דוד צבי הילמן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 [[קובץ:מכתב1חייםנאהלהילמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב [[חיים נאה]] להילמן - חלק א - מארכיון הרב [[שניאור זלמן ברגר]]]]
 [[קובץ:מכתב2חייםנאהלהילמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב [[חיים נאה]] להילמן - חלק ב - מארכיון הרב [[שניאור זלמן ברגר]]]]
-נולד בשנת [[תרפ"ו]] לר' אשר ומרת מרים דבורה הילמן{{הערה|בתו של יהושע דוברוסקין, חתנו של [[הרד"ץ חן]]}} בעיר [[חסלביץ']] כחודשיים אחר פטירת סבו הרב [[הרד"ץ חן]] ונקרא על שמו{{הערה|"שושני חן" עמוד 62}}. אביו היה מחסידי [[הרבי הריי"צ]] ואף התייעץ עימו אודות חינוך בנו{{הערה|הרבי הריי"צ ענה כתשובה כי יש להדגיש אצלו את הרגש החסידי, ולשולחו ל[[תומכי תמימים|ישיבה חב"דית]] (ככול הנראה בהקשר להצעה לשולחו לישיבת פונביז' במקום ל[[אחי תמימים תל אביב|ישיבת אחי תמימים]] שבתל אביב - שהתממשה לבסוף). [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [חלק ד' עמודים ב-ג]}}. אביו התכתב תכופות עם [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ב' אגרות: [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/244.htm רמ"ד], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm רס"ז], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/293.htm רצ"ג], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/317.htm שי"ז], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/350.htm ש"נ], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/383.htm שפ"ג].}} ואף העיר על ה[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] שחיבר{{הערה|שם=אג"ק}}, ובשנת [[תש"ח]] אף ביקש מהרבי לכתוב אל בנו, והרבי ענה לו כי יכתוב לו בהזדמנות{{הערה|שם=אג"ק|[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/317.htm חלק ב' עמוד ר"פ (איגרת שיז)]}}. בצעירותו כתב לרבי ואף נהג לבקש ברכה מהרבי{{מקור}}.
+נולד בשנת [[תרפ"ו]] לר' אשר ומרים דבורה הילמן{{הערה|בתו של יהושע דוברוסקין, חתנו של [[הרד"ץ חן]]}} בעיר [[חסלביץ']] כחודשיים אחר פטירת סבו הרב [[הרד"ץ חן]] ונקרא על שמו{{הערה|"שושני חן" עמוד 62}}. אביו היה מחסידי [[הרבי הריי"צ]] ואף התייעץ עימו אודות חינוך בנו{{הערה|הרבי הריי"צ ענה כתשובה כי יש להדגיש אצלו את הרגש החסידי, ולשולחו ל[[תומכי תמימים|ישיבה חב"דית]] (ככול הנראה בהקשר להצעה לשולחו לישיבת פונביז' במקום ל[[אחי תמימים תל אביב|ישיבת אחי תמימים]] שבתל אביב - שהתממשה לבסוף). [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [חלק ד' עמודים ב-ג]}}. אביו התכתב תכופות עם [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ב' אגרות: [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/244.htm רמ"ד], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm רס"ז], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/293.htm רצ"ג], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/317.htm שי"ז], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/350.htm ש"נ], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/383.htm שפ"ג].}} ואף העיר על ה[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] שחיבר{{הערה|שם=אג"ק}}, ובשנת [[תש"ח]] אף ביקש מהרבי לכתוב אל בנו, והרבי ענה לו כי יכתוב לו בהזדמנות{{הערה|שם=אג"ק|[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/317.htm חלק ב' עמוד ר"פ (איגרת שיז)]}}. בצעירותו כתב לרבי ואף נהג לבקש ברכה מהרבי{{מקור}}.
 היה בעל כשרונות מיוחדים, אך ביקר בחריפות את מי שלא נראה בעיניו.
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 למד בישיבת פוניבז', ונמנה עם עשרים הבחורים הראשונים שלה, ובתחילה עוד החזיק עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|באותה תקופה הרבה לבקר אצל המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]] בישיבת [[אחי תמימים]] שבתל אביב. גם בזקנתו זכר אותו לטובה, ואף התראיין לרב [[מנחם מענדל קסטל]] לספר שנערך עליו, ואמר לרב קסטל שעדיין מחזיק מאוד מהרבי מהוריי"צ.}}.
