נטע רובינאוו מפאהאר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מענדל סופר (שיחה | תרומות) (לא כתוב בשום מקום שהיה רב, כנראה העורך התבלבל עם כינויו) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות}} | {{מקורות}} | ||
ר' '''נתן נטע רובינאוו''' | ר' '''נתן נטע רובינאוו''' הגיע מהעיירה [[פאהאר]] ב[[אוקראינה]], מהתמימים בליובאוויטש ובעל מנגן מופלא. מחסידיו המקושרים של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
== קבלתו לליובאוויטש == | == קבלתו לליובאוויטש == | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== ראש קבוצת המנגנים == | == ראש קבוצת המנגנים == | ||
לאחר שהתקבל לישיבה, נהיה ראש קבוצת המנגנים שהוקמה בעקבות הוראתו של אדמו"ר הרש"ב, שהיו נוהגים לנגן [[ניגונים]] שונים בכל שבת קודם ה[[מאמר]]. אדמו"ר הרש"ב מאוד נהנה מקבוצה זו, שכן ענינה להשליט סדר בניגונים, וכך היא דרכו של [[פנימי]] להיות מסודר. | לאחר שהתקבל לישיבה, נהיה ראש קבוצת המנגנים שהוקמה בעקבות הוראתו של אדמו"ר הרש"ב, שהיו נוהגים לנגן [[ניגונים]] שונים בכל שבת קודם ה[[מאמר]]. אדמו"ר הרש"ב מאוד נהנה מקבוצה זו, שכן ענינה להשליט סדר בניגונים, וכך היא דרכו של [[פנימי]] להיות מסודר. | ||
לקראת חג הגאולה [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תרס"ג]] הקימו בליובאוויטש 'שער כבוד' לכבודו של אדמו"ר הרש"ב, והדליקו תרי"ג נרות והעמידו אותם על כל החלונות. כשיצא הרבי מביתו בדרך לבית המדרש האולם הגדול להתוועדות, משכו בפתילה מיוחדת ומיד נדלקו כל הנרות. ר' נטע ישב על השער מלמעלה, בואמצע החצר עמד הרב [[שאול דובער זיסלין]] בתור מנצח ובצד השני עמד הת' [[שמואל כצמן|שמואל קאצמאן]] והפעיל את קבוצת המנגנים, ואז שר ר' נתן נטע מפאהאר את הוואלאך הידוע שלו. האירוע פעל קורת רוח גדולה על אדמו"ר הרש"ב, שלאחר מכן שוחח ארוכות עם ר' נטע על דרגת הנגינה בחסידות<ref>סה"ש תש"ה ע' 42, עי"ש באריכות.</ref>. | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] העיד עליו שהיה לו [[קול]] ערב וחוש נעלה בשיר ובמנגינותיו יקח לבבות. | [[אדמו"ר הריי"צ]] העיד עליו שהיה לו [[קול]] ערב וחוש נעלה בשיר ובמנגינותיו יקח לבבות. | ||
חיבר [[וואלאך לר' נטע מפאהאר|וואלח מיוחד]], ניגון געגועים מספר [[ניגון ש"ג|ש"ג]] בספר הניגונים, ונוסח נוסף מובא ב[[ניגון קל"ד]]. אותו ניגן בחגיגת [[י"ט כסלו]] [[תרס"ג]]. לאחר שנים ביקש ממנו ה[[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות]] "נטע, זינג מיר דער סמ"ך גימ"ל'דיקן" (תנגן לי את הניגון של ס"ג). | חיבר [[וואלאך לר' נטע מפאהאר|וואלח מיוחד]], ניגון געגועים מספר [[ניגון ש"ג|ש"ג]] בספר הניגונים, ונוסח נוסף מובא ב[[ניגון קל"ד]]. אותו ניגן בחגיגת [[י"ט כסלו]] [[תרס"ג]]. לאחר שנים ביקש ממנו ה[[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות]] "נטע, זינג מיר דער סמ"ך גימ"ל'דיקן" (תנגן לי את הניגון של ס"ג). | ||
== פטירתו == | |||
בזמן הרעב הגדול שפקד את רוסיה אחר המהפכה הקומוניסטית, נדד לסמרקנד, שם נפטר ברעב כעבור זמן קצר<ref>[[ליובאוויטש וחייליה (ספר)|ליובאוויטש וחייליה]]</ref>. | |||
{{מיון רגיל:רובינאוו, נטע}} | {{מיון רגיל:רובינאוו, נטע}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:אישים בפאהאר]] | [[קטגוריה:אישים בפאהאר]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:52, 28 במרץ 2025
ר' נתן נטע רובינאוו הגיע מהעיירה פאהאר באוקראינה, מהתמימים בליובאוויטש ובעל מנגן מופלא. מחסידיו המקושרים של אדמו"ר הרש"ב.
