תלמוד תורה לוד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(עדכנתי קצת)
 
(44 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תלמוד תורה|
{{תלמוד תורה|
|שם=תלמוד תורה חב"ד לוד
|שם=תלמוד תורה חב"ד ליובאוויטש לוד
|תמונה=[[קובץ:לוגו ת"ת חבד לוד.jpg|250px]]
|תמונה=[[קובץ:לוגו ת"ת חבד לוד.jpg|250px]]
|כתובית=סמליל המוסד
|כתובית=סמליל המוסד
שורה 12: שורה 12:
|מנהל חינוכי=
|מנהל חינוכי=
|דמויות משמעותיות=
|דמויות משמעותיות=
|מספר תלמידים=700
|מספר תלמידים= 700
|אתר אינטרנט=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
|מפה=
שורה 18: שורה 18:
[[קובץ:חצר הת"ת לוד.jpg|ממוזער|תלמידי התלמוד-תורה בפעילות בחצר]]
[[קובץ:חצר הת"ת לוד.jpg|ממוזער|תלמידי התלמוד-תורה בפעילות בחצר]]
[[קובץ:תלמוד תורה לוד.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בנין התלמוד תורה והחצר בעת שיטפון]]
[[קובץ:תלמוד תורה לוד.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בנין התלמוד תורה והחצר בעת שיטפון]]
'''תלמוד תורה חב"ד לוד''' הוקם על ידי הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בשכונת נווה זית לשנת הלימודים [[תשכ"ד]] בניהולו של הרב [[אברהם הרשקוביץ]]. כיום שוכן ה[[תלמוד תורה]] בשיכון חב"ד ב[[לוד]] בניהולו של הרב [[ברק כוכבי]] ונכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה כ-700 תלמידים והוא מתלמודי התורה החב"דיים הגדולים בארץ.
'''תלמוד תורה חב"ד לוד''' הוקם בשנת [[תש"ט]], על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]] ונוהל על ידי הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] כאשר תלמידי התלמוד תורה למדו במתחם הישיבה ב"פרדס". לקראת שנת הלימודים [[תשכ"ד]] עבר התלמוד תורה למבנה נפרד בשכונת נוה זית בניהולו של הרב [[אברהם הרשקוביץ]]. כיום שוכן ה[[תלמוד תורה]] בשיכון חב"ד ב[[לוד]] בניהולו של הרב [[ברק כוכבי]] ונכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] התלמוד תורה מפוצל לשני מבנים במקומות שונים, ובסך הכל מונה למעלה מ-870 תלמידים.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
עם הקמת ישיבת תומכי תמימים לוד, למדו בישיבה תלמידים מגיל תחילת תלמוד תורה ועד ישיבה קטנה וגדולה. בשנים הבאות עלתה תוכנית להקים תלמוד תורה בנפרד.
עם הקמת ישיבת תומכי תמימים לוד בשנת [[תש"ט]], למדו בישיבה תלמידים מגיל תחילת תלמוד תורה ועד ישיבה קטנה וגדולה. בשנים הבאות עלתה תוכנית להקים תלמוד תורה בנפרד.


רעיון הקמת ה[[תלמוד תורה] עלה ב[[ד' ניסן]] [[תשכ"א]] ונכתב על כך ל{{ה|רבי}}, [[הרבי]] ענה ב[[ט' ניסן]] שישתדלו לפעול בדרכי נועם ומצד שני בתקיפות. לאחר חיפושים ארוכים אחר מקום הושג בסוף שנת [[תשכ"ד]] בנין בשכונת נווה זית ואושר כי הרב [[אברהם הרשקוביץ]] ינהל אותו. ובשנת תשל"ד מונה הרב מנשה חדד למנהל התלמוד תורה. באותן שנים נתנה אפשרות לתלמידים מהכיתות הגבוהות לישון בפנימיית הישיבה.
רעיון הקמת ה[[תלמוד תורה]] עלה ב[[ד' ניסן]] [[תשכ"א]] ונכתב על כך ל{{ה|רבי}}, [[הרבי]] ענה ב[[ט' ניסן]] שישתדלו לפעול בדרכי נועם ומצד שני בתקיפות. לאחר חיפושים ארוכים אחר מקום הושג בסוף שנת [[תשכ"ד]] בנין בשכונת נווה זית ואושר כי הרב [[אברהם הרשקוביץ]] ינהל אותו. ובשנת תשל"ד מונה הרב [[מנשה חדד]] למנהל התלמוד תורה. באותן שנים נתנה אפשרות לתלמידים מהכיתות הגבוהות לישון בפנימיית הישיבה.