-היה תלמיד של הגאון הרב [[חיים נאה]] שאף ציטט אותו בספריו{{הערה|1="העירני על זה ידידי הבחור החכם ובקי נפלא עדיו לגאון מורנו הרב דוד צבי הילמן שליט"א" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21951&st=&pgnum=181&hilite= שיעור מקוה (ירושלים תשי"א) עמוד קס"ח]}}, ואף כתב לו מכתבים בנושאים תורניים, בהם פנה אליו בתארים מיוחדים עוד בבחרותו{{הערה|"הרב המצויין בקי בחדרי תורה, עדיו לגאון, אין גומרין עליו את ההלל, כו' כבוד שם תפארתו, מורנו הרב דוד צבי הלמן שליט"א, שלומו ישגא לעד אמן" מכתב מ[[כ"ג ניסן]] [[תשי"א]], ראה בתמונות שבערך.}}, אך גם הביע את מורת רוחו מכך שתלמידו החל לסגל לעצמו סגנון כתיבה [[התנגדות לתורת החסידות|מתנגדי]]{{הערה|"ומאד תמיהני עליך שספגת מדות המתנגדים, שכתבת "עד כאן לאמיתה של תורה", כן דרכם על כל חידוש הערב להם (כותבים תואר כמו) "והמכה בפטיש הוא", "קרוב לאמת", "אז אמת גמור" וכו', לא כן אתנו החסידים יודעים מך ערכנו, "והמצודה פרושה כו'", אמנם יכולים להחליט על מה שאינו אמת, כיון שנראה לעין שהוא פטפוט, אך לאידך גיסא להשתבח שכיוון אל האמת זה מעשה מתנגד וד"ל" מכתב מ[[כ"ג ניסן]] [[תשי"א]], ראה בתמונות שבערך}}. הילמן התנצל והתחייב שלא יחזור על כך{{הערה|"אבקש מכבוד תורתו סליחה ומחילה, על אשר מבלי כל כוונת זדון, נפלט מקולמסי ביטוי הנטל"פ בעיני אדוני. לא למדתי כלום מסיגנון בעל [[הסטייפלר|'האיפת צדק']], וכתבתי ברהיטת המליצה ובחפזי כל אדם כוזב. ומעתה אשמור עטי לכתוב בהדרת כבוד, שלא תחול עלי שום קפידא ח"ו" ממכתבו של הילמן}}. הקשר עם הרב נאה המשיך עד סמוך לפטירת הרב נאה{{הערה|1=ראה [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=20938&hilit=הילמן+נאה כאן] מכתב מער"ח אדר תשי"ד. הרב נאה נפטר בתמוז תשי"ד.}}. הילמן סבר שבמחלוקת בין [[הסטייפלר]] לבין הרב נאה בענין המידות, הצדק עם הרב נאה ואין מקום למידות בשיטת [[חזון איש]], אך כאשר הילמן היה אחראי על ההוצאת לאור של [[רמב"ם מהדורת פרנקל]] לא הופיע במפתח שבסופו ספרי הרב נאה{{הערה|הילמן שהיה באותם שנים חשוב בחוג חזון איש, כנראה לא רצה לציין לספרי הגאון החב"די, כאשר את הרמב"ם ערך בסגנון הישיבות הליטאיות ועל פי הנחיות הסטייפלר.}}.
+היה תלמיד של הגאון הרב [[חיים נאה]] שאף ציטט אותו בספריו{{הערה|1="העירני על זה ידידי הבחור החכם ובקי נפלא עדיו לגאון מורנו הרב דוד צבי הילמן שליט"א" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21951&st=&pgnum=181&hilite= שיעור מקוה (ירושלים תשי"א) עמוד קס"ח]}}, ואף כתב לו מכתבים בנושאים תורניים, בהם פנה אליו בתארים מיוחדים עוד בבחרותו{{הערה|"הרב המצויין בקי בחדרי תורה, עדיו לגאון, אין גומרין עליו את ההלל, כו' כבוד שם תפארתו, מורנו הרב דוד צבי הלמן שליט"א, שלומו ישגא לעד אמן" מכתב מ[[כ"ג ניסן]] [[תשי"א]], ראו בתמונות שבערך.}}, אך גם הביע את מורת רוחו מכך שתלמידו החל לסגל לעצמו סגנון כתיבה [[התנגדות לתורת החסידות|מתנגדי]]{{הערה|"ומאד תמיהני עליך שספגת מדות המתנגדים, שכתבת "עד כאן לאמיתה של תורה", כן דרכם על כל חידוש הערב להם (כותבים תואר כמו) "והמכה בפטיש הוא", "קרוב לאמת", "אז אמת גמור" וכו', לא כן אתנו החסידים יודעים מך ערכנו, "והמצודה פרושה כו'", אמנם יכולים להחליט על מה שאינו אמת, כיון שנראה לעין שהוא פטפוט, אך לאידך גיסא להשתבח שכיוון אל האמת זה מעשה מתנגד וד"ל" מכתב מ[[כ"ג ניסן]] [[תשי"א]], ראו בתמונות שבערך}}. הילמן התנצל והתחייב שלא יחזור על כך{{הערה|"אבקש מכבוד תורתו סליחה ומחילה, על אשר מבלי כל כוונת זדון, נפלט מקולמסי ביטוי הנטל"פ בעיני אדוני. לא למדתי כלום מסיגנון בעל [[הסטייפלר|'האיפת צדק']], וכתבתי ברהיטת המליצה ובחפזי כל אדם כוזב. ומעתה אשמור עטי לכתוב בהדרת כבוד, שלא תחול עלי שום קפידא ח"ו" ממכתבו של הילמן}}. הקשר עם הרב נאה המשיך עד סמוך לפטירת הרב נאה{{הערה|1=ראה [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=20938&hilit=הילמן+נאה כאן] {{קישור שבור|}} מכתב מער"ח אדר תשי"ד. הרב נאה נפטר בתמוז תשי"ד.}}.
