אברהם אלתר הבר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (ביטול גרסה 716438 של 172.59.214.192 (שיחה), ויקיזציה)
תגית: ביטול
 
(44 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''אברהם אלתר הבר''' (יליד שנת [[תש"ו]], 1945) הינו מזכיר [[וועד נחלת הר חב"ד]], ששימש במגוון תפקידים חינוכיים במוסדות חב"ד בעיר, ונמנה על עסקני השכונה מאז היווסדה. משמש כיום כ[[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]].
[[קובץ:א הבר.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אברהם אלתר הבר]]
הרב '''אברהם אלתר הלוי הבר''' (יליד שנת [[תש"ו]], 1945) שימש עשרות שנים כמזכיר [[וועד נחלת הר חב"ד]], שימש במגוון תפקידים חינוכיים במוסדות חב"ד בעיר, ונמנה על עסקני השכונה מאז היווסדה.  


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב חשון]] [[תש"ו]] לאביו הרב [[ישראל צבי הבר]] ולאמו מרת צפורה.
נולד ב[[י"ב חשון]] [[תש"ו]] לאביו המשפיע והשליח הרב [[ישראל צבי הבר]] ולאמו השליחה מרת צפורה רבקה הדסהבת הרב [[מאיר בליז'ינסקי]].


בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], נמנה על תלמידיו הקרובים של המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ורשם את שיעוריו ואמרותיו בעקביות ובזכות כך השתמרו רבים מדבריו.
כבר בעודו ילד צעיר קודם בר מצווה, זכה לקבל מכתבים מהרבי.
 
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], נמנה על תלמידיו הקרובים של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ורשם את שיעוריו ואמרותיו בעקביות ובזכות כך השתמרו רבים מדבריו.


בשנת [[תשכ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ונותר ללמוד שם שנה נוספת. בשנות לימודיו ב-770, הקפיד על כתיבת מכתבים למשפחתו בהן צירף אנקדוטות וקטעי שיחות והתוועדויות מבית חיינו.
בשנת [[תשכ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ונותר ללמוד שם שנה נוספת. בשנות לימודיו ב-770, הקפיד על כתיבת מכתבים למשפחתו בהן צירף אנקדוטות וקטעי שיחות והתוועדויות מבית חיינו.


בשנת תשכ"ט היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והיה ממונה על איסוף כספי ה[[מעמד (התקשרות)|מעמד]].
בשנת [[תשכ"ט]] היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והיה ממונה על איסוף כספי ה[[מעמד (התקשרות)|מעמד]].
 
בשנת [[תשכ"ז]] נישא עם מרת רחל לאה בת החסיד ר' [[יונה מנדלסון]] מירושלים ('שר המשקים דארץ ישראל') ואשתו [[ציפורה מנדלסון|ציפורה]]. הזוג התגוררו כשנה וחצי בעיר [[לוד]].
 
עם ייסוד [[נחלת הר חב"ד]] ביקש הרבי שעשרה זוגות צעירים חסידי חב"ד יסעו לשליחות לקריית מלאכי ויסייעו לעדה הגרוזינית להיקלט בארץ, יחד עם עוד תשע משפחות חסידי חב"ד בלוד{{הערה|משפחת הרב [[יצחק ירוסלבסקי]], ומשפחת הרב [[בנימין גורודצקי]]}} התיישב{{הערה|ב[[ז' אדר]] [[תשכ"ט]]}} בשכונה שייסד הרבי ב[[נחלת הר חב"ד]]{{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של חתנו, ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}, ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] החב"די שנוסד בעיר, ובהמשך, החל לשמש כחבר הצוות החינוכי ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].


לאחר נישואיו לרעייתו מרת רחל לאה בת החסיד ר' [[יונה מנדלסון]] מירושלים ('שר המשקים'), התיישב בשכונה שייסד הרבי ב[[נחלת הר חב"ד]], ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] החב"די שנוסד בעיר, ובהמשך, החל לשמש כחבר הצוות החינוכי ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].
אשתו, מרת רחל הבר לבית מנדלסון, פעלה בבית הספר היסודי "חב"ד בנות" בקריית מלאכי כמחנכת, רכזת חינוך חברתי, וסגנית, וכעבור כמה שנים הייתה מנהלת בית הספר.


