נחמן שלום שכנא הרטמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "הרה"ח" ב־"") |
(כפל) |
||
| (37 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:הרב נחמן הרטמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחמן שלום שכנא הרטמן]] | ||
הרב '''נחמן שלום שכנא הרטמן''' ([[תרע"א]]-[[תשס"ח]]) היה מחנך ופעיל ציבורי חסיד חב"ד, שזכה לתואר "יקיר החינוך הדתי" על פעילותו בשדה החינוך וההוראה. | הרב '''נחמן שלום שכנא הרטמן''' ([[כ"ט באדר]] [[תרע"א]] - [[ו' בשבט]] [[תשס"ח]]) היה מחנך ופעיל ציבורי חסיד חב"ד, שזכה לתואר "יקיר החינוך הדתי" על פעילותו בשדה החינוך וההוראה. | ||
[[קובץ:הרטמן לפני 90 שנה.jpg|שמאל|ממוזער|215px|תמונה שצולמה בשנת [[תרע"ו]]. הרב נחמן הרטמן (הילד הצעיר) עומד מצד ימין, בצד שמאל אביו ר' [[משה שמואל הרטמן|משה שמואל]], ולצידם אחותו]] | |||
[[קובץ:מכתב הרבי לנחמן הרטמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תמונה ממכתב של [[הרבי]] להרב הרטמן מיום [[י"ח ניסן]] [[תשכ"ב]]]] | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"ט באדר]] [[תרע"א]] בעיר [[חברון]] להוריו [[משה שמואל הרטמן|משה שמואל]] ו[[שושנה רייזל הרטמן]], כנצר למשפחה מגזע [[חסיד]]י [[חב"ד]], וכדור שישי ל[[אדמו"ר הזקן]] בעל ה[[תניא]] ו[[שולחן ערוך הרב]]. (אם אמו הרבנית מרת [[מושקא דבורה אפשטיין לוין]] היא נכדת [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו"ר האמצעי]]). | נולד ב[[כ"ט באדר]] [[תרע"א]] בעיר [[חברון]] להוריו [[משה שמואל הרטמן|משה שמואל]] ו[[משתמש:גג/שושנה רייזל הרטמן|שושנה רייזל הרטמן]] | ||
, כנצר למשפחה מגזע [[חסיד]]י [[חב"ד]], וכדור שישי ל[[אדמו"ר הזקן]] בעל ה[[תניא]] ו[[שולחן ערוך הרב]]. (אם אמו הרבנית מרת [[מושקא דבורה אפשטיין לוין]] היא נכדת [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו"ר האמצעי]]). | |||
בגיל שנתיים עברו הוריו לגור בעיר העתיקה ב[[ירושלים]], שם פתח אביו '[[חיידר]]' ובו קיבל את חינוכו הראשוני. המשיך לימודיו בישיבות "מאה שערים" ו"עץ חיים" ובסמינר למורים בירושלים. | בגיל שנתיים עברו הוריו לגור בעיר העתיקה ב[[ירושלים]], שם פתח אביו '[[חיידר]]' ובו קיבל את חינוכו הראשוני. המשיך לימודיו בישיבות "מאה שערים" ו"עץ חיים" ובסמינר למורים בירושלים. | ||
כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בירושלים בשכונת מאה שערים ניגשה אליו סבתו מרת [[מושקא דבורה אפשטיין לוין]] לבקשת ברכה ושיחה ואף נכדה ר' נחמן שלום שכנא נוכח במעמד זה. | כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בירושלים בשכונת מאה שערים ניגשה אליו סבתו מרת [[מושקא דבורה אפשטיין לוין]] לבקשת ברכה ושיחה ואף נכדה ר' נחמן שלום שכנא נוכח במעמד זה. | ||
בהגיעו לגיל הנישואין נישא למרת ביילא לבית משפחת שדמי-פשדמייסקי בת הרב אריה לייב. | |||
==פעילות ציבורית== | ==פעילות ציבורית== | ||
===בשדה החינוך וההוראה=== | ===בשדה החינוך וההוראה=== | ||
שנים רבות שעסק בחינוך ובהוראה ובמסגרות חנוכיות מגוונות העמיד אלפי תלמידים. ראשית עבודתו החינוכית הייתה ב[[ירושלים]], אחר כך עבר למושבה [[חדרה]]. | |||
לאחר נשואיו | לאחר נשואיו, עבר לגור בשכונת רמת יצחק ברמת גן ועבד ב[[תל אביב]] בבית הספר תחכמוני ובילו. | ||
בשנים [[תשל"ד]]-[[תשל"ו]] לימד ב[[סמינר למורים]] ב"[[כפר חב"ד]]" מוסד להכשרת מורים גברים שנוסד ונוהל על ידי בנו | בשנים [[תשל"ד]]-[[תשל"ו]] לימד ב[[סמינר למורים (כפר חב"ד)|סמינר למורים]] ב"[[כפר חב"ד]]" מוסד להכשרת מורים גברים שנוסד ונוהל על ידי בנו הרה"ח הרב [[רפאל צבי הרטמן]] שי' תחת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] בהנהלתו של הרה"ח | ||
