נחמן שלום שכנא הרטמן: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חיים: קישור) |
(כפל) |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בירושלים בשכונת מאה שערים ניגשה אליו סבתו מרת [[מושקא דבורה אפשטיין לוין]] לבקשת ברכה ושיחה ואף נכדה ר' נחמן שלום שכנא נוכח במעמד זה. | כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בירושלים בשכונת מאה שערים ניגשה אליו סבתו מרת [[מושקא דבורה אפשטיין לוין]] לבקשת ברכה ושיחה ואף נכדה ר' נחמן שלום שכנא נוכח במעמד זה. | ||
בהגיעו לגיל הנישואין נישא למרת ביילא לבית משפחת שדמי-פשדמייסקי בת הרב אריה לייב. | |||
==פעילות ציבורית== | ==פעילות ציבורית== | ||
===בשדה החינוך וההוראה=== | ===בשדה החינוך וההוראה=== | ||
שנים רבות שעסק בחינוך ובהוראה ובמסגרות חנוכיות מגוונות העמיד אלפי תלמידים. ראשית עבודתו החינוכית הייתה ב[[ירושלים]], אחר כך עבר למושבה [[חדרה]]. | שנים רבות שעסק בחינוך ובהוראה ובמסגרות חנוכיות מגוונות העמיד אלפי תלמידים. ראשית עבודתו החינוכית הייתה ב[[ירושלים]], אחר כך עבר למושבה [[חדרה]]. | ||
לאחר נשואיו | לאחר נשואיו, עבר לגור בשכונת רמת יצחק ברמת גן ועבד ב[[תל אביב]] בבית הספר תחכמוני ובילו. | ||
בשנים [[תשל"ד]]-[[תשל"ו]] לימד ב[[סמינר למורים (כפר חב"ד)|סמינר למורים]] ב"[[כפר חב"ד]]" מוסד להכשרת מורים גברים שנוסד ונוהל על ידי בנו הרה"ח הרב [[רפאל צבי הרטמן]] שי' תחת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] בהנהלתו של הרה"ח | בשנים [[תשל"ד]]-[[תשל"ו]] לימד ב[[סמינר למורים (כפר חב"ד)|סמינר למורים]] ב"[[כפר חב"ד]]" מוסד להכשרת מורים גברים שנוסד ונוהל על ידי בנו הרה"ח הרב [[רפאל צבי הרטמן]] שי' תחת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] בהנהלתו של הרה"ח | ||
גרסה אחרונה מ־21:41, 3 בנובמבר 2024
הרב נחמן שלום שכנא הרטמן (כ"ט באדר תרע"א - ו' בשבט תשס"ח) היה מחנך ופעיל ציבורי חסיד חב"ד, שזכה לתואר "יקיר החינוך הדתי" על פעילותו בשדה החינוך וההוראה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ט באדר תרע"א בעיר חברון להוריו משה שמואל ושושנה רייזל הרטמן
, כנצר למשפחה מגזע חסידי חב"ד, וכדור שישי לאדמו"ר הזקן בעל התניא ושולחן ערוך הרב. (אם אמו הרבנית מרת מושקא דבורה אפשטיין לוין היא נכדת הרבנית מנוחה רחל בת אדמו"ר האמצעי).
בגיל שנתיים עברו הוריו לגור בעיר העתיקה בירושלים, שם פתח אביו 'חיידר' ובו קיבל את חינוכו הראשוני. המשיך לימודיו בישיבות "מאה שערים" ו"עץ חיים" ובסמינר למורים בירושלים.
כאשר אדמו"ר הריי"צ ביקר בירושלים בשכונת מאה שערים ניגשה אליו סבתו מרת מושקא דבורה אפשטיין לוין לבקשת ברכה ושיחה ואף נכדה ר' נחמן שלום שכנא נוכח במעמד זה.
בהגיעו לגיל הנישואין נישא למרת ביילא לבית משפחת שדמי-פשדמייסקי בת הרב אריה לייב.
פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשדה החינוך וההוראה[עריכה | עריכת קוד מקור]
שנים רבות שעסק בחינוך ובהוראה ובמסגרות חנוכיות מגוונות העמיד אלפי תלמידים. ראשית עבודתו החינוכית הייתה בירושלים, אחר כך עבר למושבה חדרה.
לאחר נשואיו, עבר לגור בשכונת רמת יצחק ברמת גן ועבד בתל אביב בבית הספר תחכמוני ובילו.
בשנים תשל"ד-תשל"ו לימד בסמינר למורים ב"כפר חב"ד" מוסד להכשרת מורים גברים שנוסד ונוהל על ידי בנו הרה"ח הרב רפאל צבי הרטמן שי' תחת רשת אוהלי יוסף יצחק בהנהלתו של הרה"ח הרב משה סלונים. בשנים תשל"ז-תשמ"ו לימד בקורסי השתלמויות למורים מטעם ה"רשת" הנ"ל, שנפתחו ונוהלו על ידי בנו. הודות ללימודים אלו זכו מאות ממורי חב"ד בתעודות הסמכה ורשיונות הוראה מטעם משרד החינוך.
תלמיד חכם וסופר[עריכה | עריכת קוד מקור]
זכה לסיים את הש"ס לפחות חמש פעמים, היה בקי בו וידע לציין את מיקומה של הסוגיה לפי הדף והשורה, הודות לזכרונו הנדיר. היה מומחה גדול בדיקדוק של לשון הקודש. חיבר, ערך ניקד ותירגם כשבעים ספרים וחוברות, הספר האחרון שהגיה וערך היה לאורם נתחנך של בנו, הרב יוסף הרטמן.
פעילויות נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקדיש את כל זמנו הפנוי לקידום נושאי היהדות שלא על מנת לקבל שכר.
פעל לצירופה של השכונה רמת יצחק, בה גר, לעיר רמת גן ושלא תצורף לעיר גבעתיים שהייתה אנטי דתית. לאחר שהצליח קיבלה השכונה את השם: "רמת גן ב'"
עזר למצבם הגשמי של הרב והשוחטים ברמת יצחק, יסד גן ילדים דתי ובית ספר.
היה בין מייסדי ומתפללי בית הכנסת היכל מרדכי רמת גן, היה מסור למבצעי הרבי. היה פעיל ב איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן ומסור לעיר חברון ומחדשי היישוב היהודי בה.
משום כך היה מכנה את עצמו בגאון בתואר: "זקן צאצאי אדמו"ר הזקן וזקן ילידי חברון"
תעודות הוקרה[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פעולותיו הרבות והמגוונות זכה בשנת ה'תנש"א לתעודת תואר יקיר החינוך הדתי מטעם הסתדרות המורים. כמו כן בתעודת "יקיר חברון"
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נפטר בשם טוב בגיל 97, כשהוא בדעה צלולה עד יומו האחרון, ביום ראשון ו' בשבט ה'תשס"ח ומ"כ בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניו ונכדיו הרבים עוסקים בשדה החינוך וההוראה ומהם המשמשים שלוחים בארץ וברחבי העולם.
- בניו
- הרב רפאל צבי הרטמן
- הרב יוסף הרטמן
- הרב חיים ישראל.
- בתו
- מרת אהובה אשת הרב יעקב ברונר
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספר הצאצאים עמוד 307.