בשנת [[תשל"ג]] החל לעבוד בחצי משרה בבית הספר למלאכה, ובחצי יום השני עבד כמזכיר [[ועד נחלת הר חב"ד]] והיה ליד ימינו של יו"ר הועד הרב [[מרדכי גורודצקי]], ומאז במשך השנים פעל רבות לפיתוח וביסוס השכונה.
בשנת [[תשל"ג]] החל לעבוד בחצי משרה בבית הספר למלאכה, ובחצי יום השני עבד כמזכיר [[ועד נחלת הר חב"ד]] והיה ליד ימינו של יו"ר הועד הרב [[מרדכי גורודצקי]], ומאז במשך השנים פעל רבות לפיתוח וביסוס השכונה.
שורה 16: שורה 23:
גם כשרצה לעזוב את עבודתו בעסקנות הכלל מפני שאין לו פנאי להשקיע בעבודתו האישית בלימוד ובתפילה, שלל הרבי את מחשבותיו, והורה לו לעסוק בכך ביתר שאת.
גם כשרצה לעזוב את עבודתו בעסקנות הכלל מפני שאין לו פנאי להשקיע בעבודתו האישית בלימוד ובתפילה, שלל הרבי את מחשבותיו, והורה לו לעסוק בכך ביתר שאת.


במשך השנים שימש כמחנך ב[[בית הספר למלאכה (קרית מלאכי)|בית הספר למלאכה]] בקרית מלאכי, וכן שימש כמנהל המוסד במשך תקופה, וכיום משמש כמשפיע ב[[ישיבת בית הר"מ|ישיבת חב"ד בעיר]] .
במשך השנים שימש כמחנך ב[[בית הספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] בקריית מלאכי, וכן שימש כמנהל המוסד במשך תקופה.
בחודש אב תשפ"א פרש מתפקידו כמזכיר ועד השכונה, כאשר ר' הרצל מימון התמנה למלא את מקומו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132429 דיווח באתר COL].}}.


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, ר' נחמן שמואל הבר - כפר חב"ד
*בנו, הרב [[משה דובער הלוי הבר|משה דובער הבר]] - קריית מלאכי, ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]
*בנו, ר' יוסף יצחק הבר - קריית מלאכי
*בנו, ר' יעקב שלמה הבר - כפר חב"ד
*בנו, ר' יעקב שלמה הבר - כפר חב"ד
*בנו, הרב משה דובער הבר - קרית מלאכי, ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]
*בתו מרת פראדי, רעיית הרב [[יעקב זכריה קטן]] - [[משפיע]] ומנהל חינוכי בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]
*בנו, ר' יוסף יצחק הבר - קרית מלאכי
*בנו, ר' נחמן שמואל הבר - באר יעקב
*בתו מרת חנה, רעיית הרב שלום דובער גופין - משלוחי הרבי ברוסיה
*בתו מרת חנה, רעיית הרב [[שלום דובער גופין]] - משלוחי הרבי ב[[אוקראינה]]
*חתנו, הרב [[יעקב זכריה קטן]] - משפיע ומנהל חינוכי בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]
*בנו, הרב [[חיים אליעזר הבר (באר שבע)|חיים אליעזר הבר]] - משלוחי [[הרבי]] ב[[באר שבע]]
*בנו, ר' חיים אליעזר הבר - כפר חב"ד
 
==לקריאה נוספת==
*'''האבא של התמימים''', בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37
*'''עבודת התפילה מוכרחת היא''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 34