בשנות המ"מים עבר התלמוד תורה לרחבת [[תומכי תמימים לוד]] בצריפים, ובשנת [[תנש"א]] נבנה קומפלקס מפואר ורחב ידיים.
בשנות המ"מים עבר התלמוד תורה לחצר [[תומכי תמימים לוד]] בצריפים, ובשנת [[תנש"א]] נבנה קומפלקס מפואר ורחב ידיים.


לשנת הלימודים [[תש"ע]] נבנה מבנה נוסף ששימש לבית הכנסת עבור הכיתות הגבוהות, כאשר ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]] המבנה שימש כבית כנסת נוסף לקהילה וכונה בשם 'בית הכנסת לצעירים'. באותה שנה אף הוחלף מנהל ה[[תלמוד תורה]] כשבמקומו הובא הרב [[ברק כוכבי]] ששימש כסגן מנהל ב[[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות]] וכמנהל בתלמוד תורה בנתניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47818 מנהל חדש לת"ת בלוד: הרב ברק כוכבי] {{אינפו}}}} והמנהל החדש פעל בכל דרך להמשיך ולהרחיב את התלמוד תורה.
לשנת הלימודים [[תש"ע]] נבנה מבנה נוסף ששימש לבית הכנסת עבור הכיתות הגבוהות, כאשר ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]] המבנה שימש כבית כנסת נוסף לקהילה וכונה בשם 'בית הכנסת לצעירים'. באותה שנה אף הוחלף מנהל ה[[תלמוד תורה]] כשבמקומו הובא הרב [[ברק כוכבי]] ששימש כסגן מנהל ב[[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות]] וכמנהל בתלמוד תורה בנתניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47818 מנהל חדש לת"ת בלוד: הרב ברק כוכבי] {{אינפו}}}} והמנהל החדש פעל בכל דרך להגדיל ולהרחיב עוד יותר את התלמוד תורה.
 
וכן הוקם עוד בית כנסת ליד ה'צעירים', ובבניין המתיבתא קיים ביהכנ"ס 'צעירי הצעירים'.


בשנת [[תשע"ב]] התקבלו אישורים מ[[משרד החינוך]] להרחבת השטח ונבנו עוד 8 כיתות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66063 אושרו תקנים לבי"ס ות"ת נוספים בלוד] {{אינפו}}}}. במרכז השטח הוקמה סככה גדולה ובשנת [[תשע"ו]] הושלמה בניית הבנין החדש ובית הספר עבר שיפוץ מקיף.
בשנת [[תשע"ב]] התקבלו אישורים מ[[משרד החינוך]] להרחבת השטח ונבנו עוד 8 כיתות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66063 אושרו תקנים לבי"ס ות"ת נוספים בלוד] {{אינפו}}}}. במרכז השטח הוקמה סככה גדולה ובשנת [[תשע"ו]] הושלמה בניית הבנין החדש ובית הספר עבר שיפוץ מקיף.


בשטח בית הספר מתקיים מדי שנה בזמן הקיץ ובבין הזמנים דיי קעמפ הפועל במסגרת [[צבא הרבי לוד]].
בשטח בית הספר מתקיים מדי שנה בזמן הקיץ ובבין הזמנים דיי קעמפ הפועל במסגרת [[צבא הרבי לוד]]. ועד להכרזת יחי המלך של סוף שנת הלימודים.


