![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ארבע מיתות בית דין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שריפה (מיתת בית דין)|שריפה]]}}בין דין היו שורפין (של ידי ששופכין בדין מותך בפיו) את מי שמחוייב שריפה. | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שריפה (מיתת בית דין)|שריפה]]}}בין דין היו שורפין (של ידי ששופכין בדין מותך בפיו) את מי שמחוייב שריפה. | ||
במסכת סנהדרין{{הערה|פרק ארבע מיתות - סנהדרין מט, ב.}} יש מחלוקת בין רבי שמעון והחכמים [[סקילה]] ו[[שריפה ( | במסכת סנהדרין{{הערה|פרק ארבע מיתות - סנהדרין מט, ב.}} יש מחלוקת בין רבי שמעון והחכמים לגבי [[סקילה]] ו[[שריפה (מיתת בית דין)|שריפה]] איזו מהן חמורה יותר. חכמים אומרים שסקילה חמורה. | ||
=== הרג === | === הרג === | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[הרג]]}}בית דין היו הורגים בסייף את מי שמחוייב הרג. | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[הרג]]}}בית דין היו הורגים בסייף את מי שמחוייב הרג. | ||
והיא מיתה קלה יותר מ[[סקילה]] ו[[שריפה ( | והיא מיתה קלה יותר מ[[סקילה]] ו[[שריפה (מיתת בית דין)|שריפה]]. | ||
=== חנק === | === חנק === | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[חנק]]}} | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[חנק]]}}בית דין חונקים את מי שמחוייב חנק. | ||
היא המיתה הכי קלה. | היא המיתה הכי קלה. | ||
כשאדם התחייב בשני מיתות, בית דין ידונו אותו במיתה הקלה יותר. | כשאדם התחייב בשני מיתות, בית דין ידונו אותו במיתה הקלה יותר. | ||
== מדיני המצוה == | |||
לפני המיתה אומרים איתו וידוי, ומיתתו היא כפרתו{{הערה|רמב"ם הלכות סנהדרין יג, י.}}. | |||
כל המחוייבי מיתת בית דין, משקין אותם ב[[יין|יין המשכר]] לפני כן בכדי שיטרף דעתו ויוכל לסבול את ייסורי המיתה{{הערה|סנהדרין מג, א.}}. | |||
== מטעמי המצוה == | == מטעמי המצוה == | ||
טעם מצוה זו נגלה לכל, כי "מלך במשפט יעמיד ארץ"{{הערה|משלי כט, ד.}}, שאלולי יראת המשפט יהרגו בני אדם זה את זה{{הערה|שאלמלא מוראת הדין איש את רעהו חיים בלעו (משנה, אבות ג, ב).}}, על כן | טעם מצוה זו נגלה לכל, כי "מלך במשפט יעמיד ארץ"{{הערה|משלי כט, ד.}}, שאלולי יראת המשפט יהרגו בני אדם זה את זה{{הערה|שאלמלא מוראת הדין איש את רעהו חיים בלעו (משנה, אבות ג, ב).}}, על כן ציונו האל ברוך הוא להמית הרוצח, ובחכמתו ברוך הוא ראה שראוי לענוש אותו במיתת חנק. | ||
והדבר מובן גם בדעתנו כי "כאשר עשה, כן יעשה לו"{{הערה|ויקרא כד, יט.}}, והרוצח כונתו להמית הנרצח במהרה כי מפחדו אליו ימהר מיתתו בכל כחו, וכמו כן הקלה התורה במשפטו להמיתו בחנק שהיא מיתה ממהרת, ולא בשריפה וסקילה שהן בצער רב. | והדבר מובן גם בדעתנו כי "כאשר עשה, כן יעשה לו"{{הערה|ויקרא כד, יט.}}, והרוצח כונתו להמית הנרצח במהרה כי מפחדו אליו ימהר מיתתו בכל כחו, וכמו כן הקלה התורה במשפטו להמיתו בחנק שהיא מיתה ממהרת, ולא בשריפה וסקילה שהן בצער רב. | ||
| שורה 48: | שורה 53: | ||
סיבה נוספת היא כי על פי ה[[סוד]] כל הפוגם באות יו"ד של שם הוי' כאילו נתחייב סקילה והפוגם באות ה"א כאילו נתחייב שריפה ובאות וי"ו כאילו נתחייב הרג ובאות ה"א אחרונה כאילו נתחייב חנק. והמבטל [[קריאת שמע]] פוגם באות יו"ד ותפילין באות ה"א ו[[ציצית]] באות וי"ו ותפלה באות ה"א{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ז']].}}. | סיבה נוספת היא כי על פי ה[[סוד]] כל הפוגם באות יו"ד של שם הוי' כאילו נתחייב סקילה והפוגם באות ה"א כאילו נתחייב שריפה ובאות וי"ו כאילו נתחייב הרג ובאות ה"א אחרונה כאילו נתחייב חנק. והמבטל [[קריאת שמע]] פוגם באות יו"ד ותפילין באות ה"א ו[[ציצית]] באות וי"ו ותפלה באות ה"א{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ז']].}}. | ||
קבלת ד' מיתות, הוא גם ענין של יין המשכר שנותנים למחייבי מיתת בית דין קודם המיתה, שבעבודת האדם הוא ענין של תשובה במרירות עד שיסיר מחשבתו מעניניו בעולם הזה ומעסקיו{{הערה|[[תורה אור]] מקץ ד"ה ויהי מקץ הא' והב'.}}. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
* [[כרת]] | * [[כרת]] | ||
* [[מלקות]] | * [[מלקות]] | ||
* [[שכר ועונש]] | * [[שכר ועונש]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
[[קטגוריה:ארבע מיתות בית דין]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:38, 21 בינואר 2025
ארבע מיתות בית דין הם ארבע אופנים בהם הבית דין מענישים את העוברים על ציווי התורה, על פי ציווי התורה להבית דין (סנהדרין) לענוש מי שעובר על מצוות מסויימות של התורה, באחת מהארבע אופנים.