-עם השנים התקרב יותר ל[[חזון איש]], עזב את דרך החסידות ואף נהפך להיות שונא לה. הרבי התבטא עליו ועל הרב [[שלמה ברמן]] שכואב לו שיהודים שמגיעים מגזע חסידים לא רק שאינם הולכים בדרך חסידות ומסיתים נגדה{{מקור}}. נקודת מפנה משמעותית בתחום הייתה הפולמוס שפתח נגד דעת רבותינו נשיאנו בענין [[הגניזה החרסונית]], כדלהלן.
+נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[תש"ע]].
-למרות שזנח את דרך החסידים, יש אומרים שהמשיך להתפלל ב[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה של אדמו"ר הזקן]]{{מקור}}.
-==מחקריו==
+==עיסוקו ושיטותיו==
 היה בקיא בתולדות חיי היהודים בארצות אירופה בכלל וברוסיה בפרט, ניבם, שיגם ושיחם, סדרי קהילות, שמות עיירות, ותולדות אישים מרכזיים בה.
@@ שורה 29: / שורה 27: @@
 בספר [[אבני חן]] על תולדות משפחת חן (בעיקר) החב"דית, מובאים פרקי זכרונות מרשימותיו.
-נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[תש"ע]].
+הילמן סבר שבמחלוקת בין [[הסטייפלר]] לבין רבו הרב [[חיים נאה]] בענין המידות, הצדק עם הרב נאה ואין מקום למידות בשיטת [[חזון איש]], אך כאשר הילמן היה אחראי על ההוצאת לאור של [[רמב"ם מהדורת פרנקל]] לא הופיע במפתח שבסופו ספרי הרב נאה{{הערה|הילמן שהיה באותם שנים חשוב בחוג חזון איש, כנראה לא רצה לציין לספרי הגאון החב"די, כאשר את הרמב"ם ערך בסגנון הישיבות הליטאיות ועל פי הנחיות הסטייפלר.}}.
+עם השנים התקרב יותר ל[[חזון איש]], עזב את דרך החסידות ואף נהפך להיות שונא לה. הרבי התבטא עליו ועל הרב [[שלמה ברמן]] שכואב לו שיהודים שמגיעים מגזע חסידים לא רק שאינם הולכים בדרך חסידות ומסיתים נגדה{{מקור}}. נקודת מפנה משמעותית בתחום הייתה הפולמוס שפתח נגד דעת רבותינו נשיאנו בענין [[הגניזה החרסונית]], כדלהלן.
+למרות שזנח את דרך החסידים, יש אומרים שהמשיך להתפלל ב[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה של אדמו"ר הזקן]]{{מקור}}.
 ===הגניזה החרסונית===
-בחלקו האחרון של הספר [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] עוסק ב[[גניזה החרסונית]]. הילמן עסוק בהפרכת מהימנותם של המסמכים. טענותיו הועלו בפני הרבי שהאריך לענות עליהן בכמה מכתבים. אך משהאריך הילמן להוכיח שהמסמכים מזוייפים, פסק הרבי מלענות לו{{הערה|בכמה מאגרות הרבי שלא נדפסו באגרות קודש, כתב כי תשובותיו הוסיפו להילמן ברגש הנצחנות, והרבי לא רצה שייגרם לו רגש כזה ח"ו. ראו קטע ממכתב י"א ניסן תשט"ז, שנדפס ב"ימי מלך", חלק א, עמ' 430, ובבמות נוספות.}}.