מטעם ה[[תלמוד תורה]] מדי שבוע יוצא עלון בו יש סיכום קצר לפרשת השבוע, סיקור קצר מהשבוע החולף ב[[תלמוד תורה]], מופיעים בו התלמידים המצטיינים ודברים קצרים מפי אחד התלמידים או המורים.
בתחילת שנת [[תשפ"ב]] בשל גידול במספר התלמידים פוצל התלמוד תורה לשני מבנים כשכתות ז' וח' עברו למתחם בית הספר "חפ"ד" השוכן ברחוב 'הרבי מליובאוויטש' ב[[שיכון חב"ד]] ונקראו בשם מתיבתא לצעירים.


בתחילת שנת [[תשפ"ב]] בשל גידול במספר התלמידים פוצל התלמוד תורה לשני מבנים כשכתות ז' וח' עברו למתחם בית הספר "עמל" השוכן בסמוך ל[[שיכון חב"ד]] ונקראו בשם מתיבתא לצעירים.
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] לומדים בתלמוד תורה כ-700 תלמידים ב-27 כיתות (בבית הספר יש בכל כיתה שלוש כיתות מקבילות מלבד כיתה א' בה יש 4 כיתות מקבילות וכיתה ג' בה יש שלוש כיתות מקבילות).
 
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] לומדים בתלמוד תורה יותר מ-700 תלמידים ב-27 כיתות (בבית הספר יש בכל כיתה שלוש כיתות מקבילות מלבד כיתה א' בה יש 5 כיתות מקבילות וכיתה ג' בה יש שלוש כיתות מקבילות).


== צוות התלמוד תורה ==
== צוות התלמוד תורה ==
{{טורים|
{{טורים|*הרב [[ברק כוכבי]] - מנהל.
*הרב [[ברק כוכבי]], מנהל
*הרב מנחם ישעיהו - סגן מנהל שכבה צעירה.
*הרב מנחם ישעיהו, סגן מנהל שכבה צעירה
*הרב אריאל פרידמן - סגן מנהל שכבה בוגרת
*הרב אריאל פרידמן, סגן מנהל שכבה צעירה
*הרב שניאור יעקב הלל - סגן מנהל חטיבת בוגרים, מתיבתא.
הרב יעקב הלל, מנהל שכבה בוגרת
*הרב ישרוליק מוזס - מזכיר מתיבתא.
*הרב נתנאל זנו, מזכיר
*הרב נתנאל זנו - מזכיר צעירים.
*הרב שמעון ריינהולד, יועץ חינוכי
*הרב שמעון ריינהולד - יועץ חינוכי.


;מחנכים:
;מחנכים:
*הרב לוי יצחק רייניץ
*הרב אהרן פריימן
*הרב אהרן פריימן
*הרב ירחמיאל ריבקין
*הרב ירחמיאל ריבקין
*הרב משה סגל
*הרב משה סגל
*הרב יוסי עמוס
*הרב אוריה אהרון
*הרב יוסי יצחק עמוס
*הרב שניאור נחשון
*הרב שניאור נחשון
*הרב מנחם מענדל ליפשיץ
*הרב מנחם מענדל ליפשיץ
*הרב אלכסנדר אלוש
*הרב אלכסנדר-אלכס אלוש
*הרב מרדכי שטרן
*הרב מוטי מורדכי אליהו שטרן
*הרב יוסף יצחק בורגן
*הרב יוסף יצחק בורגן
*הרב רונן מרדכי מדר
*הרב רונן מרדכי מדאר
*הרב עזריאל מפעי
*הרב אליהו אלחנן ישראלי  
*הרב אליהו אלחנן ישראלי
*הרב יוסף גולדברג
*הרב שמואל לרנר
*הרב יוסי גולדברג
*הרב הלל כהן
*הרב הלל כהן
*הרב אביחי מזרחי
*הרב אביחי יעקב מזרחי
*הרב מנחם משיח בן מעש
*הרב שניאור זלמן משה גדסי
*הרב [[מנחם משיח בן מעש]] -
*הרב זיו הוך
*הרב עודד למברג
*אושריאל דהאן
 
 
 