הרב [[משה סלונים]] | הרב [[משה סלונים]]. בשנים [[תשל"ז]]-[[תשמ"ו]] לימד בקורסי השתלמויות למורים מטעם ה"רשת" הנ"ל, שנפתחו ונוהלו על ידי בנו. הודות ללימודים אלו זכו מאות ממורי חב"ד בתעודות הסמכה ורשיונות הוראה מטעם משרד החינוך. | ||
=== תלמיד חכם וסופר=== | === תלמיד חכם וסופר=== | ||
| שורה 25: | שורה 29: | ||
הקדיש את כל זמנו הפנוי לקידום נושאי היהדות שלא על מנת לקבל שכר. | הקדיש את כל זמנו הפנוי לקידום נושאי היהדות שלא על מנת לקבל שכר. | ||
פעל לצירופה של השכונה [[רמת יצחק]], בה גר, לעיר [[רמת גן]] | פעל לצירופה של השכונה [[רמת יצחק]], בה גר, לעיר [[רמת גן]] ושלא תצורף לעיר [[גבעתיים]] שהייתה אנטי דתית. לאחר שהצליח קיבלה השכונה את השם: "רמת גן ב'" | ||
עזר למצבם הגשמי של הרב והשוחטים ב[[רמת יצחק]], יסד גן ילדים דתי ובית ספר. | עזר למצבם הגשמי של הרב והשוחטים ב[[רמת יצחק]], יסד גן ילדים דתי ובית ספר. | ||
היה בין מייסדי ומתפללי [[בית הכנסת היכל מרדכי]] [[רמת גן]], היה מסור ל[[:קטגוריה:מבצעי הרבי|מבצעי]] [[הרבי]]. היה פעיל ב [[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]] ומסור לעיר חברון ומחדשי | היה בין מייסדי ומתפללי [[בית הכנסת היכל מרדכי]] [[רמת גן]], היה מסור ל[[:קטגוריה:מבצעי הרבי|מבצעי]] [[הרבי]]. היה פעיל ב [[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]] ומסור לעיר [[חברון]] ומחדשי היישוב היהודי בה. | ||
משום כך היה מכנה את עצמו בגאון בתואר: "זקן צאצאי אדמו"ר הזקן וזקן ילידי חברון" | משום כך היה מכנה את עצמו בגאון בתואר: "זקן צאצאי [[אדמו"ר הזקן]] וזקן ילידי חברון" | ||
===תעודות הוקרה=== | ===תעודות הוקרה=== | ||
| שורה 38: | שורה 42: | ||
== פטירתו == | == פטירתו == | ||
נפטר בשם טוב בגיל 97, כשהוא בדעה צלולה עד יומו האחרון, ביום ראשון [[ו' בשבט]] ה'[[תשס"ח]] ומ"כ ב[[הר הזיתים]] בירושלים. | נפטר בשם טוב בגיל 97, כשהוא בדעה צלולה עד יומו האחרון, ביום ראשון [[ו' בשבט]] ה'[[תשס"ח]] ומ"כ ב[[הר הזיתים]] בירושלים. | ||
[[ | [[קובץ:מצבה נחמן הרטמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מצבת מנוחתו כבוד של הרב נחמן הרטמן ב[[הר הזיתים]], [[ירושלים]]]] | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| שורה 52: | שורה 55: | ||
;בתו | ;בתו | ||
* מרת אהובה אשת הרב יעקב ברונר | * מרת אהובה אשת הרב יעקב ברונר | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 58: | שורה 60: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
[http:// | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34899 ההלוייה] | ||
{{מיון רגיל:הרטמן נחמן}} | {{מיון רגיל:הרטמן נחמן}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים ברמת גן]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]] | |||
[[קטגוריה:משפחת הרטמן]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:41, 3 בנובמבר 2024
הרב נחמן שלום שכנא הרטמן (כ"ט באדר תרע"א - ו' בשבט תשס"ח) היה מחנך ופעיל ציבורי חסיד חב"ד, שזכה לתואר "יקיר החינוך הדתי" על פעילותו בשדה החינוך וההוראה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ט באדר תרע"א בעיר חברון להוריו משה שמואל ושושנה רייזל הרטמן
, כנצר למשפחה מגזע חסידי חב"ד, וכדור שישי לאדמו"ר הזקן בעל התניא ושולחן ערוך הרב. (אם אמו הרבנית מרת מושקא דבורה אפשטיין לוין היא נכדת הרבנית מנוחה רחל בת אדמו"ר האמצעי).
