התוועדות חסידותית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
 
(7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:גינזבורג.jpg|ממוזער|שער הספר]]
[[קובץ:גינזבורג.jpg|ממוזער|שער הספר]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=אחד מספרי הרב לוי יצחק גינזבורג|אחר=התוועדות חסידית|ראו=התוועדות}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אחד מספרי הרב לוי יצחק גינזבורג|אחר=התוועדות חסידית|ראו=התוועדות}}
'''התוועדות חסידותית''' היא סדרת ספרים המבארים בסגנון התוועדותי את העבודה היחידה שנותרה עכשיו - [[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו]].
'''התוועדות חסידותית''' היא סדרת ספרים המבארים בסגנון התוועדותי את העבודה היחידה שנותרה עכשיו - [[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי משיח צדקנו]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==


בתקופה שלאחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] החל [[חיים לוי יצחק גינזבורג|הרב לוי יצחק גינזבורג]] (שכיהן אז כ[[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]) לכתוב ב[[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]] התוועדויות<ref>בהתחלה במדור שנשא את השם "דרכי החסידים", אחרי כמה שנים הוחלף השם ל"התוועדות חסידותית".</ref> שעסקו בעבודה היחידה שנותרה - [[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו]].
בתקופה שלאחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] החל [[חיים לוי יצחק גינזבורג|הרב לוי יצחק גינזבורג]] (שכיהן אז כ[[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]) לכתוב ב[[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]] התוועדויות{{הערה|בהתחלה במדור שנשא את השם "דרכי החסידים", אחרי כמה שנים הוחלף השם ל"התוועדות חסידותית".}} שעסקו בעבודה היחידה שנותרה - [[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי משיח צדקנו]].


לאחרי פטירתו של המשפיע [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]] החל הרב גינזבורג<ref>שהיה מתלמידיו המובהקים של ר' מענדל, ואף החליף אותו במסירת שיעור התניא בישיבה.</ref> לכתוב גם סיפורים והוראות בעבודת ה' ששמע מר' מענדל.
לאחרי פטירתו של המשפיע [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]] החל הרב גינזבורג{{הערה|שהיה מתלמידיו המובהקים של ר' מענדל, ואף החליף אותו במסירת שיעור התניא בישיבה.}} לכתוב גם סיפורים והוראות בעבודת ה' ששמע מר' מענדל.


==הוצאה לאור==
==הוצאה לאור==


לבקשת רבים ולאחרי שקיבל את הסכמתו של [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] ערך הרב גינזבורג כמה מהמאמרים והוציא אותם (לקראת ח"י אלול תשנ"ט) בספר שנקרא "התוועדות חסידותית".  
לבקשת רבים ולאחרי שקיבל את הסכמתו של [[הרבי]] ערך הרב גינזבורג כמה מהמאמרים והוציא אותם (לקראת ח"י אלול תשנ"ט) בספר שנקרא "התוועדות חסידותית".  
לאחר הקדמה של שתי פרקים<ref>בפרק הראשון מסביר הרב גינזבורג עד כמה "מופרך" לכתוב ספר על ר' מענדל, שכן הלה לא רצה ש"יעשו ממנו עסק", ובפרק השני מבאר שמכיוון שרצונו של [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] שיכתבו סיפורים חסידיים על מנת ללמוד מהם הוראה בעבודת ה', הרי וודאי שר' מענדל חפץ בזה..</ref> מביא הרב גינזבורג את מבחר מאמריו (בעיקר - סיפורים מר' מענדל עם ההוראות שלמד מהם) שעוסקים ומבארים את השליחות היחידה שנותרה עכשיו [[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו]]<ref>הספר כולל ביאורים רבים לשאלות נפוצות כמו: מדוע מכריזים יחי אם זה לא פנימי, מדוע לא מתחשבים בדעת השני מתוך אהבת ישראל, לכאורה מכך שישנה התנגדות זו ראיה שזה לא אמיתי, וכו' וכו'..</ref>.
לאחר הקדמה של שתי פרקים{{הערה|בפרק הראשון מסביר הרב גינזבורג עד כמה "מופרך" לכתוב ספר על ר' מענדל, שכן הלה לא רצה ש"יעשו ממנו עסק", ובפרק השני מבאר שמכיוון שרצונו של [[הרבי]] שיכתבו סיפורים חסידיים על מנת ללמוד מהם הוראה בעבודת ה', הרי וודאי שר' מענדל חפץ בזה..}} מביא הרב גינזבורג את מבחר מאמריו (בעיקר - סיפורים מר' מענדל עם ההוראות שלמד מהם) שעוסקים ומבארים את השליחות היחידה שנותרה עכשיו [[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי משיח צדקנו]]{{הערה|הספר כולל ביאורים רבים לשאלות נפוצות כמו: מדוע מכריזים יחי אם זה לא פנימי, מדוע לא מתחשבים בדעת השני מתוך אהבת ישראל, לכאורה מכך שישנה התנגדות זו ראיה שזה לא אמיתי, וכו' וכו'..}}.


