יעקב ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת תרס"ז ב[[רוסיה]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטובה)|חיים צבי ליפסקר]], רבה של פולטבה ולאמו בת שבע. בשנת תרצ"ד התחתן עם מרת [[ליובא אלטע טייבל ליפסקר|ליובא אלטע טייבל]] בת ר' [[ברוך לבקיבקר]]. | נולד בשנת תרס"ז ב[[רוסיה]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטובה)|חיים צבי ליפסקר]], רבה של פולטבה ולאמו בת שבע. בשנת תרצ"ד התחתן עם מרת [[ליובא אלטע טייבל ליפסקר|ליובא אלטע טייבל]] בת ר' [[עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר]]. | ||
בין השנים [[ת"ש]] ו[[תש"ה]] התגוררו בכותאיס שב[[גרוזיה]], שם החזיקו מבחינה גשמית את ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]]. | בין השנים [[ת"ש]] ו[[תש"ה]] התגוררו בכותאיס שב[[גרוזיה]], שם החזיקו מבחינה גשמית את ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]]. |
גרסה אחרונה מ־10:33, 15 באוגוסט 2024
הרב יעקב (יענקל) ליפסקר (שבט תרס"ד - כ"א סיון תשמ"ה) זכה לשמש כמשב"ק של הרבי בביקורו בפריז בשנת תש"ז, וכגבאי בית הכנסת ובית המדרש ב-770, וכן כיו"ר ועד הבנין של 770. היה אמן יד, ויצר רהיטים רבים מעץ עבור בית המדרש, עשוי מעצים משובלים. ארון הקודש והסטנדר שיצר מפארים את 770 עד היום.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרס"ז ברוסיה לאביו הרב חיים צבי ליפסקר, רבה של פולטבה ולאמו בת שבע. בשנת תרצ"ד התחתן עם מרת ליובא אלטע טייבל בת ר' עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר.
בין השנים ת"ש ותש"ה התגוררו בכותאיס שבגרוזיה, שם החזיקו מבחינה גשמית את ישיבת תומכי תמימים כותאיס.
בשנת תש"ז ברחו מרוסיה לצרפת, שם בישלה מרת ליפסקר את האוכל לרבי ור' יעקב היה מביא לו את האוכל. בשנת תש"ח נפרד מאחיו ר' מיכאל ליפסקר והיגר לארצות הברית, שם קבע את מגוריו בשכונת 'לאער איסט סייד' במנהטן, ועל פי בקשתו של הרש"ג שימש במשך תקופה קצרה כשד"ר עבור מרכז ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית. למרות שהצליח בתפקידו, הורה לו אדמו"ר הריי"צ לעזוב את עיסוקו כשד"ר, והורה לו לרכוש חווה חקלאית בניו ג'רזי[1].
בעקבות הקשיים ביקש למכור את החווה, אך הרבי לא הסכים לו, ורק בשנת תשי"ד בסיומה של יחידות הסכים לו הרבי לעבור להתגורר בקראון הייטס. כעבור מספר שנים, מונה כגבאי ב770, וסייע רבות להרחבת המקום. בין היתר תרם את במת העץ וארון הקודש של הזאל הגדול והיה יו"ר "ועד הבניין" של 770.
לפרנסתו, ניהל חנות מכולת קטנה, ומכר מצרכי מזון לתושבי קראון הייטס.
נפטר בכ"א סיון תשמ"ה, ונטמן בחלקת חב"ד שבבית העלמין מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו יורק.
אמן יד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ליפסקר התמחה בעבודת יד, והשקיע זמן ועמל רב ביצירת רהיטים מהודרים שהתאפיינו בשילוב פיסות עץ בצבעים שונים. רהיטים אלו זכו לפאר את הזאל הגדול והזאל הקטן ב770, וכן את ביתו הפרטי של הרבי. חפצים בסגנון זהה העניק גם לבני משפחתו לרגל שמחות משפחתיות, דוגמת מגש מהודר מעץ לחלות, וכדומה.
בין החפצים הרבים שיצר נמנים:
- ארון הקודש הגדול בבית המדרש ב-770.
- ארון הקודש בזאל הקטן ב-770 (הוספה ציפוי)[2].
- שולחן מיוחד למקום של הרבי בימי החול בזאל הקטן.
- סטענדערים רבים הפזורים ברחבי 770.
- שולחן מעוטר שהוצב בקומה השניה בביתו הפרטי של הרבי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו ר' אברהם ליפסקר - ראש ישיבת ישיבת 'תפארת מנחם' סיגייט
- בנו ר' חיים שלום דובער ליפסקר - 'חוזר' ומשפיע ישיבת חובבי תורה קראון הייטס.
- בנו ר' צבי הירש ליפסקר - קראון הייטס.
- בנו ר' שניאור זלמן ליפסקר - גבאי ביה"כ וביהמ"ד 'ליובאוויטש שבליובאויטש' בית חיינו - 770.
- בנו ר' שמואל ליפסקר - מזכיר כולל חב"ד.
- בנו ר' יוסף יצחק ליפסקר (פיצי), משפיע בישיבת 'תפארת מנחם' סיגייט (קודם לכן במוריסטאון).
- בתו מרת צבי' יעקבסון, אשת ר' גרשון בער יעקבסאן.
- בתו מרת אסתר רסקין, אשת ר' שלום דובער רסקין
- בתו מרת לאה מרמלשטיין, אשת ר' שמואל דוב מרמלשטיין
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' יעקב ליפסקר - תולדות חייו, בתוך תשורה מחגיגת בר המצווה של נכדו (אנגלית)
- הרב יוסף יצחק יעקבסאן, האישה שזכתה לבשל לרבי, מאמר אודות אשת הרב יעקב ליפסקר - באתר שטורעם,
- Interview: The Lipsker Brothers Speak (אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ שבועון בית משיח גליון 632. שליחות שמיימית בחוה, שבועון בית משיח גליון מס' 912 עמ' 32 כ"ג שבט תשע"ד.
- ↑ הוא ביקש להחליף את הארון,אך הרבי אמר לו שיכול להוסיף, אבל לא להוריד מה שיש, וע"כ הוסיף ציפוי.