אברהם אלתר הבר: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (ביטול גרסה 716438 של 172.59.214.192 (שיחה), ויקיזציה) תגית: ביטול |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:א הבר.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:א הבר.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אברהם אלתר הבר]] | ||
הרב '''אברהם אלתר הלוי הבר''' (יליד שנת [[תש"ו]], 1945) שימש עשרות שנים כמזכיר [[וועד נחלת הר חב"ד]], שימש במגוון תפקידים חינוכיים במוסדות חב"ד בעיר, ונמנה על עסקני השכונה מאז היווסדה | הרב '''אברהם אלתר הלוי הבר''' (יליד שנת [[תש"ו]], 1945) שימש עשרות שנים כמזכיר [[וועד נחלת הר חב"ד]], שימש במגוון תפקידים חינוכיים במוסדות חב"ד בעיר, ונמנה על עסקני השכונה מאז היווסדה. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ב חשון]] [[תש"ו]] לאביו הרב [[ישראל צבי הבר]] ולאמו מרת צפורה רבקה | נולד ב[[י"ב חשון]] [[תש"ו]] לאביו המשפיע והשליח הרב [[ישראל צבי הבר]] ולאמו השליחה מרת צפורה רבקה הדסהבת הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. | ||
כבר בעודו ילד צעיר קודם בר מצווה, זכה לקבל מכתבים מהרבי. | כבר בעודו ילד צעיר קודם בר מצווה, זכה לקבל מכתבים מהרבי. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בשנת [[תשכ"ט]] היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והיה ממונה על איסוף כספי ה[[מעמד (התקשרות)|מעמד]]. | בשנת [[תשכ"ט]] היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והיה ממונה על איסוף כספי ה[[מעמד (התקשרות)|מעמד]]. | ||
בשנת [[תשכ"ז]] נישא עם מרת רחל לאה בת החסיד ר' [[יונה מנדלסון]] מירושלים ('שר המשקים דארץ ישראל') | בשנת [[תשכ"ז]] נישא עם מרת רחל לאה בת החסיד ר' [[יונה מנדלסון]] מירושלים ('שר המשקים דארץ ישראל') ואשתו [[ציפורה מנדלסון|ציפורה]]. הזוג התגוררו כשנה וחצי בעיר [[לוד]]. | ||
עם ייסוד [[נחלת הר חב"ד]] ביקש הרבי שעשרה זוגות צעירים חסידי חב"ד יסעו לשליחות לקריית מלאכי ויסייעו לעדה הגרוזינית להיקלט בארץ, יחד עם עוד תשע משפחות חסידי חב"ד בלוד{{הערה|משפחת הרב [[יצחק ירוסלבסקי]], ומשפחת הרב [[בנימין גורודצקי]]}} התיישב{{הערה|ב[[ז' אדר]] [[תשכ"ט]]}} בשכונה שייסד הרבי ב[[נחלת הר חב"ד]]{{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של חתנו, ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}, ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] החב"די שנוסד בעיר, ובהמשך, החל לשמש כחבר הצוות החינוכי ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. | עם ייסוד [[נחלת הר חב"ד]] ביקש הרבי שעשרה זוגות צעירים חסידי חב"ד יסעו לשליחות לקריית מלאכי ויסייעו לעדה הגרוזינית להיקלט בארץ, יחד עם עוד תשע משפחות חסידי חב"ד בלוד{{הערה|משפחת הרב [[יצחק ירוסלבסקי]], ומשפחת הרב [[בנימין גורודצקי]]}} התיישב{{הערה|ב[[ז' אדר]] [[תשכ"ט]]}} בשכונה שייסד הרבי ב[[נחלת הר חב"ד]]{{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של חתנו, ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}, ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] החב"די שנוסד בעיר, ובהמשך, החל לשמש כחבר הצוות החינוכי ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
גם כשרצה לעזוב את עבודתו בעסקנות הכלל מפני שאין לו פנאי להשקיע בעבודתו האישית בלימוד ובתפילה, שלל הרבי את מחשבותיו, והורה לו לעסוק בכך ביתר שאת. | גם כשרצה לעזוב את עבודתו בעסקנות הכלל מפני שאין לו פנאי להשקיע בעבודתו האישית בלימוד ובתפילה, שלל הרבי את מחשבותיו, והורה לו לעסוק בכך ביתר שאת. | ||
במשך השנים שימש כמחנך ב[[בית הספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] בקריית מלאכי, וכן שימש כמנהל המוסד במשך תקופה | במשך השנים שימש כמחנך ב[[בית הספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] בקריית מלאכי, וכן שימש כמנהל המוסד במשך תקופה. | ||
בחודש אב תשפ"א פרש מתפקידו כמזכיר ועד השכונה, כאשר ר' הרצל מימון התמנה למלא את מקומו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132429 דיווח באתר COL].}}. | בחודש אב תשפ"א פרש מתפקידו כמזכיר ועד השכונה, כאשר ר' הרצל מימון התמנה למלא את מקומו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132429 דיווח באתר COL].}}. | ||
| שורה 33: | שורה 32: | ||
*בתו מרת פראדי, רעיית הרב [[יעקב זכריה קטן]] - [[משפיע]] ומנהל חינוכי בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] | *בתו מרת פראדי, רעיית הרב [[יעקב זכריה קטן]] - [[משפיע]] ומנהל חינוכי בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] | ||
