חיים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חיים''' הם החיות האלוקית המפעמת בנבראים מהווה אותם ומקיימת ומצמיחה אותם, הניכרת בעיקר אצל האדם ובעלי החיים, כשהיא מחייה ומקיימת את הגוף מיצירתו ועד לאחר הפטירה, כאשר ה[[מוות]] הוא רק ב[[גוף]] ואילו החיים של הנשמה הם נצחיים ואינם נפסקים לעולם. | '''חיים''' הם החיות האלוקית המפעמת בנבראים מהווה אותם ומקיימת ומצמיחה אותם, הניכרת בעיקר אצל האדם ובעלי החיים, כשהיא מחייה ומקיימת את הגוף מיצירתו ועד לאחר הפטירה, כאשר ה[[מוות]] הוא רק ב[[גוף]] ואילו החיים של הנשמה הם נצחיים ואינם נפסקים לעולם. | ||
| שורה 5: | שורה 4: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
בתורת החסידות מבואר, שבעוד וה[[תענוג]] הוא הכח הרוחני הנעלה ביותר בנפש, הוא מתאר את הפעולה שנפעלת על האדם באמצעות דברים חיצוניים: מאכל שאוכל, דבר חכמה חדש שהתחדש לו, וכדומה. לעומת זאת החיים עצמם נעלים יותר, והם הקיום העצמי שגדול וגבוה מבחינת התענוג, והסיבה לכך שאדם אינו מרגיש את ההנאה מהחיים עצמם, היא מכיון ש'תענוג תמידי אינו תענוג'. | בתורת החסידות מבואר, שבעוד וה[[תענוג]] הוא הכח הרוחני הנעלה ביותר בנפש, הוא מתאר את הפעולה שנפעלת על האדם באמצעות דברים חיצוניים: [[מזון|מאכל]] שאוכל, דבר חכמה חדש שהתחדש לו, וכדומה. לעומת זאת החיים עצמם נעלים יותר, והם הקיום העצמי שגדול וגבוה מבחינת התענוג, והסיבה לכך שאדם אינו מרגיש את ההנאה מהחיים עצמם, היא מכיון ש'תענוג תמידי אינו תענוג'. | ||
עם זאת, כאשר אדם כבר מיואש מחייו בשל סכנה גדולה או מחלה וכדומה, ולאחר מכן ניצול באופן פתאומי, התענוג שמרגיש בנפש גדול יותר מכל תענוג אחר שהוא יכול להרגיש. | עם זאת, כאשר אדם כבר מיואש מחייו בשל סכנה גדולה או מחלה וכדומה, ולאחר מכן ניצול באופן פתאומי, התענוג שמרגיש בנפש גדול יותר מכל תענוג אחר שהוא יכול להרגיש. | ||