==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/b/b3/אגרות_קודש_העבער.pdf תיעוד מיחידויות שזכה להם, ואגרות קודש שקיבל מהרבי]''' {{PDF}}
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/11/336.-Vayishlach-5782.pdf יחידה לייחדך]''' {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הבר, אברהם אלתר}}
{{מיון רגיל:הבר, אברהם אלתר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:כותבי יומנים מבית חיינו]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ו]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ו]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד נחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד נחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפחת הבר]]
[[קטגוריה:משפחת הבר]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות]]
[[קטגוריה:משפחת מנדלסון]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ו]]

גרסה אחרונה מ־10:30, 15 באוקטובר 2024

הרב אברהם אלתר הבר

הרב אברהם אלתר הלוי הבר (יליד שנת תש"ו, 1945) שימש עשרות שנים כמזכיר וועד נחלת הר חב"ד, שימש במגוון תפקידים חינוכיים במוסדות חב"ד בעיר, ונמנה על עסקני השכונה מאז היווסדה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ב חשון תש"ו לאביו המשפיע והשליח הרב ישראל צבי הבר ולאמו השליחה מרת צפורה רבקה הדסהבת הרב מאיר בליז'ינסקי.

כבר בעודו ילד צעיר קודם בר מצווה, זכה לקבל מכתבים מהרבי.

בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, נמנה על תלמידיו הקרובים של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, ורשם את שיעוריו ואמרותיו בעקביות ובזכות כך השתמרו רבים מדבריו.

בשנת תשכ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', ונותר ללמוד שם שנה נוספת. בשנות לימודיו ב-770, הקפיד על כתיבת מכתבים למשפחתו בהן צירף אנקדוטות וקטעי שיחות והתוועדויות מבית חיינו.

בשנת תשכ"ט היה מהתלמידים השלוחים בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד והיה ממונה על איסוף כספי המעמד.

בשנת תשכ"ז נישא עם מרת רחל לאה בת החסיד ר' יונה מנדלסון מירושלים ('שר המשקים דארץ ישראל') ואשתו ציפורה. הזוג התגוררו כשנה וחצי בעיר לוד.

עם ייסוד נחלת הר חב"ד ביקש הרבי שעשרה זוגות צעירים חסידי חב"ד יסעו לשליחות לקריית מלאכי ויסייעו לעדה הגרוזינית להיקלט בארץ, יחד עם עוד תשע משפחות חסידי חב"ד בלוד[1] התיישב[2] בשכונה שייסד הרבי בנחלת הר חב"ד[3], ונכנס ללמוד בכולל אברכים החב"די שנוסד בעיר, ובהמשך, החל לשמש כחבר הצוות החינוכי בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

אשתו, מרת רחל הבר לבית מנדלסון, פעלה בבית הספר היסודי "חב"ד בנות" בקריית מלאכי כמחנכת, רכזת חינוך חברתי, וסגנית, וכעבור כמה שנים הייתה מנהלת בית הספר.

בשנת תשל"ג החל לעבוד בחצי משרה בבית הספר למלאכה, ובחצי יום השני עבד כמזכיר ועד נחלת הר חב"ד והיה ליד ימינו של יו"ר הועד הרב מרדכי גורודצקי, ומאז במשך השנים פעל רבות לפיתוח וביסוס השכונה.

גם כשרצה לעזוב את עבודתו בעסקנות הכלל מפני שאין לו פנאי להשקיע בעבודתו האישית בלימוד ובתפילה, שלל הרבי את מחשבותיו, והורה לו לעסוק בכך ביתר שאת.

במשך השנים שימש כמחנך בבית הספר למלאכה בקריית מלאכי, וכן שימש כמנהל המוסד במשך תקופה. בחודש אב תשפ"א פרש מתפקידו כמזכיר ועד השכונה, כאשר ר' הרצל מימון התמנה למלא את מקומו[4].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • האבא של התמימים, בראיון על הרב שלמה חיים קסלמן, שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37
  • עבודת התפילה מוכרחת היא, בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 34

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. משפחת הרב יצחק ירוסלבסקי, ומשפחת הרב בנימין גורודצקי
  2. בז' אדר תשכ"ט
  3. עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של חתנו, ר' יונה מנדלסון, מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד
  4. דיווח באתר COL.