;מורים מקצועים:
;מורים מקצועים:
*הרב אסף אמיתי
*הרב אסף אמיתיב
*הרב שניאור חמו
*הרב שניאור חמו
*הרב מנחם מענדל לנקין
*הרב מנחם מענדל לנקין  
*הרב שניאור מוזיקנט
*הרב שניאור זלמין מוזיקנט
*הרב נחום פורס
*הרב נחום פורס
*הרב מנחם כהנא
*הרב מנחם כהנא
*הרב רייניץ
*הרב שניאור פויגעל
*הרב יוסי מחפוד
*הרב שמואל לרנר
*הרב מענדל הלל
*הרב יענקל אברהם
*הרב  סגל
*הרב אוריאל גבאי
*הרב נטע גערליצקי
* הת' פיצ'ה לבנובסקי
*הת' מענדי אברמובעאיס
* ר' פרוש 
*הרב אשר אלקובי
;סייעים:
* הרב נחום רבינוביץ - רכז גמרא בית ספרי
* הרב הת' מענדל זרובבל גלדציילר
* הרב [[יחיאל אופנר]]
* הרב ישראל וולפסון - סגן מחליף
 
;רכזי טיולים:
*ר' אסף אמיתי - רכז ראשי (משנת [[תשס"ו]])
*ר' אביחי מזרחי - רכז משנה מתיבתא ([[תשפ"ג]]) וצעירים ([[תשפ"ד]])
 
בחירת מסלולי הטיולים היא בליווי, ויעוץ המנהל, וסגנו ממ"ג קצ"א.
 
 
;מנהלי פעילות ומבצעים:
 
*ר' [[שלמה חנניה ממן]] (עד לשנת [[תשפ"ד]]).
 
*ר' יהונתן (יוני) הלוי פישר (משנת [[תשפ"ד]] ואילך).
 
*ר' מנחם משיח בן מעש, מנהל [https://col.org.il/news/146455 מבצע "סיירת" - מתיבתא] (מאז הקמתה).
 
* ר' זיו הויך, מנהל פעיליות ומבצעים - מתיבתא (משנת [[תשפ"ד]] ואילך)


;סייעים:
* הרב נחום רבינוביץ
* הרב מענדי גלדציילר
* הרב יחיאל אופנר
* הרב ישראל וולפסון
* הרב לוי מרינובסקי


;צוות בעבר
;צוות בעבר
* הרב [[מנשה חדד]] - מנהל
* הרב [[מנשה חדד]] - מנהל
* הרב מנחם שמח - מנהל ומחנך
* הרב יעקב הלל  -מחנך וסגן מנהל
* הרב [[מנחם שמח]] - מנהל ומחנך
* הרב [[חיים אשכנזי]] - מורה
* הרב [[חיים אשכנזי]] - מורה
* הרב בועז אהרון - מחנך
* הרב בועז אהרון - מחנך
* הרב אליהו ממן - מורה
* הרב אליהו ממן - מורה
* הרב אפרים מיפעי - מחנך
* הרב [[אפרים מיפעי]] - מחנך
* הרב יוסי מנדלזון - מחנך
* הרב יוסי מנדלזון - מחנך
* הרב אריה לוין - מורה מקצועי
* הרב [[אריה לוין]] - מורה מקצועי
* הרב יוסף יהודה חסין - מחנך
* הרב יוסף יהודה חסין - מחנך
הרב ניר צוקרמן - מחנך
* הרב לוי מרינובסקי
הרב שלמה חנניה ממן - מחנך (מנהל ת"ת תפארת מנחם בביתר עילית)
* הרב ניר צוקרמן - מחנך
* הרב שלמה חנניה ממן - מחנך (עד שנת הלימודים תשפ"ד היה מנהל מבצעים) (מנהל ת"ת תפארת מנחם בביתר עילית).
* הרב יהודה מעטוף - מורה מקצועי
* הרב יהודה מעטוף - מורה מקצועי
* יואח שאער - מורה מקצועי
* יואח שאער - מורה מקצועי (כיום ראש ישיבת החסידות "מעיין חי")
* מוישי חדד - מחנך ומורה מקצועי
* הרב משה חדד - מחנך ומורה מקצועי
*הרב [[עזריאל מיפעי]] - מחנך
}}
}}



