יוסף חיים מבגדד – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־10:52, 29 במאי 2025

רבי יוסף חיים מבגדד

לידה	כ"ז אב תקצ"ה
פטירה	י"ג אלול תרס"ט
תפקידים נוספים	פוסק, רבה של בגדד

רבי יוסף חיים מבגדד (מכונה הבן איש חי והרי"ח הטוב) (כ"ז אב תקצ"ה - י"ג אלול תרס"ט) היה רבה הראשי של בגדד שבעיראק (בבל) ומגדולי יהדות ספרד בדורות האחרונים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בבגדד כ"ז אב תקצ"ה בן בכור לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל" ולאמו מזל טוב חיים^[1]. בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי עבדאללה סומך. בשנת תרי"א התחתן עם רחל ביתו של הרב יהודה סומך (דודו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך).

לאחר פטירת אביו ביום ז' אלול תרי"ט, הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".

בשנת תרס"ט יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל להתבודד וללמוד תורה ולכתוב תפילות ופיוטים שם, אולם באמצע הדרך ביום י"ג באלול ה'תרס"ט הוא נפטר.

בתורת רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבן איש חי^[2] כותב שאשה הלובשת פאה נכרית תדאג בערב שבת לקולעה מבעוד יום. הרב שלום משאש מאריך בספרו^[3] שדעת הרב בן איש חי להקל בלבישת פאה נכרית לאשה נשואה, וכדעת הרבי שכתב והורה להעדיף פאה נכרית יותר ממטפחת.

הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת התפילין קודם תפילת מוסף^[4], אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות^[5] ולגבי חגיגת יום הולדת והפיכת היום ליום טוב^[6]. במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי, ומכנה את בעל הבן איש חי בשם "רי"ח טוב^[7].

בעת הפגישה של הרב מרדכי אליהו עם הרבי, הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שבגאולה יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם^[8], הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני הרבי^[9].

בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן, בשם "רבינו זלמן"^[10].

גם את ספרו "בן יהוידע" מזכיר הרבי כמה פעמים בשיחותיו^[11].

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד^[12]:

בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ"ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באותו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה^[13].
עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.
בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
שו"ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו"ע. ד' כרכים.
בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ"ך ומסביר אותם על פי הקבלה.
לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.
נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע"י תלמידו, ר' בן ציון חזן.

פיוטיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.

המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט ואמרתם כה לחי שהתחבר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, פיוטו זה התפשט בעם ישראל ומושר עד היום בפרט בל"ג בעומר, המנהג לשוררו יחד עם 8 הפיוטים פִּיוּטֶי מִּירוֹן הנוספים המובאים בערך פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מנשה לאופר, הבן איש חי, בתוך התקשרות גיליון 1380

הערות שוליים

^ היתה נשואה לאביו בזיווג שני לאחר שהתאלמן בלא בנים מאשתו הראשונה.
^ בפרשת ויקהל אות י"ג.
^ שו"ת תבואות ושמ"ש, אבן העזר סימן קל"ז.
^ אגרות קודש, ח"ב עמ' 51
^ התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108
^ באתר חב"ד
^ https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm [מכתב ה' ניסן תשי"ב, עמ' 10, ועיי"ש בהערה].
^ התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ' 3106
^ התוועדויות, תשנ"ב ח"א עמ' 242
^ למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך". שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד
^ בין היתר, בשיחת ליל ט"ו בשבט תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ב, עמ' 860. שם, עמ' 863
^ ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לארץ ישראל ולירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בירושלים בכדי שתהיה פרנסה לתושבי ירושלים
^ הספר הודפס במהדורות רבות, חלקן מנוקדות ובתרגום המילים הערביות לעברית.

[1] היתה נשואה לאביו בזיווג שני לאחר שהתאלמן בלא בנים מאשתו הראשונה.

[2] בפרשת ויקהל אות י"ג.

[3] שו"ת תבואות ושמ"ש, אבן העזר סימן קל"ז.

[4] אגרות קודש, ח"ב עמ' 51

[5] התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108

[6] באתר חב"ד

[7] ttps://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm [מכתב ה' ניסן תשי"ב, עמ' 10, ועיי"ש בהערה].

