וידוי – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|" |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בסעודת יום א' ד[[ראש השנה|ר"ה]] [[תשכ"ט]] אמר הרבי, שמפורש בשיחת [[אדמו"ר מוהריי"צ]] שווידוי זה הוא רק ב[[מחשבה]]. ויש לומר הטעם, כדי שלא יהיה הפסק{{הערה|[[המלך במסיבו]], א, עמ' רלג רלד. אך בליל ב דר"ה [[תשל"א]] (שם, ב, עמ' קעד) איתא, שמשיחת אדמו"ר הריי"צ משמע שהווידוי צריך להיות בדיבור.}}. אין בראש השנה וידוי דברים.. כל ענין התשובה בר"ה הוא כדי שתתקבל ההכתרה.. ולכן אין עניינה בווידוים.. וה'יתוודה בלחש' הוא גם כן ענין געגועים{{הערה|[[אגרות קודש]] אדמו"ר מה"מ, כג, עמ' תקיב - ומציין ל[[לקוטי דיבורים]] דלהלן.}}. | בסעודת יום א' ד[[ראש השנה|ר"ה]] [[תשכ"ט]] אמר הרבי, שמפורש בשיחת [[אדמו"ר מוהריי"צ]] שווידוי זה הוא רק ב[[מחשבה]]. ויש לומר הטעם, כדי שלא יהיה הפסק{{הערה|[[המלך במסיבו]], א, עמ' רלג רלד. אך בליל ב דר"ה [[תשל"א]] (שם, ב, עמ' קעד) איתא, שמשיחת אדמו"ר הריי"צ משמע שהווידוי צריך להיות בדיבור.}}. אין בראש השנה וידוי דברים.. כל ענין התשובה בר"ה הוא כדי שתתקבל ההכתרה.. ולכן אין עניינה בווידוים.. וה'יתוודה בלחש' הוא גם כן ענין געגועים{{הערה|[[אגרות קודש]] אדמו"ר מה"מ, כג, עמ' תקיב - ומציין ל[[לקוטי דיבורים]] דלהלן.}}. | ||
אודות מעלת ה'יתוודה בלחש' בעת תקיעת שופר מובא בספרי רבותינו: הדרגה הנעלית ביותר שבמדריגות תשובה הגלויה הנקראת [[תשובה תתאה]].. ה'יתוודה בלחש' הוא ה"בכן" מכל עבודת התשובה תתאה שתחילתה בראש חודש אלול.. ה'יתוודה בלחש' זו כבר דרגת הגעגועים שהבן נמשך לאב.. הגעגועים הפנימיים ביותר אל האב. הזמן של תקיעת השופר הוא עת רצון, והזמן של 'יתוודה בלחש' הוא העת רצון שבעת רצון.. שאז היא התאחדות הבן ה[[בעל תשובה]] עם אבינו שבשמים יתברך ויתעלה{{הערה|לקוטי דיבורים, עמ' 102 99.}}. עוד מובא: עבודת ראש השנה היא בקבלת עול מלכות שמים. בשעת תקיעת שופר התשובה היא מעומקא דליבא, והווידוי בלחש - בשעת תקיעת שופר - הוא השינוי ממהות למהות. ובאם אינו יכול לפעול זאת בעצמו על | אודות מעלת ה'יתוודה בלחש' בעת תקיעת שופר מובא בספרי רבותינו: הדרגה הנעלית ביותר שבמדריגות תשובה הגלויה הנקראת [[תשובה תתאה]].. ה'יתוודה בלחש' הוא ה"בכן" מכל עבודת התשובה תתאה שתחילתה בראש חודש אלול.. ה'יתוודה בלחש' זו כבר דרגת הגעגועים שהבן נמשך לאב.. הגעגועים הפנימיים ביותר אל האב. הזמן של תקיעת השופר הוא עת רצון, והזמן של 'יתוודה בלחש' הוא העת רצון שבעת רצון.. שאז היא התאחדות הבן ה[[בעל תשובה]] עם אבינו שבשמים יתברך ויתעלה{{הערה|לקוטי דיבורים, עמ' 102 99.}}. עוד מובא: עבודת ראש השנה היא בקבלת עול מלכות שמים. בשעת תקיעת שופר התשובה היא מעומקא דליבא, והווידוי בלחש - בשעת תקיעת שופר - הוא השינוי ממהות למהות. ובאם אינו יכול לפעול זאת בעצמו על ידי עבודתו שלו, יש לו לבקש מה' יתברך שהוא ישנה אותו ממהות למהות{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 31.}}. | ||
