מסכת פסחים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=2&format=pdf מסכת פסחים]''' כוללת 10 פרקים, 120 דפים. | '''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=2&format=pdf מסכת פסחים]''' כוללת 10 פרקים, 120 דפים. | ||
נושא המסכת הוא [[חג הפסח]]; [ביעור חמץ], דיני [[ערב פסח]], [[שחיטה|שחיטת]] [[קרבן פסח]] וצלייתו, [[מצוות מצה]], וסדר החג. | נושא המסכת הוא [[חג הפסח]]; [[ביעור חמץ]], דיני [[ערב פסח]], [[שחיטה|שחיטת]] [[קרבן פסח]] וצלייתו, [[מצוות מצה]], וסדר החג. | ||
== ביאורים במסכת == | == ביאורים במסכת == |
גרסה מ־06:34, 16 ביוני 2010
מסכת פסחים כוללת 10 פרקים, 120 דפים.
נושא המסכת הוא חג הפסח; ביעור חמץ, דיני ערב פסח, שחיטת קרבן פסח וצלייתו, מצוות מצה, וסדר החג.
ביאורים במסכת
ישנה מחלוקת במסכת האם פסח שני הינו חג לכשעצמו, או תשלומין של החג הראשון. לפי הדיעה הראשונה, כי פסח שני הוא למעשה חיוב נפרד על כל יהודי מלבד החיוב של הפסח הראשון, מסביר הרבי שפעולת עשיית קרבן פסח (ראשון) קיימת עד פסח שני. ולכן, אע"פ שפסח שני הוא חיוב בפני עצמו מפסח ראשון, מי שהקריב פסחו בראשון אינו מחוייב בפסח שני, כי קיימת אצלו פעולת הקרבן של פסח ראשון עד פסח שני.
דברים אלו מבוססים על פי שיטת הרוגוצ'ובי, שפעולה נמשכת פוטרת את האדם מהמצווה, בתנאי שבשעת עשייתה היה האדם בר חיוב.[1]
ביאורי הרבי
- כא א. ביעור חמץ, מחלוקת ר"מ וחכמים. לקוטי שיחות ח"ז עמ' 189 (עמ' 201)
- כח א. חמץ לאחר הפסח, מחלוקת ר"מ ור"ש. שערי המועדים ח"א עמ' קעז (עמ' 168)
- מד א. רש"י ד"ה היכי אמרינן "ותלינן לקולא בעוון מיתה". לקוטי שיחות ח"ז עמ' 71 (עמ' 83)
- נג ב. תוס' ד"ה ואין. לקוטי שיחות עמ' 107 (עמ' 119)
- נד ב. אין תענית ציבור בבבל. התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמ' 1154 (עמ' 470)
- ס ב. נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט. שערי המועדים פסח ח"א עמ' רנח (ע' 246)
- סד א. רש"י ד"ה קראו את ההלל. שערי המועדים פסח ח"א עמ' רסב (עמ' 250)לקוטי שיחות ח"ז עמ' 256 (עמ' 268)
- סד ב. נשחט בג' כתות. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 105 (עמ' 116)
- סו א. והלא הרבה יותר ממאתים פסחים יש לנו בשנה שדוחין את השבת. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 104 (עמ' 113)
- עו ב. לא בא מתחילתו אלא לאכילה. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 106 (עמ' 115)
- פח א. לא כאברהם שכתוב בו הר, ולא כיצחק שכתוב בו שדה, אלא כיעקב שקראו בית. לקוטי שיחות ח"ל עמ' 70 (עמ' 83)
- פט א. נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט. שערי המועדים פסח ח"א עמ' רנח (ע' 246)
- צה א. הראשון טעון הלל באכילתו והשני אינו טעון הלל באכילתו. שערי המועדים פסח ח"א עמ' רסה (עמ' 253)
- צה ב. אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן ונוטלין את לולביהן וא"א הלל.לקוטי שיחות ח"ז עמ' 256 (עמ' 268)
- קט א. חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל. לקוטי שיחות חל"ג עמ' 63 (עמ' 75)
- קיז א. סתירה בדברי הרמב"ן ד"ה ותמה, ד"ה ועוד, ובר"ן. שערי המועדים פסח הערה 9 ח"א עמ' רסז (עמ' 255)
- קיז א. אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן ונוטלין את לולביהן וא״א הלל.לקוטי שיחות ח"ז עמ' 256 (עמ' 268)
- קכא ב. פשיטא על פדיון הבן... אבי הבן מברך. תורת מנחם חלק כ"ג עמ' 328 (עמ' 301) לקוטי שיחות חי"א עמ' 42 (עמ' 50)
- ירושלמי פ"א ה"א. ניתן לישראל לבנות בית הבחירה. שערי המועדים ספירת העומר עמ' רסח (עמ' 259)
ביאורי נשיאי חב"ד
- ביאור על הצמח צדק (דף טז ע"ב) מאד"ש: שערי המועדים עמ' רה (עמ' 194)
הערות שוליים
- ↑ שערי המועדים [[[פסח]] חלק א' עמ' רס.