[8] התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ' 3106

[9] התוועדויות, תשנ"ב ח"א עמ' 242

[10] למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך". שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד

[11] בין היתר, בשיחת ליל ט"ו בשבט תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ב, עמ' 860. שם, עמ' 863

[12] ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לארץ ישראל ולירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בירושלים בכדי שתהיה פרנסה לתושבי ירושלים

[13] הספר הודפס במהדורות רבות, חלקן מנוקדות ובתרגום המילים הערביות לעברית.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{דמות
-|שם=רבי יוסף חיים מבגדד
+|שם= רבי יוסף חיים מבגדד
-|תמונה=[[קובץ:Ban esh hi.jpg]]
+|תמונה=Ban esh hi.jpg|250px
 |תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד
 |תאריך לידה=[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]]
 |תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]
-}}'''רבי יוסף חיים מבגדד'''(מכונה:הבן איש חי) ([[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרצ"ט]]) הינו רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]).
+}}רבי '''יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי''' ו'''הרי"ח הטוב''') ([[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) ומגדולי [[יהדות ספרד]] בדורות האחרונים.
-==תולדות חייו==
-נולד בבגדד ב[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] לאביו חכם אליהו רבה של העיר בגדד, בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה". בשנת [[תרי"א]] התחתן עם רחל ביתו רבי [[עבדאללה סומך]].
-ב[[ז' אלול]] [[תרי"ט]] נפטר אביו, בעקבות כך הוא התמנה לרבה של בגדד במקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".
+==תולדות חיים==
+נולד בבגדד [[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] בן בכור לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל" ולאמו מזל טוב חיים{{הערה|היתה נשואה לאביו בזיווג שני לאחר שהתאלמן בלא בנים מאשתו הראשונה.}}. בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי עבדאללה סומך. בשנת [[תרי"א]] התחתן עם רחל ביתו של הרב יהודה סומך (דודו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך).
-בשנת [[תרס"ט]] הוא יצא לקברו של יחזקאל, אולם באמצע הדרך ב[[י"ג אלול]] [[תרס"ט]] הוא נפטר.
+לאחר פטירת אביו ביום [[ז' אלול]] [[תרי"ט]], הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".
-===ספריו===
-{{להשלים}}
-*הבן איש חי
-*בן יהודיע
-==בתורת חב"ד==
+בשנת [[תרס"ט]] יצא לקברו של [[יחזקאל]] הנביא בכפר כפיל להתבודד וללמוד תורה ולכתוב תפילות ופיוטים שם, אולם באמצע הדרך ביום [[י"ג באלול]] [[ה'תרס"ט]] הוא נפטר.
-באחד ממכתביו, מתפלפל [[הרבי]] אודות הזמן שבו חולצים את התפילין, [[הרבי]] מביא את דעתו של "הבן איש חי" שיש להסיר את התפילין קודם [[תפילת מוסף]].{{הערה|אגרות קודש, ח"ב עמ' 51}}.באחת משיחות [[הרבי]] מעודד הרבי אודות כתיבת [[ספר תורה כללי]], וכותב שה"בן איש חי" כתב שכתיבת ספר תורה הינה סיום תרי"ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108}}.
-בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שב[[גאולה]] לא יקריבו רק כל חודש קרבן, אלא יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ'3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני [[הרבי]]{{הערה|התוועדויות, נ"ב ח"א עמ' 242}}.
+==בתורת רבותינו נשיאינו==
+הבן איש חי{{הערה|בפרשת ויקהל אות י"ג.}} כותב שאשה הלובשת [[פאה נכרית]] תדאג בערב שבת לקולעה מבעוד יום. הרב שלום משאש מאריך בספרו{{הערה|שו"ת תבואות ושמ"ש, אבן העזר סימן קל"ז.}} שדעת הרב בן איש חי להקל בלבישת פאה נכרית לאשה נשואה, וכדעת הרבי שכתב והורה להעדיף פאה נכרית יותר ממטפחת.
-גם את ספרו "בן יהודיע" מזכיר [[הרבי]] פעמים רבות בשיחותיו{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/ באוצר 770]}}
+הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח"ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&CategoryID=1876 באתר חב"ד]}}. במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי, ומכנה את בעל הבן איש חי בשם "רי"ח טוב{{הערה|https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm [מכתב ה' ניסן תשי"ב, עמ' 10, ועיי"ש בהערה].}}.
-בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את [[אדמו"ר הזקן]]:{{ציטוטון|וכן כתב בשו"ע רבינו זלמן}}.
+בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, תשנ"ב ח"א עמ' 242}}.
-בספרו "בן יהודיע" הוא כותב אודות כך ש[[רבי יהודה הנשיא]] לאחר פטירתו היה בא לביתו, וכותב שהצדיקים גם לאחר פטירתם הם חיים בגוף גשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6879&sid=6472da6128d779a85e512917f9ddc5d6 בפורום של חב"ד אינפו]}}
+בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן, בשם "רבינו זלמן"{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך". שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד}}.
+גם את ספרו "בן יהוידע" מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט"ו בשבט תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.
+==ספריו==
+[[קובץ:ספר בן איש חי בהדפסת רבי יצחק נאה בר אברהם חיים נאה.png|שמאל|ממוזער|150px|ספר בן איש חי בהדפסה משנת [[תרצ"ב]] על ידי [[חב"ד|חסיד חב"ד]], הרב [[יצחק נאה]] בן הרב [[מנחם מנדל נאה]]]]
+חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד{{הערה|ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לארץ ישראל ולירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בירושלים בכדי שתהיה פרנסה לתושבי ירושלים}}:
+*בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ"ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באותו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הספר הודפס במהדורות רבות, חלקן מנוקדות ובתרגום המילים הערביות לעברית.}}.
+* עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.
+* בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
+*בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
+* שו"ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו"ע. ד' כרכים.
+*בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ"ך ומסביר אותם על פי הקבלה.
+*לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.
+* נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע"י תלמידו, ר' בן ציון חזן.
+==פיוטיו==
+הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.
+המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד|ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי [[שמעון בר יוחאי]], פיוטו זה התפשט בעם ישראל ומושר עד היום בפרט בל"ג בעומר, המנהג לשוררו יחד עם 8 הפיוטים '''פִּיוּטֶי מִּירוֹן''' הנוספים המובאים בערך [[פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד]].
+==לקריאה נוספת==
+*הרב [[מנשה לאופר]], '''הבן איש חי''', בתוך [https://www.chabad.org.il/_Uploads/2570hit1380p.pdf התקשרות גיליון 1380] {{PDF}}
+{{אחרונים}}
 {{הערות שוליים}}
-{{אחרונים}}
 [[קטגוריה:אחרונים]]