קבלתו לליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר הגיע ללמוד בתומכי תמימים ליובאוויטש בשנת תרס"ב, בתחילה המשגיח לא רצה לקבלו. כששמע שלא התקבל לישיבה, הוא היה במרירות גדולה, הלך לחדר שני והחל לנגן את ניגונו הידוע.
כיוון שהיה לו קול ייחודי לנגינה, שמעו אותו באולם הגדול. שם ישבו כל הבחורים ולמדו, והגיעו לחדר שני לשמוע את הניגון. עד שהתקבצו בחורים רבים סביבו, והמשגיח הבחין שמתרחש דבר מה לא רגיל.
כשראה המשגיח מה שקורה, זה פעל עליו רושם גדול והוא החליט לקבל את ר' נטע לתומכי תמימים.
ראש קבוצת המנגנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שהתקבל לישיבה, נהיה ראש קבוצת המנגנים שהוקמה בעקבות הוראתו של אדמו"ר הרש"ב, שהיו נוהגים לנגן ניגונים שונים בכל שבת קודם המאמר. אדמו"ר הרש"ב מאוד נהנה מקבוצה זו, שכן ענינה להשליט סדר בניגונים, וכך היא דרכו של פנימי להיות מסודר.
לקראת חג הגאולה י"ט כסלו תרס"ג הקימו בליובאוויטש 'שער כבוד' לכבודו של אדמו"ר הרש"ב, והדליקו תרי"ג נרות והעמידו אותם על כל החלונות. כשיצא הרבי מביתו בדרך לבית המדרש האולם הגדול להתוועדות, משכו בפתילה מיוחדת ומיד נדלקו כל הנרות. ר' נטע ישב על השער מלמעלה, בואמצע החצר עמד הרב שאול דובער זיסלין בתור מנצח ובצד השני עמד הת' שמואל קאצמאן והפעיל את קבוצת המנגנים, ואז שר ר' נתן נטע מפאהאר את הוואלאך הידוע שלו. האירוע פעל קורת רוח גדולה על אדמו"ר הרש"ב, שלאחר מכן שוחח ארוכות עם ר' נטע על דרגת הנגינה בחסידות[1].
אדמו"ר הריי"צ העיד עליו שהיה לו קול ערב וחוש נעלה בשיר ובמנגינותיו יקח לבבות.
חיבר וואלח מיוחד, ניגון געגועים מספר ש"ג בספר הניגונים, ונוסח נוסף מובא בניגון קל"ד. אותו ניגן בחגיגת י"ט כסלו תרס"ג. לאחר שנים ביקש ממנו האדמו"ר הריי"צ בהתוועדות "נטע, זינג מיר דער סמ"ך גימ"ל'דיקן" (תנגן לי את הניגון של ס"ג).
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן הרעב הגדול שפקד את רוסיה אחר המהפכה הקומוניסטית, נדד לסמרקנד, שם נפטר ברעב כעבור זמן קצר[2].
- ↑ סה"ש תש"ה ע' 42, עי"ש באריכות.
- ↑ ליובאוויטש וחייליה