גרסה אחרונה מ־15:46, 9 באוקטובר 2024

תלמוד תורה חב"ד ליובאוויטש לוד

סמליל המוסד
אפיון ממ"ח
תאריך יסוד תשכ"ד
מיקום לוד
מייסד הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד, בעידודו של הרבי
מנהל גשמי הרב ברק כוכבי
מספר תלמידים 700
תלמידי התלמוד-תורה בפעילות בחצר
בנין התלמוד תורה והחצר בעת שיטפון

תלמוד תורה חב"ד לוד הוקם בשנת תש"ט, על ידי ר' זושא וילימובסקי ונוהל על ידי הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד כאשר תלמידי התלמוד תורה למדו במתחם הישיבה ב"פרדס". לקראת שנת הלימודים תשכ"ד עבר התלמוד תורה למבנה נפרד בשכונת נוה זית בניהולו של הרב אברהם הרשקוביץ. כיום שוכן התלמוד תורה בשיכון חב"ד בלוד בניהולו של הרב ברק כוכבי ונכון לשנת הלימודים תשפ"ד התלמוד תורה מפוצל לשני מבנים במקומות שונים, ובסך הכל מונה למעלה מ-870 תלמידים.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם הקמת ישיבת תומכי תמימים לוד בשנת תש"ט, למדו בישיבה תלמידים מגיל תחילת תלמוד תורה ועד ישיבה קטנה וגדולה. בשנים הבאות עלתה תוכנית להקים תלמוד תורה בנפרד.

רעיון הקמת התלמוד תורה עלה בד' ניסן תשכ"א ונכתב על כך לרבי, הרבי ענה בט' ניסן שישתדלו לפעול בדרכי נועם ומצד שני בתקיפות. לאחר חיפושים ארוכים אחר מקום הושג בסוף שנת תשכ"ד בנין בשכונת נווה זית ואושר כי הרב אברהם הרשקוביץ ינהל אותו. ובשנת תשל"ד מונה הרב מנשה חדד למנהל התלמוד תורה. באותן שנים נתנה אפשרות לתלמידים מהכיתות הגבוהות לישון בפנימיית הישיבה.

בשנות המ"מים עבר התלמוד תורה לחצר תומכי תמימים לוד בצריפים, ובשנת תנש"א נבנה קומפלקס מפואר ורחב ידיים.

לשנת הלימודים תש"ע נבנה מבנה נוסף ששימש לבית הכנסת עבור הכיתות הגבוהות, כאשר בשבתות וימים טובים המבנה שימש כבית כנסת נוסף לקהילה וכונה בשם 'בית הכנסת לצעירים'. באותה שנה אף הוחלף מנהל התלמוד תורה כשבמקומו הובא הרב ברק כוכבי ששימש כסגן מנהל בתלמוד תורה לוי יצחק רחובות וכמנהל בתלמוד תורה בנתניה[1] והמנהל החדש פעל בכל דרך להגדיל ולהרחיב עוד יותר את התלמוד תורה.

וכן הוקם עוד בית כנסת ליד ה'צעירים', ובבניין המתיבתא קיים ביהכנ"ס 'צעירי הצעירים'.

בשנת תשע"ב התקבלו אישורים ממשרד החינוך להרחבת השטח ונבנו עוד 8 כיתות[2]. במרכז השטח הוקמה סככה גדולה ובשנת תשע"ו הושלמה בניית הבנין החדש ובית הספר עבר שיפוץ מקיף.

בשטח בית הספר מתקיים מדי שנה בזמן הקיץ ובבין הזמנים דיי קעמפ הפועל במסגרת צבא הרבי לוד. ועד להכרזת יחי המלך של סוף שנת הלימודים.

בתחילת שנת תשפ"ב בשל גידול במספר התלמידים פוצל התלמוד תורה לשני מבנים כשכתות ז' וח' עברו למתחם בית הספר "חפ"ד" השוכן ברחוב 'הרבי מליובאוויטש' בשיכון חב"ד ונקראו בשם מתיבתא לצעירים.

נכון לשנת הלימודים תשפ"ד לומדים בתלמוד תורה כ-700 תלמידים ב-27 כיתות (בבית הספר יש בכל כיתה שלוש כיתות מקבילות מלבד כיתה א' בה יש 4 כיתות מקבילות וכיתה ג' בה יש שלוש כיתות מקבילות).

