צבי אליהו מלוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(מפנה לאתר הבית)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
הרב '''צבי אליהו מלוב''' ([[תשי"א]]-[[ו' תשרי]] [[תשפ"א]]) היה מעסקני חב"ד ב[[ירושלים]], וחוקר חסידי.
הרב '''צבי אליהו מלוב''' ([[תשי"א]]-[[ו' תשרי]] [[תשפ"א]]) היה מעסקני חב"ד ב[[ירושלים]], וחוקר חסידי.


שורה 4: שורה 6:
נולד בשנת [[תשי"א]] לאביו הרב [[מנחם ישראל מלוב]] ולאמו מרת חנה בת שבע.
נולד בשנת [[תשי"א]] לאביו הרב [[מנחם ישראל מלוב]] ולאמו מרת חנה בת שבע.


בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובשנת [[תשכ"ח]] נשלח עם קבוצת תלמידים לחיזוק ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובשנת [[תשכ"ח]] נשלח עם קבוצת תלמידים לחיזוק ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת|תומכי תמימים קריית גת]].
 
בפסח תש"ל טס לרבי במסגרת שנת הקבוצה.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת הענא חיה, בת החסיד ר' [[יעקב משה הלפרין]].
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת הענא חיה, בת ר' [[יעקב משה הלפרין]].


לאחר תקופת מגורים ב[[בני ברק]], קבע את מגוריו בשכונת אונסדורף ב[[ירושלים]].
לאחר תקופת מגורים ב[[בני ברק]], קבע את מגוריו בשכונת אונסדורף ב[[ירושלים]].


לאחר פטירת אביו, קיבל לידיו את ניהול קרן ה[[גמ"ח]] שניהל אביו, כשהוא מתמקד בעיקר בסיוע לכלות נצרכות.
לאחר פטירת אביו, קיבל לידיו את ניהול קרן ה[[גמ"ח]] שניהל אביו, כשהוא מתמקד בעיקר בסיוע לכלות נצרכות. בתקופות השיא של פעילותו, הגיע להיקפי סיוע של 400 משפחות בשנה.
 
בתקופות השיא של פעילותו, הגיע להיקפי סיוע של 400 משפחות בשנה.


זכה למכתבי עידוד וברכה מהרבי לאורך שנותיו.
זכה למכתבי עידוד וברכה מהרבי לאורך שנותיו.
שורה 18: שורה 18:
לצד פעילותו בעניני עזרה וחסד, עסק באופן אינטנסיבי ב[[מבצע מזוזה]], דרבן אנשים והפיץ בקרב הציבור את החשיבות של [[בדיקת תפילין ומזוזות]], ואף בדק בעצמו מזוזות אצל למעלה מ-1500 משפחות.
לצד פעילותו בעניני עזרה וחסד, עסק באופן אינטנסיבי ב[[מבצע מזוזה]], דרבן אנשים והפיץ בקרב הציבור את החשיבות של [[בדיקת תפילין ומזוזות]], ואף בדק בעצמו מזוזות אצל למעלה מ-1500 משפחות.


בנוסף, עסק במקר וכתיבה של תולדות החסידים, כשגולת הכותרת של כתיבתו היה הספר 'נשיאי חב"ד ובני דורם', אותו כתב כבר בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים קרית גת]], ונערך על ידי הרב [[חנניה יוסף אייזנבאך]].
בנוסף, עסק במקר וכתיבה של תולדות החסידים, כשגולת הכותרת של כתיבתו היה הספר 'נשיאי חב"ד ובני דורם', אותו כתב כבר בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים קריית גת, ונערך על ידי הרב [[חנניה יוסף אייזנבאך]].


בשנותיו האחרונות היה מלופף בייסורים ושכב מרותק למיטתו לאחר שכרתו את 2 רגליו, והיה שוקד על לימודו מוקף בספרים כשהוא שוכב במיטה במשך כל שעות היממה.
בשנותיו האחרונות היה מלופף בייסורים ושכב מרותק למיטתו לאחר שכרתו את 2 רגליו, והיה שוקד על לימודו מוקף בספרים כשהוא שוכב במיטה במשך כל שעות היממה.
שורה 32: שורה 32:
*בתו מרת ציפורה פייגא, רעיית ר' מרדכי משי-זהב - נחלת הר חב"ד
*בתו מרת ציפורה פייגא, רעיית ר' מרדכי משי-זהב - נחלת הר חב"ד
*בתו, מרת שרה ביילא ברקו
*בתו, מרת שרה ביילא ברקו
*בתו מרת דבורה לאה נויימן


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''עזרה לנזקקים - לא רק בפסח''', שיחת השבוע גליון 275
*'''עזרה לנזקקים - לא רק בפסח''', שיחת השבוע גליון 275


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מלוב, צבי אליהו}}
{{מיון רגיל:מלוב, צבי אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
שורה 42: שורה 42:
[[קטגוריה:משפחת מלוב]]
[[קטגוריה:משפחת מלוב]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]]

גרסה אחרונה מ־08:25, 28 באוקטובר 2024

הרב צבי אליהו מלוב (תשי"א-ו' תשרי תשפ"א) היה מעסקני חב"ד בירושלים, וחוקר חסידי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תשי"א לאביו הרב מנחם ישראל מלוב ולאמו מרת חנה בת שבע.

בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובשנת תשכ"ח נשלח עם קבוצת תלמידים לחיזוק ישיבת תומכי תמימים קריית גת. בפסח תש"ל טס לרבי במסגרת שנת הקבוצה. בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת הענא חיה, בת ר' יעקב משה הלפרין.

לאחר תקופת מגורים בבני ברק, קבע את מגוריו בשכונת אונסדורף בירושלים.

לאחר פטירת אביו, קיבל לידיו את ניהול קרן הגמ"ח שניהל אביו, כשהוא מתמקד בעיקר בסיוע לכלות נצרכות. בתקופות השיא של פעילותו, הגיע להיקפי סיוע של 400 משפחות בשנה.

זכה למכתבי עידוד וברכה מהרבי לאורך שנותיו.

לצד פעילותו בעניני עזרה וחסד, עסק באופן אינטנסיבי במבצע מזוזה, דרבן אנשים והפיץ בקרב הציבור את החשיבות של בדיקת תפילין ומזוזות, ואף בדק בעצמו מזוזות אצל למעלה מ-1500 משפחות.

בנוסף, עסק במקר וכתיבה של תולדות החסידים, כשגולת הכותרת של כתיבתו היה הספר 'נשיאי חב"ד ובני דורם', אותו כתב כבר בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים קריית גת, ונערך על ידי הרב חנניה יוסף אייזנבאך.

בשנותיו האחרונות היה מלופף בייסורים ושכב מרותק למיטתו לאחר שכרתו את 2 רגליו, והיה שוקד על לימודו מוקף בספרים כשהוא שוכב במיטה במשך כל שעות היממה.

נפטר בליל ו' תשרי תשפ"א.

ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • נשיאי חב"ד ובני דורם

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, ר' אפרים מלוב - מעסקני חב"ד בעמנואל
  • בנו, ר' שמואל יצחק מלוב - נחלת הר חב"ד
  • בתו מרת ציפורה פייגא, רעיית ר' מרדכי משי-זהב - נחלת הר חב"ד
  • בתו, מרת שרה ביילא ברקו
  • בתו מרת דבורה לאה נויימן

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • עזרה לנזקקים - לא רק בפסח, שיחת השבוע גליון 275