מטרת הספר היא, כפי שמובא בהקדמה, "לעודד לחזק ולהגביר את האמונה הטהורה בכל מילה של הרבי ובעובדה שתכף ומיד ממש נראה בהתממשות דבריו הקדושים לעיני כל בשר, לדעת ולהכיר כי הרבי שליט"א חי וקיים גם בגופו הגשמי גם אם לא רואים זאת לעיני בשר, להסביר את המשמעות הצורך וההכרח בכך שהכרזת "יחי אדוננו" תושמע ותכתב בכל מקום ובכל שעה בכל פרסום ומעל כל בימה אפשרית, לשים את הדגש על דברי הרבי ש"העבודה היחידה שנותרה" היא "קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש", ולקרוא לכולנו ולכל העולם כולו לעמוד בנסיון באותם רגעים שנותרו ולבקש ולפעול את שלימות ההתגלות של מלכנו משיחנו שליט"א תיכף ומיד ממש על ידי קבלת מלכותו עלינו באותה קריאה והכרזת הקודש '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''".
מטרת הספר היא, כפי שמובא בהקדמה, "'''לעודד לחזק ולהגביר את האמונה הטהורה בכל מילה של הרבי ובעובדה שתכף ומיד ממש נראה בהתממשות דבריו הקדושים לעיני כל בשר, לדעת ולהכיר כי הרבי חי וקיים גם בגופו הגשמי גם אם לא רואים זאת לעיני בשר, להסביר את המשמעות הצורך וההכרח בכך שהכרזת "יחי אדוננו" תושמע ותכתב בכל מקום ובכל שעה בכל פרסום ומעל כל בימה אפשרית, לשים את הדגש על דברי הרבי ש"העבודה היחידה שנותרה" היא "קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש", ולקרוא לכולנו ולכל העולם כולו לעמוד בנסיון באותם רגעים שנותרו ולבקש ולפעול את שלימות ההתגלות של מלכנו משיחנו שליט"א תיכף ומיד ממש על ידי קבלת מלכותו עלינו באותה קריאה והכרזת הקודש יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''".
 
בסםר התייחסויות לנושאים חשובים ועיקריים, כמו: "חסידים עליהם לחוג את ג' בתמוז", "שינה בסוכה מצטער ויחי אדוננו" ועוד רבים.


כמו במדור, בסיום כל פרק מופיעה ההכרזה [[יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].
כמו במדור, בסיום כל פרק מופיעה ההכרזה [[יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].


לאחר כמה שנים, הוציא הרב גינזבורג את הספר השני בסידרה.
לאחר כמה שנים, הוציא הרב גינזבורג את הספר השני בסידרה, חלק זה מוקדש בעיקר לסיפורים ששמע על זקני החסידים. כמו בחלק הראשון, גם הוא מלא וגדוש בבשורת הגאולה ונצחיות חייו של הרבי .