אחרונים
חכמי יהדות אשכנז	רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה • רבי יהושע פולק (הפני יהושע) • רבי שמואל אליעזר איידלס • רבי יעקב עמדין • רבי יואל סירקיש • רבי שבתי כהן • רבי דוד הלוי סגל • רבי אברהם אבלי גומבינר • רבי יעקב יהושע פלק • רבי אריה לייב גינצבורג • רבי נתנאל וייל • רבי יוסף תאומים • רבי יחזקאל לנדא • הגאון מווילנא • אדמו"ר הזקן • רבי יהודה לייב מינוביץ' • רבי אריה לייב הלר • רבי יצחק מאיר אלתר • רבי אברהם דנציג • רבי יעקב לורברבוים • רבי עקיבא איגר • אדמו"ר האמצעי • החת"ם סופר • רבי נחמיה בירך מדוברובנה • אדמו"ר הצמח צדק • רבי שניאור זלמן פרדקין • רבי שלמה קלוגר • אדמו"ר המהר"ש • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין • רבי שלום מרדכי שבדרון • רבי ישראל מאיר הכהן • אדמו"ר הרש"ב • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי יוסף רוזין • אדמו"ר הריי"צ • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער לייבוביץ' • רבי אברהם ישעיהו קרליץ • רבי משה פיינשטיין
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד	רבי יצחק אברבנאל • רבי שמואל די מדינה • רבי אברהם די בוטון • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס • רבי חיים בנבנישתי • רבי אפרים נבון • רבי שלום מזרחי שרעבי • רבי יחיא צאלח • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי מרדכי כרמי • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדד
חכמי ארץ ישראל	רבי דוד בן זמרא • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני • רבי בצלאל אשכנזי • רבי יוסף מטראני • רבי לוי בן חביב • הרב יוסף חיים זוננפלד • רבי אברהם יצחק קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • הרב מרדכי אליהו • הרב יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל וואזנר • הרב נסים קרליץ