בגיל שנתיים עברו הוריו לגור בעיר העתיקה בירושלים, שם פתח אביו 'חיידר' ובו קיבל את חינוכו הראשוני. המשיך לימודיו בישיבות "מאה שערים" ו"עץ חיים" ובסמינר למורים בירושלים.
כאשר אדמו"ר הריי"צ ביקר בירושלים בשכונת מאה שערים ניגשה אליו סבתו מרת מושקא דבורה אפשטיין לוין לבקשת ברכה ושיחה ואף נכדה ר' נחמן שלום שכנא נוכח במעמד זה.
בהגיעו לגיל הנישואין נישא למרת ביילא לבית משפחת שדמי-פשדמייסקי בת הרב אריה לייב.
פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשדה החינוך וההוראה[עריכה | עריכת קוד מקור]
שנים רבות שעסק בחינוך ובהוראה ובמסגרות חנוכיות מגוונות העמיד אלפי תלמידים. ראשית עבודתו החינוכית הייתה בירושלים, אחר כך עבר למושבה חדרה.
לאחר נשואיו, עבר לגור בשכונת רמת יצחק ברמת גן ועבד בתל אביב בבית הספר תחכמוני ובילו.
בשנים תשל"ד-תשל"ו לימד בסמינר למורים ב"כפר חב"ד" מוסד להכשרת מורים גברים שנוסד ונוהל על ידי בנו הרה"ח הרב רפאל צבי הרטמן שי' תחת רשת אוהלי יוסף יצחק בהנהלתו של הרה"ח הרב משה סלונים. בשנים תשל"ז-תשמ"ו לימד בקורסי השתלמויות למורים מטעם ה"רשת" הנ"ל, שנפתחו ונוהלו על ידי בנו. הודות ללימודים אלו זכו מאות ממורי חב"ד בתעודות הסמכה ורשיונות הוראה מטעם משרד החינוך.
תלמיד חכם וסופר[עריכה | עריכת קוד מקור]
זכה לסיים את הש"ס לפחות חמש פעמים, היה בקי בו וידע לציין את מיקומה של הסוגיה לפי הדף והשורה, הודות לזכרונו הנדיר. היה מומחה גדול בדיקדוק של לשון הקודש. חיבר, ערך ניקד ותירגם כשבעים ספרים וחוברות, הספר האחרון שהגיה וערך היה לאורם נתחנך של בנו, הרב יוסף הרטמן.
פעילויות נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקדיש את כל זמנו הפנוי לקידום נושאי היהדות שלא על מנת לקבל שכר.
פעל לצירופה של השכונה רמת יצחק, בה גר, לעיר רמת גן ושלא תצורף לעיר גבעתיים שהייתה אנטי דתית. לאחר שהצליח קיבלה השכונה את השם: "רמת גן ב'"
עזר למצבם הגשמי של הרב והשוחטים ברמת יצחק, יסד גן ילדים דתי ובית ספר.
היה בין מייסדי ומתפללי בית הכנסת היכל מרדכי רמת גן, היה מסור למבצעי הרבי. היה פעיל ב איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן ומסור לעיר חברון ומחדשי היישוב היהודי בה.
משום כך היה מכנה את עצמו בגאון בתואר: "זקן צאצאי אדמו"ר הזקן וזקן ילידי חברון"
תעודות הוקרה[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פעולותיו הרבות והמגוונות זכה בשנת ה'תנש"א לתעודת תואר יקיר החינוך הדתי מטעם הסתדרות המורים. כמו כן בתעודת "יקיר חברון"
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נפטר בשם טוב בגיל 97, כשהוא בדעה צלולה עד יומו האחרון, ביום ראשון ו' בשבט ה'תשס"ח ומ"כ בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניו ונכדיו הרבים עוסקים בשדה החינוך וההוראה ומהם המשמשים שלוחים בארץ וברחבי העולם.
- בניו
- הרב רפאל צבי הרטמן
- הרב יוסף הרטמן
- הרב חיים ישראל.
- בתו
- מרת אהובה אשת הרב יעקב ברונר
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספר הצאצאים עמוד 307.