מנחם מענדל דיסקין (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (תיקון פרמטרים)
 
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מנכ"ל בית רבקה כפר חב"ד|אחר=אחד מנכבדי החסידים בתקופת אדמו"ר הרש"ב|ראו=[[מנחם מענדל דיסקין (ליאדער)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=מנכ"ל בית רבקה כפר חב"ד|אחר=אחד מנכבדי החסידים בתקופת אדמו"ר הרש"ב|ראו=[[מנחם מענדל דיסקין (ליאדער)]]}}{{אין תמונה}}
הרב '''מנחם מענדל דיסקין''' (יליד [[תשמ"ז]]), הוא עסקן חב"די המשמש כמנכ"ל [[בית רבקה כפר חב"ד]], יזם ושותף מייסד של פרוייקטים פורצי דרך בתחום הפצת המעיינות.
הרב '''מנחם מענדל דיסקין''' (יליד [[תשמ"ז]]), הוא עסקן חב"די המשמש כמנכ"ל [[בית רבקה כפר חב"ד]], יזם ושותף מייסד של פרוייקטים פורצי דרך בתחום הפצת המעיינות.


שורה 24: שורה 24:
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ח]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ח]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]]

גרסה אחרונה מ־18:40, 6 באוקטובר 2024

הרב מנחם מענדל דיסקין (יליד תשמ"ז), הוא עסקן חב"די המשמש כמנכ"ל בית רבקה כפר חב"ד, יזם ושותף מייסד של פרוייקטים פורצי דרך בתחום הפצת המעיינות.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בקרית אתא בב' מנחם אב תשמ"ז לאביו הרב חיים שלמה דיסקין, שליח הרבי במקום, שמונה לימים כרב העיר.

כילד למד בתלמוד תורה צבאות מנחם, ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים לוד ולאחר מכן בישיבה גדולה תורת אמת ירושלים, ולקראת שנת הלימודים תשס"ח נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'. בשנה זו היה פעיל במסגרת ועד תלמידי התמימים העולמי.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו בת הרה"ח חיים מנחם מענדל חפר, ולמד במשך תקופה בכולל אברכים.

זמן קצר לאחר נישואיו חבר לקבוצת אברכים צעירים שיזמו והפעילו תכניות פורצות דרך בהוצאה לאור, שיווק, ורתימה של חסידי חב"ד לפעילות במבצעי הרבי, תחת חסותו של העסקן ר' משה שילת ונמנה על יוזמי פרוייקט 'פעילי חב"ד' ופרוייקטים נוספים, והיה שותף מלא בניהול מספר פרוייקטים ברמה ארצית.

לאחר פטירת הרב שמואל חפר, סב רעייתו, מונה לשמש כמנכ"ל בית הספר העל יסודי בית רבקה כפר חב"ד, שהינו מוסד הדגל החינוכי של בנות חב"ד בארץ הקודש[1].

הערות שוליים

  1. שבועון כפר חב"ד, גיליון מספר 1853, עמוד 86.