שפיכות דמים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
=== כל עבירה === | === כל עבירה === | ||
על פי חסידות כל עבירה יש בה ענין של שפיכות דמים ברוחניות, כי ה[[דם]] | על פי חסידות כל עבירה יש בה ענין של שפיכות דמים ברוחניות, כי ה[[דם]]{{הערה|"אדם" הוא "א' דם".}} הוא ה[[נפש]], היינו שהתפשטות חיות הנפש מתלבש בהדם, אך על ידי החטא הרי הוא שופך בחינת הדם וחיות אור האלקי מבחינת אדם דקדושה אל אדם בליעל, אדם ד[[לעומת זה]] (שזהו ענין "שופך דם האדם - באדם"), ולכן נקרא החטא בשם רוצח מכה נפש. | ||
וכמו שידוע גם כן בנוגע מה שכתוב ונוקב שם הוי', שעל ידי החטא נעשה נקב ופגם בהכלים דקדושה, ועל ידי זה נמשך החיות ב[[לעומת זה]]. כי הקליפות מצד עצמם יש בהם רק חיות מצומצם מצד עצמם, כמו שקודם ה[[חטא עץ הדעת]] לא היה בהם כח ותוקף כלל, אך על ידי החטא יונקים הם מהקדושה, שזהו ענין שופך דם האדם באדם. | וכמו שידוע גם כן בנוגע מה שכתוב ונוקב שם הוי', שעל ידי החטא נעשה נקב ופגם בהכלים דקדושה, ועל ידי זה נמשך החיות ב[[לעומת זה]]. כי הקליפות מצד עצמם יש בהם רק חיות מצומצם מצד עצמם, כמו שקודם ה[[חטא עץ הדעת]] לא היה בהם כח ותוקף כלל, אך על ידי החטא יונקים הם מהקדושה, שזהו ענין שופך דם האדם באדם. | ||
וזהו הטעם למה ה[[יצר הרע]] משתדל כל כך להחטיא את האדם | וזהו הטעם למה ה[[יצר הרע]] משתדל כל כך להחטיא את האדם{{הערה|וזהו שאמרו רז"ל יורד ומסטין עולה ומקטרג, היינו שזה שיורד ומסטין להחטיא את האדם הוא כדי שאחר כך יהיה עולה ומקטרג, להוציא מהאדם את החיות דקדושה שיומשך להקליפות, שזהו ענין עולה ומקטרג ברוחניות, ומזה נשתלשל הענין דעולה ומקטרג גם כפשוטו, שתובע דין ומשפט לענוש ולהוציא ממנו את החיות בגשמיות.}}, שאין זה מצד שנאתם לקדושה בלבד, אלא העיקר בזה הוא לפי שזה נוגע לעצם החיות שלהם, לפי שקבלת חיותם מהקדושה היא על ידי החטא{{הערה|ד"ה והקריתם, ש"פ מסעי ה'תשי"ז.}}. | ||
=== [[השגת גבול]] === | === [[השגת גבול]] === | ||
מי שנוגע בפרנסת חבירו, מסיג גבול, הוא גם ענין של שפיכות דמים בדקות, כי "דמים" פירושו גם ממון | מי שנוגע בפרנסת חבירו, מסיג גבול, הוא גם ענין של שפיכות דמים בדקות, כי "דמים" פירושו גם ממון{{הערה|סה"מ אדמו"ר הריי"ץ {{מקור}}}}. | ||
=== מלבין פני חבירו === | === מלבין פני חבירו === | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
אך הנ"ל, היא גם איסור, אף שלא איסור כשפיכות דמים כפשוטו. | אך הנ"ל, היא גם איסור, אף שלא איסור כשפיכות דמים כפשוטו. | ||
ויש גם ענין של שפיכות דמים שאינו איסור על פי תורה, כי אם שמצד מידת חסידות יש להזהר גם בזה. את זה רואים במה שמובא ב[[מסכת אבות]] | ויש גם ענין של שפיכות דמים שאינו איסור על פי תורה, כי אם שמצד מידת חסידות יש להזהר גם בזה. את זה רואים במה שמובא ב[[מסכת אבות]]{{הערה|אבות פרק ה, משנה ט.}} שמסכת אבות היא מילי דחסידותא, ש"גלות באה לעולם על . . שפיכות דמים". שהמשנה מזהיא אותנו גם משפיכות פנים - הלבנת פנים כזו שבאה ב"מסוה" של [[מצוה]], מצוות [[הוכח תוכיח את עמיתך]], שכוונותו מצד [[אהבת ישראל]] היא להפרישו מאיסור, הרי לכאורה אין מקום באיזה אופן הוא מפרישו מהאיסור, העיקר שמפרישו ומצילו מהאיסור, אך גם אז יש צורך להזהיר ש"ולא תשא עליו חטא", להזהר שלא יהיה בזה שום הלבנת פנים. | ||
ואף שצריך להפרישו מהאיסור, הרי הוא צריך לעיין ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], הן בחלק [[שולחן ערוך אורח חיים|אורח חיים]] | ואף שצריך להפרישו מהאיסור, הרי הוא צריך לעיין ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], הן בחלק [[שולחן ערוך אורח חיים|אורח חיים]]{{הערה|סימן קנ"ו ואילך.}}, והן בהלכות שבחלק ששי{{הערה|הלכות אונאה וגניבת דעת סעיף ל.}}, ושם יראה איך שהוא צריך לנהוג בפועל{{הערה|ש"פ בלק ה'תשד"מ, התוועדויות ח"ג ע' 2124.}}. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
גרסה אחרונה מ־06:23, 18 בנובמבר 2024
הוא האיסור בתורה לרצוח, היא אחת מעשרת הדברות, והיא גם אחת מהשלש עבירות שצריכים ללכת למסירות נפש עליה במצב שגוי אונס אותו לעבור, ולהרג ולא לעבור.
