לקוטי דיבורים (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (יוסף בן מלמד העביר את הדף ליקוטי דיבורים (ספר) לשם לקוטי דיבורים (ספר): שם הספר )
 
שורה 7: שורה 7:
תוכן שיחות הליקוטים מלא בתביעה ודרישה בנוגע להתעסקות ב[[עבודת ה']] בפועל, [[סיפורי חסידים]] מהעבר עם הוראות לעתיד, וביאורי עניינים עמוקים ב[[תורת החסידות]].
תוכן שיחות הליקוטים מלא בתביעה ודרישה בנוגע להתעסקות ב[[עבודת ה']] בפועל, [[סיפורי חסידים]] מהעבר עם הוראות לעתיד, וביאורי עניינים עמוקים ב[[תורת החסידות]].


בסוף חלק ד' נדפסה [[רשימת המאסר]], ובה תיאור המאורעות שהתרחשו בעת [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|מאסר הרבי]] ב[[תרפ"ז]].
בסוף חלק ד' נדפסה [[רשימת המאסר]], ובה תיאור המאורעות שהתרחשו בעת [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|מאסר הרבי]] ב[[תרפ"ז]], וזכרונות מילדותו, שנזכר בהם במהלך המאסר.


הליקוט הראשון המופיע בספר, שיחות [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] משנת [[תרצ"ג]], הינם למעשה השיחות הראשונות ש[[הרבי הריי"צ]] נתן רשות להדפיסן. ייתכן שזה קרה בעקבות כך ש[[הרבי]] שהה בחודש זה במחיצתו ועסק בהעלאת הדברים על גבי הכתב בצורה מסודרת ואחראית.
הליקוט הראשון המופיע בספר, שיחות [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] משנת [[תרצ"ג]], הינם<ref>אין זה מדויק. בשנת תר"ץ נדפסה מהדורא קמא של שיחת שמחת תורה של אותה שנה, ולאחר כמה שנים (תרצ"ז) נדפסה מהדורא בתרא -היא הנדפסת בלקוטי דיבורים.
 
אך ייתכן שנדפסה ללא אישור מאדמו"ר הריי"צ.</ref> למעשה השיחות הראשונות ש[[הרבי הריי"צ]] נתן רשות להדפיסן. ייתכן שזה קרה בעקבות כך ש[[הרבי]] שהה בחודש זה במחיצתו ועסק בהעלאת הדברים על גבי הכתב בצורה מסודרת ואחראית.


==מהדורות הספר==
==מהדורות הספר==
[[קובץ:Yfr-likud (1).jpg|ממוזער|250px|תמונת הסדרה בהוצאה החדשה]]
במקורו הודפס הספר רובו ב[[אידיש]] וחלקו ב[[לשון הקודש]]. הספר הודפס בארבעה חלקים שאוחדו לשתי כרכים.
במקורו הודפס הספר חלקו ב[[אידיש]] וחלקו ב[[לשון הקודש]]. הספר הודפס בשני חלקים.
 
בשנת [[תש"נ]] יצאה מהדורה מתורגמת של הספר מ[[אידיש]] ללשון הקודש, על ידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. במהדורה בלשון הקודש הודפס הספר ב'''חמשה''' חלקים, שאוחדו לשלשה כרכים. החלק החמישי, הוא שיחות של אדמו"ר הריי"צ שלא נדפסו -בקונטרסים בפני עצמם- בתור לקוטי דיבורים [חלקם בתור "קונטרסים" -הכינוי המקובל למאמרים] ונדפסו בתור הוספה בסופם של כל אחד מארבעת חלקי הלקוטי דיבורים.
 
בשנת תשפ"א נשלמה הדפסת [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]], המכילה בתוכה את כל הליקוטי דיבורים.


בשנת [[תש"נ]] יצאה מהדורה מתורגמת של הספר מ[[אידיש]] ללשון הקודש, על ידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. במהדורה בלשון הקודש הודפס הספר בשלושה חלקים.
בהמשך לכך, ב[[תשפ"ב]]<ref>בדף השער (ובסוף ההקדמה) התאריך הוא (ח"י אלול) תשפ"א. ומובן שלא שייך להדפיס ולהפיץ וכיו"ב -בדרך כלל- תוך שבועיים.</ref> יצאה לאור ע"י [[הוצאת ספרים קה"ת]] מהדורה חדשה, בה פנים הספר נסדר מחדש ונוספו בו תיקונים רבים, הערות, מפתחות [ע"י הרב יהושע העשיל יארמוש] ועוד, על ידי [[אהרון לייב רסקין (אוצר החסידים)|הרב אהרן לייב רסקין]] [שערך את רובו של ספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ].{{ש}}ב[[י"ט כסלו|י"ט]] [[כסלו]] [[תשפ"ג]] החלה [[הוצאת ספרים קה"ת]] להוציא לאור מהדורה לנוער בשפה קלה וברורה ומותאמת לילדים.  


ב[[תשפ"ב]] יצאה לאור ע"י [[הוצאת ספרים קה"ת]] מהדורה חדשה, בה פנים הספר נסדר מחדש ונוספו בו תיקונים רבים, הערות, מפתחות ועוד.{{ש}}ב[[י"ט כסלו|י"ט]] [[כסלו]] [[תשפ"ג]] יצאה לאור ע"י [[הוצאת ספרים קה"ת]] מהדורה לנוער בשפה קלה וברורה ומותאמת לילדים
הספר תורגם גם לאנגלית.
הספר תורגם גם לאנגלית.


==חשיבותו==
==חשיבותו==
בשנת [[תש"א]] כאשר [[הרבי]] [[הצלת הרבי והרבנית|הגיע לארצות הברית]], [[התוועדות|התוועד]] עם [[תלמידי התמימים]] ו[[אנ"ש]], ובאמצע ה[[התוועדות]] אמר "שמעתי שהבחורים האמריקאים בקיאים בליקוטי דיבורים" והתחיל לבחון אותם.
בשנת [[תש"א]] כאשר [[הרבי]] [[הצלת הרבי והרבנית|הגיע לארצות הברית]], [[התוועדות|התוועד]] עם [[תלמידי התמימים]] ו[[אנ"ש]], ובאמצע ה[[התוועדות]] אמר "שמעתי שהבחורים האמריקאים בקיאים בליקוטי דיבורים" והתחיל לבחון אותם<ref>קובץ כ"ח סיוון - יובל שנים [חולק ע"י כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א לכאו"א] ע' 21. </ref>.


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==

גרסה אחרונה מ־17:44, 18 באוגוסט 2024

שער הספר

לקוטי דבורים, הינה סדרת ספרים המכילה שיחות ורעיונות חסידיים מאדמו"ר הריי"צ, וכן סיפורים חסידיים המביעים רעיונות יסודיים ועמוקיים בתורת החסידות.

תוכן הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר מכיל ארבעה חלקים.

תוכן שיחות הליקוטים מלא בתביעה ודרישה בנוגע להתעסקות בעבודת ה' בפועל, סיפורי חסידים מהעבר עם הוראות לעתיד, וביאורי עניינים עמוקים בתורת החסידות.

בסוף חלק ד' נדפסה רשימת המאסר, ובה תיאור המאורעות שהתרחשו בעת מאסר הרבי בתרפ"ז, וזכרונות מילדותו, שנזכר בהם במהלך המאסר.

הליקוט הראשון המופיע בספר, שיחות שמיני עצרת ושמחת תורה משנת תרצ"ג, הינם[1] למעשה השיחות הראשונות שהרבי הריי"צ נתן רשות להדפיסן. ייתכן שזה קרה בעקבות כך שהרבי שהה בחודש זה במחיצתו ועסק בהעלאת הדברים על גבי הכתב בצורה מסודרת ואחראית.

מהדורות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקורו הודפס הספר רובו באידיש וחלקו בלשון הקודש. הספר הודפס בארבעה חלקים שאוחדו לשתי כרכים.

בשנת תש"נ יצאה מהדורה מתורגמת של הספר מאידיש ללשון הקודש, על ידי הרב אברהם חנוך גליצנשטיין. במהדורה בלשון הקודש הודפס הספר בחמשה חלקים, שאוחדו לשלשה כרכים. החלק החמישי, הוא שיחות של אדמו"ר הריי"צ שלא נדפסו -בקונטרסים בפני עצמם- בתור לקוטי דיבורים [חלקם בתור "קונטרסים" -הכינוי המקובל למאמרים] ונדפסו בתור הוספה בסופם של כל אחד מארבעת חלקי הלקוטי דיבורים.

בשנת תשפ"א נשלמה הדפסת ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ, המכילה בתוכה את כל הליקוטי דיבורים.

בהמשך לכך, בתשפ"ב[2] יצאה לאור ע"י הוצאת ספרים קה"ת מהדורה חדשה, בה פנים הספר נסדר מחדש ונוספו בו תיקונים רבים, הערות, מפתחות [ע"י הרב יהושע העשיל יארמוש] ועוד, על ידי הרב אהרן לייב רסקין [שערך את רובו של ספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ].
בי"ט כסלו תשפ"ג החלה הוצאת ספרים קה"ת להוציא לאור מהדורה לנוער בשפה קלה וברורה ומותאמת לילדים.

הספר תורגם גם לאנגלית.

חשיבותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"א כאשר הרבי הגיע לארצות הברית, התוועד עם תלמידי התמימים ואנ"ש, ובאמצע ההתוועדות אמר "שמעתי שהבחורים האמריקאים בקיאים בליקוטי דיבורים" והתחיל לבחון אותם[3].

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מהדורה מקורית

חלק ראשון, באתר HebrewBooks

חלק שני, באתר HebrewBooks

חלק שלישי, באתר HebrewBooks

חלק רביעי, באתר HebrewBooks

מהדורה מתורגמת

חלק ראשון, באתר HebrewBooks

חלק שני, באתר HebrewBooks

חלק שלישי, באתר HebrewBooks - ליקוט כ"א פורים תש"א - ליקוט ל' ל"ג בעומר תש"ט

חלק רביעי, באתר HebrewBooks

חלק חמישי, באתר HebrewBooks

  1. אין זה מדויק. בשנת תר"ץ נדפסה מהדורא קמא של שיחת שמחת תורה של אותה שנה, ולאחר כמה שנים (תרצ"ז) נדפסה מהדורא בתרא -היא הנדפסת בלקוטי דיבורים. אך ייתכן שנדפסה ללא אישור מאדמו"ר הריי"צ.
  2. בדף השער (ובסוף ההקדמה) התאריך הוא (ח"י אלול) תשפ"א. ומובן שלא שייך להדפיס ולהפיץ וכיו"ב -בדרך כלל- תוך שבועיים.
  3. קובץ כ"ח סיוון - יובל שנים [חולק ע"י כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א לכאו"א] ע' 21.