אליהו יוסף ריבלין: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''אליהו יוסף ריבלין מדריבין''' ([[תקס"ה]] - [[י"ב תמוז]] [[תרכ"ה]]) היה גאון עצום ומגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. בתחילה היה רב ו[[משפיע]] בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר [[פולוצק]] שם שימש כ[[משפיע]] ו[[רב]] לקהל החסידים. | רבי '''אליהו יוסף ריבלין מדריבין''' ([[תקס"ה]] - [[י"ב תמוז]] [[תרכ"ה]]) היה גאון עצום ומגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. בתחילה היה רב ו[[משפיע]] בעיר [[דריבין]]. אחר כך עבר לעיר [[פולוצק]] שם שימש כ[[משפיע]] ו[[רב]] לקהל החסידים. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד כנראה בעיירה אולע שברוסיה הלבנה לערך בשנת תקס"ה, לאביו ר' אריה ליב מאולע - מחסידי רבנו הזקן, ולאמו בתו של ר' [[צבי הירש מאולע]]. | נולד כנראה בעיירה [[אולע]] שברוסיה הלבנה לערך בשנת תקס"ה, לאביו ר' אריה ליב מאולע - מחסידי רבנו הזקן, ולאמו בתו של ר' [[צבי הירש מאולע]]. | ||
למד תורה מפי אביו ומפי הגאון ר' [[מנשה מאיליה]], בעל מחבר ספר אלפי מנשה. בתחילה היה ממקורבי הגר"א מוילנה, ודבק לאחר מכן בתורת אדמו"ר הזקן{{הערה|בספר [[בית רבי]] לא נזכר כלל אודות התקשרותו לאדמו"ר הזקן, אך כך משמע במכתבי הרבי (ראה לדוגמה אג"ק א ע' שיז, ט ע' רכב ועוד)}}. | למד תורה מפי אביו ומפי הגאון ר' [[מנשה מאיליה]], בעל מחבר ספר אלפי מנשה. בתחילה היה ממקורבי הגר"א מוילנה, ודבק לאחר מכן בתורת אדמו"ר הזקן{{הערה|בספר [[בית רבי]] לא נזכר כלל אודות התקשרותו לאדמו"ר הזקן, אך כך משמע במכתבי הרבי (ראה לדוגמה אג"ק א ע' שיז, ט ע' רכב ועוד)}}. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 111-120. | *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 111-120. | ||
*'''[[אוצר חסידי חב"ד]] חלק ב'''' | *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' חלק ב' עמ' 13-27 | ||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7a/Hebrewbooks_org_40751.pdf ספר אוהלי יוסף]''' {{PDF}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ריבלין, אליהו יוסף}} | {{מיון רגיל:ריבלין, אליהו יוסף}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
| שורה 42: | שורה 43: | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת ריבלין]] | [[קטגוריה:משפחת ריבלין]] | ||
[[קטגוריה:אישים בדריבין]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:12, 15 בספטמבר 2024
רבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין (תקס"ה - י"ב תמוז תרכ"ה) היה גאון עצום ומגדולי החסידים של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. בתחילה היה רב ומשפיע בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר פולוצק שם שימש כמשפיע ורב לקהל החסידים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד כנראה בעיירה אולע שברוסיה הלבנה לערך בשנת תקס"ה, לאביו ר' אריה ליב מאולע - מחסידי רבנו הזקן, ולאמו בתו של ר' צבי הירש מאולע.
למד תורה מפי אביו ומפי הגאון ר' מנשה מאיליה, בעל מחבר ספר אלפי מנשה. בתחילה היה ממקורבי הגר"א מוילנה, ודבק לאחר מכן בתורת אדמו"ר הזקן[1].
על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שבשולחן ערוך נחלקו הבית יוסף והרמ"א אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע לארץ ישראל, כי שם הרי הבית יוסף הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו". לאחר שקיבל את אישורו של אדמו"ר הצמח צדק, נסע לארץ וקבע את מגוריו בירושלים, שם חי עוד 18 שנים.
מירושלים היה נוסע לאדמו"ר הצמח צדק ומסופר שאדמו"ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כששני נרות דלוקים בידיו.
רבי אליהו היה זה שהקים את בית הכנסת צמח צדק על פי ציוויו של אדמו"ר הצמח צדק, והיה מגדולי תלמידיו עד שזכה שיתבטא עליו פעם: "יש לי שנים וחצי חסידים", כשרבי אליהו יוסף היה אחד מהם.
נפטר בי"ב בתמוז תרכ"ה, ומנוחתו כבוד בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
בשנת תשט"ז הוציאו לאור צאצאיו את חידושיו לראשונה, אחד מצאצאיו שפיקד על המלאכה, היה פרופסור יואל יוסף ריבלין (אביו של נשיא המדינה מר ראובן ריבלין) זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי להדפסת הספר[2].
ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אוהלי יוסף - הלכות קידוש השם ווסתות.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ריבלין
- בנימין ריבלין נשא את מרת שרה פריידא בת הרב יעקב כולי סלונים חתן אדמו"ר האמצעי.
- דוד צבי ריבלין, נשא את מ' ראשע, נכדת הגאון ר' שמעון מנשה חייקין, רבה של חברון.
- מרת ליבא סלאווע אשת הרב זאב דב סלונים ב"ר יהודה לייב סלונים.
- מרת אסתר (המכונה אלטושע), נפטרה ט' טבת תרנ"ו, אשת הרב אריה ליב הורוויץ לאמזער מירושלים.
- חתנו (בזיווג ראשון), ר' דובער אטינגר
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר חסידים הראשונים ע' 111-120.
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד חלק ב' עמ' 13-27
- ספר אוהלי יוסף