בחסידות מבואר ענינם גם בעבודת ה'.
הארבע מיתות בית דין[עריכה | עריכת קוד מקור]
סקילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – סקילה |
בין דין היו סוקלין את מי שמחוייב סקילה.
שריפה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – שריפה |
בין דין היו שורפין (של ידי ששופכין בדין מותך בפיו) את מי שמחוייב שריפה.
במסכת סנהדרין[1] יש מחלוקת בין רבי שמעון והחכמים לגבי סקילה ושריפה איזו מהן חמורה יותר. חכמים אומרים שסקילה חמורה.
הרג[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – הרג |
בית דין היו הורגים בסייף את מי שמחוייב הרג.
והיא מיתה קלה יותר מסקילה ושריפה.
חנק[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – חנק |
בית דין חונקים את מי שמחוייב חנק.
היא המיתה הכי קלה.
כשאדם התחייב בשני מיתות, בית דין ידונו אותו במיתה הקלה יותר.
מדיני המצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפני המיתה אומרים איתו וידוי, ומיתתו היא כפרתו[2].
כל המחוייבי מיתת בית דין, משקין אותם ביין המשכר לפני כן בכדי שיטרף דעתו ויוכל לסבול את ייסורי המיתה[3].
מטעמי המצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]
טעם מצוה זו נגלה לכל, כי "מלך במשפט יעמיד ארץ"[4], שאלולי יראת המשפט יהרגו בני אדם זה את זה[5], על כן ציונו האל ברוך הוא להמית הרוצח, ובחכמתו ברוך הוא ראה שראוי לענוש אותו במיתת חנק.
והדבר מובן גם בדעתנו כי "כאשר עשה, כן יעשה לו"[6], והרוצח כונתו להמית הנרצח במהרה כי מפחדו אליו ימהר מיתתו בכל כחו, וכמו כן הקלה התורה במשפטו להמיתו בחנק שהיא מיתה ממהרת, ולא בשריפה וסקילה שהן בצער רב.
ואולם במשפטי הזימה שנהנו העוברים בעבירה ונמשכה הנאתן קצת - תבוא בהן פעמים שריפה, פעמים סקילה.
חשבונן בתרי"ג מצוות התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבמ"ם מונה את הארבע מיתות בית דין לארבע מצוות מהתרי"ג מצוות התורה.
אך הרמב"ן[7] אינו מונה את הארבעת מיתות בית דין בחשבון המצוות, כי הוא סובר שבפסוק[8] "ובערת הרע מקרבך" התורה מצווה בכללות שנבער את כל עושי הרע מבינינו, ובו נכללו כל העונשין, ואחר כך כשהתורה מפרטת את העונשים אצל העבירות המסויימות, אין זה נחשב למצוות בפני עצמם, אלא ביאור ופרט מהענין.
זמן ומקום קיום המצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הארבע מיתות בין דין היתה רק בזמן הבית, ורק בארץ ישראל, כי אין דנין דיני נפשות אלא בארץ.
בפנימיות הענינים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקריאת שמע שעל המיטה יש להאדם לקבל על עצמו ארבע מיתות בית דין.
הסיבה לכך היא, כי למרות שהאדם לא עבר על מצוות חמורות כאלו שמחוייבים עליה אחת מהארבע מיתות בית דין, אבל כשאדם עובר אפילו רק על עבירות קלות, אבל בהצטרפות של הרבה עבירות קלות ביחד, יהיה לזה אותו פגם כמו שעבר על מצווה אחת חמורה.
הענין יובן על ידי משל, שרואים שהרבה עננים קלים וקלושים ביותר, בהצטברותם יחד נהיים עב ענן וערפל. וכמו כן להרבה עבירות קלות יכול להיות אותה פעולה מכמו עבירה אחת חמורה.
סיבה נוספת היא כי על פי הסוד כל הפוגם באות יו"ד של שם הוי' כאילו נתחייב סקילה והפוגם באות ה"א כאילו נתחייב שריפה ובאות וי"ו כאילו נתחייב הרג ובאות ה"א אחרונה כאילו נתחייב חנק. והמבטל קריאת שמע פוגם באות יו"ד ותפילין באות ה"א וציצית באות וי"ו ותפלה באות ה"א[9].
קבלת ד' מיתות, הוא גם ענין של יין המשכר שנותנים למחייבי מיתת בית דין קודם המיתה, שבעבודת האדם הוא ענין של תשובה במרירות עד שיסיר מחשבתו מעניניו בעולם הזה ומעסקיו[10].