צוות התלמוד תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב ברק כוכבי - מנהל.
  • הרב מנחם ישעיהו - סגן מנהל שכבה צעירה.
  • הרב אריאל פרידמן - סגן מנהל שכבה בוגרת
  • הרב שניאור יעקב הלל - סגן מנהל חטיבת בוגרים, מתיבתא.
  • הרב ישרוליק מוזס - מזכיר מתיבתא.
  • הרב נתנאל זנו - מזכיר צעירים.
  • הרב שמעון ריינהולד - יועץ חינוכי.
מחנכים
  • הרב לוי יצחק רייניץ
  • הרב אהרן פריימן
  • הרב ירחמיאל ריבקין
  • הרב משה סגל
  • הרב אוריה אהרון
  • הרב יוסי יצחק עמוס
  • הרב שניאור נחשון
  • הרב מנחם מענדל ליפשיץ
  • הרב אלכסנדר-אלכס אלוש
  • הרב מוטי מורדכי אליהו שטרן
  • הרב יוסף יצחק בורגן
  • הרב רונן מרדכי מדאר
  • הרב אליהו אלחנן ישראלי
  • הרב יוסף גולדברג
  • הרב הלל כהן
  • הרב אביחי יעקב מזרחי
  • הרב שניאור זלמן משה גדסי
  • הרב מנחם משיח בן מעש -
  • הרב זיו הוך
  • הרב עודד למברג
  • אושריאל דהאן



מורים מקצועים
  • הרב אסף אמיתיב
  • הרב שניאור חמו
  • הרב מנחם מענדל לנקין
  • הרב שניאור זלמין מוזיקנט
  • הרב נחום פורס
  • הרב מנחם כהנא
  • הרב שניאור פויגעל
  • הרב יוסי מחפוד
  • הרב שמואל לרנר
  • הרב מענדל הלל
  • הרב יענקל אברהם
  • הרב סגל
  • הרב אוריאל גבאי
  • הרב נטע גערליצקי
  • הת' פיצ'ה לבנובסקי
  • הת' מענדי אברמובעאיס
  • ר' פרוש
  • הרב אשר אלקובי
סייעים
  • הרב נחום רבינוביץ - רכז גמרא בית ספרי
  • הרב הת' מענדל זרובבל גלדציילר
  • הרב יחיאל אופנר
  • הרב ישראל וולפסון - סגן מחליף
רכזי טיולים
  • ר' אסף אמיתי - רכז ראשי (משנת תשס"ו)
  • ר' אביחי מזרחי - רכז משנה מתיבתא (תשפ"ג) וצעירים (תשפ"ד)

בחירת מסלולי הטיולים היא בליווי, ויעוץ המנהל, וסגנו ממ"ג קצ"א.


מנהלי פעילות ומבצעים
  • ר' יהונתן (יוני) הלוי פישר (משנת תשפ"ד ואילך).
  • ר' זיו הויך, מנהל פעיליות ומבצעים - מתיבתא (משנת תשפ"ד ואילך)


צוות בעבר
  • הרב מנשה חדד - מנהל
  • הרב יעקב הלל -מחנך וסגן מנהל
  • הרב מנחם שמח - מנהל ומחנך
  • הרב חיים אשכנזי - מורה
  • הרב בועז אהרון - מחנך
  • הרב אליהו ממן - מורה
  • הרב אפרים מיפעי - מחנך
  • הרב יוסי מנדלזון - מחנך
  • הרב אריה לוין - מורה מקצועי
  • הרב יוסף יהודה חסין - מחנך
  • הרב לוי מרינובסקי
  • הרב ניר צוקרמן - מחנך
  • הרב שלמה חנניה ממן - מחנך (עד שנת הלימודים תשפ"ד היה מנהל מבצעים) (מנהל ת"ת תפארת מנחם בביתר עילית).
  • הרב יהודה מעטוף - מורה מקצועי
  • יואח שאער - מורה מקצועי (כיום ראש ישיבת החסידות "מעיין חי")
  • הרב משה חדד - מחנך ומורה מקצועי
  • הרב עזריאל מיפעי - מחנך

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים