן, תשס"ט, עמ' רלד.}} | |||
== שיעור יומי בתניא קדישא == | |||
" | האדמו"ר הרב אברהם יצחק נהג שלא ללכת לישון עד שסיים את כל שיעוריו הרבים [[תלמוד|בגמרא]] [[הלכה]] [[תורת המוסר|ומוסר]], [[תורת הקבלה|קבלה]] [[חסידות|וחסידות]]. השיעור האחרון שלו בכל לילה קודם השינה, היה בספר [[ספר התניא|תניא קדישא.]] פעם חזר הרב אברהם יצחק לביתו ב-11 בלילה, ואחד ממקורביו נכנס לחדרו וראה שהוא עומד על רגליו ומעיין בספר התניא בעמידה, ונרדם תוך כדי עמידה. החל הלה לבקש מהאדמו"ר שיילך לישון, אך האדמו"ר המשיך ללמוד. חזר האיש על בקשתו אך האדמו"ר המשיך בלימודו. | ||
כשהלה ביקש מאד בתחנונים ושאל למה לא יילך האדמו"ר לישון, ענה לו האדמו"ר: "הנה יש לי סדר היום - לסיים כך וכך שיעורים, ולפני כן אינני הולך לישון, וזהו השיעור האחרון". | |||
ענה החסיד במעט עזות דקדושה: "רבי, וכי מה טעם יש ללימוד שכזה (=בעייפות) וממה נפשך" וכו'. | |||
השיב לו הרב אברהם יצחק: | |||
"הנה ב[[ספר התניא]] יש לי שיעור קבוע מימי נעוריי, ומיום עומדי על דעתי לא החסרתי מללמוד [[ספר התניא|בו]] אף יום אחד, ואני יודע אותו ישר והפוך, ובקי הנני בו בעל פה, וממילא אין משנה כל כך (מאכט נישט אויס) אם אני לומד בצורה כזאת". {{הערה|חותמו של כהן גדול, תולדות והנהגות אדמו"ר מתולדות אהרן, תשס"ט, עמ' קעב.}} | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*בנו הרב '''[[שמואל יעקב קאהן]]''', אדמו"ר מתולדות אברהם יצחק. | |||
*בנו | *בנו הרב '''[[דוד קאהן]]''', אדמו"ר מתולדות אהרן. | ||
*בנו | *בנו הרב אהרן קאהן' אב"ד דברי אמונה מאנסי | ||
*בנו הרב משה קאהן, ר"י תולדות אהרן | |||
*בנו הרב [[ישראל חיים קאהן]], רב קהילת תולדות אהרן בית שמש. | |||
*בנו הרב יוסף יואל קאהן, אדמו"ר ממבקשי אמונה. | |||
*חתנו הרב '''[[שלמה זלמן כ"ץ]]''' זצ"ל אב"ד תולדות אהרן [[ויליאמסבורג]]. | |||
*חתנו הרב [[דוד בידרמן]], אדמו"ר מלעלוב בארא פארק | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*[[שיח שרפי קודש]] | *[[שיח שרפי קודש]] | ||
*[[שמן ששון מחבריך]] | *[[שמן ששון מחבריך]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4280085 תמליל היחידות מתוך הספר תורת מנחם] {{בית חבד}} | |||
*[https://www.yeshiva.org.il/midrash/13921 עיבוד היחידות עם הרבי בשנת תשכ"א] באתר ישיבה | |||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר הרב [[אהרן ראטה]] מ[[שומרי אמונים]]|רשימה=אדמו"רי [[תולדות אהרן]]|שנה=[[ו' טבת]] [[תרע"ד]] - [[כ"ז כסלו]] [[תשנ"ז]]|הבא=האדמו"ר הרב [[דוד קאהן]] מתולדות אהרן והאדמו"ר הרב [[שמואל יעקב קאהן]] מ[[תולדות אברהם יצחק]]}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ | {{מיון רגיל:קאהן, אברהם יצחק}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אדמו"רי בית שומר אמונים|קאהן אברהם יצחק]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:08, 8 ביוני 2025
רבי אברהם יצחק הכהן קאהן (ו' טבת תרע"ד - כ"ז כסלו תשנ"ז) היה האדמו"ר מתולדות אהרן, ממשיך דרכו של חמיו הרב אהרן ראטה, מייסד השושלת. עסק בההדרת ספרי חסידות, ביניהם ספריו של זקינו המגיד ממעזריטש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בצפת לרבי אהרן דוד ושיינדל ברכה. בילדותו עבר עם משפחתו להוניאד. היה מיוחס למגיד ממזריטש דרך בנו רבי אברהם המלאך. התייחס גם לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, רבי אלימלך מליז'ענסק ורבי מנחם נחום מטשרנוביל.
בלמדו בישיבת סאטמאר התקרב לרב אהרן ראטה, שמאוחר יותר לקחו לחתנו לבתו היחידה הרבנית יענטא, הוא נעשה לחסידו והתפלל אצלו.
נישא לבת רבו בסוף שנת תרצ"ט בעיר הוניאד, ובתחילת ת"ש הגיע עם חותנו לארץ ישראל והתיישב בירושלים.
לאחר פטירתו של רבי אהרן ראטה בשנת תש"ז קיבלו עליהם רוב החסידים את מנהיגותו של חתנו רבי אברהם יצחק שהיה לאדמו"ר מ"תולדות אהרן" והקים את חצרו בשכונת מאה שערים. מיעוטם של החסידים בחרו בגיסו, רבי אברהם חיים ראטה אשר בהמשך הקים את חסידות שומרי אמונים ששכנה בבית המדרש של אביו. בתקופת מנהיגותו נוסדו מוסדות של החסידות בארץ ישראל ובארצות הברית.
נפטר בחנוכה תשנ"ז, לאחר כ-50 שנות כהונה. בצוואתו הורה לערוך בחירות בין בניו, ובהם זכה בנו השני רבי דוד קאהן. אנשי הבן הבכור רבי שמואל יעקב קאהן פיקפקו באמיתות התוצאות והקימו חצר חסידית חדשה בשם תולדות אברהם יצחק, על שמו.
קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
התפעל מהביטול[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשי"ט ביקר האדמו"ר אצל הרבי. בעקבות ביקור זה השיבה משלחת של חסידי חב"ד ביקור גומלין בבית האדמו"ר. חברי המשלחת סיפרו אחר-כך, כי האדמו"ר הביע את התפעלותו העצומה מפשטות הליכותיו של הרבי, שבאה לידי ביטוי בכל מהלך היחידות. כך, למשל, כשנזקק הרבי לספר מסויים, נטל כסא שעמד בחדר ובעצמו עלה, חיפש והוריד את הספר. "האם הרבי לא יכול להשתמש בבחור או באברך שיסייע בכגון-דא?!", שאל האדמו"ר.
האדמו"ר אמר ששולחן ערוך אדמו"ר הזקן הוא נר לרגליו ולא מש משולחנו בכל עת ובכל זמן. בקשר לזה הביע בפני הרבי את צערו על כך שפוחתים ואוזלים מספר הלומדים בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. "לדעתי", אמר, "יש להדפיסו במחיר הקרן ולהפיצו בכל בתי ישראל ובפרט בין הלומדים".
במקום אחר[1] נמסר כי בביקור הראשון אצל הרבי דיבר שעה ארוכה על נושא זה - איזה מספרי החסידות שייכים ביותר להכנה לעבודת התפילה וכיוצא בהם.
ביקור נוסף קיים האדמו"ר אצל הרבי בשנים מאוחרות יותר.
כמו ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"א בשיחה עם הגאון ר' אפרים אליעזר הכהן יאלעס, שבא לבקר אצל הרבי ביום ג', א' דחול-המועד פסח, אמר לו הרבי[2]: "ה'תולדות אהרן' - שעומד בראש ישיבה - ביקר פעם אצלי ודיבר לא כמו 'אנטי ליובאוויטש'.
נראה שהרב יאלעס לא ירד לסוף דעתו של הרבי אשר שב על דבריו: "ה'תולדות אהרן' ביקר לפני מספר שנים בניו-יורק ונפגשנו. שוחחנו בלימוד וכן גם עם אנשיו. הוא דיבר כמו ליובאוויטש - הוא הרי ידע שאני ליובאוויטש..."