*בנו, ר' נחמן שמואל הבר - באר יעקב | *בנו, ר' נחמן שמואל הבר - באר יעקב | ||
*בתו מרת חנה, רעיית הרב שלום דובער גופין - משלוחי הרבי | *בתו מרת חנה, רעיית הרב [[שלום דובער גופין]] - משלוחי הרבי ב[[אוקראינה]] | ||
*בנו, הרב [[חיים אליעזר הבר (באר שבע)|חיים אליעזר הבר]] - משלוחי [[הרבי]] ב[[באר שבע]] | *בנו, הרב [[חיים אליעזר הבר (באר שבע)|חיים אליעזר הבר]] - משלוחי [[הרבי]] ב[[באר שבע]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''האבא של התמימים''', בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37 | *'''האבא של התמימים''', בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37 | ||
*'''עבודת התפילה מוכרחת היא''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 34 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:חברי ועד נחלת הר חב"ד]] | [[קטגוריה:חברי ועד נחלת הר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת הבר]] | [[קטגוריה:משפחת הבר]] | ||
[[קטגוריה:משפחת מנדלסון]] | [[קטגוריה:משפחת מנדלסון]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:30, 15 באוקטובר 2024
הרב אברהם אלתר הלוי הבר (יליד שנת תש"ו, 1945) שימש עשרות שנים כמזכיר וועד נחלת הר חב"ד, שימש במגוון תפקידים חינוכיים במוסדות חב"ד בעיר, ונמנה על עסקני השכונה מאז היווסדה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ב חשון תש"ו לאביו המשפיע והשליח הרב ישראל צבי הבר ולאמו השליחה מרת צפורה רבקה הדסהבת הרב מאיר בליז'ינסקי.
כבר בעודו ילד צעיר קודם בר מצווה, זכה לקבל מכתבים מהרבי.
בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, נמנה על תלמידיו הקרובים של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, ורשם את שיעוריו ואמרותיו בעקביות ובזכות כך השתמרו רבים מדבריו.
בשנת תשכ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', ונותר ללמוד שם שנה נוספת. בשנות לימודיו ב-770, הקפיד על כתיבת מכתבים למשפחתו בהן צירף אנקדוטות וקטעי שיחות והתוועדויות מבית חיינו.
בשנת תשכ"ט היה מהתלמידים השלוחים בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד והיה ממונה על איסוף כספי המעמד.
בשנת תשכ"ז נישא עם מרת רחל לאה בת החסיד ר' יונה מנדלסון מירושלים ('שר המשקים דארץ ישראל') ואשתו ציפורה. הזוג התגוררו כשנה וחצי בעיר לוד.
עם ייסוד נחלת הר חב"ד ביקש הרבי שעשרה זוגות צעירים חסידי חב"ד יסעו לשליחות לקריית מלאכי ויסייעו לעדה הגרוזינית להיקלט בארץ, יחד עם עוד תשע משפחות חסידי חב"ד בלוד[1] התיישב[2] בשכונה שייסד הרבי בנחלת הר חב"ד[3], ונכנס ללמוד בכולל אברכים החב"די שנוסד בעיר, ובהמשך, החל לשמש כחבר הצוות החינוכי בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.
אשתו, מרת רחל הבר לבית מנדלסון, פעלה בבית הספר היסודי "חב"ד בנות" בקריית מלאכי כמחנכת, רכזת חינוך חברתי, וסגנית, וכעבור כמה שנים הייתה מנהלת בית הספר.
בשנת תשל"ג החל לעבוד בחצי משרה בבית הספר למלאכה, ובחצי יום השני עבד כמזכיר ועד נחלת הר חב"ד והיה ליד ימינו של יו"ר הועד הרב מרדכי גורודצקי, ומאז במשך השנים פעל רבות לפיתוח וביסוס השכונה.
גם כשרצה לעזוב את עבודתו בעסקנות הכלל מפני שאין לו פנאי להשקיע בעבודתו האישית בלימוד ובתפילה, שלל הרבי את מחשבותיו, והורה לו לעסוק בכך ביתר שאת.
במשך השנים שימש כמחנך בבית הספר למלאכה בקריית מלאכי, וכן שימש כמנהל המוסד במשך תקופה. בחודש אב תשפ"א פרש מתפקידו כמזכיר ועד השכונה, כאשר ר' הרצל מימון התמנה למלא את מקומו[4].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב משה דובער הבר - קריית מלאכי, ר"מ בישיבת תומכי תמימים קריית גת
- בנו, ר' יוסף יצחק הבר - קריית מלאכי
- בנו, ר' יעקב שלמה הבר - כפר חב"ד
- בתו מרת פראדי, רעיית הרב יעקב זכריה קטן - משפיע ומנהל חינוכי בישיבת תומכי תמימים אלעד
- בנו, ר' נחמן שמואל הבר - באר יעקב
- בתו מרת חנה, רעיית הרב שלום דובער גופין - משלוחי הרבי באוקראינה
- בנו, הרב חיים אליעזר הבר - משלוחי הרבי בבאר שבע
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- האבא של התמימים, בראיון על הרב שלמה חיים קסלמן, שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37
- עבודת התפילה מוכרחת היא, בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 34
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ משפחת הרב יצחק ירוסלבסקי, ומשפחת הרב בנימין גורודצקי
- ↑ בז' אדר תשכ"ט
- ↑ עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של חתנו, ר' יונה מנדלסון, מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד
- ↑ דיווח באתר COL.