וכמו כן היא אחת מהשבע מצוות בני נח.
העונש למי שהרג במזיד בעדים, היא על ידי אחד מארבע מיתות בית דין - סקילה. מי שהרג בשוגג (או במזיד) גולה לערי מקלט.
מקור[עריכה | עריכת קוד מקור]
האיסור נכתב בתורה כמה וכמה פעמים, וכל פעם לסיבה ולימוד אחרת.
שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם.
— בראשית ט, ו
לֹא תִּֿרְצָח
— שמות כ, יב. דברים ה, יז
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל עבירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי חסידות כל עבירה יש בה ענין של שפיכות דמים ברוחניות, כי הדם[1] הוא הנפש, היינו שהתפשטות חיות הנפש מתלבש בהדם, אך על ידי החטא הרי הוא שופך בחינת הדם וחיות אור האלקי מבחינת אדם דקדושה אל אדם בליעל, אדם דלעומת זה (שזהו ענין "שופך דם האדם - באדם"), ולכן נקרא החטא בשם רוצח מכה נפש.
וכמו שידוע גם כן בנוגע מה שכתוב ונוקב שם הוי', שעל ידי החטא נעשה נקב ופגם בהכלים דקדושה, ועל ידי זה נמשך החיות בלעומת זה. כי הקליפות מצד עצמם יש בהם רק חיות מצומצם מצד עצמם, כמו שקודם החטא עץ הדעת לא היה בהם כח ותוקף כלל, אך על ידי החטא יונקים הם מהקדושה, שזהו ענין שופך דם האדם באדם.
וזהו הטעם למה היצר הרע משתדל כל כך להחטיא את האדם[2], שאין זה מצד שנאתם לקדושה בלבד, אלא העיקר בזה הוא לפי שזה נוגע לעצם החיות שלהם, לפי שקבלת חיותם מהקדושה היא על ידי החטא[3].
השגת גבול[עריכה | עריכת קוד מקור]
מי שנוגע בפרנסת חבירו, מסיג גבול, הוא גם ענין של שפיכות דמים בדקות, כי "דמים" פירושו גם ממון[4].
מלבין פני חבירו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים
— בבא מציעא נח, ב
הטעם לזה הוא כי כשאדם נעלב בפניו משתנות "אזיל סומקא ואתי חיורא", הדמים מסתלקים, שזהו שפיכות דמים בדקות.
אך הנ"ל, היא גם איסור, אף שלא איסור כשפיכות דמים כפשוטו.
ויש גם ענין של שפיכות דמים שאינו איסור על פי תורה, כי אם שמצד מידת חסידות יש להזהר גם בזה. את זה רואים במה שמובא במסכת אבות[5] שמסכת אבות היא מילי דחסידותא, ש"גלות באה לעולם על . . שפיכות דמים". שהמשנה מזהיא אותנו גם משפיכות פנים - הלבנת פנים כזו שבאה ב"מסוה" של מצוה, מצוות הוכח תוכיח את עמיתך, שכוונותו מצד אהבת ישראל היא להפרישו מאיסור, הרי לכאורה אין מקום באיזה אופן הוא מפרישו מהאיסור, העיקר שמפרישו ומצילו מהאיסור, אך גם אז יש צורך להזהיר ש"ולא תשא עליו חטא", להזהר שלא יהיה בזה שום הלבנת פנים.
ואף שצריך להפרישו מהאיסור, הרי הוא צריך לעיין בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, הן בחלק אורח חיים[6], והן בהלכות שבחלק ששי[7], ושם יראה איך שהוא צריך לנהוג בפועל[8].
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ "אדם" הוא "א' דם".
- ↑ וזהו שאמרו רז"ל יורד ומסטין עולה ומקטרג, היינו שזה שיורד ומסטין להחטיא את האדם הוא כדי שאחר כך יהיה עולה ומקטרג, להוציא מהאדם את החיות דקדושה שיומשך להקליפות, שזהו ענין עולה ומקטרג ברוחניות, ומזה נשתלשל הענין דעולה ומקטרג גם כפשוטו, שתובע דין ומשפט לענוש ולהוציא ממנו את החיות בגשמיות.
- ↑ ד"ה והקריתם, ש"פ מסעי ה'תשי"ז.
- ↑ סה"מ אדמו"ר הריי"ץ [דרוש מקור]
- ↑ אבות פרק ה, משנה ט.
- ↑ סימן קנ"ו ואילך.
- ↑ הלכות אונאה וגניבת דעת סעיף ל.
- ↑ ש"פ בלק ה'תשד"מ, התוועדויות ח"ג ע' 2124.