"האם שקט בגבול"...[עריכה | עריכת קוד מקור]
"שנה[3] אחת, בחנוכה, התקיימה התוועדות של הרבי, ובמהלכה דיבר על כך שגם בנות ידליקו נרות חנוכה. לאחרי שמיעת השידור החלטתי שמן הראוי ללכת אל האדמו"ר מתולדות אהרן שהיה קשור לרבי, ולמסור לו את תוכן הדברים.
"בשעה 8 בבוקר הלך לבניין ישיבת 'תולדות אהרן'[4] ושאל היכן חדרו של האדמו"ר. כשהגיע לשם עמד משמש ליד הדלת וסירב להכניסו למרות שהרי"צ אמר שזה דחוף, בנימוק כי האדמו"ר עדיין קודם התפילה. החסיד עמד על שלו והציע לו שיכנס וישאל את האדמו"ר, שנמצא כאן חסיד ליובאוויטש ורוצה למסור תוכן שיחה מהתוועדות של הרבי שהתקיימה לפני כמה שעות, האם יאפשר את כניסתו? באין-ברירה נכנס לשאול את האדמו"ר, והוא הורה להכניסו. רבי אברהם יצחק ביקש מהחסיד לשבת, הוא מסר לו באריכות את דברי הרבי, והאדמו"ר האזין ושמע בהדרת כבוד.
כשסיים להעביר את השיחה ורצה ללכת, עיכב אותו האדמו"ר והתעניין באריכות אודות המבצעים בחנוכה אצל החיילים, האם אתם מניחים תפילין עם החיילים, ומה תגובותיהם. הוא שמח לשמוע אודות הפעילות, ושהחיילים מגיבים בשמחה ובהתלהבות. לסיום אמר לו האדמו"ר: הדברים שאתם עושים בשליחות הרבי הם חשובים מאוד ותמשיכו בהנחת תפילין לחיילים וכו', ובירך בהצלחה".[5]
אבי היה חסיד גדול של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנו הרב שמואל יעקב קאהן האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק סיפר כי אביו היה חסיד גדול של הרבי, וזכה להתקבל שלוש פעמים ליחידות[6]. בשנים מאוחרות יותר, כשנסע לניו יורק, שאל את אביו האם ללכת לליובאוויטש; היה זה תקופה של מתח וכו'. יעץ לו אביו האדמו"ר: "תלך יום לפני שתחזור, כך לא יספיקו לרדוף אותך"...
"כשהגיע לרבי ואמרו לו כי הוא בנו של האדמו"ר מתולדות אהרן, נתן לו הרבי דולר והוסיף דולר בשביל אביו, באומרו: "הוא הרי מדפיס ספרי חסידות, אני רוצה לשלם 'דמי קדימה'". כשהגיע הרב שמואל יעקב בחזרה לארץ וסיפר את כל זה לאביו, הוא מיד רצה לדעת בדיוק איזה משתי הדולרים הרבי שלח לו. מיד כאשר הדולר הגיע לידיו, הוא פנה להניחו במקום שמור.[7]
דבריו על ניגוני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אברהם יצחק, האדמו"ר מתולדות אהרן, חיבב את ניגוני ליובאוויטש העתיקים, ופעם אחת שמע את הניגון מפולטובה (ראו בערכו) והתרגש מאד מהניגון, ואמר לאחד שהתלונן לפניו שקשה לו מאד לכוון בתפילה עד שמרגיש לפעמים טעם מיתה ר"ל בתפילה: אם תנגן בעת התפילה ניגון זה - מבלי ספק ייפתח לבבך לה'. כאשר סיפרו בפניו על אחד מחסידי חב"ד, מתלמידי הרבי הרש"ב, אשר מתפלל בכל יום שחרית במשך שש שעות לערך, חקר הרי אברהם יצחק כיצד הוא מתפלל, והשיבו לו שהחסיד מנגן לעצמו בעת התפילה ניגון מהרבי הרש"ב. נענה הרב אברהם יצחק ואמר בלשון תמיהה: "א פלא?! אוודאי מיט אזא ניגון קען מען דאווענען 6 שעה!" (=הלפלא ייחשב?! הרי בוודאי עם ניגון שכזה אפשר להתפלל שש שעות!).[8]