+{{ערך מורחב|הגניזה החרסונית#ביקורת ויחס הרבי}}
+בחלקו האחרון של הספר [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] עוסק ב[[גניזה החרסונית]]. הילמן עסוק בהפרכת מהימנותם של המסמכים. טענותיו הועלו בפני הרבי שהאריך לענות עליהן בכמה מכתבים. אך משהמשיך הילמן בנסיונו להוכיח שהמסמכים מזוייפים גם לאחר מכן, פסק הרבי מלענות לו{{הערה|בכמה מאגרות הרבי שלא נדפסו באגרות קודש, כתב כי תשובותיו הוסיפו להילמן ברגש הנצחנות, והרבי לא רצה שייגרם לו רגש כזה ח"ו. ראו קטע ממכתב י"א ניסן תשט"ז, שנדפס ב"ימי מלך", חלק א, עמ' 430, ובבמות נוספות.}}.
 ==הוצאה לאור==
+===רמב"ם מהדורת פרנקל בעריכתו===
+{{ערך מורחב|ערך=[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]}}
+*'''[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]''' - בתחילת שנות הל"מדים{{הערה|כינוי לשנים שבין [[תש"ל]]-[[תש"מ]].}} מונה על ידי הרב שבתי פרנקל לעמוד בראש מערכת שההדירה והוציאה את ה[[משנה תורה]] במהדורה חדשה. ערך גם את [[ספר המצוות]] שבהוצאה זו (סידרה זו יצאה לאור בין השנים [[תשל"ה]]-[[תשס"ה]]). הילמן נהג שלא לציין במהדורה זו מפרשים כמו הרב [[יוסף קאפח]] הרב [[אברהם יצחק קוק]] הרב [[בן ציון אבא שאול]], ואף לא לדברי רבו הרב חיים נאה. כמו כן לא היפנה לדברי הרבי - גם במקרים בהם הובאו חידושיו והוצגו כחידושי המערכת. עם זאת, הרבי העריך את המהדורה והיפנה אליה. מספרים שספר זמנים הגיע לרבי לפני חג הפסח, והרבי התבטא שהספר גרם לו ל"פסח מואר"{{הערה| ראה הנס' בערך רמב"ם מהדורת פרנקל.}}.
+===מספריו===
 * '''"[[אגרות בעל התניא ובני דורו]]"''' ([[תשי"ג]]; מהדורת צילום נדפסה בשנת [[תשנ"ג]]).
 *'''פירוש הרשב"ץ על ברכות''', בתוספת הגהות, הערות ומראי מקומות ([[תשל"א]]).
@@ שורה 41: / שורה 52: @@
 *נושאי מאמרים שפורסמו במהלך השנים ב'צפונות': נוסח ברכת המינים, לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים, לעזי רש"י, הערות בתרגומי ספר המצוות ופירוש המשניות.
 *כתב מספר ערכים ב[[אנציקלופדיה תלמודית]], ביניהם: הפרשת תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, חציצה, טעמים, כתובה, כתובת בנים דכרין, וכתובת יבמין. כמו כן השתתף בכתיבת ה[[הגדה של פסח]] עם ביאורי אנציקלופדיה תלמודית{{הערה|מזכר ב[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?62591& רשימת העורכים בעמוד 3]}}.
-===רמב"ם מהדורת פרנקל===
-{{ערך מורחב|ערך=[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]}}
-*'''[[רמב"ם מהדורת פרנקל]]''' - בתחילת שנות הל"מדים{{הערה|כינוי לשנים שבין [[תש"ל]]-[[תש"מ]]}} מונה על ידי הרב שבתי פרנקל לעמוד בראש מערכת שההדירה והוציאה את ה[[משנה תורה]] במהדורה חדשה. ערך גם את [[ספר המצוות]] שבהוצאה זו (סידרה זו יצאה לאור בין השנים [[תשל"ה]]-[[תשס"ה]]). הילמן נהג שלא לציין במהדורה זו מפרשים כמו הרב [[יוסף קאפח]] הרב [[אברהם יצחק קוק]] הרב [[בן ציון אבא שאול]], ואף לא לדברי רבו הרב חיים נאה. כמו כן לא היפנה לדברי הרבי - גם במקרים בהם הובאו חידושיו והוצגו כחידושי המערכת. עם זאת, הרבי העריך את המהדורה והיפנה אליה. מספרים שספר זמנים הגיע לרבי לפני חג הפסח, והרבי התבטא שהספר גרם לו ל"פסח מואר"{{מקור}}.
 {{הערות שוליים}}