הזאל הגדול (ליובאוויטש) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=הזאל הגדול בליובאוויטש|אחר=הזאל הגדול ב-770|ראו=[[הזאל הגדול (770)]]}}
+[[קובץ:הזאל-בשלג.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|"הזאל הגדול" המשוחזר בשלג ([[תשפ"ג]])]]
-'''זאל''' - 'אולם' ברוסית, מילה שנכנסה אצל דוברי ה[[אידיש]] יוצאי רוסיה, ומשומשת בין השאר לכינוי לבית-מדרש.
+'''הזאל{{הערה|ה'זאל' הוא 'אולם' ברוסית - מילה שנכנסה אצל דוברי ה[[אידיש]] יוצאי [[רוסיה]], ומשמשת בין השאר לכינוי לבית-מדרש.}} הגדול''' הינו בנין ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], אותו בנה [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר שנשרף הבנין (בשנת [[תרכ"ח]]{{הערה|ראה [[תורת שמואל]] [[תרכ"ז]] עמ' תק"ז}}) שעמד שם קודם ושימש את [[אדמו"ר הצמח צדק]].
-'''הזאל הגדול''' הינו בנין בעיירה [[ליובאוויטש]], אותו בנה [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר שנשרף הבנין (בשנת [[תרכ"ח]]{{הערת שוליים|ב[[ספר המאמרים - אדמו"ר הריי"צ]] משנת [[תשי"א]] עמ' 171 נכתב "[[תרכ"ז]]" וזהו טעות הדפוס (ראה [[תורת שמואל]] [[תרכ"ז]] עמ' תק"ז}}) שעמד שם קודם ושימש את [[אדמו"ר הצמח צדק]].
+==היסטוריה==
+חצר רבותינו נשיאנו נקנתה על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לערך בשנת [[תקצ"ג]], ושנה לאחר מכן הסתיימה בנית ביתו של הרבי ובניית החצר. שבע שנים לאחר מכן, בשנת [[תר"א]] נשרפו הבית והחצר אך נבנו מחדש. בשנת [[תר"ח]] הם נשרפו שוב, ולאחר שנבנו פעם נוספת עלו באש בפעם השלישית ב"[[השריפה הגדולה בליובאוויטש|שריפה הגדולה]]" שהתרחשה בשנת [[תרי"ז]]. לאחר שריפה רביעית שהתרחשה במקום ב[[חודש מנחם אב]] של שנת [[תרכ"ח]], הורה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] להקים במקום בו עמד הבית מבנה ל[[לימוד תורה]]. בשל כך הוקם 'הזאל הגדול' בשנת [[תרל"ב]] לפי תכנון מדוקדק של [[אדמו"ר המהר"ש]]. עם ייסוד ישיבת '[[תומכי תמימים]]' על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]], שימש הזאל כמקום הלימוד של ה[[תמימים]].
+בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] שימש הזאל הגדול להיכל הלימוד של [[ישיבת ליובאוויטש]], ובו אמר [[הרבי הצמח צדק]] את [[מאמר|מאמרי החסידות]] בשבתות וחגים.
 בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]]).
-בזאל הגדול היה משתה החתונה [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש)]]. שם גם היתה חגיגת הבר מצוה של אדמו"ר הריי"צ ב[[י"ב תמוז תרנ"ג]] ושם גם היתה שמחת חתונתו עם [[הרבנית נחמה דינה]] ב[[י"ג אלול תרנ"ז]].
+בזאל הגדול היה משתה החתונה של [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש)]]. שם גם הייתה חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י"ב תמוז תרנ"ג]] ושם גם הייתה שמחת חתונתו עם [[הרבנית נחמה דינה]] ב[[י"ג אלול]] [[תרנ"ז]].
+על פי תיאורו של ר' [[שמואל קראוס]] מדובר בבית רבוע, כ-‏21.30 על 21.30 מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-‏13 עמודים שעליהם נשענה התקרה.
-על פי תיאורו של ר' [[שמואל קראוס]] מדובר בבית רבוע, כ-‏30. 1 2על 30. 1 2מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-‏13 עמודים שעליהם נעשתה התקרה.
+בשנת [[תש"פ]] שוחזר העתק מדוייק של הזאל על פרטיו באותו מיקום בו היה בחצר רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/480021/ ליובאוויטש: הנחת אבן הפינה לבניית ושחזור ה'זאל' הגדול{{תמונה}}{{אינפו}}]}}. [[גבריאל גורדון|הרב גורדון]] מספר כי בשנת [[תקצ"ג]] כאשר נחנך ביתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במקום בו עמד מאוחר יותר 'הזאל הגדול' השליך ה[[צמח צדק]] מטבעות כסף אל תוך הבור שאליו מושלכת אבן הפינה, וכך נעשה גם בהנחת אבן פינה של הזאל גדול: לבור שבו הונחה אבן הפינה הושלכו כמה מטבעות. "בהשגחה פרטית מופלאה, מצא אחד האורחים שהשתתפו במעמד ההיסטורי מטבע עתיק משנת [[תר"כ]] שהיה מונח בבור והנוכחים כולם התרגשו לראות זאת. היה זה כעין סימן שמימי...".
-{{הערות שוליים}}
+{{הערה|[https://col.org.il/news/164934 מזוזה בזאל המשוחזר: 128 שנים ליסוד ישיבת 'תומכי תמימים'{{COL}}]}}
+{{ליובאוויטש}}
-[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:ליובאוויטש]]