ק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "מאותיות הא"ב" ב־"מאותיות לשון הקודש") |
אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{אות| | ||
|תמונה=[[קובץ:ק.jpg|150px|מרכז]]}} | |||
האות '''ק'''' ('''קו"ף''' \ '''קוּף''') היא אחת מאותיות [[לשון הקודש]] ומספרה 100. | |||
צורתה מורה על אחיזת השקר, שהרגל השמאלית שבו (הרומזת על [[הוד]] שיש בה אחיזת הקליפות) יורדת לקליפות ומחיה אותם. וכלשון האר"י{{הערה|שער הכוונות ענין קבלת שבת, הקטע במלואו ראה באות [[ר]]}} - "והנה הקליפה בתחילה היא סוד ר' כנודע בסוד אח"ר ואח"ד, כי אות ד' היא בקדושה ואות ר' בקליפה, ואז הקליפה | ==צורתה== | ||
כתב אדמו"ר הזקן{{הערה|שו"ע הרב או"ח סימן לו}}. ק: צ"ל תג קטן על גגה בצד שמאל לכתחלה, ויריכה הימנית צריכה להיות עקומה היטב לצד רגל שמאל התלויה, ויש למשוך רגל שמאל התלויה באלכסון קצת לצד ימין: | |||
==עניינה== | |||
צורתה מורה על אחיזת השקר, שהרגל השמאלית שבו (הרומזת על [[הוד]] שיש בה אחיזת הקליפות) יורדת לקליפות ומחיה אותם. וכלשון האר"י{{הערה|שער הכוונות ענין קבלת שבת, הקטע במלואו ראה באות [[ר]]}} - "והנה הקליפה בתחילה היא סוד ר' כנודע בסוד אח"ר ואח"ד, כי אות ד' היא בקדושה ואות ר' בקליפה, ואז הקליפה הנקראת אות ר' לוקחת אותו העיבור שהוא סוד [[ו]]' שבתוך ה[[הא]] של [[שדה]] שהיא במלכות ומחברו תוך אות ר' שלה ונעשית אות [[ק]], ולא די שנעשית בה סוד אות ה', אלא שהיא פושטת אותה הו' שהיא העיבור שלקחה מן הקדושה ומחברת עמו בחינת הקליפה בסוד [[נחש]] כרוך על עקיבו ואז נעשית ק' בסוד הקליפה, הנקראת קוף בפני אדם כנודע. והרי נתבאר ב' אותיו' ש"ק מן שקר". | |||
ומבאר שם האר"י כי בשבת מתהפכת המילה שקר למילה "שדה" ומתבטלת יניקת הקליפות. | ומבאר שם האר"י כי בשבת מתהפכת המילה שקר למילה "שדה" ומתבטלת יניקת הקליפות. | ||
בפירוש הראב"ד לספר יצירה {{הערה|פרק ה משנה ב}} מובא: המליך אות ק' וקשר לו כתר וצר בו דגים בעולם ולו כח המים ואדר בשנה | בפירוש הראב"ד לספר יצירה{{הערה|פרק ה משנה ב}} מובא: המליך אות ק' וקשר לו כתר וצר בו [[דגים]] בעולם ולו כח המים ואדר בשנה ו[[קורקבן]] או [[אצטומכא]] בנפש, כי בו יטחן ויתדקדק המאכל כדרך שהמים ממסים את העפר ואחר כן משלח המציצה ממנו אל הכבד ומתבשל שם ומשם משקה כל האיברים. | ||
{{הערות שוליים | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*אהרן לייב רסקין, '''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/137091/jewish/Kuf.htm האות קו"ף]''', בתוך 'אותיות של אור - משמעות האל"ף-בי"ת העברי', בהוצאת [[ועד שיחות באנגלית]] {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אותיות]] | [[קטגוריה:אותיות]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:05, 2 בנובמבר 2024
| האות ק | |||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | |||||||||||||||||||||||||||||
| אותיות האל"ף בי"ת | |||||||||||||||||||||||||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ||||||||||||||||||||||||
| ז | ח | ט | י | כ | ל | ||||||||||||||||||||||||
| מ | נ | ס | ע | פ | צ | ||||||||||||||||||||||||
| ק | ר | ש | ת | ||||||||||||||||||||||||||
| אותיות סופיות | |||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
| נוטריקון - חילופי אותיות | |
|---|---|
| אתב"ש · אלב"מ · אכב"י · רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה | |
| סוגי אותיות | |
| אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה רשימו · אש שחורה · אש לבנה | |
האות ק' (קו"ף \ קוּף) היא אחת מאותיות לשון הקודש ומספרה 100.
צורתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתב אדמו"ר הזקן[1]. ק: צ"ל תג קטן על גגה בצד שמאל לכתחלה, ויריכה הימנית צריכה להיות עקומה היטב לצד רגל שמאל התלויה, ויש למשוך רגל שמאל התלויה באלכסון קצת לצד ימין:
עניינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
צורתה מורה על אחיזת השקר, שהרגל השמאלית שבו (הרומזת על הוד שיש בה אחיזת הקליפות) יורדת לקליפות ומחיה אותם. וכלשון האר"י[2] - "והנה הקליפה בתחילה היא סוד ר' כנודע בסוד אח"ר ואח"ד, כי אות ד' היא בקדושה ואות ר' בקליפה, ואז הקליפה הנקראת אות ר' לוקחת אותו העיבור שהוא סוד ו' שבתוך ההא של שדה שהיא במלכות ומחברו תוך אות ר' שלה ונעשית אות ק, ולא די שנעשית בה סוד אות ה', אלא שהיא פושטת אותה הו' שהיא העיבור שלקחה מן הקדושה ומחברת עמו בחינת הקליפה בסוד נחש כרוך על עקיבו ואז נעשית ק' בסוד הקליפה, הנקראת קוף בפני אדם כנודע. והרי נתבאר ב' אותיו' ש"ק מן שקר".
ומבאר שם האר"י כי בשבת מתהפכת המילה שקר למילה "שדה" ומתבטלת יניקת הקליפות.
בפירוש הראב"ד לספר יצירה[3] מובא: המליך אות ק' וקשר לו כתר וצר בו דגים בעולם ולו כח המים ואדר בשנה וקורקבן או אצטומכא בנפש, כי בו יטחן ויתדקדק המאכל כדרך שהמים ממסים את העפר ואחר כן משלח המציצה ממנו אל הכבד ומתבשל שם ומשם משקה כל האיברים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אהרן לייב רסקין, האות קו"ף, בתוך 'אותיות של אור - משמעות האל"ף-בי"ת העברי', בהוצאת ועד שיחות באנגלית
(אנגלית)