שלום ריבקין – הבדלי גרסאות
תנא קמא חחח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ליובאוויטשפדיה (שיחה | תרומות) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד בשנת [[תרפ"ו]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[משה דובער ריבקין]] שנמלט מהפוגרומים ברוסיה. במשפחה מיוחסת של שושלת רבנים בן אחר בן{{הערה|לפי מסורת המשפחה, הוא היה הדור ה-40 ברציפות של משפחת רבנים.}}. | נולד בשנת [[תרפ"ו]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[משה דובער ריבקין]] שנמלט מהפוגרומים ברוסיה. במשפחה מיוחסת של שושלת רבנים בן אחר בן{{הערה|לפי מסורת המשפחה, הוא היה הדור ה-40 ברציפות של משפחת רבנים.}}. | ||
בעקבות הגירתו של אביו לארצות הברית וקביעת מגוריו ב[ברוקלין בשל התמנותו לראש [[ישיבת תורה ודעת]], היגרה המשפחה כולה. | בעקבות הגירתו של אביו לארצות הברית וקביעת מגוריו ב[[ברוקלין]] בשל התמנותו לראש [[ישיבת תורה ודעת]], היגרה המשפחה כולה. | ||
בעודו בחור, בשנת [[תש"ח]] בהיותו בגיל 22 התמנה לשמש כרב בקהילת נוסח האר"י בס. לואיס, ובשנת [[תשי"ד]] התמנה לשמש בנוסף גם כרב קהילת 'כנסת ישראל', תפקיד בו שימש עד שנת תשי"ט. | בעודו בחור, בשנת [[תש"ח]] בהיותו בגיל 22 התמנה לשמש כרב בקהילת נוסח האר"י בס. לואיס, ובשנת [[תשי"ד]] התמנה לשמש בנוסף גם כרב קהילת 'כנסת ישראל', תפקיד בו שימש עד שנת תשי"ט. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
הרב ריבקין כותב {{הערה|'הערות וביאורים' אוהלי-תורה נ.י. גיליון ג' תמוז – שבת פרשת קורח תשס"ו, עמ' 165-164.}}: "נשאלתי אם נכון לקרוא לתינוק שם אחר תינוק שמת, ושאלתי זה במכתב לאבי מורי (הגאון-החסיד משה דובער ריבקין ז"ל) בשנת תש"ח והנני מעתיק מדבריו מהנוגע לעניין זה: 'ועל-דבר אשר שאלת אם כדאי לקרוא שם תינוק אחר [תינוק] שמת, אף כי אין בעולם נוהגין כן, אבל כנראה אין חשש בזה, ואולי יש בזה גם מעלה מגדר להקים שם כו'.'''בהיותי שלשום אצל הרמ"ש שליט"א {{הערה|לפני קבלת הנשיאוּת, הרבי היה מכוּנה בראשי תיבות של שמו הקדוש: הָרַמָ"שׁ.}}. ושאל עליך מה נשמע אצלך'''{{הערה|ההדגשות אינן במקור.}}, נזכרתי וסיפרתי לו את אשר תשאל בזה, והעירני גם-כן כנ"ל, וכי אצל אדמו"ר האמצעי היה שתי בנות בשם שרה, אשר הראשונה מתה בנערותה, והשנייה נקראה גם-כן שרה, והיא אמה של הרבנית הזקנה רבקה נ"ע אשת אדמו"ר מהר"ש נבג"מ זי"ע, ובפרט קריאת שם הרי ניתן על זה רוח-הקודש לההורים שיכוונו כידוע לך'". (עד כאן מרשימתו). | הרב ריבקין כותב {{הערה|'הערות וביאורים' אוהלי-תורה נ.י. גיליון ג' תמוז – שבת פרשת קורח תשס"ו, עמ' 165-164.}}: "נשאלתי אם נכון לקרוא לתינוק שם אחר תינוק שמת, ושאלתי זה במכתב לאבי מורי (הגאון-החסיד משה דובער ריבקין ז"ל) בשנת תש"ח והנני מעתיק מדבריו מהנוגע לעניין זה: 'ועל-דבר אשר שאלת אם כדאי לקרוא שם תינוק אחר [תינוק] שמת, אף כי אין בעולם נוהגין כן, אבל כנראה אין חשש בזה, ואולי יש בזה גם מעלה מגדר להקים שם כו'.'''בהיותי שלשום אצל הרמ"ש שליט"א {{הערה|לפני קבלת הנשיאוּת, הרבי היה מכוּנה בראשי תיבות של שמו הקדוש: הָרַמָ"שׁ.}}. ושאל עליך מה נשמע אצלך'''{{הערה|ההדגשות אינן במקור.}}, נזכרתי וסיפרתי לו את אשר תשאל בזה, והעירני גם-כן כנ"ל, וכי אצל אדמו"ר האמצעי היה שתי בנות בשם שרה, אשר הראשונה מתה בנערותה, והשנייה נקראה גם-כן שרה, והיא אמה של הרבנית הזקנה רבקה נ"ע אשת אדמו"ר מהר"ש נבג"מ זי"ע, ובפרט קריאת שם הרי ניתן על זה רוח-הקודש לההורים שיכוונו כידוע לך'". (עד כאן מרשימתו). | ||
באגרות קודש של הרבי, אנו מוצאים אגרות רבות שכתב הרבי לרב ריבקין בענייני רבנותו ובענייני הלכה ועוד. {{הערה| אגרות קודש, כרך ז, איגרת א'תתקיג. אגרות קודש, כרך טז, | באגרות קודש של הרבי, אנו מוצאים אגרות רבות שכתב הרבי לרב ריבקין בענייני רבנותו ובענייני הלכה ועוד. {{הערה| אגרות קודש, כרך ז, איגרת א'תתקיג. אגרות קודש, כרך טז, איגרת ו'יז. אגרות קודש, כרך יט, איגרת ז'לב. אגרות קודש, כרך יט, איגרת ז'שכד. אגרות קודש, כרך כ, איגרת ז'תקפב. אג"ק חלק ל, עמ' צה. ועוד.}} | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב בן ציון ריבקין - צ'סטרפילד | *בנו, הרב בן ציון ריבקין - צ'סטרפילד | ||
*בתו, מרת ג'קלין ריבקין - ניו יורק | *בתו, מרת ג'קלין ריבקין - ניו יורק | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||