הווידוי בלחש בפרשיות התקיעת שופר הוא על עניינים כאלו שקודם העבודה הפנימית של ליל ראש השנה ותפילות היום לא חשבם כלל לחטא ועוון.. ואם כן אין לו דרך אחרת להפטר מהם אלא על ידי שינוי ממהות למהות, ועל כך הוא הווידוי בלחש - שיהיה בו שינוי זה ממהות למהות{{הערה|שם, עמ' 41}}. | הווידוי בלחש בפרשיות התקיעת שופר הוא על עניינים כאלו שקודם העבודה הפנימית של ליל ראש השנה ותפילות היום לא חשבם כלל לחטא ועוון.. ואם כן אין לו דרך אחרת להפטר מהם אלא על ידי שינוי ממהות למהות, ועל כך הוא הווידוי בלחש - שיהיה בו שינוי זה ממהות למהות{{הערה|שם, עמ' 41}}. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
לפני שהאדם מחזיר את נשמתו יש לו לשוב בתשובה ולהתוודות על חטאיו. | לפני שהאדם מחזיר את נשמתו יש לו לשוב בתשובה ולהתוודות על חטאיו. | ||
בשעותיו האחרונות של רבי [[אברהם חיים רוזנבוים]] מזקני חסידי חב"ד, ביקש שיביאו לו סידור לומר וידוי. אחיו הביא לו את [[סידור תורה אור]] ופתח לפניו את סדר אמירת וידוי לשכיב מרע. הרא"ח התנגד לומר וידוי זה באומרו "זהו וידוי של [[מתנגדים]]", ובמקום זאת אמר את מאמר "פתח אליהו" מהקדמת ה[[זוהר]] שאומרים בכל ערב שבת. | |||
=== הנהגותיהם של חסידים מפורסמים בוידוי שטרם הפטירה: === | |||
* כשר' [[שמואל מונקס]] עמד להיפטר, אמר לו אחד הנוכחים שיאמר עמו וידוי, השיבו ר' שמואל בבדיחותא: וידוי תאמר אתה... פתח ר' שמואל ואמר: ריבונו של עולם! עיקר המכוון שלך לא קיימתי. הגן-עדן שלך איני צריך, מהגיהנם שלך איני מתיירא. אם תחפוץ אתה לקחת אותי כפי שאני - מוטב, ואם לאו - עשה מה שתרצה. והשכיב עצמו במיטה, ותיכף התחילה הגסיסה... | |||
* בשעותיו האחרונות של רבי [[אברהם חיים רוזנבוים]] מזקני חסידי חב"ד, ביקש שיביאו לו סידור לומר וידוי. אחיו הביא לו את [[סידור תורה אור]] ופתח לפניו את סדר אמירת וידוי לשכיב מרע. הרא"ח התנגד לומר וידוי זה באומרו "זהו וידוי של [[מתנגדים]]", ובמקום זאת אמר את מאמר "פתח אליהו" מהקדמת ה[[זוהר]] שאומרים בכל ערב שבת. | |||
* על ר' [[מרדכי שוסטרמן]] מסופר (בספרו "למען ידעו ... בנים יולדו) שכאשר בנו הציע לו לומר וידוי, כבר לא היה בכוחותיו לומר את נוסח הוידוי הארוך שבסידור תורה אור, ואמר את הנוסח הקצר המופיע שם, בכוונה גדולה. | |||
* יש חסידים שבהגיעם לגיל מבוגר, אמרו את הוידוי הארוך המופיע בסידור תורה אור, כהכנה וכו' (כך נהג הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא|אליהו לנדא]] שליט"א בסמיכות להגיעו לגיל שמונים שנה). | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*אהרון מושקוביץ, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/07/66a8be416ede1_1722334785.pdf קבלה על העתיד בנוסח הווידוי הנהוג]''', מגדל דוד חלק י"ז ג' תמוז תשפ"ד עמוד 445 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תשובה]] | [[קטגוריה:תשובה]] | ||