הספרים יצאו לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.
הספרים יצאו לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.
שורה 26: שורה 28:




==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ספרי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]
[[קטגוריה:ספרי חיים לוי יצחק גינזבורג]]

גרסה אחרונה מ־19:37, 30 בדצמבר 2024

שער הספר

התוועדות חסידותית היא סדרת ספרים המבארים בסגנון התוועדותי את העבודה היחידה שנותרה עכשיו - קבלת פני הרבי משיח צדקנו.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופה שלאחרי ג' תמוז תשנ"ד החל הרב לוי יצחק גינזבורג (שכיהן אז כמשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד) לכתוב בשבועון בית משיח התוועדויות[1] שעסקו בעבודה היחידה שנותרה - קבלת פני הרבי משיח צדקנו.

לאחרי פטירתו של המשפיע ר' מענדל פוטרפס החל הרב גינזבורג[2] לכתוב גם סיפורים והוראות בעבודת ה' ששמע מר' מענדל.

הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

לבקשת רבים ולאחרי שקיבל את הסכמתו של הרבי ערך הרב גינזבורג כמה מהמאמרים והוציא אותם (לקראת ח"י אלול תשנ"ט) בספר שנקרא "התוועדות חסידותית". לאחר הקדמה של שתי פרקים[3] מביא הרב גינזבורג את מבחר מאמריו (בעיקר - סיפורים מר' מענדל עם ההוראות שלמד מהם) שעוסקים ומבארים את השליחות היחידה שנותרה עכשיו קבלת פני הרבי משיח צדקנו[4].

מטרת הספר היא, כפי שמובא בהקדמה, "לעודד לחזק ולהגביר את האמונה הטהורה בכל מילה של הרבי ובעובדה שתכף ומיד ממש נראה בהתממשות דבריו הקדושים לעיני כל בשר, לדעת ולהכיר כי הרבי חי וקיים גם בגופו הגשמי גם אם לא רואים זאת לעיני בשר, להסביר את המשמעות הצורך וההכרח בכך שהכרזת "יחי אדוננו" תושמע ותכתב בכל מקום ובכל שעה בכל פרסום ומעל כל בימה אפשרית, לשים את הדגש על דברי הרבי ש"העבודה היחידה שנותרה" היא "קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש", ולקרוא לכולנו ולכל העולם כולו לעמוד בנסיון באותם רגעים שנותרו ולבקש ולפעול את שלימות ההתגלות של מלכנו משיחנו שליט"א תיכף ומיד ממש על ידי קבלת מלכותו עלינו באותה קריאה והכרזת הקודש יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!".

בסםר התייחסויות לנושאים חשובים ועיקריים, כמו: "חסידים עליהם לחוג את ג' בתמוז", "שינה בסוכה מצטער ויחי אדוננו" ועוד רבים.

כמו במדור, בסיום כל פרק מופיעה ההכרזה יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

לאחר כמה שנים, הוציא הרב גינזבורג את הספר השני בסידרה, חלק זה מוקדש בעיקר לסיפורים ששמע על זקני החסידים. כמו בחלק הראשון, גם הוא מלא וגדוש בבשורת הגאולה ונצחיות חייו של הרבי .

הספרים יצאו לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.

ראה גם[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. בהתחלה במדור שנשא את השם "דרכי החסידים", אחרי כמה שנים הוחלף השם ל"התוועדות חסידותית".
  2. שהיה מתלמידיו המובהקים של ר' מענדל, ואף החליף אותו במסירת שיעור התניא בישיבה.
  3. בפרק הראשון מסביר הרב גינזבורג עד כמה "מופרך" לכתוב ספר על ר' מענדל, שכן הלה לא רצה ש"יעשו ממנו עסק", ובפרק השני מבאר שמכיוון שרצונו של הרבי שיכתבו סיפורים חסידיים על מנת ללמוד מהם הוראה בעבודת ה', הרי וודאי שר' מענדל חפץ בזה..
  4. הספר כולל ביאורים רבים לשאלות נפוצות כמו: מדוע מכריזים יחי אם זה לא פנימי, מדוע לא מתחשבים בדעת השני מתוך אהבת ישראל, לכאורה מכך שישנה התנגדות זו ראיה שזה לא אמיתי, וכו' וכו'..