שיעור יומי בתניא קדישא[עריכה | עריכת קוד מקור]
האדמו"ר הרב אברהם יצחק נהג שלא ללכת לישון עד שסיים את כל שיעוריו הרבים בגמרא הלכה ומוסר, קבלה וחסידות. השיעור האחרון שלו בכל לילה קודם השינה, היה בספר תניא קדישא. פעם חזר הרב אברהם יצחק לביתו ב-11 בלילה, ואחד ממקורביו נכנס לחדרו וראה שהוא עומד על רגליו ומעיין בספר התניא בעמידה, ונרדם תוך כדי עמידה. החל הלה לבקש מהאדמו"ר שיילך לישון, אך האדמו"ר המשיך ללמוד. חזר האיש על בקשתו אך האדמו"ר המשיך בלימודו. כשהלה ביקש מאד בתחנונים ושאל למה לא יילך האדמו"ר לישון, ענה לו האדמו"ר: "הנה יש לי סדר היום - לסיים כך וכך שיעורים, ולפני כן אינני הולך לישון, וזהו השיעור האחרון". ענה החסיד במעט עזות דקדושה: "רבי, וכי מה טעם יש ללימוד שכזה (=בעייפות) וממה נפשך" וכו'.
השיב לו הרב אברהם יצחק: "הנה בספר התניא יש לי שיעור קבוע מימי נעוריי, ומיום עומדי על דעתי לא החסרתי מללמוד בו אף יום אחד, ואני יודע אותו ישר והפוך, ובקי הנני בו בעל פה, וממילא אין משנה כל כך (מאכט נישט אויס) אם אני לומד בצורה כזאת". [9]
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו הרב שמואל יעקב קאהן, אדמו"ר מתולדות אברהם יצחק.
- בנו הרב דוד קאהן, אדמו"ר מתולדות אהרן.
- בנו הרב אהרן קאהן' אב"ד דברי אמונה מאנסי
- בנו הרב משה קאהן, ר"י תולדות אהרן
- בנו הרב ישראל חיים קאהן, רב קהילת תולדות אהרן בית שמש.
- בנו הרב יוסף יואל קאהן, אדמו"ר ממבקשי אמונה.
- חתנו הרב שלמה זלמן כ"ץ זצ"ל אב"ד תולדות אהרן ויליאמסבורג.
- חתנו הרב דוד בידרמן, אדמו"ר מלעלוב בארא פארק
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| הקודם: האדמו"ר הרב אהרן ראטה משומרי אמונים |
אדמו"רי תולדות אהרן ו' טבת תרע"ד - כ"ז כסלו תשנ"ז |
הבא: האדמו"ר הרב דוד קאהן מתולדות אהרן והאדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן מתולדות אברהם יצחק |
הערות שוליים
- ^ רשימת הרב מ. ד. ש שפורסמה ב'כפר חב"ד' משנת תשמ"ג, גיליון 101.
- ^ שיחות-קודש תשמ"א כרך ג, עמ' 918, בשילוב קטע מיומן פרטי.
- ^ מרשימותיו של הרי"צ שי' גליצנשטיין.
- ^ שהייתה סמוכה ל'תורת אמת', ששכנה אז ברח' מאה-שערים 21.
- ^ רוב התוכן בערך זה הוא מתוך שבועות התקשרות גליון רמ"ג.
- ^ תוכן אחת היחידויות פורסמה בבית משיח גליון 266.
- ^ האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בשיחה על קשרי אביו וסבו עם חב"ד.
- ^ חותמו של כהן גדול, תולדות והנהגות אדמו"ר מתולדות אהרן, תשס"ט, עמ' רלד.
- ^ חותמו של כהן גדול, תולדות והנהגות אדמו"ר מתולדות אהרן, תשס"ט, עמ' קעב.